ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הכנסת התעוררה: ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דחתה היום, בפעם הראשונה, את בקשת הממשלה להארכת איכוני השב"כ. נכון להיום הם יופסקו לאלתר – ולא יופעלו אף לא במתכונת המצומצמת שנקבעה על ידי בג"ץ – אלא אם הממשלה תתכנס לאשרם ב-24 השעות הקרובות.
הדיון התקיים בצל הירידה הדרמטית בנתוני התחלואה וחציית רף ה-200 המאומתים ביום: שעתיים לפני הדיון פרסם משרד הבריאות את מספר המאומתים שהתגלו אמש, 128 בלבד. לפי החוק משרד הבריאות לא יכול להשתמש בכלי השב"כ והאיכונים מופסקים אוטומטית ביום בו נרשם מספר חולים כזה. בנוסף לכך, בזכות מבצע החיסונים חלה ירידה תלולה בתחלואה הכללית ובחולים קשה – מה שהדגיש את הפיכת המשך הריגול למיותר.
דיון סוער התקיים בוועדה בין האגף שעמד לצד משרד הבריאות ודרש את המשך האיכונים, כמעט בכל מחיר, לבין המתנגדים. באגף הראשון עמדו אבי דיכטר וניסים ואטורי (הליכוד) ואוריאל בוסו מש"ס, כשהאחרון היה קצת יותר זהיר אבל הרכין ראש מול דרישת משרד הבריאות.
באגף שהבין כי החזרה לשגרה מחייבת גם את הפסקת האיכונים, בייחוד לאור התועלת השולית הנמוכה שלו: אורנה ברביבאי (יש עתיד), מיכל וונש (כחול לבן) ובוגי יעלון (תל"ם). אליהם הצטרף הפעם, לראשונה, יו"ר הוועדה, צבי האוזר מ"דרך ארץ" שטען: "זה הזמן להפסיק את האיכונים".
ברוב של ארבעה ח"כים מול שלושה – הופסקו האיכונים. אבל לא לפני דיון מחדש שדרש אבי דיכטר שביקש להמשיך את האיכונים ולהתכופף לרצון הממשלה. איתן גינזבורג מכחול לבן הציע פשרה שתקבל את בקשת הממשלה, לפחות עד יום ראשון. הפשרה לא התקבלה כיוון שהקולות עמדו על שוויון של ארבעה מול ארבעה.
הצביעו בעדה (ובעד הארכת האיכונים): אבי דיכטר, ניסים ואטורי, איתן גיזנבורג ואוריאל בוסו. אל מול המתנגדים: אורנה ברביבאי, משה (בוגי) יעלון, מיכל וונש ויו"ר הוועדה צבי האוזר.
"הפשרה" אם הייתה מתקבלת הייתה מכשירה בפועל את המשך השימוש בכלי והמשך "התמכרות הממשלה" – אם להשתמש בדברי בג"ץ. אם תרצה הממשלה לתקף מחדש את השימוש בכלי האיכונים עליה יהיה להתכנס ולאשר אותו מחדש בתוך 24 שעות.
נזכיר כי ועדת החו"ב נדרשת לאשר או לדחות את החלטת הממשלה על המשך השימוש בכלי הריגול של השב"כ כל פעם שניה, החלטה שמתקבלת כל 21 יום לכל היותר. וכך היה מאז חודש יולי: הממשלה החליטה שהיא רוצה להמשיך להשתמש בכלי ללא קשר למצב התחלואה או יעילותו והוועדה הייתה מאשרת זאת באופן כמעט אוטומטי.
אך לאחר קביעת בג"ץ כי הממשלה תוכל להשתמש בכלי רק במקרים מצומצמים בהם החולה לא משתף פעולה, נדרשה הממשלה להגביל את החלטתה. בנוסף, שופטי בג"ץ דרשו מהממשלה להציג מדדים ברורים שמשקפים את הצורך לשימוש בו.
(איך זה משפיע עליך)
הפסקת איכוני השב"כ אינה רק עניין טכני, אלא עניין מהותי. לראשונה הכנסת עוצרת את השימוש שלר לצורך בכלי השב"כ, המשמש בימים כתיקונם לצרכי ביטחון והופעל לצורך איתור נדבקי קורונה. משרד הבריאות ימשיך לדרוש את איכוני השב"כ כמו היום, כנראה ללא קשר לרמת התחלואה וכך גם הממשלה שתתקשה להיגמל מהשימוש בו.
השימוש במעקבים פוגע בפרטיות שלנו, שהולכת ונשחקת ומנורמלת ככל שהזמן עובר והציבור מתרגל. הפגיעה בפרטיות עשויה לזלוג גם לתחומים נוספים כל עוד מוכשרת. בנוסף, הכנסת אמורה להיות גורם מאזן ומפקח ולא חותמת גומי. אם היינו מגיעים למצב בו הממשלה הייתה מחליטה על הפסקת השימוש בכלי לפני הכנסת, האחרונה הייתה זוכה לתעודת עניות על עבודתה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
