דוח המבקר: פרופילים מזויפים פעלו בשירות המפלגות כדי להשפיע על הבחירות

במהלך הבחירות לכנסת ה-21 וה-22 מספר מפלגות הפעילו פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות – כך לפי דוח שפרסם הבוקר (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. הדוח מבוסס על מחקר בנושא ונותן לראשונה תוקף ממלכתי לטענות שעד כה היו בגדר פרסומים עיתונאיים: נעשה בישראל שימוש נרחב בכלים טכנולוגיים כדי להשפיע ולהטות את תוצאות הבחירות.

מעקב "שקוף" אחר כספי המפלגות:

• הכסף שקיבלו מאיתנו המפלגות מאז הבחירות: כמו מאות מכוניות חדשות
• התירוץ החדש לדחיית הגשת דוחות המפלגות: הגזברים בחופש
• מעקב שקוף: "כולנו" ו"ישראל ביתנו" הן המפלגות היחידות שהגישו את הדוחות הכספיים
• איפה הכסף: המפלגות רוצות להעלים שוב את הדוחות הכספיים

לצד זאת הדוח מצייר תמונה מטרידה שלפיה המפלגות הכפילו את שכר חלק מהעובדים לפני תקופות הבחירות, והוציאו כספים לכאורה שלא כדין – על חשבון הציבור. המסקנה העולה ממנו היא שרוב התקציב הציבורי שאנחנו משלמים לפעילות השוטפת של המפלגות אינו מושקע בחיזוק הקשר עם הבוחרים – המטרה לשמה נועד – אלא לשימון מנגנון הג'ובים במפלגה. מדובר על כ-650 מיליון שקלים רק בשני סבבי בחירות מ-2019, סכום שהיה יכול להיות מושקע בהכנסת תרופה נוספת, בסלילת שבילי אופניים, או בשלל מטרות חשובות אחרות. 

כהרגלו נמנע המבקר אנגלמן מהצבעה על אחראים ברורים לליקויים שמצא. לטענתו לא הייתה לו אפשרות לאתר את המקור שמימן את הפרופילים המזויפים, כך שהתמונה בדוח חסרה למדי. כמו כן, המבקר פרסם את הדוח באיחור שערורייתי, אחרי דחייה אובססיבית של הגשת הדוחות הכספיים מצד חברי הכנסת. כפי שהראינו במעקב "שקוף", לאורך השנתיים האחרונות הח"כים התכנסו פעם אחר פעם ודחו את הגשת הדוחות במיני תירוצים: "קשה עם כל הבחירות האלו", "הקורונה" ו"המועד האחרון להגשה נופל בל"ג בעומר". 

רק היום, באיחור של שנתיים, אנחנו זכאים לקבל מידע עמום על האופן שבו בזבזו המפלגות את הכסף שלנו – עשרות מיליוני שקלים בחודש – עוד בתחילת שנת 2019. לשוד הציבורי הזה יש פתרון והוא מאד פשוט – כל הכסף הזה חייב להיות שקוף. המפלגות, כמו כל רשות ציבורית צריכות לפרסם, מדי רבעון, את פירוט ההוצאות של הכסף שקיבלו מאיתנו. 

זה לא רק נדמה לנו – מפלגות מפעילות פרופילים מזוייפים שעלולים לעוות את המציאות

זוכרים את אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה שהודה כי המפלגה מפעילה דפים אנונימיים נגד יאיר לפיד? או את "תחקיר הבוטים" שטען שבליכוד מפעילים רשתות של פרופילים מזויפים? או את עמוד הפייסבוק MIGA שמפעיליו אנונימיים וקידם את משה פייגלין? המבקר ביצע מחקר ומצא שהמפלגות מפעילות רשתות של פרופילים מזויפים. הבעיה – אין לנו דרך להעריך את מימדי התופעה או לדעת על אילו מפלגות מצביע המבקר, מכיוון שלטענתו הוא לא מצא דרך לגלות מי אחראי, והמפלגות עצמן מכחישות את הדבר.

במחקר שביצע המבקר, שנחשף בעבר ב"שקוף" ושעלה לנו לפחות מיליון שקלים, הוא מצא כי בבחירות לכנסת ה-21 "בוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות פיקטיביים, וזאת בין היתר בהתבסס על איתור חשבונות עוקבים במדינות שונות; על הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים; ועל פעילות של חשבונות רבים לקידום ולהדהוד של מסרי תעמולה דומים או זהים". 

תופעה דומה נמצאה גם בקמפיין הבחירות לכנסת ה-22 ובאופן נרחב אף יותר. המבקר מציין כי "עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, שעלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות".

כך הכסף שלנו עוזר להטות את תפיסתנו

מעבר לנזק שנגרם לתפיסה הציבורית את הפוליטיקאים ואת המצב הפוליטי, לתעמולה אנונימית יש גם השפעה על הוצאות המפלגות. הן יכולות שלא לדווח עליהן, לכאורה, מאחר שלטענתן אין להן כל קשר לכך. המבקר כותב כי "בהיעדר זיהוי של הגורמים האחראיים לפרסומים במרשתת, קיים קושי אינהרנטי לבחון ולקבוע אם מדובר בפרסום אותנטי או בפרסום תעמולתי ממומן, ומכאן שלא ניתן לברר אם מדובר בפעילות ממומנת לטובת סיעה, ואם כן – מיהו הגורם המממן אותה".

המפלגות שאליהן פנה המבקר הכחישו את טענותיו. לדבריו הוא לא מצא דרך לזהות מי בדיוק אחראי. אם כך, ראוי להעביר כבר עכשיו את הסוגיה לבירור של היועמ"ש. התנערות המפלגות מאחריות אמנם אינה סבירה, אך אם היא נכונה המשמעות היא שמישהו מבחוץ מנסה להתערב בבחירות בישראל. זה קרה בבחירות בשנת 2016 לנשיאות בארה"ב, זה קרה גם בברקזיט בבריטניה – וזה יכול לקרות גם פה. ראוי שהדבר ייבדק.

צריך לזכור, הכל מתבצע לכאורה באמצעות הכסף שלנו. למעשה הנתח הגדול ביותר של תקציב הפרסום עובר דרך הרשתות החברתיות. בקמפיין הבחירות לכנסת ה-21, 45% מנתח הפרסום יצא ברשתות החברתיות.

המבקר אמנם לא מצא אילו מפלגות עומדות מאחורי הפעילות המפוקפקת ברשתות, אבל בינתיים מציע פתרון: "המחוקק יפעל להסדרה של הכללים והמגבלות החלים על פרסומי תעמולה במרשתת וברשתות החברתיות ולקביעת דרכי אכיפה בעניין, לרבות באמצעות הטלת סנקציות על מפרי הוראות החוק בנושא". עוד מציע המבקר להטיל מגבלות מסוימות גם על הרשתות החברתיות עצמן. הוא מציין שחובת הזדהות תסייע גם לו עצמו – בבואו לבחון את פעילות הסיעות.

שימוש חורג בכספים – פגיעה בשוויון בדרך לקלפי

המפלגות זכו לכ-650 מיליון שקלים בתשעת החודשים של שני סבבי הבחירות בשנת 2019. חלק מהכסף היה אמור להגיע למימון השוטף של המפלגה וחלק לקמפיין. אבל המבקר מצביע על הבעיה שכתבנו עליה כבר כאן ב"שקוף": שהכסף של המימון השוטף הגיע בסופו של דבר לקמפיינים. המפלגות נכנסות לגירעונות עמוקים בתקופת הבחירות ודרך הכסף שמגיע מהמימון השוטף הן מממנות גם את הגירעון של הקמפיין. זה קורה שוב ושוב.

"המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות ונועד לממן את פעילותן הרעיונית השוטפת ואת שמירת הקשר שלהן עם הציבור, משמש בפועל לכיסוי הגירעונות הנוצרים במערכות בחירות", כותב המבקר, "ובכך למעשה הסיעות מקציבות להוצאות הבחירות סכומים הגדולים מהסכום הקבוע בחוק". 

השימוש שעושות המפלגות בכסף לטובת הקמפיין, לדברי המבקר, רק מגדיל את אי השוויון: "הסטת המימון הממלכתי השוטף למימון הוצאות הבחירות של סיעות פוגעת בשוויון בינן ובין רשימות מועמדים אחרות המתמודדות במערכות הבחירות שלא מטעמן של מפלגות המיוצגות בכנסת".

לדוגמה, בסיום קמפיין הבחירות של הכנסת ה-22 הגיעו 12 סיעות לגירעונות נצברים בסך כולל של כ-121 מיליון שקלים. לשש סיעות נותרו עודפים נצברים של כ-22 מיליון שקלים. כלומר, הגירעון המצטבר של כל הסיעות יחד עומד על כ-99 מיליון שקלים. בסוף 2018, לפני תחילתן של שנתיים רצופות של מערכות בחירות, למפלגות יחדיו הייתה יתרה של כ-27 מיליון שקלים. בתוך תשעה חודשים גדלה ההתחייבות שלהן בסך של כ-126 מיליון שקלים – תוצאה של שתי מערכות בחירות בסמיכות זמנים. 

בדוח המבקר המלא תוכלו למצוא את פירוט החובות של כל אחת מהמפלגות. אך הסכומים המדויקים אינם מאוד רלוונטיים, מכיוון שמאז הבחירות שאליהן מתייחס הדוח כבר התקיימו שתי מערכות בחירות נוספות.

תירוץ להכפיל משכורות

המבקר מצא כי עלות העסקת עובדים היא מרכיב עיקרי בהוצאותיהן השוטפות של הסיעות. ליתר דיוק – 51% מסך ההוצאות השוטפות שלהן. הסכום כולו מחולק ללא פיקוח. בביקורת הנוכחית, לדוגמה, נמצא שסיעה שכבר חטאה בעבר בנושא שילמה לתשעה עובדים, המועסקים בסיעה באופן רגיל, "שכר נוסף לתקופת הבחירות לכנסת ה-21 בסך כולל של כ-900 אלף שקלים, שהם תוספת של כ-100% על שכרם הכולל לתקופה השוטפת 1.1.19 – 30.4.19".

כלומר, עובד שקיבל 25 אלף שקלים לחודש קיבל בממוצע באותה תקופה כ-50 אלף שקלים. וכל זאת ללא הסברים. שורה של עובדים נוספים, לפי הדוח, קיבלו תוספות שכר בעייתיות. המבקר לא מציין באיזו מפלגה זה קרה. 

למרות דרישתו להתנהל באופן תקין בכל הנוגע להעסקת עובדים, ללא קנסות כבדים או סנקציות אחרות על המפלגות שפעלו כך, אין לזה סיכוי לקרות בפועל. כל עוד המפלגות לא נדרשות לפרסם בשקיפות את ההוצאות שלהן ואת מקבלי השכר הגבוה – אף אחד לא חש בבושה. 

כמה כסף הוצאת מכיסך על החקירות של בני גנץ?

דוח המבקר על המפלגות הוא אנמי למדי. ברוב המוחלט של המקרים לא תוכלו לדעת מה בדיוק קרה עם הכסף שלכם. רק אמירות כלליות, שרובן נשארו באוויר, מעטרות את הדוח פה ושם. 

דוגמה לאמירה סתומה כזאת היא הערה מעניינת שקיבלה מפלגת "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ על הבחירות לכנסת ה-22. המבקר כותב כי "בידי הסיעה לא היו אסמכתאות מספקות שיש בהן כדי לבסס את סבירות ההוצאות שדווחו על ידה בגין אבטחת מידע". מה זה אומר? לא ברור. אבל על זה הם קיבלו קנס מגוחך של 50 אלף שקלים.

באותה התקופה עסקה המפלגה באיתור של מדליפים מתוך שורותיה. עוד דווח אז כי המפלגה העסיקה לשם כך את חברת החקירות CGI של צביקה נווה ויעקב פרי. כמה כסף הוציאה המפלגה מהכיס שלנו על החקירות האלו? אנחנו לא יודעים. המבקר הסתפק באמירה חלולה.

אירוע נוסף שטיבו גם הוא לא ידוע הוא ניהול החשבונות בש"ס. המבקר כותב כי "בחשבונות הסיעה נכללו הוצאות שאינן תקינות בגין תעמולה שלא בהתאם לחוק דרכי תעמולה". קשה להבין מה זה בדיוק אומר. בסבב הבחירות העוקב כתבנו על כך שדרעי משתמש בכספי מימון המפלגה להרצת בנימין נתניהו בפריימריז של הליכוד. נכון, זה לא האירוע המדובר בדוח, אבל זו הזדמנות טובה להזכיר איך משתמשים בכסף שלנו. אגב, ההערה הזו עלתה לש"ס 50 אלף שקלים בתור קנס. גם זה לא סכום מרשים במיוחד. 

קנסות זעומים על הקייטנה של בל"ד והליכודיאדה

הסיפורים שדווקא נחשפים באופן מפורט יותר הם אלו שהמבקר הקודם יוסף שפירא נתן להם במה בדוחות. כמו לדוגמה הקייטנות של בל"ד. בבל"ד החליטו, גם בשנת 2019, לממן פעילות קייטנה. "גם בתקופה השוטפת הנוכחית כללה סיעת בל"ד בחשבונותיה הוצאות עבור הפעלת קייטנה לילדים", כותב המבקר. "הנושא כבר נדון בהרחבה בדוחות קודמים ונקבע בהם כי גם אם יש בקייטנה משום פעילות של שמירה על קשר עם הציבור, דבר המוטל בספק נוכח גילם של המשתתפים בה, הרי שבמבחן הדומיננטיות מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי בסבסוד של הקייטנה גלומה הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים". על כך המבקר קונס את המפלגה בסכום סמלי של 20 אלף שקלים בלבד.

גם "הליכודיאדה" הוא אירוע שחוזר על עצמו בכל שנה ועליו כתב המבקר הקודם שהוא מהווה תרומה אסורה. אולי זו הסיבה שהאירוע הזה זוכה להתייחסות מפורטת יותר בדוח (חצי פסקה). אף שבליכוד החליטו לצפצף פעם נוספת על הנחיות המבקר ולערוך אותו בדיוק באותה מתכונת (תחת השם "לאומיאדה"), הקנס שקיבלה המפלגה עמד על 50 אלף שקלים בלבד. כדי לסבר את האוזן, המימון השוטף שהמפלגה מקבלת מהמדינה מכסה את הסכום הזה בעשר שעות בלבד.

650 מיליון שקלים של כסף ציבורי לא שקוף

לפי הדוח, 22 הסיעות שדיווחו על הוצאותיהן לבחירות לכנסת ה-21 דיווחו על הוצאות של 289 מיליון שקלים – רק לקמפיין. סך כל ההכנסות שלהן עמד על כ-198 מיליון שקלים, רובם ציבוריים. בארבעת החודשים הקודמים לבחירות הוציאו המפלגות סכום נוסף של כ-50 מיליון שקלים. 

במערכת הבחירות לכנסת ה-22 בספטמבר 2019 שפכו המפלגות עוד כסף ציבורי לקמפיינים. הוצאותיהן הסתכמו בכ-268 מיליון שקלים. כ-183 מיליון שקלים הגיעו מהמימון הציבור, עוד כ-6.6 מיליון שקלים מתרומות. עד לאותו מועד בחירות הוציאו במפלגות כ-42 מיליון שקל.

אז נראה שכבר יותר ראשי מפלגות הרשו לעצמם לחרוג מההוצאה שמותרת להם ויותר נקנסו. גם הפעם בסכומים שעבורם הם דמי כיס. איך יכול להיות שהמפלגות נמצאות בגירעון כה עמוק?

כפי שמציין המבקר, המפלגות מוציאות יותר כסף ובונות על המימון השוטף. כמעט כולן נמצאות בגירעון, וחלקן מוציאות סכומים גדולים יותר ממה שבכלל מותר להן לפי חוק. המבקר קונס אותן בסכומים של בין עשרות אלפי שקלים ל-200 אלף שקלים – כאמור, קופה קטנה בהיקפים כאלו. 

המפלגות שחרגו ונקנסו  במערכת בחירות לכנסת ה-21

המפלגות שחרגו ונקנסו  במערכת בחירות לכנסת ה-22

בשורה התחתונה, בתשעת החודשים של הבחירות לכנסת ה-21 והכנסת ה-22 הוציאו במפלגות סכום מטורף של כ-650 מיליון שקלים! נזכיר שאלו הבחירות שהתקיימו בשנת 2019 – לפני יותר משנתיים.

כל הכסף הזה הוא לא שקוף. גם מהמידע שמפרסם המבקר אי אפשר לדעת למי הולך הכסף ולאילו מטרות. 650 מיליון שקלים זה לא מעט כסף וכדי להמחיש עד כמה הסכומים האלו היו יכולים לשפר את חיינו אם רק היו מגיעים למקומות הנכונים פיתחנו כלי שממחיש את זה בדיוק. תוכלו לראות בו מה הייתם יכולים לעשות בכסף שחולק למפלגות רק מהבחירות לכנסת ה-24.

כפי שכתבנו פעם אחר פעם ב"שקוף", הכסף הזה הוא כסף ציבורי,הוא חייב להיות שקוף, והעובדה שח"כים נאבקים בשיניהם למנוע זאת היא שערוריה. נמשיך לחפש דרכים לתקן את העוול.