"לא תרומה": כך מגיע הכסף של המפעל המזהם לידי עיריית רמלה

לרמלה היתה השבוע סיבה עמוקה לגאווה. קבוצת הכדורסל העירונית, אליצור רמלה, זכתה באליפות המדינה לנשים בפעם ה-11. התושבים מספרים שראש העירייה מיכאל וידל הקפיד לקחת חלק במסיבות הניצחון. זה כנראה מהלך טבעי לאור העובדה שהעירייה משקיעה משאבים לא מבוטלים במאמץ הספורטיבי ורק בשלוש השנים האחרונות, הקבוצה קיבלה יותר מ-3.5 מיליון שקלים ישירות מקופת העירייה במצטבר. הקבוצה בתמורה מספקת לעיר שנים ארוכות של נחת, ואף משלמת דמי שכירות על שימוש באולם הכדורסל העירוני.

• מפעל "נשר" מרעיל את התושבים? במשרד להגנת הסביבה מושכים זמן ומסתירים נתונים
• ברמלה חיים לצד הזיהום: "אם מתכות נאכלות, איך בני אדם יחזיקו?"
• "כמו ברווזים במטווח": החיים לצד מכלי הנפט במפרץ חיפה

כמו בכל אולם ומגרש, גם במגרש העירוני ברמלה תלויות מסביב פרסומות רבות לחברות מסחריות, חסויות. החברה מקבלת את הזכות לתלות את השלט, והעירייה זוכה בתשורה. בין השלטים הרבים באולם בלט השלט של מפעל המלט "נשר". המפעל שבקרוב יציין מאה שנות קיום הפך כבר לחלק מאופייה של העיר. הן בשל מראהו הייחודי והבולט, ובעיקר בשל הזיהום שנפלט מהארובות שלו לאורך שנות קיומו, אך לא רק.

כפי שהראינו בעבר, מפעלים מזהמים רבים ברשויות מקומיות מכשירים את קיומם בעיר על ידי תרומות לעמותות מקומיות, לקבוצות הספורט למשל ובאופן ישיר לעירייה עצמה. לצד אלה, העירייה זוכה לארנונה נאה שספק אם היתה מקבלת בהזדמנות אחרת. במקרה של "נשר", הדבר בולט במיוחד: מבקשת חופש מידע עולה כי העירייה תרוויח בשנת 2022 מ"נשר" כ-27 מיליון שקלים. רק כדי לסבר את האוזן, ההכנסות השנתיות של העיר כולה מארנונה בשנה שעברה עמדו על 216 מיליון שקלים. במילים אחרות, אם המפעל ייסגר ולא תקום במקומו תעשייה בסדר גודל כזה, העירייה עשויה לאבד כשמינית מהכנסות הארנונה, וכלל לא בטוח שהתחליף הנדל"ני יניב סכום דומה.

עזרה לקשישים ונזקקים

מי עומד מאחורי מפעל "נשר"? מדובר ביצרן המלט המרכזי בארץ שבבעלות חברת האם "משאב", שנמצאת בבעלות מלאה של "כלל תעשיות" מקבוצת "אקסס", השייכת למולטי-מיליארדר לן בלווטניק. זה האחרון הוא גם בעל השליטה ב"רשת" ובחדשות 13. היחצ"ן של המפעל, אגב, הוא אלי קמיר, שם שעלה לכותרות לאחרונה סביב תיק 4000 – כמי שדחף את האינטרסים של בזק מול משרד התקשורת. קמיר, אחד ממקורביו של בלווטניק, נחשד בשתי פרשות שחיתות, "תיק 4000" ו"תיק 1270", אולם בשתיהן לא הוגש נגדו כתב אישום.

כשפנינו לעירייה בניסיון להבין את היקף התרומות שהם מקבלים מ"נשר", הם טענו כי אין כאלה. "חסות מסחרית היא לא תרומה", התעקשו שם. "לעיריית רמלה לא ידוע על תרומות כלשהן המתקבלות ממפעל 'נשר'". אלא שבדיקת "שקוף" מגלה אחרת. "נשר" אולי לא מעבירה באופן ישיר תרומות לעירייה, אבל העירייה נהנית מהכנסותיה באופן עקיף. כך למשל, ל"שקוף" נודע כי לפחות בשנת 2019 העמותה העירונית קרן רמלה לחינוך תרבות ופיתוח, נהנתה מתרומות בגובה של 51 אלף שקלים, ישירות מ"נשר".

לאחר שפנינו לעירייה, הם הודו בקבלת התרומה, ואף סיפקו פירוט: עיקר התרומה, כ-45 אלף שקלים, הועבר עבור פרויקט "מאריכי חיים" לאזרחים ותיקים, כחלק מתוכנית התנדבות של עובדי "נשר". "התרומה מימנה התקנת חסכמים ונורות חסכוניות בבתי הקשישים, הקמת גינות במועדוני קשישים, תמיכה בפעילויות במועדוני קשישים, ומימון הסעות של הקשישים למועדונים", הסבירו. לצד זה, "נשר" שילמו 3,000 שקלים לטובת אירוע ליל סדר לנזקקים וסכום דומה לטובת פרויקט בר מצווה. באותה השנה ובשנה הקודמת, העמותה אף דיווחה כי "נשר" משלמת שכר לעובד שיפעל בתוך העמותה בתחום הדיור.

עם פרוץ משבר הקורונה, המפעל נקלע לקשיים וזרם התרומות פחת משמעותית, אבל מסתמן שאינו נגמר. במפעל מסרבים לדווח אם הם תורמים לקבוצת הספורט, או לאגף אחר בעירייה, ובעירייה מכחישים שהם מקבלים תרומות מ"נשר", למעט זו שחשפנו.

הכסף ממשיך לזרום, וגם הזיהום

מה בעצם הבעיה? מפעל "נשר" פולט באופן קבוע חומרים מזהמים לאוויר. רק בשלוש השנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה ערך להנהלת המפעל שני שימועים בשל חריגות לכאורה בפליטות מזהמים. הראשונה התרחשה ב-2019, אז מצא המשרד להגנת הסביבה חריגות לכאורה בפליטות הכספית. לפני כחודש התקיים שימוע נוסף, בגין חריגות לכאורה שנמדדו לפני כשנה.

ייתכן שמדובר באירועים נקודתיים, ייתכן שמדובר בזיהום שיטתי, גם אם הוא לא חורג מההיתר שניתן למפעל. כך או כך, התושבים ברמלה וסביבתה לא יכולים לדעת. לפני כשלוש שנים המפעל החל לדווח באופן קבוע למשרד להגנת הסביבה את תוצאות הניטור של הארובות. אולם בניגוד לתחנות ניטור אחרות ברחבי הארץ שחשופות לכולם, המשרד אינו חושף את הנתונים הללו. מי שמבקש לדעת האם ישנה חריגה בפליטת המזהמים, נאלץ להסתפק בתחנות הניטור המרוחקות מהמפעל, שלא בהכרח ישקפו את מדד הזיהום שנפלט מהארובות שלו בזמן אמת, פעמים רבות בשל כיווני הרוח ואף בשל מזהמים נוספים באזור.

אם כך, חשוב במיוחד לדעת מה עומק הקשרים בין מפעל "נשר" לעירייה ולשלוחותיה, מה גובה ההכנסות המלא שהעירייה תאבד אם המפעל ייסגר, ומה שווי התרומות, אפילו העקיפות, כאלה שחוסכות לעירייה סכומים גבוהים. מסביב שומרים על שתיקה. ובינתיים, כשהעיריייה נהנית מהכסף, תושבי רמלה סובלים מהזיהום, ואפילו לא יודעים את היקפו.

ממפעל "נשר" לא התקבלה תגובה.