דרישה בדיוני חוק הרגולציה: להכניס שיקולי סביבה מול שיקולים כלכליים

"לווטרינר בישראל אסור לעשות שימוש בפרסום בקרמיט הצפרדע, מיקי מאוס או עזית הכלבה הצנחנית כדי לא להטעות את הציבור שמא הוא טיפל בהם; במזנון בישראל מותר למכור אורז עם מרק, אבל אסור למכור מג'דרה; מותר לחמם נקניקיות, אבל אסור שניצלים. הבעיות האלה הן לא של בעלי עסקים בישראל, הן בעיות של כל אחד ואחת שיושבים כאן".

את רשימת התקנות המיותרות הללו הקריא בדיון בכנסת ח"כ אביר קארה (ימינה), סגן השר במשרד ראש הממשלה המוביל רפורמה לצמצום ופיקוח אחר הרגולציה – כלומר אחר תקנות כמו אלו למעלה מטעם משרדי הממשלה.

עוד ב"שקוף":

• הרבה פופוליזם, מעט מהות: האם הרפורמה ברגולציה טובה או רעה?
• מומחים להשכרה: בכיר לשעבר ברשות המיסים נלחם במס הסוכר
• יש עתיד: לפיד מחויב לשינוי בשיטת הפיקוח על שכר הח"כים

בדיונים מעמיקים בוועדת חוק, חוקה ומשפט שהתקיימו בימים שני וחמישי בשבוע שעבר, חברי הכנסת עסקו במהלך הדרמטי: הקמת רשות רגולציה חדשה, שתפקח על תקנות משרדי הממשלה. מחר (שלישי) הוועדה עתידה להכריע בנוגע לאחת הדרישות העיקריות לאיזו החוק: להוסיף חובה על משרדי הממשלה לבחון את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של כל רגולציה, לצד החובה הכתובה בחוק – בחינת ההשפעות הכלכליות שלה. 

דרישה נוספת שעלתה היא לחייב את הרשות החדשה בשקיפות קשרי עובדיה עם לוביסטים וגורמי אינטרס. המטרה היא למנוע התערבות עוקפת של חברות מסחריות, בנקים או גופים אחרים ללא ידיעת הציבור.

• ח"כים מקללים, אבל אנחנו לא קרקס: כך נסקר את הכנסת הקרובה

בטרם נצלול למהלך שעתיד להשפיע על חיי כל אחד ואחת מאיתנו, חשוב לציין כי בדיון השתתפו חברי כנסת רבים, שהפגינו בקיאות וניהלו ויכוח ענייני שמטרתו שיפור החקיקה. יחד עם זאת, ישנם מספר חברי ועדה שבחרו לא להגיע. מי שנעדרו כמעט כליל הם חברי האופוזיציה – היחיד שטרח להשתתף הוא ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה).

על אף חשיבות הדיונים, הקוריוז שתפס את עיני התקשורת ואף הופץ על ידי דוברות הכנסת, היה דווקא ההפרעה למהלך העניינים הרציני – כאשר ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) החל לקרוא תהילים ללא הפסקה והפריע לדיון. הוא עשה זאת במחאה על סיוע יו"ר הוועדה, הרב הרפורמי ח"כ גלעד קריב, לארגון נשות הכותל.

סיקור כזה מתעלם מהעיקר. בשבועות הקרובים נסקר את הדיונים באריכות ובהתאם להתחייבות "שקוף" לסיקור הכנסת.

מה יהיה כוחה של רשות הרגולציה?

כל משרד ממשלתי שמחליט להעביר תקנה המחייבת את הציבור בישראל – למשל התקנת מערכת בטיחות לכסא תינוק לרכב – מחויב לבצע הליך מחשבתי מקצועי. להליך זה קוראים "חקיקה חכמה" (RIA), והוא כולל סקירה של השפעות התקנה, העלות שלה, הנעשה בעולם והכדאיות מול החלופות האפשריות. 

כיום חובה זו לא מעוגנת בחקיקה – ומרבית המשרדים אכן מדלגים על השלב הקריטי הזה. על כן, "חוק יסודות האסדרה", שנמצא כעת בדיונים לקראת הצבעה בקריאה שניה ושלישית, מבקש לשנות זאת. לפי החוק, לרשות הרגולציה החדשה יהיו סמכויות לפקח אחר ביצוע הליך החקיקה החכמה בכל משרד.

מה יכולה לעשות הרשות מול תקנות שעברו בהליך מרושל? התנגדויות קודמות מצד חברי הכנסת מסיעות מרצ והעבודה הובילו למיתון הכוח שניתן לרשות, מתוך חשש כי היא תתערב בהחלטות לא רק משום שהתהליך פגום אלא כי המדיניות לא מוצאת חן בעיניה. 

כעת, על פי נוסח הרפורמה שנכנס לחוק ההסדרים, הרשות לא יכולה ממש להשהות רגולציה שעברה תהליך חקיקה גרוע, אלא רק לייעץ לממשלה לתקן אותה. הדיון על סמכויות ההשהייה יתקיים בנפרד בוועדה, במנותק מלוח הזמנים הדחוק של התקציב וחוק ההסדרים.

כשיוקר המחיה יתנגש במשבר האקלים

נחזור לדיונים: על פי החוק בנוסחו הקיים, משרדי הממשלה יתחייבו לבחון רק את ההשפעות הכלכליות והחברתיות של התקנה – ולא השפעות סביבתיות ובריאותיות. חלק מהטענות בנוגע לכך הן שיוזם הרפורמה, סגן השר קארה, הוא ממקימי הפורום לבעלי עסקים "אני שולמן" ומטרתו היא בעיקר להקל עליהם ולמנוע תקנות שמשיתות עליהם עול כלכלי ללא צורך.

"אנחנו לא נגד רגולציה", אמר סגן השר קארה. "אני בעד שתהיה רגולציה חכמה – ולא לגרום לאזרח ישראלי לאבד את האמון במערכת. לא לגרום לבעל עסק להבין שכל העולם נגדו. אתה יוצא בבוקר למתקפה ומשוכנע שכולם יורים עליך. אתה מבין שיש מערכת שלמה שקמה בבוקר ותעשה הכול כדי שלא תוכל להצליח".

"אני רוצה שיהיה קל יותר להקים עסק בישראל, אבל אם זה פוגע בסביבה או בבריאות – אז לא", טען מנגד ח"כ מוסי רז. לאחר הצגת מצגת בנושא מצד משרד האוצר הוא התרעם: "המצגת שהראיתם לנו עכשיו – היא בושה לכנסת. חשפתם את ערוותו של החוק. למה המצגת מתייחסת רק לתוצר לנפש בישראל מול ה-OECD? למה לא התייחסו לתוחלת החיים? לפליטות פחמן לנפש? לזיהום אוויר?"

ואכן בנוסח עליו דנים כעת ההתייחסות העיקרית היא לפן הכלכלי. זהו לשון החוק: 

"האסדרה (רגולציה בעברית, מ.כ) נקבעת במטרה להביא למרב התועלת למשק ולחברה, תוך איזון בין האינטרס המוגן (מטרת הרגולציה המקורית), לבין עלות הציות לאסדרה וההשפעות הכלכליות והחברתיות הנובעות מקביעת האסדרה או מאי־קביעתה […] האסדרה נקבעת, במידת האפשר, באופן שיש בו כדי לקדם את התחרות הענפית ולהביא להפחתת יוקר המחיה".

כלומר, כל תקנה תצטרך להוכיח שהיא יעילה למשק ולאזרחים – מבחינה כלכלית. מה הבעיה? המתנגדים חוששים שאם בעתיד, למשל, משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה ירצו לאסור על מפעלים שימוש בחומר שנמצא כמזהם, אך זול משמעותית ממקביליו, רשות הרגולציה עשויה להתערב ולהמליץ למשרד לבטל אותה, תוך התעלמות מהזיהום. 

על כן, ארגוני סביבה, בריאות וחברי כנסת דורשים לחייב בחוק את משרדי ממשלה לבחון השפעות סביבתיות ובריאותיות של כל רגולציה. כדי להשלים את השינוי, ח"כ מוסי רז מציע גם לשנות את הרכב הרשות החדשה, שכרגע כוללת ברובה נציגים ממשרד האוצר, המשפטים וראש הממשלה. לדבריו יש להוסיף נציגים ממשרדים נוספים כך שהאינטרס של הרשות לא יהיה כלכלי גרידא.

חובת שקיפות: לסתום מראש את הפרצה

עוד נושא שהוועדה תדון בו, בעקבות התייחסות הארגון הציבורי "לובי 99", הוא חיוב הרשות החדשה לשקיפות מלאה. במצב הקיים כרגע, הרשות עלולה להוות כתובת אחת עוקפת לכל לוביסט שמעוניין להשפיע על רגולציה חדשה. 

"לצערנו ראינו לא פעם איך רגולציה נכתבת ממש במשרדי הלובי. החשש המרכזי שלנו הוא שבמקום להיטיב עם הציבור והעסקים הקטנים וליצור רגולציה טובה יותר – הרפורמה תקל על הלוביסטים והטייקונים", אמרה מרב דוד, נציגת לובי 99.

על מנת לשנות זאת, הארגון הציע לחייב את הרשות לפרסם כל מסמך חיצוני שהיא מקבלת, על אילו נתונים היא מסתמכת, ועם אילו לוביסטים, חברות וארגונים נפגשו נציגים מטעמה. לטענתם, צעד זה יגביר את האמון ברשות החדשה ויוודא שהיא תפעל למען האינטרס הציבורי במקום למען קבוצות לחץ קטנות מחשש לביקורת ציבורית.

איך חמק בנק ישראל מהפיקוח?

דרישה נוספת היא לעגן בחוק את חובת הליך החקיקה החכמה על כל הרגולטורים – כולל הרגולטורים הפיננסים: רשות ניירות ערך, בנק ישראל ואגף שוק ההון. לדברי דוד מ"לובי 99", אין סיבה שהרגולטורים תחת משרד האוצר לא יהיו כפופים גם הם לרשות הרגולציה.

ח"כ מוסי רז אף טען שהסיבה שרשויות אלו חמקו מהחובה היא שמשרד האוצר לקח חלק משמעותי בכתיבת הרפורמה. גם היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, הסכים כי גופים רגולטוריים אלו צריכים לחסות תחת החוק, ואף הרחיב את הרשימה.

לסיכום ימי הדיונים, עלתה שאלה נוספת שמרחפת מעל החוק: האם משרדי הממשלה יצליחו לעמוד בנטל? יו"ר הועדה ח" גלעד קריב (העבודה) העלה בעצמו את החשש שאם הרפורמה לא תהיה ישימה, במשרדים ימצאו דרכים עקיפות ולהעביר רגולציות גרועות.

בעקבות זאת, ח"כ קריב ציין שככל שזה תלוי בו, הרפורמה לא תעבור, אלא אם למשרדים יהיו את כל המשאבים הרלוונטים כדי לבצע אותה. מחר צפויים משרדי הממשלה להתייצב ולהביע את עמדתם בנושא.