ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת הכספים של הכנסת תתבקש לאשר את המס על משקאות ממותקים ביום שני הקרוב, וכל הלחצים מתנקזים כעת לחברי הוועדה. במקביל, מחקר חדש של הכנסת מראה מה עשויות להיות ההשפעות החיוביות של המס שייכנס לתוקפו בינואר בקרוב.
אחרי שורת הניסיונות למסמס את המס שנחשפו ב"שקוף", צביקה זרחיה ב"כלכליסט" מפרסם שגם מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) ניר לוינגר מפעיל כעת לחץ על חברי הכנסת. לוינגר נפגש בין היתר עם רכז הקואליציה בוועדה ולדימיר בליאק מיש עתיד וח"כ אופיר כץ מהליכוד. עם נעמה לזימי מהעבודה הוא שוחח בטלפון.
"המנכ"ל דיבר איתי בעיקר על להוציא את הדיאט", סיפר בליאק ל"שקוף". "הוא טען שיש הרבה מדינות שלא בחרו להטיל מסים בכלל על שתייה מתוקה, וגם בכאלו שכן, המס נע על אחוזים נמוכים יותר". בליאק הציג בפני המנכ"ל מחקר של ערן סגל שטען שאנשים שצורכים ממתיקים מלאכותיים סובלים יותר מהשמנה והפרעות מטבוליות. לדברי בליאק, המנכ"ל ביטל את הממצאים: "הוא אמר לי שהמדגם לא מהימן".
בליאק הוסיף כי "הלוביסטים מכל הצדדים יושבים חזק", והשתכנע בעצמו משתי טענות. האחת נוגעת להחרגת יין התירוש מהמס. "אנשים ימשיכו לקדש עם תירוש לא משנה מה יהיה מחירו", אמר בליאק. "אז אני מוצא בנקודה הזו טעם". הוא גם הסכים עם טענות ששמע מפריגת לגבי מיסוי מיצים. "הם טוענים שאין במיץ סוכר מעבר לסוכר הטבעי. הם גם משלמים מסי ייבוא ומבחינתם זה יוצא מס כפול", הסביר. "צריך לנטרל את הכפילות הזו".
למרות הלחצים, נראה שבכירי הוועדה תומכים במס, ולא רק בליאק. "המהלך לצמצום צריכת המשקאות הממותקים היה צריך לעבור כבר מזמן", אמר בעבר יו"ר הוועדה אלכס קושניר (ישראל ביתנו) ל"שקוף". לדבריו, "כל יום שעובר והמשקאות עמוסי הסוכר ממשיכים להימכר בכמויות, עוד ילדים נפגעים. עוד ילדים נכנסים למאגר הסוכרתיים". גם קושניר סיפר שמופעלים עליו "המון לחצים" למסמס את המס, אבל הוא לא מתכוון להיכנע, ומסרב לשבת עם לוביסטים בעניין.
דוח חדש שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת מספק מענה לטענות של לוינגר ומתנגדים אחרים למס. לבקשת ח"כ משה ארבל מש"ס, המרכז גיבש סקירה מקיפה על מיסוי משקאות קלים מטעמי בריאות מסביב לעולם.
לפי המחקר, מיסוי משקאות קלים נהוג כיום ביותר מחמישים מדינות ברחבי העולם. במדינות שנסקרו חלה ירידה בצריכה וגם בכמות הסוכר במשקאות בעקבות המיסוי, למשל בדרום אפריקה – שם הוטל המס חרף התנגדויות רבות מצד תעשיית המשקאות. "מאז ההכרזה על המיסוי ועד שנה לאחר יישומו, כמות הסוכר במשקאות ממוסים שנקנו על ידי צרכנים בדרום אפריקה ירדה בכ-35%", נכתב. בבריטניה מיסוי המשקאות הקלים תרם לירידה בתכולת הסוכר הנצרך יותר מאשר צעדים וולונטריים של המגזר העסקי. במקביל, היקף המכירות של משקאות שתכולת הסוכר בהם הייתה נמוכה – גדל, ואילו זה של משקאות עם תכולת סוכר בינונית וגבוהה – ירד משמעותית. בשנה הראשונה למיסוי במקסיקו, ירד היקף רכישת המשקאות הממותקים הממוסים בכ-6%.
ומה לגבי זעקות השבר של התעשייה על הפגיעה הצפויה בה בעקבות המס? ובכן, כדאי לשים לב לנתונים הבאים בדוח: החוקרים בדקו וגילו שהיקף המשרות שקוצצו בפועל בכמה מדינות בעקבות מיסוי מטעמי בריאות היה קטן במידה משמעותית מהאומדנים שהציגו תעשיות המזון והמשקאות. בבריטניה, למשל, לא נמצאו השפעות שליליות ארוכות טווח של המס על רווחיותו של ענף המשקאות.
בישראל, שוק המשקאות הקלים הוא אוליגופולי ונשלט על ידי שלוש חברות בלבד. הן מחזיקות יחד בנתח שוק כספי של כמעט 90%: החברה המרכזית למשקאות בע"מ – קוקה קולה – ב-59%. יפאורה תבורי – 19%, וטמפו – 10%. מדובר בחברות חזקות ומבוססות, ולא נראה שיש בסיס לטענותיהן על פגיעה ברווחים. צריך גם לזכור שהטיעון הזה הוא חלק מהמלחמה הכוללת של החברות במס. "אנחנו כבר יודעים שהלוביסטים של חברות המשקאות, ובראשן קוקה קולה, ישתמשו בכל טיעון ובכל מניפולציה צינית כדי לעצור את החקיקה", אומרת עו"ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בלובי 99. "בסופו של יום הם ישלפו את התחמושת האסטרטגית – יזהירו מפגיעה ביציבות התעשייה הישראלית ויאיימו בלי למצמץ בפיטורי עובדים".
ויש גם משמעויות מעבר לשורת הרווח של חברות המשקאות: בהסתכלות כלכלית מדינית כוללת, כך עולה מהדוח, רוב המודלים מנבאים חיסכון ניכר בהוצאות על בריאות בעקבות המיסוי. כיום, הוצאות המדינה על טיפול בתחלואה הקשורה להשמנה בישראל הן כ-6 מיליארד שקלים בשנה – כ-10% מההוצאה הלאומית השנתית על בריאות. ההוצאות הישירות על חולה סוכרת גבוהות ב-53% בהשוואה לאדם בריא.
לבסוף, המחקר הראה שאנחנו מכורים לסוכר. ב-2017, 38% מבני ה-20 ומעלה בישראל צרכו לפחות שלוש כוסות משקה קל ביום. המצב חמור במיוחד במגזרי מיעוטים: 79% ממשקי הבית בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית רוכשים משקאות ממותקים בהשוואה ל-57% ממשקי הבית בכלל האוכלוסייה.
המסמך הדגיש כי צריכת יתר של סוכר זוהתה ע"י החוקרים כגורם משמעותי לסוכרת, לעששת שיניים ולהשמנת יתר, שהיא כשלעצמה גורם סיכון למחלות לב, לסרטן ולמחלות נוספות.
הדוח התייחס גם למהלך כולל יותר: החוקרים המליצו על אסטרטגיות נוספות ומשלימות למס הסוכר, דוגמת סבסוד מזון בריא. לגבי הטענות לפגיעה באוכלוסיות דלות אמצעים, לפי הבנק העולמי וה-OECD הן דווקא צפויות לרווח כתוצאה מהמיסוי – כי יסבלו פחות מתחלואה הקשורה לתזונה לקויה ויהיו להן הוצאות רפואיות קטנות יותר.
לדברי גור, הדוח מלמד גם על שיטות הפעולה של בעלי העניין במקומות אחרים בעולם: "הוא מראה איך תעשיית המשקאות נקטה באותו דפוס פעולה בעשרות מדינות אחרות. חברות המשקאות כבר הצליחו להפחית את גובה המס (בישראל, ת.א). עכשיו הן ידחפו לנו שהמס יחול לתקופת זמן מוגבלת וינסו להחריג את משקאות ה'דיאט' המכילים כמות גבוהה של תחליפי סוכר בטענה שהם לא פוגעים בבריאות".
המחלוקת הלוהטת ביותר, אם כן, נוגעת להכללת שתייה "דיאט" ו"זירו" ברפורמה. שרים, עיתונאים וגולשים טוענים שמשקאות עם תחליפי הסוכר כלל לא מזיקים – ולכן אין צורך למסות גם אותם. מנגד, במשרד הבריאות משוכנעים כי המהלך חייב לכלול גם את משקאות הדיאט והזירו.
כמה מחברי הכנסת כבר הביעו התנגדות להכללת משקאות הדיאט, בהם איילת שקד ומיכאל ביטון. גם כמה מחברי ועדת הכספים מסרו בשיחות סגורות שאינם מבינים מדוע הדיאט נכלל במס. תשובה לשאלה הזו אפשר למצוא כאן.
שר האוצר אביגדור ליברמן חתם באוקטובר על צו להטלת מס סוכר על שתייה מתוקה, בגובה כשקל לליטר, ו-70 אגורות למשקאות הדיאט. הצו ייכנס לתוקף באחד בינואר 2022 – אלא אם ועדת הכספים לא תאשרו בעצמה. הוועדה צפויה לדון בו כאמור ביום שני, וגם במס על כלים חד פעמיים. בניגוד להערכות, הוועדה היא התחנה האחרונה – והמס לא יזדקק לאישור במליאת הכנסת. עם זאת, ייתכן כי הדיון לא יסתיים ביום שני וההצבעה תיערך רק בדיון שלאחר מכן.
(איך זה משפיע עליך)
נדגיש: זה מס ולא איסור על המשך צריכת שתייה – גם עם מאה כפיות סוכר. כל אחד ימשיך להכניס לגופו מה שיחפוץ. אבל המספרים מחייבים פעולה. בישראל ישנם יותר מחצי מיליון חולי סוכרת, כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת שתוביל לחיים של סבל וייסורים. ב-2017 נכרתו כ-1,200 רגליים בשל המחלה. הרעיון הינו לייקר את המחיר כך שישקף – קצת יותר – את העלות האמיתית של צריכתו ובעיות הבריאות שהוא גורם. כמו בטבק.
למה? כי כולנו כיום משלמים את המחיר: במחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות והמוסד לביטוח לאומי מ-2018 נמצא כי ההוצאה על חולי סוכרת בקופת חולים כללית, מהווה 33% מההוצאה הכללית, בעוד ששיעורם באוכלוסיית המבוטחים המבוגרים היא 13% בלבד. כ-14% מההוצאה הכללית של קופת החולים מיוחסת למחלת הסוכרת.
התחזית ל-2040: גידול של 55% בשכיחות הסוכרת ועליה של כ-20% בהוצאות – שכולנו, גם מי שאוכל בריא – ישלם.
זה לא הכל. סוכרת היא גורם המוות השלישי בישראל (2018). דמיינו אלונקה חדשה שיוצאת לדרך מדי שעה וחצי. זהו היקף המתים מהתופעה.
(מה עושים כדי שיתוקן)
חשוב לומר, יש ביקורות מוצדקות. כדי להילחם בנזקי הסוכר, המס חייב לבוא כחלק מתוכנית רחבה יותר. יש לבחון הטלת מס דומה על מזון עתיר סוכר – שהיעדרו מעורר שאלות רבות וחוסר אמון בציבור. אפשר גם להגביל את הפרסום של מזונות ומשקאות עתירי סוכר. עוד צעד שעשוי לשנות את היחס למס: "לצבוע" את ההכנסות ממנו ולייעדן לתחום רלוונטי. דמיינו למשל שמאות מיליוני השקלים שייכנסו מדי שנה ינגישו לציבור הרחב את האפשרות לשתות מים דרך התקנת ברזיות וקולרים ברחבי ישראל. ההכנסות יכולות גם לשמש להסברה או מימון הכשרות לרופאים בנושאי תזונה. בכל מקרה, כשלב ראשון המס עשוי לסייע בקרב על שינוי התודעה – בדיוק כפי שקרה בימים הראשונים שבהם החלו להתברר ממדי הנזק של הטבק. הנה הצעדים שלקחתי על עצמי כדי להיגמל מסוכר.
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
