ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"לא תרומה": כך מגיע הכסף של המפעל המזהם לידי עיריית רמלה

החסות של מפעל "נשר" של לן בלווטניק לאולם הכדורסל העירוני של רמלה מספקת הצצה לדרך שבה חברות מזהמות מכשירות את קיומן בעיר בעזרת כסף. בעירייה טוענים כי לא מדובר בתרומות, אך באופן עקיף נהנים מתמיכת המפעל בפרויקטים שונים • ההיקף המדויק של הקשרים בין המפעל לעירייה לא ברור, אך בעוד הם נמשכים - תושבי העיר ממשיכים לסבול מהזיהום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

החסות של נשר באולם ברמלה (צילום: הפעיל הסביבתי אריאל פרננדו)

לרמלה היתה השבוע סיבה עמוקה לגאווה. קבוצת הכדורסל העירונית, אליצור רמלה, זכתה באליפות המדינה לנשים בפעם ה-11. התושבים מספרים שראש העירייה מיכאל וידל הקפיד לקחת חלק במסיבות הניצחון. זה כנראה מהלך טבעי לאור העובדה שהעירייה משקיעה משאבים לא מבוטלים במאמץ הספורטיבי ורק בשלוש השנים האחרונות, הקבוצה קיבלה יותר מ-3.5 מיליון שקלים ישירות מקופת העירייה במצטבר. הקבוצה בתמורה מספקת לעיר שנים ארוכות של נחת, ואף משלמת דמי שכירות על שימוש באולם הכדורסל העירוני.

כמו בכל אולם ומגרש, גם במגרש העירוני ברמלה תלויות מסביב פרסומות רבות לחברות מסחריות, חסויות. החברה מקבלת את הזכות לתלות את השלט, והעירייה זוכה בתשורה. בין השלטים הרבים באולם בלט השלט של מפעל המלט "נשר". המפעל שבקרוב יציין מאה שנות קיום הפך כבר לחלק מאופייה של העיר. הן בשל מראהו הייחודי והבולט, ובעיקר בשל הזיהום שנפלט מהארובות שלו לאורך שנות קיומו, אך לא רק.

המפעל שהפך לחלק מאופייה של העיר (צילום: משה שי, פלאש 90)

כפי שהראינו בעבר, מפעלים מזהמים רבים ברשויות מקומיות מכשירים את קיומם בעיר על ידי תרומות לעמותות מקומיות, לקבוצות הספורט למשל ובאופן ישיר לעירייה עצמה. לצד אלה, העירייה זוכה לארנונה נאה שספק אם היתה מקבלת בהזדמנות אחרת. במקרה של "נשר", הדבר בולט במיוחד: מבקשת חופש מידע עולה כי העירייה תרוויח בשנת 2022 מ"נשר" כ-27 מיליון שקלים. רק כדי לסבר את האוזן, ההכנסות השנתיות של העיר כולה מארנונה בשנה שעברה עמדו על 216 מיליון שקלים. במילים אחרות, אם המפעל ייסגר ולא תקום במקומו תעשייה בסדר גודל כזה, העירייה עשויה לאבד כשמינית מהכנסות הארנונה, וכלל לא בטוח שהתחליף הנדל"ני יניב סכום דומה.

עזרה לקשישים ונזקקים

מי עומד מאחורי מפעל "נשר"? מדובר ביצרן המלט המרכזי בארץ שבבעלות חברת האם "משאב", שנמצאת בבעלות מלאה של "כלל תעשיות" מקבוצת "אקסס", השייכת למולטי-מיליארדר לן בלווטניק. זה האחרון הוא גם בעל השליטה ב"רשת" ובחדשות 13. היחצ"ן של המפעל, אגב, הוא אלי קמיר, שם שעלה לכותרות לאחרונה סביב תיק 4000 – כמי שדחף את האינטרסים של בזק מול משרד התקשורת. קמיר, אחד ממקורביו של בלווטניק, נחשד בשתי פרשות שחיתות, "תיק 4000" ו"תיק 1270", אולם בשתיהן לא הוגש נגדו כתב אישום.

כשפנינו לעירייה בניסיון להבין את היקף התרומות שהם מקבלים מ"נשר", הם טענו כי אין כאלה. "חסות מסחרית היא לא תרומה", התעקשו שם. "לעיריית רמלה לא ידוע על תרומות כלשהן המתקבלות ממפעל 'נשר'". אלא שבדיקת "שקוף" מגלה אחרת. "נשר" אולי לא מעבירה באופן ישיר תרומות לעירייה, אבל העירייה נהנית מהכנסותיה באופן עקיף. כך למשל, ל"שקוף" נודע כי לפחות בשנת 2019 העמותה העירונית קרן רמלה לחינוך תרבות ופיתוח, נהנתה מתרומות בגובה של 51 אלף שקלים, ישירות מ"נשר".

בעלי מפעל המלט, לן בלווטניק (צילום מסך)

לאחר שפנינו לעירייה, הם הודו בקבלת התרומה, ואף סיפקו פירוט: עיקר התרומה, כ-45 אלף שקלים, הועבר עבור פרויקט "מאריכי חיים" לאזרחים ותיקים, כחלק מתוכנית התנדבות של עובדי "נשר". "התרומה מימנה התקנת חסכמים ונורות חסכוניות בבתי הקשישים, הקמת גינות במועדוני קשישים, תמיכה בפעילויות במועדוני קשישים, ומימון הסעות של הקשישים למועדונים", הסבירו. לצד זה, "נשר" שילמו 3,000 שקלים לטובת אירוע ליל סדר לנזקקים וסכום דומה לטובת פרויקט בר מצווה. באותה השנה ובשנה הקודמת, העמותה אף דיווחה כי "נשר" משלמת שכר לעובד שיפעל בתוך העמותה בתחום הדיור.

עם פרוץ משבר הקורונה, המפעל נקלע לקשיים וזרם התרומות פחת משמעותית, אבל מסתמן שאינו נגמר. במפעל מסרבים לדווח אם הם תורמים לקבוצת הספורט, או לאגף אחר בעירייה, ובעירייה מכחישים שהם מקבלים תרומות מ"נשר", למעט זו שחשפנו.

הכסף ממשיך לזרום, וגם הזיהום

מה בעצם הבעיה? מפעל "נשר" פולט באופן קבוע חומרים מזהמים לאוויר. רק בשלוש השנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה ערך להנהלת המפעל שני שימועים בשל חריגות לכאורה בפליטות מזהמים. הראשונה התרחשה ב-2019, אז מצא המשרד להגנת הסביבה חריגות לכאורה בפליטות הכספית. לפני כחודש התקיים שימוע נוסף, בגין חריגות לכאורה שנמדדו לפני כשנה.

ייתכן שמדובר באירועים נקודתיים, ייתכן שמדובר בזיהום שיטתי, גם אם הוא לא חורג מההיתר שניתן למפעל. כך או כך, התושבים ברמלה וסביבתה לא יכולים לדעת. לפני כשלוש שנים המפעל החל לדווח באופן קבוע למשרד להגנת הסביבה את תוצאות הניטור של הארובות. אולם בניגוד לתחנות ניטור אחרות ברחבי הארץ שחשופות לכולם, המשרד אינו חושף את הנתונים הללו. מי שמבקש לדעת האם ישנה חריגה בפליטת המזהמים, נאלץ להסתפק בתחנות הניטור המרוחקות מהמפעל, שלא בהכרח ישקפו את מדד הזיהום שנפלט מהארובות שלו בזמן אמת, פעמים רבות בשל כיווני הרוח ואף בשל מזהמים נוספים באזור.

העשן מהמפעלים ברמלה (צילום: באדיבות המרואיינים)

אם כך, חשוב במיוחד לדעת מה עומק הקשרים בין מפעל "נשר" לעירייה ולשלוחותיה, מה גובה ההכנסות המלא שהעירייה תאבד אם המפעל ייסגר, ומה שווי התרומות, אפילו העקיפות, כאלה שחוסכות לעירייה סכומים גבוהים. מסביב שומרים על שתיקה. ובינתיים, כשהעיריייה נהנית מהכסף, תושבי רמלה סובלים מהזיהום, ואפילו לא יודעים את היקפו.

ממפעל "נשר" לא התקבלה תגובה.

מעיריית רמלה נמסר בתגובה

.1. חסות מסחרית היא לא תרומה.

.2. יש לפנות למפעל נשר כדי לברר לאיזה ספורטאי הם מעניקים חסויות מסחריות. אין קשר לעיריית רמלה.

.3. האולם בבעלות עיריית רמלה. השלט שתלוי שם הוא כאמור חסות מסחרית.

 

לעניין השאלה בדבר קרן רמלה.

 

לאחר בירור, אכן התקבלו תרומות על-סך 51 אלף ₪ בשנת 2019 ממפעל נשר. 45 אלף ₪ עבור פרויקט "מאריכי חיים" לאזרחים ותיקים, כחלק מתוכנית התנדבות של עובדי נשר. התרומה מימנה התקנת חסכמים  ונורות חסכוניות בבתי הקשישים, הקמת גינות במועדוני קשישים, תמיכה בפעילויות במועדוני קשישים, ומימון הסעות של הקשישים למועדונים, 3,000 ש"ח לטובת אירוע ליל סדר לנזקקים3,000 ש"ח לטובת פרויקט בר מצווה – רכישת ערכות תפילין וכו'.

יודגש כי לפי סעיף 7, סעיף קטן 1, ב"נוהל אישור גיוס וקבלה של תרומות על-ידי רשויות מקומיות" במסגרת חוזר מנכ"ל של משרד הפנים, ההגבלות הקבועות בסעיף 6 לעיל (קרי, הגבלה על תרומות. ע.ד) לא יחולו במקרים הבאים: תרומה המיועדת לרווחתם של תושבי הרשות המקומית, כגון מצרכי מזון, חבילות שי לחג וכיוצא באלה, אשר הרשות מארגנת את העברתם לתושבי הרשות הנזקקים לכך.

לאחר בדיקה עם מנכ"ל הקרן שנכנס לתפקיד במחצית שנת 2019 ועם ראש אגף הרווחה והשירותים החברתיים – הם לא מכירים דבר כזה שעובד בקרן קיבל משכורת ממפעלי נשר. אם יש לכם את שם העובד, נשמח לבדוק את העניין שוב.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

בקיץ האחרון המשרד להגנת הסביבה הוציא את דוח הפליטות השנתי המדרג את 572 המפעלים עם העלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת מזהמים לאוויר. מפעל המלט זכה במקום השלישי והמפוקפק. התושבים שמסביב סובלים באופן שיטתי מהזיהום. בזמן שהציבור אינו יודע מה נפלט כל רגע מהארובות, כבר לא ניתן להתיר את הקשר שבין המפעל לעירייה. העירייה זקוקה לחסויות, זקוקה לעשרות המיליונים מהארנונה וזקוקה לתעשייה הזו עמוק בליבה. בעולם אידיאלי, העירייה היתה הראשונה לדרוש את סגירת המפעל. ספק אם היא יכולה להרשות לעצמה לאבד את הנכס המניב הזה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

3 תגובות

  1. כדאי להזכיר לעיתונאים החוקרים כי לפני כ 25 שנה הונפקו אג"ח מוניציפאליות ברמלה על סך 140 מיליוני שח. החגיגות היו מפוארות, הכסף נבלע כנראה בקמפיין לראש העירייה כך או אחרת, והכי חשוב – החזר האג"ח בזמנו הוצג ככזה שיגיע מתזרים ההכנסות מהמפעל. שאלתי ומה יהיה אם המפעל יסגר כי הוא מזהם??? אמרו אז שהמפעל לעולם לא יסגר וגם שאיננו מזהם…..
    התנגדתי לאג"ח המוניציפאליות והייתי קול בודד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק