ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הצעת החוק שמבקשת לאסור פרסום סיגריות בעיתונים חזרה אל הכנסת – שלוש שנים לאחר שהעיתונות המודפסת הוחרגה מהחוק שאוסר על חברות הטבק לפרסם את מוצריהן. בדיונים בכנסת בנושא הגבלות על חברות הטבק ניתן לראות פעמים רבות לוביסטים ונציגים של החברות. בשבוע שעבר הופיעו בכירי עיתון "הארץ" ועיתון "ידיעות אחרונות" מול חברי הכנסת היוזמים והארגונים האזרחיים, וניסו להציע דילים לוועדה על מנת לרכך את החוק.
הצעת החוק שהגישו חברי הכנסת מוסי רז (מרצ) ועופר כסיף (הרשימה המשותפת), מבקשת לתקן את הפרס שקיבלה העיתונות המודפסת עם העברת החוק לאיסור פרסום של מוצרי טבק בסוף 2018. אז, לאחר מאבק של חברי הכנסת לשעבר יהודה גליק, איתן כבל ואחרים, הוטלו הגבלות נרחבות על חברות הטבק והעישון, בהן החובה לשווק חפיסות בצבע אחיד, איסור הצגה של המוצרים בחנויות ואיסור פרסום כמעט בכל פלטפורמה אפשרית.
בדיון בוועדת הכלכלה הזכיר רז את תקציר הפרקים הקודמים: "למה העיתונות הוחרגה? לא הייתה הסכמה על כך, הייתה סיבה פוליטית, מי שהיה שר הבריאות מנע את העברת החוק". בכך התכוון רז לח"כ יעקב ליצמן, המקורב לעיתון "המודיע", שדרש כשר הבריאות להחריג את העיתונות מאיסור הפרסום.
בסבב הקודם של הניסיון להעביר את איסור הפרסום הופעלו לחצים כבדים כדי למנוע את קידומו. גם הפעם החלו העיתונים וחברות הסיגריות לנסות להשפיע על מקדמי החקיקה: מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, וינון אנגל, חבר הנהלת "ידיעות אחרונות", נפגשו עם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) – כך סיפר ביטון ל"שקוף".
השניים פגשו גם את יוזם החוק רז, שפרסם את הפגישה ביומן הפגישות שלו. מיד לאחר הפגישה עם בכירי העיתונים, שנערכה בתחילת ינואר בבית קפה בתל אביב, פגש רז את מנכ"ל חברת פיליפ מוריס ישראל באותו נושא. על שתי הפגישות הצהיר ח"כ רז בתחילת הדיון בוועדה.
יו"ר הכנסת מיקי לוי שיגר לאחרונה מכתב לחברי הכנסת ובו הזכיר להם כי ישראל חתומה משנת 2005 על אמנה בינלאומית לפיקוח על טבק, שלפיה יש להגביל את הקשרים בין תעשיית הטבק למדינה, ולהשקיף את הקשרים הקיימים. במכתב קרא לוי לח"כים לדווח על פגישות ושיחות שקיימו עם נציגי חברות הטבק או לוביסטים מטעמן.
אם ישראל תאסור על חברות הסיגריות לפרסם בעיתונים, היא תצטרף לרשימה ארוכה של מדינות: האיחוד האירופי אסר על פרסום בעיתונות כבר לפני 20 שנה, ולפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת יותר ממאה מדינות ברחבי העולם אימצו איסור כזה.
במהלך הדיון העלו יוזמי החוק את חשיבות העיתונות בעיניהם והבהירו שאינם רוצים לפגוע בהמשך קיומה של העיתונות. ח"כ עופר כסיף הסביר שאף שהמהלך יוביל להפסד כספי, הוא עשוי לחזק את העיתונות במובנים אחרים. לדבריו, התלות של העיתונים במפרסמים מקשה עליהם לפרסם כתבות ביקורתיות עליהם. "אנשי תקשורת בעיתונות המודפסת מצנזרים את עצמם כדי לא להכעיס את החברות", אמר כסיף. "דווקא יש פה היבט של חיזוק חופש העיתונות, מפני שהוא יקטין את הצנזורה העצמית".
כדי להמחיש זאת, ציין יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון עו"ד עמוס האוזנר את עיתון הניו יורק טיימס. "אחרי שהחליט להפסיק לפרסם סיגריות ביוזמתו, העיתון פרסם עד פי שישה על נזקי העישון מאשר מה שהיה קודם", הסביר. "לעיתונים יש היום תמריץ לא לכתוב על נזקי העישון".
ומה אומר החוק נכון להיום? חברות הטבק יכולות לפרסם בעיתונים, וכך להמשיך לשלם להם, בתנאי שתפורסם מודעה של משרד הבריאות לצד כל פרסומת, או באחד הגליונות הבאים בשבוע שלאחר מכן. בנוסף מחייב החוק להוסיף אזהרה בולטת בגודל של 30% מהפרסומת של חברת הטבק.
שוקן ואנגל, נציגי "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", השתתפו בדיון וטענו שאיסור גורף על פרסום חברות הטבק יפגע בעיתונות. הם פנו ליוזמי החוק והציעו להם פשרה. "אנחנו מוכנים לשבת ולהידבר", אמר אנגל, בכיר "ידיעות אחרונות". "הפתרון הוא לתת למשרד הבריאות שני עמודים במקום עמוד אחד, ולהגדיל את מודעת האזהרה מ-30% ל-50%. המחשבה שלנו הייתה, גם של ידיעות אחרונות וגם של הארץ, שנגדיל את שטח הפרסום למשרד הבריאות, בכל נושא שהוא ירצה".
אך ח"כ לשעבר יהודה גליק, ממובילי החוק להגבלת שיווק ופרסום סיגריות שעבר ב-2018, הוסיף שגם ההסדר הקיים, לפיו משרד הבריאות יפרסם מודעת נגד לצד כל פרסומת של חברות הטבק, לא יושם כראוי. "משרד הבריאות קיבל מתנה בשווי של מאות מיליוני שקלים, ולא ניצל אותה", אמר גליק בדיון. "השתמשו בזה בצורה לא רצינית. לא הייתה חשיבה פרסומית".
זה לא מפתיע: גם היבטים אחרים ביישום ואכיפת החוק לא בוצעו במלואם בשנים שחלפו מאז שעבר. כך למשל אין למשרד הבריאות אפשרות לפקח על הרכב החומרים המסוכנים שבתוך מוצרי העישון, משום שאין בידיו רשימה של כל יבואני ויצרני הסיגריות שפועלים בישראל, ולכן אין לו דרך לדעת אילו חברות לא מסרו את הדיווח. בנוסף, אין אכיפה על איסור ההצגה של מוצרי עישון בחנויות, ואף שהדבר אסור בחוק, משווקי סיגריות אלקטרוניות מצליחים להגיע לבני נוער דרך פרסום ברשתות החברתיות ובדרכים נוספות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק