בין בחירות לבחירות: כך מוסמסה ועדת האתיקה של חברי הכנסת

בינואר 2019 הניחה ועדת האתיקה של חברי הכנסת את החלטתה בעניין התבטאויותיו של ח"כ לשעבר אורן חזן (הליכוד) נגד עובדי הכנסת. הוועדה הודיעה כי היא "רואה בחומרה" את התנהגותו של חזן אך לא הענישה אותו. 

לקח כמעט שנתיים עד שהגיעה הפעם הבאה שבה ועדת האתיקה קיבלה החלטות בעניינם של חברי כנסת כלשהם: ב-7 בדצמבר 2020 קיבלה הוועדה שתי החלטות: היא החליטה להעיר לח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) על התבטאויותיו באירועים שונים, ולא מצאה לנכון להעיר לח״כ יאיר גולן בעקבות תלונות נגדו על התבטאויותיו.

מה קרה בין לבין? כמה סבבים של בחירות שהותירו את כל מנגנוני הכנסת שלנו מרוסקים. אחת הנפגעות היא ועדת האתיקה. הוועדה הוקמה מחדש רק ביולי 2020 ופוזרה יחד עם הכנסת בסוף דצמבר. עד אז הספיקה לקבל גם שלוש החלטות עקרוניות, ובעיקר – לעשות כמעט כלום. ממידע שהגיע לידי שקוף עולה כי עשרות רבות של תלונות שהוגשו לוועדת האתיקה בחצי השנה האחרונה על ידי חברי כנסת ואזרחים – לא זכו להתייחסות. עם פיזור הכנסת הופסקה גם עבודת הוועדה, וכעת דינן של התלונות להיגנז. 

זה כנראה באמת לא נעים להיות אלו שמוטלת עליהם החובה לחקור ואף להעניש את חבריהם לעבודה, ונראה שחברי הוועדה בכנסת ה-23, בראשה עומדת טלי פלוסקוב (הליכוד), החליטו פשוט למסמס את פועלה.

מישהו מקשיב?

עו"ד יהונתן קלינגר (גילוי נאות: ייצג את שקוף בעתירה שהגשנו על צנזורה ממשלתית בפייסבוק) הגיש באוקטובר האחרון תלונה נגד שרת התחבורה, מירי רגב, לאחר שזו איימה על מגיש התוכנית אופירה וברקו והכדורגלן לשעבר, אייל ברקוביץ', כי לא ימונה למאמן נבחרת ישראל בגלל עמדותיו הפוליטיות. הוא הגיש גם תלונה על ח"כ מיקי זוהר שאיים על היועמ"ש, אביחי מנדלבליט – איום בגינו זהר נחקר במשטרה. שתי התלונות נגנזו ולא התקבלה כל החלטה בעניינן. 

"עצם זה שפיזור הכנסת הפך לתירוץ לגיטימי לדחות תלונות רק מראה כמה הציבור לא יכול לסמוך על ועדת האתיקה" הסביר קלינגר בשיחה עם "שקוף". "לחברי הכנסת יש חסינות. כאשר חלק מהחסינות הזו נובעת מכך שאם חבר כנסת יתנהג בצורה פסולה, הרי שהכנסת עצמה תעניש אותו. במקרה שלנו, אנחנו רואים שזה לא קרה. הכנסת בחרה להתפזר, הוועדה לא דנה בתלונות, ובעצם המתלונן והציבור לא יכולים להבטיח שהאינטרס הציבורי ישמר".

"נכון, גם אם הוועדה היתה דנה בתלונות ומקבלת אותן העונש היה סמלי, אבל זה עדיין עונש. זו סנקציה שמאפשרת לנו להראות 'מישהו הקשיב לי'", הוסיף קלינגר. "כרגע, בלי ועדת אתיקה בכלל, חברי הכנסת יכולים להתבטא בצורה מחפירה, לקלל, לגדף, להציג עובדות לא נכונות, ובסוף לדעת שהם לא יתנו את הדין על זה".

שי גליק, מארגון "בצלמו" הגיש גם הוא שבע תלונות לוועדה נגד חברי כנסת מהשמאל בכנסת האחרונה. לדבריו הוא לא קיבל תשובה לאף אחת מהן. "מחובתה של הוועדה לסגור שולחן ולטפל במהירות וביעילות בכל שאר התלונות שמונחות על שולחן הוועדה. הוועדה נוהגת שלא לטפל בתלונות מכנסות שונות ולכן אי סגירת שולחן משמעותה פטור מלא לכל ההתבטאויות של חברי הכנסת בכנסת ה-23", מסר לנו גליק. "מתן פטור גורף, זו הכנסת השלישית (שכן בשתי הכנסות הקודמות לא הייתה קיימת ועדה זו), הינו חסר תקדים ומשמעותו הינה גם אי אמון הציבור בוועדת האתיקה".

עוד בשקוף:

• לא משתלם לצאת לעבוד? זה היה יכול להיות אחרת
• ח"כ שיר קידמה אינטרסים של חברת לובי בכנסת
• אם לחולדאי אסור להשתמש בפייסבוק – למה לנתניהו מותר?

האזרח בני גולדברג פנה לוועדה בתלונה נגד רה"מ בנימין נתניהו שלא הניח את תקציב המדינה במסגרת הזמן שהוקצב לו בחוק. גם בתלונה זו הוועדה כבר לא תדון מאחר והכנסת פוזרה. "מה אזרח יכול לעשות אם הוא מזהה ליקוי בתפקודה או בתפקוד חבריה?", אמר גולדברג לשקוף.

גם "שקוף" הגיש תלונה לוועדת האתיקה – נגד ח"כ מיקי זוהר שב-30 בספטמבר, במסגרת מעמדו כסגן יו"ר הכנסת ובזמן ניהול ישיבת המליאה של הכנסת, בחר להעליב את ח"כ הכנסת ר'דיר כאמל מריח (יש עתיד) בזמן שעלתה לנאום במליאה. גם התלונה הזו לא זכתה להתייחסות מעולם. 

סנקציות על קולגות – רק במקרים קיצוניים

ועדת האתיקה מורכבת משני נציגים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. בכנסת ה-23 ח"כ טלי פלסקוב (הליכוד) מונתה ליו״ר הוועדה, ויחד איתה חברים גם ינון אזולאי (ש״ס), תמר זנדברג (מרצ) ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת). 

מדובר בוועדה רגישה למדי, ולכן הפרוטוקולים שלה חסויים. אבל יותר מכך, היא נוטה להטיל סנקציות רק במקרים קיצוניים, ולרוב אם יש צורך היא מחליטה להסתפק בהערה. כנראה שככה זה כאשר אנשים מתבקשים לקבל החלטות לגבי הקולגות שלצידם הם עובדים – גם אם אין ביניהם חיבה גדולה, זה עדיין קשה להטיל עונשים. 

ועדת האתיקה יכולה להטיל סנקציה כספית של אלפי שקלים, כמו במקרה של ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) בכנסת ה-20. היא יכולה אפילו להרחיק ח"כים מפעילות הכנסת, כפי שעשתה בעבר עם אורן חזן וסתיו שפיר. וגם אם לא מוטל עונש, עצם ההחלטה הרשמית שקובעת כי ח"כ כזה או אחר פעל שלא כשורה היא בעלת משקל משפטי. לדוגמא אנחנו יכולים לכתוב פה ללא חשש מתביעה כי מיקי זוהר פעל בניגוד עניינים כיו"ר הוועדה לצדק חלוקתי, בגלל שוועדת האתיקה קבעה זאת. 

מצד שני, הוועדה יכולה גם להגן על חבר כנסת מפני העמדה לדין במקרים מסוימים. לפי חוק חסינות חברי הכנסת חבר כנסת יכול לבקש חסינות בפני העמדה לדין אם הכנסת קיימה כבר הליך כנגדו ולא נגרם נזק ממשי לציבור. כלומר, החלטה של ועדת האתיקה יכולה לשמש עילה לבקשת חסינות. זו למעשה הייתה אחת מהטענות בגללן יכול היא ח״כ חיים כץ שנחשד בפלילים לבקש חסינות מהכנסת. טענתו הייתה שהתקיים הליך משמעתי בנושא בוועדת האתיקה של הכנסת.

להחזיר את האמון

בעוד מספר חודשים תושבע הכנסת ה-24. אחרי שנתיים של טלטלות פוליטיות היא תעמוד בפני משימה מאתגרת: להחזיר את אמון השלטון בבית הנבחרים. כדי להעביר מסר שיש מי ששומע את הציבור, ושחברי הכנסת נדרשים לעמוד בסטנדרטים של התנהלות – יש לוודא כי גם ועדת האתיקה מוקמת ביחד עם שאר הוועדות מיד עם כינון הכנסת הבאה. 

והיה אם חברי הכנסת חושבים שהאתגר לחקור ולהטיל סנקציות על חבריהם למשכן גדול מידי – הם צריכים להגדיר את הבעיה ולמצוא לה מענה. יש פתרונות למצב, כמו שיתוף של ח"כים לשעבר שרחוקים בעשייתם מהזירה הפוליטית, שופטים בדימוס או נציגי ציבור אחרים. 

*

תגובתה של יו״ר ועדת האתיקה טלי פלוסקוב לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה. היא תתפרסם כאן אם וכאשר תועבר אלינו בהמשך.