ועדת האתיקה קמה? רק על הנייר

יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי הודיע ביום רביעי בערב שהוא מקים את ועדת האתיקה של הכנסת למרות חוסר ההסכמות עם האופוזיציה. חברי הכנסת שלהם שלח את כתב המינוי: יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) – יושב ראש הוועדה, גילה גמליאל (ליכוד), צביקה האוזר (תקווה חדשה) ויעקב מרגי (ש"ס). 

עוד ב"שקוף":

• ח"כים מכים, מקללים וטסים בלי אישור – ולא בטוח שייענשו
• חסינות על סטרואידים: ח"כ יריב לוין מונע הקמת ועדת האתיקה
• בואו יש מכות: כך התקשורת מרעילה את הפוליטיקה

מאז ההודעה החד צדדית, מרגי כבר הספיק להתפטר מהוועדה. עם זאת, ל"שקוף" נודע כי ללשכת יו"ר הכנסת הגיעה פנייה עם הצעת פשרה של ח"כ גילה גמליאל, לפיה יו"ר ועדת האתיקה יהיה מטעם האופוזיציה. בפנייה נכתב שיש לכך תקדימים ושזה יאפשר לייצר אמון מחודש בין הצדדים. אם מיקי לוי יסכים – הוועדה  תקום. 

מאחר שהקמת ועדה באופן חד צדדי היא צעד חסר ערך מעשי, ראוי לשקול בחיוב את הצעת הליכוד. בכל מקרה זו ועדה שבה יש שני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה, כלומר כוחות שווים. אם באופוזיציה יסרבו לשתף פעולה, הוועדה תתקיים על הנייר אבל בפועל תהיה משותקת.

ומדוע? לפי תקנון ועדת האתיקה, יש צורך ברוב כדי להטיל סנקציה על חבר כנסת, כשבדיון בעניינו צריכים להיות נוכחים כל חברי הוועדה. אם חבר אחד לא מגיע לדיון, יש לקיים שני דיונים נוספים כשרק בשלישי אפשר יהיה לקבל החלטה עם שלושה חברי ועדה בלבד.

לוי מסר עם ההודעה על הקמת הוועדה כי "זהו מהלך מחויב המציאות לניהולה התקין של הכנסת, שנמנע עד כה בשל סרבנותם העיקשת של חברי האופוזיציה. מציאות זו משתנה וזהו צעד ראשון להחזרת הכנסת להתנהלות ראויה". עוד הוא הוסיף כי: "ההסלמה הבוטה בשיח ובהתנהגות של מספר חברי כנסת, לצד האווירה העכורה וחסרת התקדים במשכן, לא מאפשרת להמתין עוד ומחייבת פעולה מיידית". ולמרות ההודעה האופטימית, בפועל יצטרך לוי למצוא דרך להגיע למצב שבו חברי הוועדה מקבלים עליהם את כתב המינוי, גם חברי האופוזיציה. 

העונש הכבד ביותר בשנים האחרונות – הערה

הפעם האחרונה שבה שמענו מוועדת האתיקה של הכנסת הייתה בדצמבר האחרון (הוועדה הפציעה לתקופה קצרה אך למעשה לא קיימת מאז דצמבר 2018), אז הוציאה הערה לחבר הכנסת אלי אבידר מישראל ביתנו על התבטאויות בעייתיות. יאיר גולן, שגם במקרה שלו דנה אז הוועדה, לא קיבל כל סנקציה.

ההחלטות הרכות הללו התקבלו אחרי שחודש קודם לכן הוציאה הוועדה אמירה כללית לחברי הכנסת שמבקשת לדבר באופן מכובד. ההחלטה הזו סיכמה למעשה את רוב התלונות שהוגשו נגד חברי הכנסת: "מאז הקמתה של ועדת האתיקה בכנסת הנוכחית היא מקבלת קובלנות רבות בעניין התבטאויות של חברי הכנסת, הן מהציבור והן מחברי הכנסת. רבות מהתלונות האלה מעידות על הידרדרות השיח בכנסת ועל כעס ואכזבה אותנטיים מצד הציבור המצפה מנבחריו להוות דוגמה ולהתבטא באופן הולם, גם בהתקיים ויכוחים אידיאולוגיים חריפים". 

הוועדה אכן הזהירה אז שתדון במקרים קשים ואף תטיל סנקציות. אך אנשים המכירים את עבודת הוועדה סיפרו לנו אז כי ההחלטות הקשות והמורכבות יותר דורשות נוכחות של כל ארבעת חברי הוועדה ואף התדיינות מקדימה ארוכה בין הח"כ הסורר לוועדה לליבון הפרטים. בקיצור, לוועדה לקח חצי שנה לקבל את ההחלטה הכי קשה שלה – הערה. שאר התלונות נגנזו. 

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לשורה של תקריות של אלימות מילולית ואף פיזית במקרים מסוימים, בין חברי הכנסת, במליאה ומחוץ לה. בין היתר תועד יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה דוחף את חבר הכנסת איתמר בן גביר מהציונות הדתית; בן גביר עצמו הורד מדוכן המליאה לאחר שכינה בצרחות את חבר הכנסת אחמד טיבי מהרשימה המשותפת "מחבל"; חברת הכנסת אורלי לוי התעמתה עם הסדרנית בכנסת שניסתה להוציא אותה מדיון בוועדת הכספים. כל אלו הן רק כמה דוגמאות.

נוסף על כך נרשמו בחודשים האחרונים גם הפרות שונות של הוראות וחוקים בידי נבחרי הציבור. איילת שקד, שמחה רוטמן, עידן רול, אורנה ברביבאי – אלה רק כמה מחברי הכנסת שהפרו לכאורה את ההוראות בנוגע לפרסומות אסורות. לא בטוח שכל ההפרות הללו היו עולות לשולחנה של ועדת האתיקה – אבל נראה שבהיעדרה של הוועדה נבחרי הציבור מרשים לעצמם יותר ממה שהיו במצב אחר.