בלי ששמנו לב: השימוש באיכוני השב"כ הופסק סופית

חרף התנגדות מצד הציבור, ארגוני החברה האזרחית ומומחים שונים, נמשך השימוש בכלי השב"כ לאיתור מגעים של מאומתי קורונה עד אתמול • כך השתלשלו האירועים - מההחלטה להשתמש לראשונה במערכת למלחמה בטרור על אזרחים, ועד פקיעת תוקף החוק • חשוב לזכור: שלטון, גם דמוקרטי, מתמכר לכוח ולא מרפה ממנו בקלות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
האיכונים הסתיימו, לעכשיו. אילוסטרציה

במרץ 2020 זה קרה: מערכת המשמשת גופים ביטחוניים למלחמה בטרור נכנסה לחיי הציבור הישראלי. זה היה מהלך שעד לאותו רגע נראה בלתי סביר במדינה דמוקרטית. הסיבה, לפחות באותו הרגע, לא נראתה מופרכת. העולם כולו נאלץ להתמודד עם מחלה עלומה שגם כיום הנסתר בה רב מהגלוי, ואיכוני מגעים של מאומתי קורונה לטובת בידוד נראה באותו הזמן למקבלי ההחלטות כמו הדבר הנכון לעשות. 

עוד ב"שקוף":

מאז שזה קרה סיקרנו כמעט כל דיון, כל דוח שהתפרסם וכל החלטה. דיווחנו באופן עקבי אחר ההתפתחויות: החל מאישור האיכונים בתקנות לשעת חירום, הטענות לפיתוחים טכנולוגיים שלא התרוממו, הכשלים במערכת, דרך הפיקוח הקלוקל של הכנסת, ועד לתמונה שהלכה והתבהרה: שזה פשוט לא עובד. לבסוף החלטת בג"ץ צמצמה את השימוש בכלי ובתום מאבק אחרון בוועדת החוץ והביטחון הופסק המשך השימוש באיכונים. 

ולמה לא הרפינו מהנושא? משום שהוא מדגים כמה נקודות קריטיות במשטר דמוקרטי, וגם מציג את הסכנה שאורבת לו. העיסוק באיכונים לימד אותנו את חשיבותו של בית משפט עצמאי וחזק מול הרשות המבצעת והמחוקקת, והזכיר לנו שכל שלטון מתמכר לכוח, וגם עלול לא להרפות ממנו. לכבוד פקיעת החוק אתמול (שלישי) תמצתנו בפניכם את השתלשלות האירועים, מאז ועד הפקיעה, כפי שסיקרנו אותה בשקוף.

מרץ 2020: אישור האיכונים במסגרת תקנות לשעת חירום

בפברואר 2020 התגלה נשא נגיף הקורונה הראשון בישראל. מאותו הרגע המצב הידרדר ובמהרה החלו להיערם הגבלות התנועה והעיסוק על אזרחי ישראל והעולם כולו. הממשלה, כמו כל ממשלות העולם, לא ידעה עם מה בדיוק היא מתמודדת וכחלק מהניסיון לנטר את התפשטות המגיפה הטילה על שירות הביטחון הכללי לשלוף את היסטוריית מיקומי הטלפון של כל אדם שאובחן כנשא כדי לדעת עם מי הוא בא במגע.

המהלך בראשיתו בוצע לא במסגרת חוק אלא במסגרת תקנות לשעת חירום שמאפשרות לממשלה לקבוע כמעט כל חוק מתוקף סעיף אחר בחוק יסוד הממשלה. מדובר בסעיף שעוקף את הליך החקיקה בכנסת ונועד בעיקר לאירועים ביטחוניים. הפעם הוא שימש לניסיונות המאבק במגיפה. בשקוף לא יצאנו נגד המהלך אבל דאגנו להדליק את כל הנורות האדומות ופרסמנו כתבה מקיפה שטוענת כי בצל הקורונה ננקטים צעדים מסכני דמוקרטיה

זמן משבר הוא זמן טוב לכל שלטון להיכנס לחיי האזרחים שלו בטענה שהוא רוצה להגן עליהם. זה יכול להיות נכון. אבל ראשית, זה מסוכן ובתהליך הזה עשויים להתגנב גם מהלכים שלא הכרחיים. שנית, קשה לשלטון לוותר על הכלים האלו בהמשך. קחו לדוגמה את חוק ההסדרים שמאפשר לממשלה לחוקק ולבטל כמעט כל מה שתרצה בהליך כוחני מול הכנסת. חוק שאמור היה לייצב את המשק בשנות השמונים, בזמן אינפלציה גואה ומשבר, נשאר איתנו גם ב-2021.

התקנות אושרו ולאחר עתירה לבג"ץ, קבע בית המשפט כי הדבר אפשרי אבל הכנסת עדיין חייבת לפקח באופן אקטיבי על הנחיצות בשימוש בכלי. בנוסף, ניסתה כבר אז הממשלה להעלות את הרעיון שהאיכונים ישמשו גם לאכיפה של מפרי בידוד ולא רק של מגעים – הרעיון נגדע אך המשטרה ניסתה להעלותו מדי פעם.

אפריל 2020: חוויה אישית רעה

לא חלף זמן רב והציבור הישראלי החל לחוות על בשרו איך זה שמערכת ממוחשבת שולחת אותך לבידוד, לעיתים תוך חוסר יכולת לערער. נסה להוכיח שלא באת במגע עם נשא או להמתין שעה על הקו. וכך, תוך זמן קצר מאז אושר השימוש בכלי סיפרתי כיצד אשתי חוותה (פעמיים) את גודל הבעיה. המערכת שלחה אותה לבידוד בגלל שבאה במגע עם מאומת למרות שבאותו זמן הייתה בכלל בבית. בעקבות הכתבה קיבלנו כמות רבה של פניות על הטעויות של מערכת האיכון. לעיתים אנשים פנו וביקשו עזרה כי כבר לא היה להם למי לפנות. 

באותו זמן בערך יוצא ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, בקמפיין הסברתי ומספר כמה המצב בישראל מצויין, כשההסתמכות שלו היא על דירוג של קרן עלומה מהונג קונג. 

תחקיר שקוף גילה שהסיבה שהדירוג של ישראל היה גבוה במדד הקרן, הוא בגלל שני מרכיבים עיקריים שבהם ישראל קיבלה ניקוד מקסימלי: יכולות גרעיניות ומעקב אחר אזרחים. 

אפריל 2020: פיקוח על השימוש בכלי? בערך

הוועדה שנקבע שתפקח על הפעלת איכוני השב"כ הייתה ועדת החוץ והביטחון. היו"ר שפתח את הדיון בתחילת הדרך היה ח"כ גבי אשכנזי, שביצע צעד ראשון ולא מובן מאליו: כמעט כל הדיונים בפיקוח אחר השימוש בכלי היו פומביים. וכך התאפשר לציבור להבין, באמת, מה קורה ולמה הפעילו עליו כלי כוחני שכזה. בשלבים הראשונים, במהלך הדיונים נכחו רוב חברי הכנסת החברים בוועדה. אך שניים חיפפו והגיעו רק להצבעה מבלי להיות דקה בדיון: יאיר לפיד ועמיר פרץ. וכך בסיקור שלנו דאגנו להבליט את הח"כים שהגיעו ולפעמים גם לעשות קצת שיימניג לאלו שהחסירו. 

יוני 2020: התחלואה יורדת, חוק איכוני השב"כ עובר בכנסת

אף שנראה שהממשלה לא ממש רצתה לחוקק אותו, חוק השב"כ אושר לבסוף בכנסת תחת פיקוח והגבלות. החוק אפשר לממשלה, בתנאי שיש יותר מ-200 מאומתים ביום ובהמלצה של משרד הבריאות (שתמיד המליץ), להשתמש בכלי. הארכת השימוש בכלי, על ידי הממשלה, התאפשרה כל פעם מחדש רק ל-21 ימים, כשכל פעם שניה ועדת החוץ והביטחון נדרשה לדון בהארכת השימוש. גם בוועדה אישרו לממשלה, כל פעם מחדש, להשתמש בכלי אך עשו שרירים על ידי אישור לתקופות קצרות יותר מ-21 ימים. בפועל זה לא שינה כלום. הדיונים המקדימים בממשלה תמיד התכנסו לאותה מסקנה: צריך להמשיך להשתמש בכלי השב"כ.

במסגרת החוק שאישר את השימוש בכלי קבעה הכנסת שהממשלה נדרשת לפתח חלופות. כך התוודענו ליישומון המגן 1 שכשל. למרות האמון הגדול שנתנו בו האזרחים בתחילת דרכו, התמונה התחלפה במהירות וקצב ההסרות היה מהיר יותר מקצב ההתקנות. היישומון היה זולל סוללה ומסורבל לתפעול. ובכלל, הישראלים תהו למה צריך מעקב נוסף על זה שהממשלה כבר מפעילה. כניסיון, לפחות למראית עין, במשרד הבריאות פיתחו את המגן 2, שגם הוא כשל. משרד הבריאות אפילו לא ניסה לקדם אותו. למעשה באחד הדיונים בוועדת החו"ב שתפקידה היה לפקח על פיתוח וקידום האפליקציה התגלה כי אפילו הח"כים לא הורידו אותה. בשלב מסוים סקרנו גם חלופות טכנולוגיות אחרות. אפילו גוגל ואפל ניסו לקדם פתרונות טכנולוגיים משלהם. למעשה, במבט של שנה לאחור למדנו שאין קיצורי דרך – כל הטכנולוגיות כשלו. 

אוגוסט 2020: המספרים מתחילים להיחשף. מאות אלפי ישראלים נשלחים לבידוד – סתם

נתונים שפרסם משרד הבריאות בחודשים הקודמים החלו להצביע על כך שכלי השב"כ יוצר נזק גדול. בשלב מסוים נחשף כי רבע מהאיכונים מתבררים כשגויים.

ספטמבר 2020: האוזר נאבק בממשלה לקיצור הבידוד

לוועדת החוץ והביטחון היה "שוט" על הממשלה מכיוון שאישורה היה דרוש להמשך האיכונים. כך ביקש יו"ר הוועדה צביקה האוזר לקצר את תקופת הבידוד בתמורה להמשך הארכת האיכונים. אבל רק בערך. בפועל הממשלה מרחה את הדיון. רק חודשים מאוחר יותר אושר קיצור תקופת הבידוד בהתניה לבדיקה נוספת. נתונים שהתפרסמו באותה תקופה חשפו את כמות השגיאות של המערכת. שני שליש מהמאוכנים שערערו שוחרר מבידוד. 

נובמבר 2020: הממשלה ממשיכה לדרוש את השימוש באיכונים ואף להרחיב את האפשרויות

בשלב הזה כבר התרבו השאלות אם איכוני השב"כ בכלל משרתים את מטרתם. אם בתחילת הדרך היה קונצנזוס שיש להשתמש באיכונים כי אין לנו הרבה ברירות, בהמשך הדרך יותר ח"כים החלו להעלות תהיות על נחיצותו. היו כאלו שהתבצרו בעמדתם וביקשו להשתמש בכלי בכל מחיר (אבי דיכטר), והיו שדעתם זזה כמו משה (בוגי) יעלון שבתחילת הדרך האמין בכלי אבל בהמשך הבין שזה לא מוכיח את עצמו ואולי אפילו גורם יותר נזק מאשר תועלת. 

עצר את השימוש בכלי השב"כ. האוזר. צילום: דוברות הכנסת

ארגוני החברה האזרחית, כולם, כולל יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין וחוקרות טכנולוגיה כמו פרופ' קרין נהון וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, החזיקו לאורך כל הדרך בטענה שהכלי לא יעיל. למרות זאת במשרד הבריאות לא רק שביקשו להמשיך אלא ביקשו להרחיב את השימוש בכלי (כשיש פחות מ-200 מאומתים). גם מבקר המדינה פרסם באותו הזמן דוח שמצביע על כך שהשימוש בכלי מזיק יותר מאשר מועיל ופוגע בזכות האזרחית שלנו לפרטיות.

גם המגן 2, יישומון הדגל של משרד הבריאות שנועד להחליף את איכוני השב"כ, התגלה כפלופ. באותו זמן מתברר שמשרד הבריאות פשוט ויתר על השימוש בו. צריך לציין שכל הטכנולוגיות כשלו בסופו של יום. אף אחת לא  הצליחה להחליף מערך חוקרים אפידמיולוגים אנושיים. 

ינואר 2021: הממשלה מקבלת הארכה אוטומטית למרות שהחוק פג

חוק איכוני השב"כ שהיה אמור לפקוע באותו החודש זכה להנשמה בזכות היציאה לבחירות נוספות. סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי חוק שפוקע לאחר שהכנסת התפזרה יוארך באופן אוטומטי עד שלושה חודשים לאחר כינון הכנסת הבאה. הגיוני בסך הכל – הקפאת מצב בזמן בחירות. כלומר, חוק איכוני השב"כ קיבל הארכה עד ה-6 ביולי מבלי שהכנסת יכולה לתת את הדעת לנושא אלא אם כן הממשלה מניחה הצעת חוק מתוקנת. הוועדה וגם היועצים המשפטיים חשבו שבגלל שחוק איכוני השב"כ חריג במהותו ראוי שהממשלה תבקש לחוקק את החוק מחדש. אבל שם הבינו שהסיכוי לכך קלוש ולא הניחו את ההצעה מתוך ההבנה שהיא לא תעבור. 

מרץ 2021: בג"ץ מסמן לכנסת שהיא לא באמת מפקחת על השימוש בכלי ומגביל את השימוש בו

מכל הדיונים שהתקיימו בכנסת אפשר היה ללמוד שהממשלה לא מתכוונת להניח לאיכוני השב"כ. לא משנה מה הייתה התחלואה, התירוץ תמיד התהפך בהתאם לצורך. פעם כשהתחלואה הייתה גבוהה טענו שבגלל שהיא גבוהה חייבים להשתמש בו. וכשהיא הייתה נמוכה טענו שחייבים להשתמש בו כדי למנוע התפרצות – טיעון שאף פעם לא הוכיח את עצמו. בכל המקרים השימוש בכלי לא השפיע על רמת התחלואה. 

בג"ץ זיהה זאת ופסק הדין שהוציא ציין גם את הפגיעה הקשה בזכויות האזרח, חוסר היכולת של הממשלה להסביר כיצד השימוש בכלי עוזר – למעט נוסחה אקראית עם הנחות יסוד בעייתיות, חוסר עקביות באיסוף נתונים, והחשש מהתמכרות של הממשלה. "כעת נדמה כי מתממש החשש שהובע בתחילת הדרך שלפיו 'עם חלוף הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע'", כתבה הנשיאה חיות. "השימוש בכלים שפותחו במטרה להילחם בגורמים עוינים והפנייתם כלפי אזרחי ותושבי המדינה שאינם מבקשים להרע לה, הוא מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה". תמצתנו את פסק הדין המשתרע על פני 73 עמודים. לבסוף איפשרו השופטים את המשך השימוש בכלי רק במקרים מיוחדים ולא באופן גורף. 

הזהירה מהפגיעה בדמוקרטיה. נשיאת העליון אסתר חיות. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מרץ 2021 היה גם חודש בחירות. הח"כים לא נכחו במשכן אלא עסקו בלהיבחר שוב וכך, למרות טענות בג"ץ על הפיקוח הקלוקל של הכנסת על השימוש בכלי, בדיון שהתקיים ב-17 במרץ לא נכחו ח"כים. יו"ר הוועדה צביקה האוזר והיוע"משית של הוועדה מירי פרנקל שור היו נציגנו בכנסת. רק באיחור הצטרפה מיכל קוטלר וונש (כחול לבן). "נראה שזו תהיה הפעם הראשונה שהוועדה תקבל החלטה פה אחד, אם אני מזהה פה סביבי את הכיסאות הריקים", אמר האוזר בסרקזם בפתיחת הדיון.

ביניים: 29 במרץ: ועדת החוץ והביטחון מסרבת בפעם הראשונה להמשך השימוש באיכונים

שבוע לאחר הבחירות לכנסת ה-24, טרם השבעת הכנסת החדשה התכנסה ועדת החוץ והביטחון וסירבה בפעם הראשונה להמשך השימוש באיכוני השב"כ. בוועדה תמיד היו מתנגדים. אבל השינוי המרכזי היה בעמדתו של יו"ר הוועדה האוזר שלא האריך שוב בכמה ימים את השימוש בכלי אלא עצר אותו. הממשלה, אגב, אם הייתה חפצה, הייתה יכולה להתכנס ולבקש שוב את השימוש בכלי – אך זה לא קרה. וכך, שנה אחרי שהופעל, השימוש בו הופסק כמעט סופית.

6 ביולי: החוק פוקע סופית

שלושה חודשים לאחר השבעת הכנסת ה-24 נגרע השימוש בכלי השב"כ מספר החוקים של מדינת ישראל. המגיפה עוד כאן ויכול להיות שהממשלה תחליט שהיא רוצה לחזור להשתמש בו במסגרת תקנות לשעת חירום באופן זמני. לאור מה שלמדנו עליו בשנה האחרונה, אם למדנו משהו, אנו מאמינים שזה לא צפוי לקרות.

כמה נקודות לסיכום

  • כדאי ללמוד מההיסטוריה – שלטון, כל שלטון, מתמכר לכוח. מה שהוא לוקח עכשיו הוא יתקשה להשיב אחר כך. כך היה גם במקרה הזה אלמלא בג"ץ היה מתערב.
  • רשות שופטת עצמאית היא הכרח קיומי למדינה דמוקרטית – הכנסת התקשתה לפקח על הממשלה באיכוני השב"כ. אולי אפילו חששה. בית המשפט הוא זה ששינה את הכיוון ושאל את השאלות הבסיסיות על תהליכי המחשבה וקבלת ההחלטות של הממשלה. רק לאחר שהכנסת קיבלה גב מבג"ץ היא העזה לעצור את המשך השימוש באיכונים.
  • שקיפות – אם בתחילת הדרך ח"כ גבי אשכנזי לא היה בוחר לפתוח את הדיונים ולקיים אותם באופן פומבי, למרות החשש מחשיפה של יכולות השב"כ (חלק מצומצם מהדיונים כן היו חסויים) הממשלה הייתה עשויה לאבד מהר מאד את הלגיטימיות הציבורית שלה (שגם כך לא הייתה גבוהה) בשימוש בכלי. שקיפות זו גם אפשרה לנו לדעת בזמן אמת לאיזה כיוון נושבת הרוח בדיון, מי מצביע בעד אבל משמיע קולות של ספק והכנסה פנימה של החברה האזרחית. 
  • ייעוץ משפטי חזק לוועדה הוא מכפיל כוח משמעותי לכנסת – לאורך כל הדיונים הצוות המשפטי של הוועדה בהובלת עו"ד מירי פרנקל שור שליוותה כל אחד מהדיונים לא הסתפק רק בייעוץ אד הוק לשאלות הח"כים. הצוות הכין מסמכי רקע, עיבד את נתוני משרד הבריאות ויכול היה להצביע על פערים בנתונים וממש הפך את עצמו לגוף מחקר. 
  • טכנולוגיה לא תמיד יכולה להחליף אותנו אלא רק לסייע לנו – התפיסה כאילו איכוני השב"כ הם "כדור הכסף" הטכנולוגי שיכול לפתור לנו את הקושי בהתמודדות עם המגיפה התגלה כשגוי. נראה כי נזקו היה גדול מהתועלת שלו. ובכלל, גם היום, לאחר שנה ויותר של מגיפה, לא נראה שאפשר לשלוח אדם למעצר בית על ידי הודעת טקסט ממערכת טכנולוגית – מפותחת ככל שתהיה. 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.