ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
על רקע הכרעת בג"ץ שקבעה כי על הממשלה להפסיק את ההתמכרות שלה לאיכוני השב"כ, אתמול (רביעי) התכנסה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כדי לדון במתווה החדש והמצומצם שהציעה הממשלה. למרות חשיבות הנושא בפתיחת הישיבה נכח רק חבר כנסת אחד, יו"ר הוועדה, צביקה האוזר. "נראה שזו תהיה הפעם הראשונה שהוועדה תקבל החלטה פה אחד, אם אני מזהה פה סביבי את הכסאות הריקים", אמר האוזר בסרקזם בפתיחת הדיון. רק חצי שעה לאחר מכן הצטרפה חברת ועדה נוספת, מיכל קוטלר וונש (כחול לבן).
לאחר יותר משעתיים החליטה הוועדה לאשר לממשלה את השימוש המצומצם בכלי השב"כ עד ה-21 לחודש במקום עד ה-28 לחודש, כפי שביקשה. במקביל, בזמן שיצאה הוועדה להפסקה העבירו במליאת הכנסת חוק דרקוני אחר שיחייב שבים מחו"ל באיזוק אלקטרוני, על מנת לבצע מעקב צמוד אחריהם ולוודא שהם מצויים בבידוד. גם שם נכחו חמישה ח"כים בלבד. אחת, מיקי חיימוביץ' התנגדה לחוק. ארבעה אחרים הצביעו בעדו.
היום המביך הזה בוועדת החוץ והביטחון מצביע על חוסר תפקוד של הכנסת ה-23. בזמן שכולם עוסקים בבחירות, זירת הפיקוח הפרלמנטרי נשארה מופקרת ורק יחידי סגולה פוקדים אותה. לא בוועדה ולא במליאה נכחו חברי אופוזיציה. ההחלטה של בג"ץ להגביל את שימוש הממשלה בשב"כ היה אמור, בכנסת מתפקדת, להעיר את חברי הכנסת משנתם. במקום זאת נראה שהניחו שאולי בג"ץ ימשיך לפתור להם את הבעיות ולמלא את תפקידם.
נזכיר כי ועדת החו"ב נדרשת לאשר או לדחות את החלטת הממשלה על המשך השימוש בכלי הריגול של השב"כ כל פעם שניה, החלטה שמתקבלת כל 21 יום לכל היותר. וכך היה מאז חודש יולי: הממשלה החליטה שהיא רוצה להמשיך להשתמש בכלי ללא קשר למצב התחלואה או יעילותו והוועדה הייתה מאשרת זאת באופן כמעט אוטומטי.
אך לאחר קביעת בג"ץ כי הממשלה תוכל להשתמש בכלי רק במקרים מצומצמים בהם החולה לא משתף פעולה, נדרשה הממשלה להגביל את החלטתה. בנוסף, שופטי בג"ץ דרשו מהממשלה להציג מדדים ברורים שמשקפים את הצורך לשימוש בו. אז החליטה הממשלה לקבוע כי מבחינתה אפשר להשתמש בכלי כל עוד מספר המאומתים עולה על אלף ולפחות 5% מהמאומתים מאותרים על ידי הכלי. קריטריונים אלו לא התקבלו בהבנה על ידי האוזר ווונש.
מעבר לח"כ צבי האוזר וח"כ מיכל וונש שהגיעה באיחור, נראה שהיחידה שממשיכה להציג באופן קבוע איזשהו פיקוח על הממשלה היא היועצת המשפטית של הוועדה, מירי פרנקל שור. בדיון זה, כמו בכל שאר הדיונים שהתקיימו בנושא הכין הצוות המשפטי בראשותה מסמך רקע מקדים ומפורט שסוקר את הנושא ומציג שאלות לדיון: מי קובע מיהו חולה שאינו משתף פעולה? איך מחשבים את יעילות הכלי ומה הנוסחה המוסכמת על כולם? למה אין התייחסות להיקף המחוסנים בישראל? מדוע הפרמטר החשוב ביותר שמשקף את מידת הסכנה – מספר החולים קשה – לא מהווה מדד?
אבל הח"כים לא הגיעו והיועצת המשפטית פרנקל שור נאלצה למלא את החלל בסוגיות הקריטיות האלו.
סוגייה נוספת שחזרה לדיון הייתה סביב השאלה: מדוע משרד הבריאות לא מודיע למחוסן שהוא בא במגע עם חולה קורונה – למרות שהוא עצמו מחזיק במידע על המגע. במשרד הבריאות עדכנו שגם צוות המומחים חושב שצריך לטפל בזה אבל זה לא בראש סדר העדיפויות ויקח זמן. צריך להזכיר כי אמנם מחקרים מראים כי החיסון יעיל, אך לא ברור אם אדם מחוסן אינו יכול להדביק אחרים.
האוזר וונש (ואוריאל בוסו מש"ס שנכנס רק להצבעה) החליטו לבסוף לאשר את השימוש בכלי עד יום ראשון הקרוב, ה-21 לחודש, בחצות. במקום עד ה-28. בזמן הזה ידרשו בממשלה להתכנס לשקול שוב את הקריטריונים.
הדיון הקריטי בוועדת החו"ב לא היה המקום היחידי בו הפקירו הח"כים את הכנסת. הוועדה יצאה להפסקה ובזמן הזה העבירו, ככה על הדרך, חוק חסר תקדים – איזוק אלקטרוני לשבים מחו"ל. החוק מאפשר לממשלה לאזוק במכשיר אלקטרוני שבים מחו"ל לבידוד ביתי כחלופה לבידוד במלונית. החוק אושר אתמול במליאה תוך דקות ספורות בהצבעה של חמישה ח"כים בלבד. ארבעה הצביעו בעד: רות וסרמן לנדא מכחול לבן; יריב לוין, מטי יוגב ועמית הלוי מהליכוד. אחת התנגדה – מיקי חיימוביץ' מכחול לבן. כלל חברי האופוזיציה נעדרו.
גם בקריאה הראשונה של החוק החריג, ב-10 לחודש, לא התקיים דיון במליאה ומאותה סיבה בדיוק – אף אחד לא בא. חמישה ח"כים הצביעו וכולם תמכו.
(איך זה משפיע עליך)
תפקידם של חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה. הפעם הם הפקירו באופן בוטה את המשמרת. ממשלה בלי פיקוח תשתמש בכוחה אם לא יגבילו אותה. בכנסת עברו אתמול חוקים והחלטות קריטיות לזכויות האזרחיות שלנו וכמעט לא היה מי שיפקח עליהן.
תפקידם של הח"כים הוא להיות נציגי הציבור שלנו ולייצג את האינטרסים שלנו בכנסת. אל הוואקום שהם מותירים ייכנס מישהו אחר שבסוף יידרש לכך וימלא את החלל. בנוסף, כשרק ח"כ אחד נמצא בוועדה, הוא מקבל כוח לא מידתי ועשוי לקיים הצבעות באופן שיפגע בנו.
(מה עושים כדי שיתוקן)
לקרוא, לספר לחברים, לשתף את הכתבה. אם בתקופת בחירות מרשים לעצמם חברי הכנסת לזלזל כך בתפקידם – תפקידנו לאותת להם שאכפת לנו. תוכלו גם לכתוב באופן אישי לחברי הכנסת הנעדרים. שמותיהם: ישראל אייכלר, נפתלי בנט, אורנה ברביבאי, ניר ברקת, איתן גינזבורג, עוזי דיין, אבי דיכטר, ניצן הורוביץ, עמית הלוי, מכלוף מיקי זוהר, משה יעלון, אביגדור ליברמן, מיכאל מלכיאלי, אלעזר שטרן, שבח שטרן.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
5 תגובות
חברה אמרה לי לפני כמה דקות שהצביעה לרשימה 'X' שאינה חדשה, מתוך פחד שהצבעה לחדשים מהווה "זריקת הקול שלה לפח".
אם נמשיך להצביע לאלו שלא עושים את העבודה, איך אנחנו מצפים לשינוי?
המהלך הנכון מבחינתי הוא הצבעה למי מהמפלגות החדשות,
או למי מהמפלגות הקיימות שעשו והצביעו למען מה שחשוב לי ומשרת את האינטרסים שלי ושל החברה בה אני חי.
זה הכלי שלנו לאותת לנבחרי הציבור שלא מקובל עלינו שיפקירו אותנו ושאם הם עושים זאת הם יישלחו ל"תקופת צינון" בבית.
זה קרה פעם אחת, עם גנץ ולפיד, (שבינתיים הספיקו לאכזב אותנו).
כדי שזה יקרה וגם יצליח לשנות משהו, צריך להעלות את אחוז ההצבעה בקרב מי שלא הצביעו עד היום, – מתוך "יאוש", או "דווקא", או כל סיבה אחרת שלא משרתת אותם כלל – 30% מכלל בעלי זכות הבחירה לא הצביעו בבחירות האחרונות!
אם מספיק מאיתנו יצביעו לפי מצפונם ועמדותיהם האמיתיות, המצב ישתנה.
הבחירות הן רק תירוץ,האופיזיציה לא חושבת שתקפידה לפקח על הממשלה – https://freedom-is-slavery-il.blogspot.com/2020/06/blog-post.html
רשמתי לפני. תודה עידן
כתבה מעניינת. כולם עייפים בכנסת
כל הכבוד! אם לא ניתן להם לא יוכלו לעבוד על מי שמשלם את משכורתם