"ילדים לא אוהבים מים": ניתחנו את הדיון הסוער על מס הסוכר

במהלך הדיון השני על מס הסוכר אתמול (ג') ביקש יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר דבר פשוט: "אני מבקש מכל מומחה שמדבר שיעדכן אותנו אם יש לו קשר לתעשייה". לשקף לציבור האם יש גוף שמשלם לדוברים כדי לטעון את טענותיהם זו בקשה הגיונית להחריד. למרות זאת, באמצע הדיון קרה בדיוק הדבר ממנו חשש קושניר.

מעקב "שקוף": קרב הלוביסטים על המשקאות הממותקים

• ברזיות בגינה וקמפיין באמהרית: הדרישה לצעדים נוספים לצד מס הסוכר
• מס הסוכר הגיע לכנסת: "מי פה מוסיף 12 כפיות סוכר לקפה?"
• "לוביסטים מכל הצדדים יושבים חזק": מס הסוכר בישורת האחרונה

פרופ' ארדון רובינשטיין, הנשיא לשעבר של האגודה לסוכרת, עלה לדבר והבהיר שעבד כל חייו למען בריאות הציבור. כשהיו"ר קושניר שאל אם יש לו ניגוד עניינים – הכחיש כל קשר עסקי לתעשייה וציין שהגיע בתור מי שמנהל מרפאה לפליטים נגד סוכרת בתחנה המרכזית. אלא שרחל גור מגוף הלובי של הציבור, לובי 99, טענה בתוקף שיש לרובינשטיין עיסוק נוסף. יו"ר הוועדה התעקש, ורק אז האמת יצאה לאור: רובינשטיין אמר שהוא צפוי לקבל תשלום על ההופעה בוועדה מהחברה המרכזית למשקאות – הלא היא קוקה קולה.

רובינשטיין, יש לציין, ענד סרט כתום ונרשם לדיון כלוביסט של קוקה קולה. לאחר המקרה טען בכלי התקשורת כי הוא כבד שמיעה ולא הבין את השאלות שנשאל. כך או אחרת בפתח דבריו הדגיש רק את עברו ופועלו למען הציבור, והצניע את העובדה שהגיע בשירות מונופול המשקאות.

מה היו טענותיו? רובינשטיין הסביר שמשקאות הדיאט הם תחליף טוב למשקה הממותק כי ילדים לא אוהבים מים. "מיסוי דיאט יפגע בבריאות הציבור כי לסוכרתיים לא יהיה מה לשתות". לדברי הנשיא לשעבר של האגודה לסוכרת שמקבל כסף מקוקה קולה "כל הממתיקים דלי הקלוריות (שיש בזירו ובדיאט) עברו בדיקות והערכות בכל העולם ונמצאו בריאים ולא מזיקים וניתן להשתמש בהם בלי סוף". כל משפט פה שגוי  – אבל לכך נחזור בהמשך.

לפרופסורים הממומנים ואנשי תעשיית המשקאות שהגיעו אתמול לוועדת הכספים הייתה מטרה אחת: לחסל את המס על משקאות ממותקים בכל אמצעי אפשרי. זה לא מפתיע. בשביל זה משלמים להם. מה שהפתיע את אנשי משרד הבריאות והמומחים השונים שהגיעו להסביר את הנזקים החמורים הנוצרים מצריכת סוכר ותחליפיו, היו חברי הכנסת מהאופוזיציה. 

רובם ככולם הצטרפו לתעשייה. חרף הנתונים המובהקים על מגיפה של ממש – נלחמו בכל כוחם למסמס את המס. מגרונותיהם של חלקם היה אפשר לשמוע את טיעוני הלוביסטים שנאמרו בחדרי חדרים בחודשים האחרונים. לא היה כמעט טריק אחד שנותר בשרוול – מתלונות על יוקר מחיה ופיטורי עובדים צפויים, דרך טענות לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות ועד ניסיון להציג שכירי חרב מטעם התעשייה כאנשי מקצוע. 

מה הבעיה במיצי פירות? "אני יודעת הכול, אל תלמדי אותי"

רגע חריג נוסף בדיון אירע כשח"כ קרן ברק מהליכוד, בעברה לוביסטית של יצרנית סיגריות אלקטרוניות, ביקשה לדבר. היא כנראה רצתה להחריג את מיצי הפירות מהמס. "אם אדם יצרוך פירות רק דרך מיצי פירות וזו האלטרנטיבה היחידה שלו – את מעדיפה שהוא לא יאכל שום פרי?" שאלה את פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות ואחת מיוזמות המס. "עדיף שיסחט פירות בבית ולא שישתה מבקבוק שעמד יומיים במקרר", ענתה לה.

ברק התרתחה וביקשה ממנה שוב תשובה ברורה למצב שתיארה: "את עונה כאילו הדריכו אותך לפני בית משפט. אם לנצח לא תהיה לו שום דרך לצרוך פירות! במיץ או כלום! עדיף שלא ישתה?" 

אנדוולט ענתה לבסוף: "אם הצריכה של המיץ תהיה גבוהה בין כוס לשתי כוסות ביום, עדיף שיקבל את הוויטמינים שלו ממקורות אחרים. במיץ יש הרבה דברים אחרים חוץ מהוויטמינים".

בשלב הזה ברק התקוממה: "אני יודעת הכל, אל תלמדי אותי. אני לא צריכה את השיעור תזונה שלך. ההתנשאות הזו מחרפנת אותי – לא עלי אלא על האוכלוסיה. יש משפחות שלא יכולות להתמיד עם כל ילד, מה לעשות".

בחלק אחר בדיון הדגישה אנדוולט כי "בפרי שאוכלים יש סיבים תזונתיים, למשל בקליפה של התפוז. רמת הסוכר גם עולה לאט יותר כשאוכלים פרי. אבל בכוס מיץ יש 3-4 תפוזים – כמות שבד"כ לא אוכלים. כמות הסוכר בכוס מיץ גבוהה יותר וההשפעה שלה על תנגודת אינסולין וכמות הסוכר דומה למשקה מסוכר. לכן הוא באותה רמת מס מופחתת של הדיאט". 

הקרב על הדיאט

אך מיצי הפירות היו בשולי הדברים – עיקר הדיון עסק בשאלת משקאות הדיאט. המס שיוטל עליהם הוא אמנם נמוך מזה של המשקאות המתוקים, אך החברות מבקשות לבטל אותו כליל. את המאמצים הללו אפשר היה לראות בעל החודשים האחרונים, והשבוע גם בכתבה מגויסת למדי בערוץ 13.

החשש של משרד הבריאות הוא כי אם המס יוטל רק על שתיה מתוקה, הצרכנים יעברו למשקאות הדיאט, כפי שקרה בעבר במדינות בהן המס היה חלקי. "תחליפי סוכר מייצרים צורך מוגבר להשלמה תזונתית ואז אנשים אוכלים ליד זה עוגה או ממתק", הסבירה 

פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות ואחת מיוזמות המס. "הם גם משפיעים על החיידקים בגוף". לדבריה, בסוכר יש נזק של עששת בשיניים וכבד שומני, אך "אנחנו עדיין לא יודעים אם בתחליפי הסוכר יש נזק כזה. לכן יש הבדל במדרגת המס בין משקאות עם סוכר למשקאות דיאט".

ינון אזולאי מש"ס העלה תהיה, שנשמעה בעבר על ידי התעשייה: "למה אין מדבקה אדומה על משקאות הדיאט? תוסיפו קודם מדבקה ואז נעבור למיסוי". פרופ' אנדוולט ממשרד הבריאות הבהירה כי הסימון בחזית האריזה היה לסוכר מוסף. נזכיר שבדיון הקודם אמר פרופ' לוין: "המלצנו בזמנו לסמן במדבקות גם את הדיאט ולא קיבלו את ההמלצה". מורן מגנזי ממשרד הבריאות ציינה באותו דיון כי "מחקרים מראים שתחליפי סוכר פוגעים בחיידקים במעיים. חשיפה של אמהות לממתיקים מלאכותיים בעת ההריון קשורה להשמנה בקרב התינוקות גם בבגרותם". 

פרופ' ערן סגל עלה בזום להציג מחקר שערך לפיו הממתיקים המלאכותיים גורמים לפיתוח תסמיני סוכרת. הוא קרא גם למסות מזון מזיק ולסבסד אוכל בריא. "תוספות סוכר וממתיקים מלאכותיים –  לפי המחקרים שערכתי והמחקרים שקראתי מזיקים חד משמעית", טען בדיון. "כל צעד להפחתת צריכה של הציבור ישפר מאוד את בריאות הציבור. התחלואה נמצאת בעיקר בשכבות החלשות ולכן צעדים כאלו יסייע דיפרנציאלית לשכבות החלשות כי הם אלו שצורכים יותר את המוצרים שאתם שוקלי למסות".

קושניר שאל אותו לגבי מיצים טבעיים. וסגל השיב: "אני מסכים עם פרופ' אנדוולט. אלא אם מדובר במיץ סחוט טרי עם כל הפרי – זה לרוב מיץ עם תוספת סוכר שמכיל פחות מהערכים התזונתיים שיש בפרי עצמו. מיצים פחות מומלצים ואני מצטרף להמלצה לעזור להניע את הציבור לשתות מים. יש מגפה קשה מאוד בישראל ומחוצה לה של כל המחלות המטבוליות האלו שפוגעות בבריאות ובכלכלה".

לאן ילך הכסף?

החובה של המדינה לייצר אלטרנטיבה לצד העלאת המחירים הייתה גם היא במוקד הביקורת. עוד בפתח הדיון הבהירה אנדוולט ממשרד הבריאות כי "אנחנו לא נגד התעשייה. אנחנו רוצים לעזור לתעשייה שמכינה מזון בריא", אלא שח"כ משה גפני מיהדות התורה קטע אותה במקום. "ההרגשה היא שהמס הוא רק בשביל להכניס כסף למדינה".

הביקורת של גפני נוגעת לדרישה הצודקת להפנות את כל ההכנסות מהמס אך ורק לשיקום נזקי הסוכרת והסברה לציבור, כדי שהעלאת המחירים תשיג את מטרתה ולא תהפוך לדרך לכיסוי הגירעון בלבד. נראה שלאחר ביקורות מכיוון האופוזיציה והתקשורת, משהו התחיל לזוז. 

כפי שחשפנו בשקוף טרם הדיון, בוועדה הוצגה תוכנית לשימוש בכסף שיצטבר לטובת הבריאות. יותר נכון לומר – התחלה של תוכנית. לדברי אנדוולט, האוצר הבטיח תקציב להסברה ולהוראת תזונה בבתי ספר, גם במגזר החרדי והערבי ובתנועות נוער, בכ-70 מיליון שקל. בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) הזכיר בצדק כי ההכנסות הצפויות מהמס עשויות להגיע לכ-300 מיליון שקל ומדובר בפירורים.

ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה הציע במקביל לסבסד מים מינרליים כדי לעודד אנשים לשתות מים. "שישתו מהברז", ענה לו קושניר. לכך אשר הגיב: "אנשים אוהבים בקבוקים". חברות המים המינרלים ודאי היו אוהבות את הסלוגן.

עניים שותים מתוק 

חלק אחר בדיון עסק בהשפעה על יוקר המחיה. לא רק באופוזיציה הלינו על כך אלא גם אימאן ח'טיב-יאסין מרע"מ שבקואליציה. "האוכלוסיה הכי ענייה בישראל שותה משקאות כאלו כי היא לא יכולה לקנות פרי או אוכל בריא", טענה. ח"כים מהאופוזיציה קראו לה להצביע נגד המס. אנדוולט השיבה: "המס הוא על מוצרים לא חיוניים ולכן לא מעלה בהכרח את יוקר המחיה. כל משלמי המסים נושאים בנטל העלויות של הטיפול בחולי סוכרת ומחלות אחרות". 

ח'טיב-יאסין המשיכה וטענה כי אמנם "המהלך נכון מבחינת משקאות ובריאות, אבל צריך לנקוט במהלך בריאותי כדי שאנשים יגיעו למסקנה שזה דבר מזיק. עלינו לעשות הסברה – לתת פרק זמן שבו נסביר לאנשים ונאפשר להם להתרגל למשהו אחר ולא לבוא ולהעלות מס. אנשים ישלמו ויקנו ולא יחדלו מלשתות משקאות ממותקים. מי שיפסיק זה רק מי שעבר טראומה". 

לבסוף ביקשה "זמן התארגנות" וגם תקפה את המחקרים, ללא יוצא מהכלל: "יש לי תואר שני וכל אחד קונה איזה מחקר שהוא רוצה". זה המקום להזכיר שמחקרים שמומנו על ידי התעשייה היטיבו עם ממתיקים מלאכותיים פי 17 יותר ממחקרים עצמאיים.

סמוטריץ' מאשים: "זו גם כפיה דתית"

חבר כנסת נוסף שהמס העלה את חמתו הוא בצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית. "מי שמשלם על קולה כבר משלם מע"מ ומסים נוספים ונושא בעלויות הסביבתיות. לכל מוצר יש השלכות סביבתיות – גם לחם ממשיך אח"כ לביוב, ולכן אנחנו משלמים מסים על כל מוצר"

קושניר השיב לו כי יש עלויות עודפות לשתייה מתוקה. אולם ח"כ סמוטריץ' לא התרצה. "זה מופרך לגלגל את העלויות, אלא אם תראה לי נוסחה שמשקפת למה בדיוק החלטת למסות בשקל ולא בשניים", דרש. "אני שמח על המס הזה, כי כל הטיעונים והמצגות יעזרו גם לנו להבנות התנהגות – תתכוננו. כשנחזור לשלטון נעשה דברים דומים", הוא איים. 

"אני למשל חושב שלגדל כלבים גורם להרבה נזק. הם עושים קקי ומעירים ילדים. אז נמסה דרמטית את מזון החתולים והכלבים. מי שלא יאכל כשר – ישלם מיסוי", אמר. "יש לכם אג'נדה וזה בסדר. גם אני חושב שיש דברים שלא צריך לקדם אותם. תמיד צועקים לנו כפייה דתית, אבל יש גם כפייה דתית מהצד של זנדברג ומיכאלי. אז בסדר, אנחנו נמסה התנהגויות שאנחנו חושבים שלא בריאות לגוף ולנשמה". 

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מירב פלג גבאי הגיבה לסמוטריץ' ואמרה כי על פי דוח שערכו, התגלה שבכל המדינות בהן הוטל מס ירדה הצריכה של משקאות מתוקים. ד"ר מיכל גולדברג, מנהלת תחום כלכלת בריאות במשרד הבריאות, הוסיפה כי יש עלות עודפת בסך 5 מיליארד שקל בעשר שנים לשתיה מתוקה, שלא כוללת דיאט. לגבי גובה המס אמרה כי במדינות אחרות שהטילו מס בגובה פחות מ-20% לא הייתה לו השפעה מובהקת על הצריכה".

הבקבוק השביעי הכי יקר בעולם

לצד סמוטריץ', המשיכו ח"כים נוספים להתנגד למיסוי. בהמשך הדיון הדהד גפני השמיע טענה שנשמעה גם על ידי הלוביסטים: "מה לגבי שוקולד? למה דווקא שתייה?" פרופ' אנדוולט ממשרד הבריאות: "לייקר את הסוכר זה יעלה את יוקר המחיה בצורה גורפת. שוקולד זה השלב הבא. אנחנו חושבים שצריך צעדים נוספים". 

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, השיב לו כי "צריך להוזיל פירות ולדאוג לברזיות. ועדיין המס מוצדק". הוא אף טען כי "המס על תחליפי הסוכר נמוך מדי. חבל שהוא ירד. חלק מהמחקרים שצויינו פה ממומנים על ידי התעשייה".

היו"ר קושניר הציג בדיון נתונים לפיהם קוקה קולה גובה מחירים יקרים במיוחד בישראל, ולכן היא יכול לספוג את המס. "מדוע המחיר של קולה בישראל לפני מס כל כך יקר שהוא מקום 7 בכל העולם?" תהה.

לכך ענה בזום רוני גת מנכ"ל יפאורה: "תבדוק בכמה קוקה קולה מוכרת למסעדה ולקיוסק ואז לא תבוא אלינו או לקולה בטענות. ברגע שדיאט קולה וקולה יהיו בהפרש של 45 אגורות פלוס מע"מ, אני מבטיח שהמחיר לצרכן יהיה זהה. הרשת תיקח גם מרווח על המס. היום אני מוכר קריסטל בשלושה שקלים לפני מע"מ לרשת. נוסיף עוד שני שקלים וזה יהיה חמישה שקלים פלוס מע"מ. נגיע ל 7-7.5 שקלים. אם זה נראה לכם הגיוני? בבקשה". 

לאחר מכן גת פנה לח"כים, בין היתר לינון אזולאי ומשה גפני שתהו לגבי השפעות על העובדים: "אנחנו מעסיקים בשקט 900 משפחות. לא פיטרתי עובד אחד בקורונה ושילמתי מחיר. ברגע שהרווחיות תרד – זה ישפיע. אני עושה את כל המאמצים אבל תדעו שמעבר לכל הדברים שאתם צועקים, תבדקו את ההשפעה על התעשייה".

חשוב להדגיש כי מרכז המחקר של הכנסת בדק וגילה שהיקף המשרות שקוצצו בפועל בכמה מדינות בעקבות מיסוי מטעמי בריאות היה קטן במידה משמעותית מהאומדנים שהציגו תעשיות המזון והמשקאות. בבריטניה, למשל, לא נמצאו השפעות שליליות ארוכות טווח של המס על רווחיותו של ענף המשקאות.

בסיכום הדיון הבהיר יו"ר הוועדה קושניר שהוא לא מתכוון למסמס את הנושא. הוא ביקש שוב להחריג את התירוש מהמס, ולוודא שלא יהיה כפל מס מסיבות טכניות. הוא גם הציע שבדיון הבא – וככל הנראה האחרון – ידונו במיצים טבעיים ויצגיו תכנית עם צעדים משלימים למס, בהם קמפיין הסברה בכל השפות ולכל המגזרים.

"חובתנו לדאוג שכל אדם בכל מקום בו הוא נמצא – יהיו לו מים נגישים", הציע פרופ' ליוין, "מה ששמענו מתאים לעבר ואנחנו צריכים להסתכל קדימה ולקדם יחד עם כל הח"כים חוקים נוספים. מגפת הקורונה מזכירה לנו – הזנחנו את הבריאות שלנו".