מהפרסומות לשופרסל ועד מכות: העבירות שהיו צריכות להגיע לוועדת האתיקה

העימות בין ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לבין יו"ר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) בתחילת החודש הוא רק האחרון בשורה של אירועים שכללו קללות, הפרות של הנחיות וחוקים, ועימותים פיזיים. לקראת סיום כנס החורף של הכנסת ה-24, בעוד ועדת האתיקה לא קיימת למעשה מאז דצמבר 2018, אספנו את האירועים שלדעתנו חייבים להגיע לשולחנה, ובהקדם האפשרי.

מעקב "שקוף" אחר ועדת האתיקה:

• חברי כנסת יכולים להשתתף בחגיגת תוכן שיווקי בתכנית ריאליטי? נחכה שוועדת האתיקה תקום
• ועדת האתיקה קמה? רק על הנייר
• חסינות על סטרואידים: ח"כ יריב לוין מונע הקמת ועדת האתיקה

כנס החורף יסתיים ביום ראשון הקרוב והכנסת תצא לפגרה עד אמצע מאי. ועדת האתיקה תמשיך להמתין להקמתה, גם שלוש שנים אחרי שהפסיקה לתפקד. ומה קרה בזמן הזה? מרגע שישראל יצאה לבחירות לכנסת בסוף 2018, הוועדה הושבתה. בהמשך הכנסת ה-21 ביצעה חרקירי מביש שייזכר לדיראון עולם וסיימה את חייה לפני שהוקמה בה כל ועדה שהיא, לא כל שכן ועדת האתיקה. 

בכנסת ה-22 המשיכה מדינת ישראל להיות תקועה במבוי סתום וגם היא נגדעה לאחר שלא הוקמה ממשלה. גם בה לא קמה ועדת אתיקה. רק בכנסת ה-23, שנבחרה בחודש מרץ 2020, הוקמה ועדת האתיקה. אבל זה קרה חודשים אחרי שהוקמו שאר הוועדות, ושתי ההחלטות היחידות שקיבלה היו "חלביות". ומאחר שיצאנו בדצמבר 2020 שוב לבחירות, דלתות הוועדה ננעלו שוב ולא נפתחו מחדש עד היום.

נכון, על פי ההערכות לא נראה שבזמן הקרוב נראה את ועדת האתיקה קמה ואת חברי הכנסת נענשים על התנהגותם. אבל דווקא בשל כך ראוי להזכיר: אלה פניו של בית המחוקקים שלנו. אז נתחיל.

כבר בתחילת חודש יולי, שלושה חודשים בלבד לאחר שבאה לעולם הכנסת ה-24, התוודענו לעבירה שהציבה רף אתי נמוך מאוד לחברי הכנסת. ח"כ אביר קארה (ימינה) הצביע במקומה של חברת סיעתו עידית סילמן. קארה היה אמור להגיע באופן מידי לבירור בוועדת האתיקה, שלכל הפחות הייתה יכולה להרחיק אותו מהכנסת.

אבל אין ועדת אתיקה ורק חודשים אחרי האירוע הזדחלה לה חקירת משטרה שספק אם תגיע לכתב אישום. צריך גם לזכור שהרף הפלילי גבוה מהרף האתי המצופה מחברי כנסת. כלומר – יכול להיות שלא יוגש כתב אישום אך ועדת האתיקה, אם אי פעם תקום, תקבע כי יש להטיל על קארה סנקציות בכל זאת.

יואב קיש ודוד ביטן ובצלאל סמוטריץ' מרמים בהצבעה

בהצבעה על ועדת חקירה למחדלי המשטרה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית בחודש יולי, ביקשו בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), יואב קיש (הליכוד) ודוד ביטן (הליכוד) שישב כיו"ר הישיבה לשנות את הצבעה של ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית). 

בן גביר הצביע בעד הצעת החוק של הרשימה המשותפת אבל לאחר שנסגרה ההצבעה ושחבריו ראו כי אין צורך באצבע שלו, הם לחצו על מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ כדי שלא תרשום את בן גביר. כל זה קרה רגע לאחר שהתעקשו איתה שבן גביר הצביע. וכך, ההצבעה שונתה רק מטעמי נוחות. ביטן הורחק באופן זמני מניהול ישיבות הכנסת. גם כאן, ועדת אתיקה לא קמה ואף אחד מה"בוחשים" בהצבעה לא נענש. 

טיסה ללא אישור

על ההתנהלות השערורייתית בכל הנוגע לטיסות חברי הכנסת כתבנו בעבר. חברי הכנסת נדרשים לאישור ועדת האתיקה אם הם מבקשים לטוס על חשבון גורם שהוא לא הכנסת. בהיעדר ועדת האתיקה הם רק נדרשים לדווח לייעוץ המשפטי של הכנסת, אבל מסתבר שיש ח"כים שגם את זה לא טורחים לבצע. ח"כ אמילי מואטי (העבודה) טסה במשלחת ממשלתית ובתום לב ללא אישור של ועדת האתיקה או של הייעוץ המשפטי. רק לאחר שהדבר נודע הגישה בקשה לאישור. הטיסה כמעט בוודאות הייתה מאושרת על ידי הייעוץ המשפטי, שממלא – אולי בחוסר סמכות – את מקומה של הוועדה. אבל מואטי חרגה מהכללים ועניינה היה אמור להיות נדון בוועדה שהייתה לפחות מחדדת, קונסת או "מעירה" (כן, יש סנקציה כזו שלא אומרת כלום חוץ מזה שאותה ח"כית הייתה לא בסדר). ולו בשביל למנוע את המצב בפעם הבאה.

המדרון החלקלק של הפרסום המסחרי

חברי הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד), שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ועמיחי שקלי (ימינה) השתתפו בפרסומת להוצאת ספרים. בייעוץ המשפטי של הכנסת טענו כי מכיוון שמעורבת בעניין גם אידיאולוגיה – זה מותר. אנחנו חששנו ממדרון חלקלק שלא איחר להגיע: חודשיים אחר כך החליט יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו לקדם את האפליקציה של ערוץ 14, חברה מסחרית גם היא. וזאת בזמן שהוא עצמו עומד למשפט בהאשמות על יחסים מושחתים עם התקשורת. יומיים קודם לכן זכה נתניהו לריאיון מלטף באותו ערוץ, במשדר הפתיחה החגיגי לרגל המעבר לערוץ 14 בשלט ושינוי השם "ערוץ 20" ל"עכשיו 14".

מדרון חלקלק כבר אמרנו? לא תאמינו כמה הוא חלק. חודשיים נוספים עוברים, ובפברואר השנה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) וח"כ דודי אמסלם (הליכוד) מככבים בתוכנית הבישול "מאסטר שף" תוך כדי שהם מפרסמים שלל מוצרים וחברות באופן בוטה. אמסלם טרח גם לפרסם את התוכנית עצמה ברשתות החברתיות אף שזה אסור. אבל למי אכפת, ועדת האתיקה לא קיימת והייעוץ המשפטי בכנסת מתפתל עד שהוא רומז שאולי יש בעיה אבל אין לו באמת מה לעשות בעניין כי אין ועדת אתיקה. 

מדוע ח"כ מיליונר זקוק לתרומות להגנתו המשפטית?

אירוע נוסף, כאילו נלקח ממחוזות הפרינג' השלטוני, הוא מסע גיוס הכספים של העיתונאי ינון מגל לטובת מימון משפטו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. כל זאת בזמן שאסור לחברי כנסת או מי מטעמם לגייס כסף למימון משפט ללא אישור מראש מוועדת האתיקה. 

מעבר לכך, גם כשיש גיוס כספים, הוא חייב להיות שקוף ומפורט באתר ועדת האתיקה. בהחלט לא התהליך שהתבצע בפועל. ועדת האתיקה גם נדרשת לבחון את הצורך בגיוס הכסף. נתניהו, בלשון המעטה, הוא אדם עשיר שלא זקוק לכסף. היועצת המשפטית של הכנסת אף הוציאה לאחרונה מכתב המבהיר זאת. אבל, כאמור, ועדת אתיקה לא קיימת.

אל תנסו את זה בבית

אף שכותב שורות אלו עוסק לפרנסתו בעבודת הכנסת, הוא לא מאפשר לילדיו לצפות בדיוניה. מליאת הכנסת הפכה בחודשים האחרונים לזירת גלדיאטורים של ממש, שבה עולבים הח"כים אחד בשני ולעיתים גם בעובדי הכנסת. אף אחד לא מעיר להם או מרחיק אותם משם. וחשוב להבהיר – אנחנו לא לוקחים כאן צד או קובעים מי צודק ומי לא. אבל האירועים האלו היו צריכים לכל הפחות להגיע לבירור בוועדת האתיקה.

בחודש אוקטובר בשנה שעברה, לאחר חילופי מילים קשות ונפנופי ידיים בבית החולים קפלן במהלך ביקור אסיר ביטחוני דחף ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) את ח"כ בן גביר (הציונות הדתית) מחוץ לחדר. במקרה אחר, בחודש דצמבר, בן גביר שלף אקדח על מאבטחים בחניון לאחר שלטענתו הרגיש מאוים.

כמה חודשים לפני כן עלב בן גביר בח"כ אחמד טיבי בזמן שטיבי ניהל את ישיבת הכנסת. בן גביר קרא לטיבי "מחבל – אתה צריך לשבת בכנסת בסוריה. אתה מחבל". משביקש טיבי לפנות את בן גביר מהדוכן, זה סירב ונאבק במאבטחים. 

בן גביר, באופן שגרתי למדי, מחפש עימותים עם חברי הרשימה המשותפת. בחודש נובמבר הוא קרא ליו"ר ועדת הפנים ווליד טאהא "טרוריסט" ו"מחבל" – דבר שאסור לפי כללי ועדת האתיקה. ממקרי עבר אנחנו יכולים להעריך שעל התנהלות שיטתית שכזו בן גביר היה מזומן לוועדה האתיקה ואולי לבסוף מורחק לתקופה ארוכה מעבודת הכנסת. 

במקרה אחר, ח"כ אורלי לוי (הליכוד) גערה והשתלחה בסדרנית הכנסת שנדרשה לבצע את עבודתה ולהוציא אותה מחדר הוועדה באחד הדיונים. לוי קראה לה "חצופה, תתנהגי בכבוד" – אירוע חריג לכל הדעות. שורה של ח"כים מכל הסיעות ביקשו מלוי להירגע ולדבר בכבוד מכיוון שהסדרנית לא יכולה להגן על עצמה. במקרה זה קצין הכנסת או המנכ"ל היו יכולים להגיש תלונה לוועדת האתיקה נגד לוי.

זה רק חלק קטן

כל מה שכתבנו כאן הוא מדגם מייצג בלבד, ולא מקיף את כל האירועים בכנסת ה-24. לצערנו, התנהגויות שבהם ח"כ כזה או אחר משתלח בחברו/יריבו הם דבר שבשגרה. היו גם לא מעט אירועים מילוליים קשים, שאחד מהם למשל הוביל את נשיאת בית המשפט העליון להגיב להכפשות של חבר כנסת שחושב שמותר לו לומר הכל. 

בסופו של יום השיח הזה ממאיס על הציבור הרחב את הפוליטיקה ומרחיק אותו ממנה, וזה אולי הנזק הגדול ביותר. ועדת אתיקה מתפקדת היא זאת שיכולה להרחיק מהכנסת חברי כנסת סוררים שממשיכים לדרדר את השיח.

נזכרתם באירוע נוסף שלא מנינו פה? מוזמנים לשלוח אלינו.