כך טרפד נתניהו הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ניהול משבר בקורונה

בהיסטוריה הישראלית הוקמו 18 ועדות חקירה ממלכתיות. הנה כמה ועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו סביב אירועים משמעותיים: חקירת שמועות להטיות משחקי כדורגל (1971), רצח ארלוזורוב (1982), אסון ורסאי (2001), סיוע לניצולי שואה (2008), ניהול משק המים (2008).

האם צריך לשכנע מישהו שיש למנות ועדה כזו גם לבדיקת התמודדות הממשלה עם נגיף הקורונה? מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק, קבלת החלטות אפופת מסתורין – כל אלו יכולים להצדיק את הקמתה.

הרי איך אפשר להשתפר בלי ביקורת? איך ניתן לוודא שנהיה מוכנים לנגיף הבא, או לאירוע חירום אחר, בלי שגורם בעל אמצעים וגישה ינבור ויחפור במה שקרה פה בחודשים האחרונים ויסיק מסקנות?

עוד באותו נושא:

• מחדל הקורונה בכנסת: אין פתרון לעבודה מרחוק
• הכנסת אישרה את חוק הסמכויות: מהםהסעיפים המסוכנים?
• הפייק ניוז שהפיץ נתניהו עמוק משחשבתם

בקרוב יתחיל מבקר המדינה לכתוב דוח על ניהול המשבר. זו הייתה יכולה להיות הביקורת שציפינו לה, אלמלא המבקר היה ידוע בשיטה שלו לריכוך הדוחות. לעומתו בראש ועדת חקירה ממלכתית עומדים לרוב שופטים בדימוס, עצמאיים ובלתי תלויים.

נתניהו מעולם לא התמודד עם ועדת חקירה

אבל הסוגיה של הקמת ועדת חקירה לבדיקת הטיפול בקורונה לא נמצאת כלל על השולחן. למה? כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתעב ביקורת. זו לא הערכה.

עובדה: ועדות חקירה קמו תמיד רק מחוץ לקדנציות של נתניהו: לפני ואחרי הקדנציה הראשונה שלו (הייתה ועדה אחת ב-1995 והבאה רק בשנת 2000). ומה לגבי הוועדה האחרונה שפעלה בישראל לבדיקת הטיפול במפוני גוש קטיף? היא הוקמה חודשים בודדים לפני השבעתו של נתניהו ב-2009.

זה לא במקרה. ב-2010 טרפד נתניהו ועדת חקירה לאסון הכרמל, בין השאר באמצעות הקצאת מיליוני שקלים לישיבות ההסדר – מה שגרם לח"כ אורי אריאל לחזור בו מדרישתו – ולהכחדת הרוב להצעה.

לאחרונה ביצע נתניהו מהלך פוליטי חכם יותר: הוא פעל באמצעות יו"ר הכנסת יריב לוין ויו"ר הקואליציה מיקי זוהר לשנות את הרכב ועדת הביקורת בכנסת כך שהצעה להקמת ועדת חקירה לעולם לא תזכה ברוב. בין חברי הליכוד המכהנים בוועדה נמצאים מקורביו – שלמה קרעי ואוסנת מארק.

למה זה חשוב? כי במקום לחכות להחלטת ממשלה להקמת ועדת חקירה, ועדת הביקורת בכנסת יכולה להכריז בעצמה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אלא שההרכב הנוכחי של ועדת הביקורת הזו יהפוך את הקמת ועדת חקירה לחסרת סיכוי. 

שינוי ההרכב, אגב, לא יכול היה להיעשות ללא הגיבוי של כחול-לבן שהסכימו לוותר על חבר אחד בוועדה לטובת הליכוד. התוצאה: סיכוי אפסי להקמת ועדת חקירה בכל נושא – מהקורונה ועד הצוללות. נתניהו כנראה חושש גם הפעם שוועדת חקירה ממלכתית יכולה לטלטל את הכסא עליו הוא יושב – והוא לא רוצה להסתכן. את המחיר ישלמו אזרחי ישראל. ביקורת היא נשמת אפה של חברה חפצת חיים. משבר הקורונה הוא אירוע חסר תקדים שבדיקתו תוכל לסייע למוסדות המדינה להתייעל ולהשתפר.