בזמן שישנתם הח"כים בזזו את הקופה הציבורית. איך זה קרה?

הארוע ההיסטורי של התפזרות הכנסת בפעם השלישית התנהל דווקא באופן רגוע למדי. כאילו כולם כבר קיבלו על עצמם את הגזירה שזהו – עוד בחירות. הדאגה האמיתית היחידה שזיהינו הייתה לא חדרי המיון או מערכת החינוך – אלא כיצד יממנו המפלגות מסע תעמולה נוסף, וזאת לאחר שנכנסו לחובות בגלל התנהלות רשלנית וציפיות מוגזמות.

כך, תוך 24 שעות החליטו על תוספת שמנה של 63 מיליוני שקלים, שתוביל לכך שלפחות 253 מיליון שקלים(!) ייצאו במערכת הבחירות הקרובה – אך ורק על הקמפיין של המפלגות. מה תוקן בחוק ואיך זה שהציבור לא הספיק למחות על כך – בכתבה לפניכן. 

פרק 1: שימוש בערפל הבחירות והסתרת מידע מהציבור – כך לוקחים עוד כסף מהציבור בלי שהוא ישים לב

איך יכול להיות שעוד עשרות מיליוני שקלים – כסף למימון קמפיינים בפעם הרביעית השנה (כולל בחירות לרשויות המקומיות) עוברים כל כך בשקט? 

נפרק את הפרטים שעזרו למהלך לעבור מתחת לרדאר:

1) שמרו את הפרטים בסוד עד לשעת הכושר – ביום שלישי, יום לפני פיזור הכנסת העלה ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) את התנגדותו להצעה להעלות את המימון. ח"כ מאיר כהן מכחול לבן עמד ואמר לקרעי שלא עושים דברים כאלו. 

עוד לפני שהסתיימה המהומה קיבל קרעי טלפון, יצא מהחדר ולא שב אליו. ניסינו לפנות אליו ולשאול לדעתו. הוא מיהר, אבל שלח לנו באותו היום תגובה כי: "באופן אישי הבעתי את מחאתי על העניין מבלי להכיר את כורח המציאות לאשורו". 

באותה שעה הצעת החוק טרם פורסמה לציבור ופרטיה לא היו ידועים. רק מדיווחים שונים היה ניתן ללמוד משהו על המתווה המוצע. ולכן מפתיע שקרעי "לא הכיר את המצב", אך כמה שעות לאחר מכן שמו כבר התנוסס כיוזם החוק.

קרעי מסר לנו כי: "החתימה על החוק היתה בהתאם לסיכום שיחתמו מספר ח"כים מהליכוד ומספר ח"כים מכחול לבן. בזמן שהחוק הוגש, כנראה שהייתי בין הח"כים היחידים מהליכוד ו/או מהוועדה המסדרת, שהיו בכנסת".

2) שימוש בהיסח הדעת של הבחירות – יום הבחירות הוא יום מושלם לקידום מהלכים בעייתים ציבורית. לתקשורת המסורתית "אין ברירה", היא חייבת לעסוק בנושא הקריטי ביותר: יציאה לבחירות שלישיות בשנה. גם אם נושא המימון יקבל כמה כותרות יאלצו מהדורות החדשות לעסוק במה שקל להסביר. נכון, היו כתבים בדיונים, והם התייחסו לנושא וצייצו עליו – אך רק כהערת שוליים.

3) דיונים חפוזים מבלי להיכנס לפרטים – במהלכים כאלו כל הרחבה יכולה לחשוף את חוסר הסבירות וההגינות של המהלך, ואת ההתנהלות הכושלת והבעייתית של המפלגות במערכות הבחירות האחרונות. כך, למרות כל האגדות של "חשיבות הדמוקרטיה"-  האמת פשוטה. ניהול כושל. המפלגות בחלקן נקלעו לחובות עצומים מכך שייחלו ליותר מנדטים וניהלו בבזבזנות את התקציב. הם נכנסו ביודעין לחוב. 

במהלך הדיון לפני הקריאה הראשונה ביקש ח"כ הכנסת צבי האוזר (כחול לבן) פירוט עדכני של החובות. חשב הכנסת חיים אבידור החל למנות את החוב של הליכוד, כולנו ואז זכה לקריאה של יעקב אשר (יהדות התורה) שאמר לו – "מה זה חשוב עכשיו?"

יו"ר הוועדה, אבי ניסנקורן, הפסיק את מסדר הבושה של המפלגות והמשיך הלאה.

4) ערפל בחסות החוק הקיים – למרבה הטירוף, המפלגות לא כפופות לחוק חופש המידע ואינן מפרסמות את הוצאותיהן. לכן לא ניתן לדעת איך הן מבזבזות אותו. חוסר השקיפות מאפשר להם להתנהל באופן רשלני בכסף שלנו מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. גם כשמבקר המדינה בודק אותן הוא נותן להן רק קנסות סמליים – כמו כוסות רוח למת. כלומר קשה לבקר מהלך – שאנחנו לא יודעים מה ההשלכות האמיתיות שלו.

5) דחיית הגשת הדוחות – דוחות המפלגות שמראים את עומק הגירעון לצד ליקויים בניהול כספי התעמולה – טרם הוגשו לרשם המפלגות ולמבקר המדינה. הח"כים אישרו לעצמם לדחות את הגשתם. אנו נראה אותם במקרה הטוב באמצע שנת 2020 – לאחר 4 מערכות בחירות. את הדוח של בחירות מרץ 2020 נראה להערכתנו רק בשנת 2021. מהלך זה הסתיר את ההתנהלות הכספית של המפלגות ואת מצבן הפיננסי.

6) הסכמות במחשכים – כל הדיון הזה היה במחשכים ומאחורי הקלעים – אנחנו לא יודעים מה היה שם, מי זקוק לכסף ואיך הוא מסביר את ההתנהלות הכושלת של מפלגתו. כשביקשו פירוט מצב המפלגות מחשב הכנסת – הנושא הושתק. אתם מכירים חברה שהייתה מחליטה להוציא מיליונים ללא שום נתונים?

7) התייחסות לנושא כמחויב המציאות – למעשה לא במליאה ולא בוועדה זכה הציבור להסבר פומבי ונהיר: למה לוקחים ממנו עוד 63 מיליון שקלים. אף אחד לא יודע מה קרה להררי הכסף שקיבלו לא מזמן. כל הח"כים (למעט 'ישראל ביתנו') העדיפו להאשים את גנץ או נתניהו (תלוי בפוזיציה), אך אף אחד מהם לא טרח, בדיון על הצעת החוק, להסביר למה הוא מעז לשלוח יד לקופה הציבורית. 

כששוחחנו עם ח"כים ב"כחול לבן" במשכן הכנסת, ושאלנו איך יכול להיות שהסכימו לכך – הסבירו שאנו צודקים, אך שהם רוצים לעזור למפלגות הקטנות: "זו דמוקרטיה להציל את הקטנות", אמרו לנו. איתן גינזבורג הדגיש שמפלגתו דווקא חסכה כסף מאחר והליכוד רצו תוספת 130 מיליון שקלים. ח"כ שי יזהר היה קצת יותר נבוך והודה שהוא "שונא את העלאת תקציבי התעמולה שאושרו". 

לעומת זאת ח"כ מיקי זוהר מהליכוד אמר לנו: "אין מה לעשות. צריך לעזור למפלגות הקטנות". נזכיר שהליכוד קיבלו תוספת עצומה של כ-15 מיליון שקלים. מה גם, למעשה הם אומרים שאין ברירה כי חלק מהמפלגות בזבזו כבר יותר מדי בקמפיינים הקודמים ונקלעו לחובות. זו הזייה. האם צריך לתת להן פרס של תקציבי תעמולה נוספים אחרי שהתנהלו בחוסר אחריות משוועת?

8) מחר כבר יהיה נושא חדש על סדר היום – סדר היום התקשורתי מתחלף מהר מאד. מחר כבר ידברו על מערכת הבחירות הרביעית, ועוד שבוע אף אחד כבר לא יזכור שהתרגיל הזה קרה.

נקודת אור: אנו נמשיך לעסוק בנושא, ללא הרף. כתבנו עליו שוב ושוב, ולא נרפה. וככל שנגדל- נוכל לפעול להשקפת התקציבים האלו והקטנתם. נוכל לשים את התכלס במרכז סדר היום. גם עמוק בתוך הקמפיין לבחירות לכנסת ה-23 נזכיר כי: בשעת לילה מאוחרת, בערפל פיזור הכנסת ה-22, בחרו 108 חברי כנסת להכניס יד עמוק לכיס של הציבור ולהוציא ממנו 63 מיליון שקלים.

פנינו לכל המפלגות לתגובות

ממפלגת העבודה נמסר שבגלל המצב המורכב של שלוש מערכות בחירות נמצאות כלל המפלגות בבעיה כספית לבחירות לכנסת ה-23 ולכן היה נדרש שינוי החוק. בש"ס אמרו: "ש"ס התנגדה נמרצות להגדלת יחידת המימון לבחירות השלישיות. גם לפני ישיבת הוועדה הביעו נציגי ש"ס התנגדות לכך אולם לצערנו, בשל הצורך להצביע על פי משמעת קואליציונית, חויבו נציגי המפלגה לתמוך בהצעה (נזכיר שאין היום קואליציה ע.ב). מכחול לבן, הליכוד, הרשימה המשותפת, יהדות התורה ומרצ לא נמסרה עדיין תגובה.

ישראל ביתנו, שהתנגדו לחוק, אמרו: "לא יכול להיות שבזמן שאין תקציב מדינה, שהמשק נמצא בקריסה ומערכת הבריאות חולה המפלגות יגדילו לעצמן את המימון. אם כבר החליטו ראשי המפלגות הגדולות, נתניהו וגנץ, לשלוח את מדינת ישראל לבחירות, לפחות שינהלו מערכת בחירות צנועה ולא יהפכו את תקציב המדינה לתקציב שמשרת רק אותם"

הפסקת פרסומות לכתבות קשורות לפני הפרק השני:

• היום שלפני – שלמה קרעי מעלה (בטעות) את הנושא לראשונה על שולחן הכנסת 
• המפלגות חייבות לנו כ-180 מיליון שקל
• הח"כים דחו את הגשת הדוחות של המפלגות
• בעיית השקיפות בכספי מימון מפלגות
• פירוט הוצאות ועדת הבחירות לכנסת ה-21 וה-22

פרק 2: הטריקים: הגדלת המימון, תקופת גרייס והגדלת ההוצאה – כך שינו הח"כים את חוקי המשחק ביום פיזור הכנסת

אז איך זה קרה בפועל? כלל ההטבות הוזרקו לתוך החוק לפיזור הכנסת שאושר באישון לילה. והנה הטכניקה בה סידרו לעצמן המפלגות הטבות מפליגות לבחירות השלישיות.

1) הגדלת יחידת המימון. הנוסחה לחישוב כספי מפלגות נקבעת על ידי ועדה חיצונית כדי שחברי הכנסת לא ישחקו בה ויגדילו לעצמם את הסכום ככל שיחפצו (כפי שעשו). אז במקום לשנות אותה החליטו במפלגות לעשות טריק: לשנות את אחוז יחידת המימון והעלו אותו ב-31%. ומה אם בבחירות הבאות יצטרכו עוד כסף? אפשר תמיד להעלות את הסכום: 60%, 90% או 200%. כמה שצריך. הכסף? מהכיס שלנו.

2) זה לא תרגיל חדש שהמציאו אתמול. כפי שחשפנו, במרץ 2017 סידרו המפלגות לעצמן תוספת של 20% למימון השוטף (כ-22 מיליון שקלים בשנה) בתרגיל דומה ובערפל של חוק V-15. 
3) על העלאת יחידת המימון קיבלו בונוס נוסף: תוספת של 1.13 מיליון שקלים לכל מפלגה. כל אחת תקבל 1.81 יחידות מימון במקום יחידת מימון נוספת אחת בלבד. במקום 1.395 מיליון שקלים יזכו ל-2.53 מיליון שקלים. 

4)  בנוסף, במקום מקדמה של 70% על הבחירות יקבלו מקדמה של 92%. (גם כאן במקום לשנות את האחוזים קבעו שהמקדמה תיקבע על 70 אחוז מ1.31 יחידת מימון). מפלגות עם פחות מעשרה מנדטים יזכו למקדמה גבוהה יותר. 

5) הגדלת אפשרות ההוצאה למפלגות קטנות: מפלגה עם פחות מעשרה מנדטים תוכל להוציא פי 2.5 מהסכום המגיע לה במקום פי 2 – כלומר חשיפה גדולה יותר לחובות.

6) תקופת גרייס על החוב הקיים – בד"כ אמורות המפלגות לכסות קודם את החוב לכנסת מהמקדמה. ועכשיו נקבע שהחזר החוב שלקחו ייעצר לחודשים הקרובים עד לכנסת ה-23. המשמעות: אנחנו מוותרים להם על החזר של לפחות 3.8 מיליון שקלים בחודש שילכו ישירות לקמפיינים.

7) פריסה מחדש של התשלומים – רק אחרי הבחירות לכנסת ה-23 ייפרסו שוב החובות: הלוואות שניתנו לכנסת ה-21 יפרסו ל-52 תשלומים. ההלוואות שניתנו לכנסת ה-22 ייפרסו שוב ל-54 תשלומים. ההלוואות שינתנו בכנסת ה-23 ייפרסו ל-52 תשלומים. בעבר הייתה פריסת חוב לשלוש שנים בלבד (36 תשלומים). כעת פרסו את החוב ל-54 תשלומים כדי שיהיה ניתן לקחת הלוואות גדולות יותר לקמפייני בחירות (בפעם השלישית בשנה). 

8) מתי יחזירו המפלגות את החוב מהמימון השוטף? בארבע וחצי השנים שלאחר הבחירות הבאות.

• במקרה שמפלגה לא הספיקה לקחת את כל ההלוואה שהייתה יכולה לקחת, יש לה אפשרות למצות את המינוף שלה עד שבוע הבא. במהלך הדיון אמש אמר חשב הכנסת חיים אבידור כי המפלגות כבר בחוב של 198 מיליון שקלים, סכום שצפוי רק לטפס – ואת כולו אנו מממנים.

בשורה התחתונה: דרך שורה של מסכי עשן ושינויים טכניים המפלגות בזזו את הציבור. הן קבעו שיוכלו למנף את ההלוואות שלהן ולהיכנס לחובות גדולים יותר. ואם זה לא מספיק, הן יוכלו גם לקחת מימון נוסף – מהכסף של הציבור. 

כמה כל זה יעלה לנו? ההלוואות שכבר לקחו המפלגות עומדות נכון לאתמול על 198 מיליון שקלים ומימון המפלגות לאחר התוספת יעמוד על 253 מיליון שקלים נוספים. כך נעמיד לרשות חשבון הבנק של המפלגות יותר מ-450 מיליון שקלים מכספי הציבור למערכת הבחירות הקרובה.

כאמור, אנו נמשיך לעסוק בנושא, ללא הרף. כתבנו עליו כבר שוב ושוב, ולא נרפה. ככל שנגדל – נוכל לפעול להשקפת התקציבים האלו והקטנתם.