ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
במשרד הבריאות יודעים כבר עשורים על חשש התושבים מזיהום ממפעל המלט המזהם "נשר" ברמלה: כתבה ישנה ממקומון "מעריב השפלה" שהגיע לידי "שקוף" מספרת שכבר לפני ארבעים שנה רופא מקומי התריע על כך. במשרד הסתפקו אז באמירה שכמות העשן היא חוקית, וספק אם ביצעו בדיקה של היקף התחלואה באזור. כעת, ארבעה עשורים מאוחר יותר, במענה לפניית "שקוף" במשרד הבריאות אמנם אומרים כי החלו בבדיקה מקיפה של האוכלוסייה סביב המפעל, בעקבות דרישת ועדת הפנים והגנת הסביבה, אך נותרו מעורפלים ביחס ללוחות הזמנים.
בפתח הכתבה משנת 1982, העיתונאי ישראל פרץ פרסם מכתב של ד"ר אלי בוירסקי, רופא ביישובים הסמוכים למפעל, שמתאר מספר גבוה של ילדים ומבוגרים שסובלים מאסטמה אלרגית וברונכיטיס. הרופא המקומי כתב למזכירי היישובים כי "בתקופה שאני עובד ביישובים הנ"ל מצאתי שקיים זיהום באוויר". לדבריו, האשם הוא אחד: "זה מהעשן שנפלט מארובות בית החרושת 'נשר' וזה גורם לעיתים להתקפות קרובות של אסטמה אצל החולים".
אלא שלפי התגובה שמוצגת באותה כתבה ישנה, נדמה כי משרד הבריאות כלל לא בדק את היקף התחלואה, אלא רק טען כי כמות העשן שפולט המפעל חוקית והסתפק בזה. עוד שש שנים שלמות עברו עד שקם המשרד להגנת הסביבה שאמון על התחום ועוד ארבעים שנה עד שטיעון דומה עלה בדיון בכנסת.
פרץ, תושב מועצת גזר, היה אז עיתונאי בשנות העשרים לחייו. הוא התגורר ברמלה, סיקר בקביעות את הזיהום של "נשר" וליווה את מאבק התושבים. "היה אז לחץ גדול שהמפעל ימשיך להתקיים", הוא נזכר בשיחה עם "שקוף". לדבריו, שלא כמו היום, המפעל היה מקור תעסוקה מרכזי בעיר וסיפק פרנסה לרבים מתושביה. "היום האוכלוסייה אחרת", הוא סובר. "הכלים והמודעות גברו, יש התעוררות מחודשת". יחד עם זאת, כבר ארבעים שנה שהוא שומע את הקולות האלה, ונותר מיואש: "אני סקפטי אם יקרה משהו, אפילו אם יגיעו להסכמות, בפועל לא יהיה משהו ממשי. תושבים פה מסתובבים בתחושה שמפקירים את החיים שלהם".
בכתבה נוספת באותה השנה, תיאר פרץ את התנגדות התושבים להרחבת המפעל. "המועצה שלחה מכתבים למשרד הפנים כדי לערוך בדיקות בנושא זיהום אוויר", כתב. והוסיף מדבריו של ראש מועצת גזר דאז, עמרם שושן: "הרעיון של נשר לעבור לייצור על בסיס פחם ולא שריפת ארובות כפי שנהוג עד כה, יגרום למפגעים חמורים".
ב"נשר", אז כמו היום, טענו כי הכל כשורה. היועץ ומתכנן הסביבה של המפעל באותן השנים, ד"ר יהודה גולדשמיט, טען בכתבה הישנה כי "עד היום לא הוכח שאכן קיים קשר בין פליטת אבק 'נשר' לבין מחלה". התושבים המשיכו בשלהם, והסבירו שהאבק שהמפעל פולט פוגע לא רק בבני אדם, אלא גם ביבולים, מצטבר על עלי עץ ההדר למשל, חוסם את קרני השמש וגורם לנזקים רבים.
"תושבים לא יכתיבו למדינה איפה להקים מפעלים", הוסיף מנהל המפעל בשעתו, אלכס נאור. מאז אותה אמירה אומללה עברו ארבעים שנה. הבעלות על "נשר" התחלפה מזמן, "מעריב" שינה פניו אין ספור פעמים וסביר שחלק מהמצוטטים בכתבה כבר אינם בין החיים. ולמרות כל אלה, נדמה שהגישה נותרה בעינה. אמנם איש לא אומר זאת גלויות, ואיש כבר כמעט שלא מטיל ספק בהשלכות זיהום האוויר, אבל בדיוק כמו אז, לתושבים אין יכולת להשפיע על האוויר שהם נושמים והמפעלים סביבם.
ומה קורה היום? לאחרונה קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה דיון בנושא של "נשר". ד"ר רחל רענן ממשרד הבריאות הציגה ממצאים ראשונים וחלקיים המצביעים על עלייה בסרטן ברמלה ובלוד. יו"ר הוועדה וליד טהא (הרשימה המשותפת) דרש מהמשרד לבדוק את מצב התחלואה שאינה סרטן, בקרב תושבי הסביבה ובעיקר בקרב ילדים.
בעקבות הדרישה פנינו למשרד כדי לברר היכן עומדת הבדיקה והאם החלו לבצע שם סקר אפידמיולוגי מעמיק. ביקשנו גם לברר כמה זמן תימשך הבדיקה והאם תסתיים עד למועד הדיון הבא בוועדה בכנסת, שאמור להתקיים ביולי.
"תהליך ביצוע בדיקה בריאותית מקיפה של האוכלוסייה ביישובים מסביב למפעל נשר הינו תהליך מורכב וביצועו ידרוש זמן ממושך", אמרו ל"שקוף". אך הבטיחו: "משרד הבריאות יעדכן את הציבור בתוצאות הבדיקה עם סיומה".
לקראת הדיון הבא, ניסינו להבין אילו בדיקות בכוונת המשרד לבצע. "משרד הבריאות מבצע בדיקת רמת התחלואה הרלוונטית לסוג החשיפה לחומרים שבהם משתמשים במפעל, כמו חשיפה לכספית ברמות גבוהות", ענו. לשיטתם, מדובר בעיקר במחלה אחת: "התחלואה הרלוונטית ביותר כתוצאה מחשיפת האוכלוסייה לחומרי המפעל היא תחלואת סרטן".
אלא שבדיון בכנסת, ח"כ אלון טל (כחול לבן), שאף יזם אותו, הדגיש כי לא מדובר רק בסרטן. "אני רוצה לשים זרקור על הנושא של הכספית", חידד והסביר כי מדובר בכימיקל שפוגע בהתפתחות השכלית של עוברים. "בארצות הברית עשו מחקר והגיעו למסקנה ש-60 אלף עוברים נפגעים אצלם בשנה כתוצאה מחשיפה לכספית. נשאלת השאלה מה קורה ברמלה, לוד והסביבה ובמועצה האזורית גזר", אמר. במשרד הבריאות לא ענו לשאלות נוספות.
בדיון הציבורי על היתר הפליטה של "נשר" שקיים בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה, טען פעיל בולט במאבק, פרופסור חיים כהן, כי צריך לבדוק דווקא את השלכות האבק שנפלט מהמפעל. כהן, תושב המועצה האזורית גזר בשני העשורים האחרונים, מכהן כפרופסור במחלקה למדעי הכימיה באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטת בן גוריון. לפני כעשרים שנה, בעת שכיהן כראש הוועד ביישוב שבו הוא מתגורר, הבחין לראשונה בפליטות מזהמים, ובעיקר אבק מהמפעל.
"הבעיה העיקרית היא מה שלא רואים בצילומים, חלקיקי 2.5PM", הוא הסביר בדיון. "אלה חלקיקים כל כך קטנים שהם עוברים לריאות". לדבריו, הרגישים ביותר לחלקיקים הם הילדים בגיל הרך. לשיטתו, יש לערוך "סקר אפידמיולוגי של מחלות דרכי הנשימה בגיל הרך כיוון שאנחנו חשופים בין שלושים לארבעים שנה. כל הנתונים קיימים בקופות החולים. אם נקבל את זה, זה ייתן לנו תשובה חד משמעית".
משרד הבריאות אמנם החל בתהליך, אך לא נראה שמתקדמים שם לקראת בדיקה של הבעיות והמחלות שעליהן מדברים ח"כ טל, יו"ר הוועדה וליד טהא או פרופסור כהן, אלא מתמקדים במחלת הסרטן בלבד. בנוסף, במשרד נותרים מעורפלים ביחס ללוחות הזמנים, וספק אם יסיימו את הבדיקה עד מועד הדיון הבא בוועדה ביולי. יש לקוות שיבצעו שם סקר מקיף כפי שתושבי האזור ראויים לו. נמשיך לעקוב.
התגובה המלאה של משרד הבריאות: "תהליך ביצוע בדיקה בריאותית מקיפה של האוכלוסייה ביישובים מסביב למפעל נשר הינו תהליך מורכב וביצועו ידרוש זמן ממושך. התהליך כבר החל, וחלק מן הממצאים כבר הוצגו בדיון שנערך בכנסת בנושא. לכשתסתיים הבדיקה יוצגו הממצאים לציבור.
"בנוגע לשאלתך על גזיר העיתון משנות ה-80, מיותר לציין כי במהלך 40 השנים שחלפו חלו שינויים מהותיים בחקיקה וברגולציה הקשורים לקביעת איכות אוויר בארץ. משרד הבריאות מהווה גורם מקצועי בריאותי המייעץ בנושא.
"יחד עם זאת, משרד הבריאות מבצע בדיקת רמת התחלואה הרלוונטית לסוג החשיפה לחומרים שבהם משתמשים במפעל הנדון כמו חשיפה לכספית ברמות גבוהות. התחלואה הרלוונטית ביותר כתוצאה מחשיפת האוכלוסייה לחומרי המפעל היא תחלואת סרטן, אמנם יש לתחלואה זו סיבות רבות, אך היא משקפת את פוטנציאל ההשפעה של חומרים בתקופת זמן ארוכה".
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
תגובה אחת
תודה למר פרץ על העשייה המבורכת