ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"תשקיעו בנשק? בנפט?" מועצת קרן העושר תגבש כללי אתיקה להשקעות

בעקבות חשיפת "שקוף": יו"ר ועדת קרן העושר בכנסת מוסי רז דרש כי כספי הציבור לא יושקעו באנרגיות מזהמות • יו"ר ועדת האיתור על בחירת הנציגים: "זה עולם די קטן שבו כולם מכירים אחד את השני" • בעקבות מינוי גברים בלבד למועצת קרן העושר - הודיע רז כי ישקול עתירה לבג"ץ • מעקב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר הוועדה לענייני הקרן לאזרחי ישראל, מוסי רז. (צילום: דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה לענייני הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) ח"כ מוסי רז, הבהיר היום (השני) בדיון בכנסת כי "עמדת הוועדה היא שהקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) לא תשקיע בדלקים פוסיליים (מזהמים), נפט וגז, גם לא בחו"ל". את הדיון כינס לאחר חשיפת "שקוף" כי אחד מחברי ועדת ההשקעות של מועצת הקרן הוא יו"ר חברה לחיפושי גז ונפט, וממקימי איגוד חברות הגז.

עוד ב"שקוף":

בנוסף, במהלך הדיון ח"כ רז איים כי יעתור לבג"ץ בשל היעדרן של נשים ממועצת קרן העושר. "גם אם לא עברתם על החוק, לא הפעלתם שיקול דעת ראוי", ביקר ח"כ רז את מי שעמד בראש ועדת האיתור למינויים. הוא הודיע כי אם ראש הממשלה נפתלי בנט לא ימנה אישה כנציגה שביעית ואחרונה כנציגת רה"מ, יבחן האם יש מקום לפעול משפטית.

כספנו יושקע באנרגיות מזהמות – או מתחדשות?

קרן העושר היא מאגר הכסף ששייך לאזרחי ישראל מרווחי חברות הגז הנהנות ממשאבי הטבע. בעקבות תרגילים והתחמקויות של חברות הגז, כיום מצויים בו כ-441 מיליון ש"ח – ולא עשרות מיליארדים כפי שהובטח שוב ושוב. 

ברגע שיצטברו בקרן מיליארד שקלים, ועדת הקרן לאזרחי ישראל בכנסת תתחיל לתכנן באילו מוקדים בחברה בישראל יש להשקיע את הכסף. אך קודם לכן, חברי ועדת ההשקעות – גוף נפרד הנמצא תחת מועצת הקרן הציבורית, ישקיעו את הכסף בתיקי השקעות בחו"ל במטרה להגדיל את הסכום.

יו"ר ועדת ההשקעות ירום אריאב בדיון (צילום: דוברות הכנסת)

האם הנציגים יבחרו בהשקעות פיננסיות לטובת אנרגיות מתחדשות, לאור החרפת משבר האקלים, ולחדול מאנרגיות מזהמות כמו גז ונפט? שאלה זו עלתה בעקבות חשיפת שמות נציגי המועצה ב"שקוף", וביניהם ד"ר רוני הלמן – יו"ר של חברה לחיפושי נפט וגז שהיה ממקימי איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל. 

יו"ר הוועדה השופט בדימוס ישעיהו שנלר, נדרש להשיב על שיקולי הבחירה וסוגיית ניגודי האינטרסים. "זה עולם די קטן שבו כולם מכירים אחד את השני", אמר בדיון. "לא חברויות, אבל מוכרים בפעילות שלהם בשוק ולכן ניתן היה לברר בנוגע לכל אחד. הגענו להמלצות פה אחד. כמובן שהשיקול המרכזי היה מקצועיות, נבחנה ההיסטוריה של כל אחד מהמועמדים ועיסוקם בהשקעות".

יו"ר ועדת ההשקעות ירום אריאב השיב לסוגיית ההשקעות הסביבתיות בדיון ואמר כי "יותר ויותר גופי השקעה משקיעים לפי עקרונות של ESG (השקעות המתחשבות בשיקולים סביבתיים וחברתיים, י"פ) ומסתבר שלא בהכרח תיפגע התשואה". הוא הבהיר כי המטרה היא לוודא שההשקעות מניבות לציבור רווח גדול ככל האפשר: "התמורה תהיה לא רק לאזרחים שחיים היום בישראל אלא לדורות הבאים". 

ח"כ רז דרש כי הוועדה תגבש כללים אתיים: "אתה תשקיע בחברה שמוכרת נשק באפריקה? מוכרת נפט באירופה?" שאל רז את ירום אריאב, יו"ר ועדת ההשקעות. בתגובה, הסכים אריאב לדווח על גיבוש המדיניות האתית ולספק דיווח שקוף אודותיה בוועדת הכנסת.

"איך לא הצלחתם למצוא אישה ראויה?"

חלק הארי בביקורת שנשמעה בדיון על מינוי מועצת הקרן הייתה בנושא הייצוג המגדרי. "המועצה נקראת הקרן לאזרחי ישראל, והיא אמורה לעבוד למען אזרחי ישראל ולא רק למען הגברים והיהודים בישראל", אמר חבר הוועדה ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ושאל את יו"ר ועדת האיתור: "איך לא הצלחתם למצוא אישה אחת?" 

"הקריטריונים נקבעים על ידי גברים ולטובתם". ח"כ מיכל רוזין (צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90)

ח"כ מיכל רוזין העירה כי הבעיה עשויה להתחיל בקביעת הקריטריונים. "זה סוג של מכרז תפור אפילו שלא התכוונת", היא טענה. "בחברה שלנו לגברים יש יותר ניסיון ויותר מקדמים אותם. הקריטריונים נקבעו על ידי גברים ולטובת גברים. האפליה המתקנת באה לקדם שוויון, ואם אתה רוצה לייצר שוויון אתה מייצר את זה לפי קריטריונים". היו"ר רז הוסיף: "אולי הבעיה החלה בזה שוועדת האיתור היתה מורכבת מגברים בלבד".

גלעד שלום, יועץ למנכ"ל משרד האוצר, טען כי "למועמדים שהגישו מועמדות היה ניסיון רב יותר מכל אישה שהגישה. אין חוק שקובע חובת ייצוג. אם לא הייתה אישה אחת זו הייתה באמת בעיה, אבל יש אישה אחת (שהמליצו עליה) לוועדת ההשקעות. אני לא חושב שזה ראוי לבחור אישה רק כי היא אישה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל פינקלשטיין

Picture of יעל פינקלשטיין
כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה. לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

2 תגובות

  1. יש להוסיף ואין להתעלם מן העובדה שהפשע והאלימות הם תולדה של יוקר המחייה המטורף בו אני חיים אשר מוציא אנשים מדעתם. וזאת, לנוכח השתלטות התיקונים על מרבצי הטבע ואוצרות המדינה. האזרח הישראלי ממשיך להיות קורבן של השיטה. והפעם, בשונה ממדינות הגלות, זה קורה כאן, בישראל, במדינת היהודים. אני לא דתי, אבל אי אפשר שלא להתייחס לחג הפסח שקרב ובא. בו כל משפחה חוזרת על האמירה "ובכל דור ודור עומדים עלנו לכלותינו" אך הפעם, עלינו חלה החובה "להצילנו מידם" ולהניח לקדוש ברוך הוא, במנוחה.

  2. הגיע הזמן לעשות סדר.
    צריך להלאים לכל התיקונים את אוצרות הטבע ששייכים למדינה. (לאזרחים).
    התיקונים חוגגים עלינו. שמים אותנו על הגריל להישרף עם קשיי המחייה ועלויות מטורפות של מיסים כלכלה, דיור, דלק ועוד.
    חובה להלאים את "מפעלי ים המלח", "מרבצי הגז הטבעי", חברות הדלק למיניהן, "סונול", "דלק", "פז", "טן חברה לדלק", חברת האניות "צים", "מי עדן" "נביעות" וכל אוצרות הטבע השייכים לנו האזרחים.
    מיד ועכשיו!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק