איכוני השב"כ עלולים להישאר איתנו לפחות עד תחילת יולי

החוק היה אמור לפקוע החודש. בגלל פיזור הכנסת הוא ימשיך אוטומטית עד שלושה חודשים מהשבעת הכנסת הבאה. בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון התברר כי הממשלה מעריכה שתתקשה להגיע להסכמות לגבי חוק חדש ומתוקן. לכן, למרות הפגיעה החמורה בפרטיות והביקורת על יעילות האיכונים, השב״כ ימשיך לעקוב אחר אזרחי המדינה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שוטרים במהלך אכיפת סגר הקורונה השלישי (צילום: דוברות משטרת ישראל)

למרות הדעות החלוקות לגבי היעילות שלהם במאבק במגפת הקורונה ולמרות הפגיעה החמורה בפרטיות, איכוני השב"כ עשויים להישאר איתנו לפחות עד ה-6 ביולי 2021. כך עלה מדיון שהתקיים השבוע (ג׳) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה כדי לדון בבקשת הממשלה להאריך את חוק איכוני השב״כ הנוכחי עד ל-28 לחודש. בתום הדיון החליטה הוועדה לאשר לממשלה את הארכתו רק עד ה-20 לחודש, יום לפני מועד הפקיעה המקורי של החוק שאפשר את מעקב השב"כ אחרי כל אזרחיה המדינה. 

דיון על חוק איכוני השב״כ בוועדת החוץ והביטחון, יולי 2020 (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)

אם הכנסת לא היתה מתפזרת, החוק היה פוקע ב-21 לינואר, והממשלה היתה נדרשת להציג הצעת חוק חדשה שתעבור דיונים במליאה, בוועדות הכנסת וגם בקרב הציבור. היא היתה נדרשת להוכיח את יעילות הכלי ואת הצורך בו, גם שנה לאחר תחילת משבר הקורונה ולעשות שינויים בהתאם. 

אבל בגלל שהכנסת התפזרה החוק ממשיך בינתיים באופן אוטומטי עד שלושה חודשים ממועד השבעת הכנסת הבאה. הממשלה יכולה לבחור להמשיך להאריך אותו ב-21 יום בכל פעם, או להעלות חוק חדש ולקיים דיון בכנסת. כעת, בגלל התנאים הפוליטיים, הממשלה מעריכה כי לא תוכל להעביר חוק כזה, ולכן מעדיפה לא לקיים דיון, ופשוט להמשיך לנטר את הטלפונים הסלולריים של כולנו, גם כשיעילות הכלי מוטלת בספק.

פוגע בפרטיות ולא יעיל

החוק המאפשר שימוש באיכוני שב"כ אושר בכנסת ביולי, כארבעה חודשים לאחר תחילת השימוש בכלי הריגול. עד אז התבססה הממשלה על תקנות לשעת חירום. הכלי מאפשר לאתר מיקומים ומגעים של חולים מאומתים עם כל מי שהם באו איתו במגע קרוב בתקופה של 14 יום לפני ההדבקה.

בעקבות עתירה לבג"ץ, נאלצה הממשלה להפסיק להסתמך על התקנות, שינתה מסלול והסמיכה את השב״כ, באמצעות מנגנון שקבוע בחוק השב״כ. על פי אתר האגודה לזכויות האזרח "מנגנון זה מתיר לממשלה להסמיך את השב"כ לבצע פעולות נוספות, שלא קבועות במפורש בחוק, בכפוף לשני תנאים: הראשון – אישור ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת; והשני – שהפעולה נועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה". החוק כאמור היה אמור לפקוע ב-21 בינואר, ועד אז הממשלה היתה אמורה להחליט אם להגיש הצעת חוק חדשה, או לפעול בדרך אחרת.

מדובר בחוק חריג במשמעות שלו לפגיעה בזכויות האזרחיות שלנו. הממשלה טוענת כי מטרת החוק היא לסייע למשרד הבריאות במאבק במגיפת הקורונה, אבל אין אף מדינה דמוקרטית אחרת בעולם שעושה שימוש בכלי ריגול נגד אזרחיה, גם בזמן המגפה המשתוללת. 

‎⁨ח״כ צבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והביטחון (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

על הספקות הרבות לגבי יעילות הכלי כתבנו כבר רבות. טענה שהיו שותפים לה גורמים רבים – כולל מבקר המדינה והרשות להגנת הפרטיות. אבל יותר מכל, אולי, יעיד גל התחלואה השלישי על חולשתו של כלי הריגול, שלא הצליח לייצר תוצאות בשטח. 

החוק קובע כי מדי 21 יום הממשלה נדרשת לדון ולהחליט אם היא מאריכה את השימוש בכלי השב״כ. לאחר מכן, ועדת החוץ והבטחון של הכנסת מחויבת לאשר את ההחלטה מדי פעם שניה שהממשלה מאשרת את המשך השימוש בכלי. כלומר – במצב אופטימלי כל 42 יום. 

עוד בשקוף:

הוועדה יכולה לאשר את ההחלטה כמו שהיא, להאריך אותה לזמן קצר יותר, או לדחות אותה וכתוצאה להפסיק את האיכונים לחלוטין. אבל הוועדה לא יכולה לתקן את ההחלטה בנוגע לתנאי השימוש באיכונים או להכניס סייגים נוספים. 

את כל ההסתייגויות, כל השאלות וכל התיקונים ניתן להעלות רק בחקיקה מחודשת. אבל כעת, עם פיזור הכנסת נדחה המועד שבו היה אמור לעלות לדיון חוק חדש. ובתקופת הזמן הזו חברי כנסת אינם יכולים להניח הצעות חוק פרטיות, אלא רק מטעם הממשלה.

"מחסום פוליטי"

סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי חוק שפוקע לאחר שהכנסת התפזרה יוארך באופן אוטומטי עד שלושה חודשים לאחר כינון הכנסת הבאה. הגיוני בסך הכל – הקפאת מצב בזמן בחירות. כלומר, חוק איכוני השב"כ תקף עד ה-6 ביולי מבלי שהכנסת יכולה לתת את הדעת לנושא אלא אם כן הממשלה מניחה הצעת חוק מתוקנת.

"כל עוד אין לנו כלי זמין אחר, אפקטיבי, ואני לא רואה מקומות שבהם הכלי הזה קיים – אז אנחנו נרצה להמשיך להשתמש בכלי השב"כ", אמר סגן שר הבריאות, יואב קיש בדיון שהתקיים, לפני כחודש, ב-8 בדצמבר. "משרד הבריאות ביקש – אני לא יודע אם הבקשה הפורמלית כבר יצאה, אבל עשינו דיון פנימי בראשות השר שהנחה לבקש חידוש של החקיקה". את הדברים אמר לאחר שיו"ר הוועדה, צביקה האוזר שאל מה מתוכנן בממשלה לגבי הארכת החקיקה שתיכף מסתיימת. 

אז, עוד בטרם התפזרה הכנסת, עמדו על השולחן שתי אפשרויות: הממשלה תבקש להאריך את החקיקה ואז לכנסת תהיה האפשרות לתקן ולשפר את החוק ואולי אפילו להפסיק אותו או שהממשלה עצמה תחליט שהיא מיצתה את השימוש בו. אבל מאז הממשלה עדיין לא הניחה הצעת חוק חדשה ובוחרת להיתלות בסעיף 38 ולא קיימה עדיין דיון בנושא. 

בדיון שהתקיים בצוות השרים לנושא לפני כשבוע היועץ המשפטי לממשלה הבהיר דרך נציג כי בעיניו זהו תפקידה של הממשלה לגבש מדיניות, ולא של הכנסת: "הדגש הוא שהממשלה והמשרדים הרלוונטיים לעניין יגבשו עמדה עדכנית לפי הנסיבות הקיימות ויציגו אותה לכנסת בצורה של הצעת חוק".

במהלך הדיון שהתקיים השבוע בוועדת חוץ וביטחון הסביר קיש כי הוא מעריך שהממשלה תתקשה להגיע להסכמה לגבי הנחת חוק חדש: "להערכתי, בכנסת מפוזרת, ובממשלה פריטטית בתקופת בחירות, אין כל היתכנות לאשר חקיקה חדשה בנושא. אם יש מי בממשלה שחושב שניתן, שינסה, אבל אני לא רואה דרך פרקטית לכך ועמדת משרד הבריאות היא שאין בכך צורך בעת הזו. הממשלה טרם גיבשה עמדתה הסופית בעניין ואמורה לעשות זאת ב-20 לחודש". 

צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, בראשות עו"ד מירי פרנקל-שור, כתב בסקירת שהגיש לקראת הדיון לחברי ועדת החוץ והביטחון כי: "אין חולק כי הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת חלות על חוק הסמכת השב"כ, אך אנו ממליצים לוועדה לשקול לקרוא לממשלה, שאם ברצונה להאריך את ההסדר, לעשות זאת בדרך של חקיקה ראשית. כך גם יתאפשר לממשלה לבחון את ההסדר הקיים ולהציע שינויים וכמו כן, יתאפשר לכל חברי הכנסת לקיים דיון מעמיק ופומבי בהסדר ובהשלכותיו על הציבור הרחב".

בסיום הדיון החליטה הוועדה לאשר לממשלה את המשך השימוש בכלי השב"כ עד ל-20 לחודש, אולם חברי הוועדה ביקשו מהממשלה, להגיש הצעת חוק חדשה, לפתוח את הנושא לדיון ולאשר אותה בדרך המלך.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,701 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.