ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד מבקר המדינה הוציא קרוב למיליון שקל על ניטור תעמולת בחירות בשנת 2019. במהלך אותה שנה הוא הוציא כ-530 אלף שקל עבור תשלום למשרדי רו"ח עבור ביקורת על הבחירות המקדימות (פריימריז) במפלגות הדמוקרטיות: הליכוד, העבודה ומרצ. בנוסף, הקים מערכת פנימית למעקב אחר תיקון ליקויים.
זו הפעם הראשונה בה מפרסם משרד המבקר דו״ח הוצאות באופן יזום, והוא עושה זאת בעקבות פניית ״שקוף״. במשרד המבקר מבטיחים כי מעתה יפרסמו את התקשרויות מידי שנה וזאת ללא צורך בהגשת בקשות חופש מידע.
אז מה ניתן ללמוד מדו״ח ההוצאות של משרד מבקר המדינה לשנת 2019? למשל, כמה תשומת לב ומשאבים הוא הקדיש לניטור תעמולת בחירות ברשתות החברתיות. כבר באפריל 2019 הודיע המבקר על כוונתו לבחון את פעילות המפלגות במרחב המקוון. בחינת הוצאות המשרד מעלה כי מעבר לצוות המשרדי שמחבר את הדוחות, המבקר השקיע במהלך כמעט מיליון שקל לניטור תעמולת הבחירות ברשתות החברתיות.
המשרד שילם ל"ורינט מערכות", שמתמחה באיסוף מידע גלוי מהמרשתת ובין היתר ברשתות החברתיות, 610 אלף שקלים. לחברת "יפעת שירותי מידע", שמתמחה גם היא בניטור תקשורת ואינטרנט, שולמו כ-267 אלף שקלים. המשרד שילם גם כ-120 אלף שקלים לחוקרת האינטרנט שירה ריבנאי-בהיר על ייעוץ בנושא ניטור תעמולת בחירות. ב-2016 היתה ריבנאי-בהיר שותפה להכנת חומר רקע לוועדת בייניש בנושא תעמולת בחירות באינטרנט ביחד עם פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט.
במענה לפניית "שקוף" הסבירו במשרד מבקר המדינה כי "מדובר על ניטור תעמולת בחירות בכל מערכות הבחירות שהתקיימו ומבוקרות על יד המשרד. ניתן למצוא את דוח הביקורת על הבחירות לשלטון המקומי באתר המשרד. בנוגע ליתר – כאשר יוגשו יפורסמו לציבור באתר". אולם עברנו על דו"ח המבקר העוסק בבחירות שנערכו ברשויות המקומיות ב-2018 ולא מצאנו בו כל התייחסות לניטור תעמולה במרשתת.
כדאי להבהיר כי מאז 2018 המפלגות לא הגישו את הדוחות הכספים שלהן למבקר המדינה, בתירוץ ש"קשה להן עם כל הבחירות האלו". למעשה, הדו"ח האחרון שפרסם המבקר על ניהול הכספים של המפלגות עסק בשנת 2017. נזכיר: מדובר בכסף ציבורי. נכון להיום הוארכו מועדי הגשת הדוחות לשנים 2018, 2019 ותחילת 2020 (המפלגות אמורות להגיש דו"ח לאחר מערכת בחירות) עד לאמצע שנת 2021.
עברנו שלוש מערכות בחירות תוך כשנה ואין לנו דרך לדעת כיצד פיזרו המפלגות את התקציב שהן קיבלו מאיתנו. ולא מדובר בכסף קטן. ההערכה שלנו כי ההוצאות של המפלגות השונות רק על תעמולה במהלך שנת הבחירות המתמשכת, שהחלה עוד בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018, עומדות על קרוב למיליארד שקלים.
2019 היתה השנה הראשונה שבה הציבור ממן את הקמפיינים של המועמדים בבחירות הפנימיות במפלגות הדמוקרטיות: העבודה, הליכוד ומרצ. בסך הכל שילמנו למועמדים השונים מעל ל-14 מיליון שקלים. חלפו כמעט שנתיים ומבקר המדינה עדיין לא פרסם דו״ח על הוצאות המועמדים בפריימריז.
כבר בתחילת אוגוסט פנה ״שקוף״ למבקר כדי לברר את פשר ההתמהמהות. "בשל תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות היו עיכובים בהגשת הדוחות הכספיים של המועמדים ותשובותיהם לביקורת", מסר אז המבקר בתגובה. "משרד מבקר המדינה עוסק בימים אלו בהשלמת הביקורת על כלל המועמדים בכל מערכות הבחירות שהתקיימו, ועם השלמתה היא תפורסם לציבור". אבל הפריימריז האחרונים אותם אמור המבקר לבחון התקיימו כבר בפברואר 2019, הרבה לפני הקורונה, ולפני שיצאנו לשלוש מערכות בחירות רצופות.
מדו"ח ההוצאות אפשר ללמוד כי המבקר כבר שילם למשרדי רואי חשבון חיצוני כ-528 אלף שקל עבור עריכת ביקורת של הבחירות המוקדמות. כלומר – הביקורת עצמה כבר בוצעה אך הדו״ח עדיין לא פורסם. במשרד מבקר המדינה טוענים כעת בתגובה לשאלתנו כי "מדובר בדו"ח התקשרויות״, וכי ב-2019 נערכו ההתקשרויות לביצוע הביקורת ובהתאם כבר שולמה התמורה, אולם הדוח עצמו טרם הוגש.
סך כל הוצאות משרד מבקר המדינה לספקים חיצוניים בשנת 2019 עמד על כ-75 מיליון שקל. מלבד תשלום של 13,650,456 שקלים למינהל הדיור הממשלתי על אחזקת מבנים בירושלים ובת"א, הספק הגדול ביותר למשרד הוא "מלם מערכות" שקיבל תשלומים של כ-5.3 מיליון שקל לביצוע עבודות שונות למבקר המדינה ביניהם פיתוח אתר, והקמת מערכת ממוחשבת לתיקון ליקויים. וחברת "נס טכנולוגיות" שקיבלה סכום של 4.1 מיליון שקלים על שירותי תוכנה, ועל מעורבותה בהקמת המערכת הממוחשבת לתיקון ליקויים.
מעקב אחר תיקון ליקויים הוא אחד החלקים החשובים בעבודת המבקר: המטרה היא לא להסתפק רק בחשיפת הליקויים אלא גם בתיקון שלהם. לשם כך יש לבצע מעקב קפדני. תיקון ליקויים אינו רק המלצה. מנכ"ל המשרד המבוקר חייב למנות צוות שאחראי על כך, ומניתוח הוצאות נראה שאכן משרד המבקר לוקח את החלק הזה של תפקידו ברצינות רבה.
בתחילת שנת 2019, במהלך תחקיר שערכנו על מוסד מבקר המדינה, גילינו כי המבקר לא מפרסם את ההתקשרויות שלו כפי שעושים שאר משרדי הממשלה. למבקר לקח שנה לענות על בקשת חופש מידע שהגשנו במטרה לקבל את התקשרויות המשרד לשנת. פנינו למבקר וביקשנו לדעת אם יסכים לפרסם בהמשך את ההתקשרויות מעתה באופן יזום אך לא קיבלנו ממנו אמירה ברורה שכך יהיה.
בשנת 2020 הגשנו בקשת חופש מידע נוספת. הפעם, הסכמנו להמתין מתוך הבנה כי מעתה מבקר המדינה יפרסם את דו״ח ההתקשרויות לשנת 2019 ביוזמתו באתר שלו, ללא צורך בהגשת בקשת חופש מידע. כעת, לאחר חודשים ארוכים זה קרה. אנו מקווים כי בשנה הבאה לא נצטרך להגיש בקשת חופש מידע נוספת, ושמחים על תקדים השקיפות שיצר משרד המבקר שיחול גם על המבקרים הבאים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק