15:26

מפעל "נשר" מרעיל את התושבים? במשרד להגנת הסביבה מושכים זמן ומסתירים נתונים

בשנים האחרונות המפעל ליד רמלה, בבעלותו של לן בלווטניק, פלט כמויות גדולות של חומרים מסוכנים לאוויר, אך במשרד להגנת הסביבה פעלו בריפיון בולט • סמנכ"לית המשרד גם לא חושפת לציבור בשקיפות את הנתונים המלאים של החומרים שמגיעים לבתי התושבים ולאוויר שהם נושמים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
ב"נשר" מזהמים - התושבים לא מקבלים את הנתונים (צילום מסך)

מפעל המלט של חברת "נשר" שבשטח אזור התעשייה של רמלה הפך בשנים האחרונות למוקד לדאגה עבור תושבי האזור, ולא במקרה. בדיקת "שקוף" חושפת כי רק בשלוש השנים האחרונות המפעל עבר לפחות שני שימועים במשרד להגנת הסביבה, בשל פליטות מזהמים שחורגות לכאורה מההיתר שניתן לו. ומה המחיר שהמשרד בראשות תמר זנדברג (מרצ) חייב את המפעל לשלם? נכון למועד כתיבת שורות אלה, אפס. 

פרויקט "מפת המזהמים" של "שקוף":

אבל זה לא ה"צ'ופר" היחיד שהמשרד מעניק למפעל, בחסות הסמנכ"לית הבכירה לתעשיות, שולי נזר, המשרד להגנת הסביבה אינו חושף לציבור הרחב את נתוני הזיהום השוטפים שנפלטים מהמפעל. 

המפעל, שקיים כבר כמעט 100 שנה, הוא יצרן המלט המרכזי בארץ. הוא בבעלות חברת האם "משאב", שנמצאת בבעלות מלאה של "כלל תעשיות" מקבוצת "אקסס", השייכת למולטי-מיליארדר לן בלווטניק. זה האחרון, חשוב לציין בנקודה זו, הוא גם בעל השליטה ב"רשת" ובחדשות 13.

העשן מהמפעלים ברמלה (צילום: באדיבות המרואיינים)

היחצ"ן של המפעל, אגב, הוא אלי קמיר, שם שעלה לכותרות לאחרונה סביב תיק 4000 – כמי שדחף את האינטרסים של בזק מול משרד התקשורת. קמיר, אחד ממקורביו של בלווטניק, נחשד בשתי פרשות שחיתות, "תיק 4000" ו"תיק 1270", אולם בשתיהן לא הוגש נגדו כתב אישום.

"אמצעים מידיים"? 

הכל החל בשנת 2019, אז המשרד להגנת הסביבה מצא כי מהמפעל נפלטו כמויות כספית ומזהמים נוספים לכאורה שחורגים מההיתר שניתן לו. בשנת 2020 המפעל עבר שימוע בעקבות החריגות, "בגין חשד להפרות על תנאי היתר הפליטה שניתנו למפעל, וכמו כן הפרות על חוק אוויר נקי", כך הסבירו ל"שקוף" במשרד להגנת הסביבה. אלא שמאז עברו שלוש שנים, ותצאות לשימוע ההוא – עדיין אין. מדוע? "בדיקת כל המידע שהתקבל מהמפעל נמצאת במסלול של אכיפה מנהלית", אמרו במשרד. "המשרד שוקד על זירוז ומיצוי ההליכים". 

בזמן שהמשרד שוקד כבר שלוש שנים על מיצוי ההליך, החריגות במפעל נמשכות, לכאורה. ממידע שהגיע לידי "שקוף" עולה כי גם בשנת 2021 המשרד להגנת הסביבה ניטר חריגות נוספות מארובות המפעל. אלא שגם הפעם איש לא מיהר לקיים שימוע, וזה נערך רק בחודש האחרון. 

שלוש שנים לשימוע? בעלי מפעל "נשר" לן בלווטניק (צילום מסך)

הסמנכ"לית נזר והמשרד באופן כללי מכירים היטב את המצב בנשר. בקיץ האחרון המשרד הוציא את דוח הפליטות השנתי המדרג את 572 המפעלים עם העלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת מזהמים לאוויר. מפעל המלט זכה במקום השלישי והמפוקפק. 

זאת ועוד, בחודש אוקטובר של שנת 2020 המשרד הציב ניידת לניטור אוויר סמוך לאזור התעשייה של רמלה במטרה למדוד את ריכוזי החלקיקים הנשימים. במשך כשלושה חודשים המשרד ניטר 45 חריגות יממתיות מעל ערך הסביבה ו-39 מעל ערכי ההתרעה. ומה זה אומר בכלל? במשרד הסבירו אז כי חריגה מערך התרעה משמעותה שבחשיפה לזמן קצר עלול להיגרם סיכון או פגיעה בבריאותם של בני אדם, "ויש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה". 

בהודעה שנשלחה לתקשורת, המשרד ציין כי באזור התעשייה נמצא גם מפעל נשר, אך לא הפנה אצבע מאשימה ולא נפתח נגדו כל הליך. את המידע הזה, שאין בו כל אשמים, המשרד דווקא חלק בנדיבות עם הציבור הרחב. אם כך, נראה שלא ננקטו "אמצעים מידיים למניעת החריגה", כפי שצריך.

הפליטות נמשכות, הניטור לא שקוף

ומה כן יודע הציבור הרחב? לא הרבה. למשרד להגנת הסביבה יש כמה אפשרויות לדאוג לאיכות האוויר שלנו ולוודא שאינו מזוהם. המשרד עורך דיגום תקופתי ממקומות שפולטים חומרים מזהמים; מציב תחנות ניטור קבועות במקומות שונים ברחבי הארץ, גם בסביבת המפעל; מציב ניידת זמנית לניטור במקומות בעייתים. למפעל יש גם מערכת לניטור מזהמים שקבועה בארובות ומשדרת בכל שעות היממה נתונים, אלא שזו האחרונה מוסתרת מהציבור.

לפני כשלוש שנים המפעל החל לדווח באופן קבוע למשרד להגנת הסביבה את תוצאות הניטור שמותקנות בארובות. אולם בניגוד לתחנות ניטור אחרות ברחבי הארץ שחשופות לכולם, המשרד להגנת הסביבה אינו חושף באופן קבוע את הנתונים הללו. מי שמבקש לדעת האם ישנה חריגה בפליטת המזהמים, יאלץ להסתפק בתחנות הניטור המרוחקות מהמפעל שלא בהכרח ישקפו את מדד הזיהום שנפלט מהארובות שלו בזמן אמת, פעמים רבות בשל כיווני הרוח ואף בשל מזהמים נוספים באזור.

הנתונים על הזיהום לא שקופים. מפעל "נשר" ברמלה (צילום: יעל געתון)

בינואר לפני כשנה וחצי, כתבת גלובס, שני אשכנזי, פנתה למשרד להגנת הסביבה בניסיון להבין מדוע הנתונים אינם חשופים. "המשרד עדיין בוחן את אמינות מערכות הניטור", ענו לה אז, והסבירו שהמערכת נמצאת עדיין בפיתוח. "ככל שאין בידי המשרד ודאות מלאה שהנתונים מייצגים את הפליטות מהמפעל בצורה האמינה ביותר, המשרד לא מפרסם את נתוני מערכות הניטור". 

ומה קרה מאז? כלום. נזר לא משחררת את הנתונים ולציבור אין יכולת לדעת מה קורה שם בזמן אמת. מדוע? "במסגרת תוכנית העבודה לשנת 2022, המשרד צפוי להשלים את פיילוט נתוני הניטור של ארובות במפעלים, לאחר סיום ההכנות המקצועיות והטכניות", הבטיחו שוב ובזמן שהם שוקדים, הפנו אותנו לנתונים מ"דיגומי הארובות" כדי לדעת מה קורה בזמן אמת. 

אלא שגם במקרה של הדיגומים השגרתיים, אין שום דיווח בזמן אמת. מדובר למעשה בתוצאות של דיגומים תקופתיים, בהתאם לתוכנית דיגום מתוכננת של המזהמים השונים בכל ארובה במפעל. לפי האתר, הדיגומים האחרונים מהארובות השונות הם משנת 2021, חלק משנת 2020 ואחרים משנת 2018 ו-2014 ובטח שלא משקפים תוצאות בזמן אמת. 

לא משחררת נתונים. נזר (צילום מסך מעובד)

אך לא רק שהנתונים ישנים: מבדיקה שערכנו יחד עם פרופסור עדי וולפסון מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, עולה כי ברוב הארובות במפעל כלל לא מוצגים נתונים. כלומר יש דיווח על בדיקה, אולם אין לה כל תוצאה. במשרד להגנת הסביבה מסבירים שזה בגלל שהתוצאות הן מתחת לסף הדיגום, כלומר לשיטת המשרד מדובר ברמות זיהום מותרות על פי החוק. אם כך, אומר וולפסון, מדוע לא לציין זאת?

למעשה, מבדיקת הנתונים שהתפרסמו על כל ארובות המפעל, עולה כי המשרד להגנת הסביבה מכיר רק שלוש אפשרויות לתוצאות: או שהממצא אינו רלוונטי, או שהבדיקה תקינה, או שאין נתונים. אין אף דיגום לאורך כל השנים מאז 2014 שמצביע על חריגה. והרי כבר למדנו, שרק בשלוש השנים האחרונות היו לפחות שתיים כאלה. לכאורה.

אין מי שיגן על התושבים

אם כך, לא רק שאין לאיש יכולת לדעת מה מתרחש בזמן אמת, אז הרי שגם הבדיקות שנערכו בעבר הן ישנות מאוד ובחלקן אינן חשופות לציבור. האם זה סביר שמאז שנת 2014 מבדיקות הפתע והבדיקות המתוכננות שנערכו למפעל לא היתה ולו חריגה אחת וכל הנתונים החסרים הם תקינים? אולי. כל עוד כלום לא דווח בזמן אמת, אין לנו דרך לדעת. האם זה הגיוני שכבר שלוש שנים המפעל עובר שני שימועים ואיש במשרד להגנת הסביבה לא מגיש תלונות? גם אולי. מה שבטוח הוא שזכות הציבור לדעת מה נפלט מהארובות ואם מדובר בעבירה על החוק, זכות הציבור לדעת את תוצאות הדיגומים המלאות ובעיקר, זכות הציבור לדעת מה הוא נושם באופן קבוע והאם זה מזיק לו. 

אין מי שיגן על התושבים. שכונת גן חקל ברמלה, הצמודה למפעל "נשר" (צילום: יעל געתון)

"מפעל נשר רמלה הוא אחד מהמפעלים התעשייתיים עם פליטות מזהמי האוויר הגדולות ביותר בישראל", מבקש להדגיש וולפסון. לדבריו, מדובר בחומרים אורגניים נדיפים, חלקיקים נשימים, תחמוצות חנקן וגופרית ומתכות כבדות. "מזהמים אלה גורמים למחלות נשימה, לב וכלי דם וחלקם גם לסרטן". וולפסון ביקש לציין כי גם כשאין פליטות שחורגות מהתקן המותר, הן עדיין מהוות סיכון בריאותי, "שמוביל לתחלואה ולתמותה".

וולפסון, שמבקר את פעילות המפעל שנים ארוכות, הסביר כי בסופו של דבר, הבעיה נעוצה ברגולטור: "גם כשנמדדות חריגות מהמפעל במזהמים אלה ואחרים, הליכי האכיפה של המשרד להגנת הסביבה מתמשכים ולא מרתיעים ואין באמת מי שמגן כנדרש על תושבי האזור".

ממפעל נשר נמסר בתגובה: "מפעל נשר פועל בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מחמירים ועל פי כל ההיתרים ודרישות הרגולציה. טענותייך בדבר פליטת ריכוזים גבוהים של חומרים מסוכנים שגורמים לנזקים בריאותיים וסביבתיים, משוללות בסיס ומהוות הטעיה חמורה של קהל הקוראים. רמות הפליטה מהמפעל עומדות בתקינה ובכל אמת מידה מקובלת בתעשיית הצמנט.

"בנוסף, קיים מערך קבוע לניטור איכות האוויר במספר יישובים הסמוכים למפעל, וכולם מדגימים עמידה בתקני איכות האוויר. גם סימולציות של אופן פיזור הפליטות מהמפעל, שהוגשו למשרד להגנ"ס ונבחנו על ידו, מצביעות על עמידה בתקנים.

"באשר לרישום חריגות בפליטה משנת 2019, מדובר במספר כמעט אפסי של חריגות מתוך מאות אלפי מדידות המתבצעות במפעל בכל שנה (בכל חצי שעה נמדדים שמונה פרמטרים שונים בכל אחד מקווי הייצור), ובשיעור זניח מעל הרמה המותרת, שלא הביא לפליטה עודפת ובוודאי שלא לחריגות בסביבה. נשר בוחנת תהליכית כל אירוע כזה לשם לימוד ושיפור תהליכי הייצור והבקרה, מתוך מחויבות עמוקה לנושא איכות הסביבה והקהילה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מבצע פיקוח רצוף על פעילות מפעל נשר, הכולל סיורי פיקוח, דיגומי פתע, ובדיקה של נתונים סביבתיים של המפעל ומתחנות ניטור מהסביבה. בהקשר זה נבדקים כלל תחומי הפעילות של המפעל, לרבות פליטות לאוויר, טיפול בחומרים מסוכנים, מוכנות למצבי חירום ועוד. כפי שמבוצע בכל פעילות פיקוח שמקיים המשרד, ככל שנמצא כי יש ליקויים בפעילות המפעל – המשרד נוקט בפעולות הסדרה, ובמקרה הנדרש גם אכיפה.

"בשנת 2020 נערך למפעל שימוע בגין חשד להפרות על תנאי היתר הפליטה שניתנו למפעל, וכמו כן הפרות על חוק אוויר נקי. הממצאים שהתקבלו לאחר השימוע ובדיקת כל המידע שהתקבל מהמפעל נמצאים במסלול של אכיפה מנהלית, והמשרד שוקד על זירוז ומיצוי ההליכים.

"במקביל, ממשיך המשרד לפקח על פעילות המפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו. מכיוון שנמצאו הפרות נוספות לכאורה בפעילות המפעל, הוציא בהמשך למפעל התראה נוספת, וכמו כן נערך למפעל שימוע נוסף החודש, במרץ 2022. בימים אלו המשרד בודק את טיעוני המפעל, ובהתאם לממצאים יתקבלו החלטות לעניין המשך פעילות אכיפה. זאת, במקביל לפעולות המתבצעות בהליך האכיפה הקודם.

 "לעניין הטענה בנושא חשיפת הציבור לתוצאות ניטור בארובות המפעל: במסגרת תוכנית העבודה לשנת 2022, המשרד צפוי להשלים את פיילוט נתוני הניטור של ארובות במפעלים, לאחר סיום ההכנות המקצועיות והטכניות.

"המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דיגומי הארובות במפעל נשר רמלה, יחד עם דיגומי הפתע שנערכים למפעל, באתר נתוני פליטות מזהמים של המשרד.  במקרה שבו נתוני הדיגום אינם עוברים את הערך הנמוך ביותר שניתן לדגום, ערך הדיגום יצויין בדוח בדיגום בלבד (תחת הערך – not calculated). כמו כן, חלק מהדיגום שנערך בארובות כולל ערכים שאינם מצויים בהיתר הפליטה. כך, בוחן המשרד נתונים נוספים במטרה לעדכן את ההיתר, אם נדרש לכך.

"בהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה בהיתר הפליטה, מבצע המפעל דיגום סביבתי על גדר המפעל. נתונים אלה מפורסמים באופן שוטף באתר המשרד .

"כמו כן, המפעל מפעיל שלוש תחנות ניטור בהתאם לדרישת מערך ניטור אוויר ארצי של המשרד באזור המפעל, ואלו משדרות את הנתונים בזמן אמת למערך הניטור הארצי של מנ"א: תחנות הממוקמות בשכונת האומנים ברמלה, בית חשמונאי ויד רמב"ם".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת תחום העתיד. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. מוזר, אין פה הפרה של חוק הריכוזיות? אתם מתארים פה 4 שכבות שליטה עד לחברת המלט "נשר".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,463 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.