למרות שיעילותו מוטלת בספק: משרד הבריאות מבקש להרחיב שימוש באיכוני שב"כ

במהלך דיון שהתקיים השבוע (ב׳', 3 בנובמבר) בוועדת החוץ והביטחון עדכן סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש, כי פנה ליו"ר הוועדה ח"כ צבי האוזר בבקשה "לשקול לאפשר את השימוש בכלי השב"כ גם בימים בהם יש פחות מ-200 חולים, וזאת כדי להמשיך ולהוריד את מקדם ההדבקה כל העת". 

הוועדה התכנסה כדי לדון שוב בהארכת השימוש בכלי השב״כ על ידי הממשלה. הפעם עד ל-18 בנובמבר. זאת למרות שהאפקטיביות של כלי המעקב של השב״כ מוטלת בספק גדול והנזק ההיקפי שלו מתגלים כהרסניים, ובזמן שנכון להיום, סוף סוף עומד לרשות הממשלה מערך אפידימולוגי מספק.

הממשלה מבקשת לעקוב אחרינו להודעה חדשה

"השב"כ עד היום זיהה באופן בלעדי מעל ארבעים אלף מאומתים… אנשים שלא עלו בחקירות האפידמיולוגיות. וזה מתוך כ-300 אלף מאומתים במדינת ישראל", אמר במהלך הדיון סגן שר הבריאות. עוד הוסיף כי הכלי חסך מוות של כ-300 אנשים. אכן, הכלי עזר במאבק במגיפה, לפחות בתחילת הדרך. אבל הסיבה האמיתית לכך שאחוז המאומתים שזיהה השב"כ גבוה היא שרק ממש לאחרונה הצליחה הממשלה להעמיד מערך אפידימולוגי שגודלו מספיק כדי להתמודד עם היקף התחלואה.

כל זה רק היה הקדמה לבקשה הבאה של קיש, שעברה בשקט מטריד בוועדה: "ברור לנו כבר שגם בחקירות האפידמיולוגיות הכי טובות לא ניתן להגיע לכולם, בין אם כי אנשים לא מוסרים את כל המידע, או באמת לא זוכרים, אבל ברור שיש כאן כלי ייחודי ומשמעותי. נוכח זאת פניתי ליו"ר הוועדה מתוך רצון לתקן את החוק ולשקול לאפשר את השימוש בכלי השב"כ גם בימים בהם יש פחות מ-200 חולים, וזאת כדי להמשיך ולהוריד את מקדם ההדבקה כל העת". 

נסביר: כיום החוק מגביל את הממשלה לעשות שימוש בכלי השב״כ רק בימים בהם יש יותר מ-200 חולים מאומתים. הממשלה מבקשת לבטל את ההגבלה. אם תמשיך המגמה המיוחלת של ירידה בתחלואה אנו צפויים להגיע לרמות של פחות מ-200 מאומתים ביום, והממשלה מבקשת לוודא שגם במצב הזה היא תוכל להמשיך לעקוב אחרינו. כאגע לא ידוע לנו האם ישנו קו תחתון שהממשלה מתכוונת לא לרדת תחתיו, או שהאיכונים יוכלו להימשך גם ללא מגפה פעילה.

בסיום הדיון, התייחסה ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לדבריו של קיש. היא אמרה כי "בקשתו של סגן השר מוכיחה שהמדינה התמכרה לאיכוני השב"כ". אלטשולר המשיכה: "בכל העולם יש חוסר אמון באפליקציות שאוספות מידע, לא רק של הממשלות, אלא גם אלה שמתבססות על המערכות של גוגל ואפל. יש היום בעולם מגמה של תנועה מלמטה של בתי ספר, מפעלים, גופים קטנים שיוצרם לעצמם מערכת של חקירת מגעים. היכולת לטכנולוגיה לאיתור מגעים לא תבוא מהשלטון כי לאנשים אין אמון, אלא תצטרך לבוא מלמטה. במקום רק להקדיש את זמננו לדיונים בזמני בידוד, צריך לשאול איך יוצרים מדיניות לאפליקציות כאלה, איך גורמים להן לדבר אחת עם השנייה, איך יישמר המידע ואיך הוא יימחק".

הדיון צפוי להמשיך בשבוע הבא ואם התנהלות הדיונים עד כה מלמדת אותנו משהו – לא יהיו הפתעות – הוועדה תאשר את המשך השימוש במעקבים ועוד עשויה להרחיב אותם כפי שביקש ח״כ קיש. 

משרד הבריאות ויתר על "המגן 2"

למי שעקב אחר דיוני ועדת החוץ והביטחון, זה היה ברור כבר בתחילת הדרך – הממשלה השקיעה באפליקציית המגן רק למראית עין. במהלך דיון שנערך בוועדת השרים לאיכוני השב"כ לפני כשבועיים אמרה רונה קייזר, מנהלת מערכות מידע במשרד הבריאות כי "בשלב זה אנו סבורים שאם ניתן להשיג שיפור ביכולת הטכנולוגית של מגן 2, היא מזערית ולכן הפסקנו להשקיע בפיתוח טכנולוגי של המערכת". היא הסבירה כי נכון להיום האפליקציה מורכבת על גבי קצת יותר ממיליון מכשירי טלפון, "אולם 96 אחוז מהמשתמשים שהורידו את מגן 2 לאחר השקתה כבר הסירו אותה".

במהלך הדיון אמרה מנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, עינב שמרון כי "מניתוח שלבי הקמפיין עד כה זיהינו שקמפיינים מובילים להסרות בשיעור דומה לשיעור ההורדות, ולכן לא ממהרים להשיק שלב נוסף בקמפיין".

עוד בנושא:

• 70 כשלונות הממשלה בניהול משבר הקורונה
• רבע מאיכוני שב״כ היו שגויים
• מערכת ריגול שלחה את אשתי לבידוד מבלי שיצאה מהבית

"אנו סבורים שאפליקציית מגן 2 בשום שלב לא היתה חלק משמעותי באסטרטגיה הלאומית כפי שנדרש בחוק, וגם היקף ההשקעה בקמפיין משקף זאת", אמרה ד"ר שלומית ווגמן, מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות. "לא היו אמירות ברורות לציבור בנוגע לאפליקציה, לא היו תמריצים להתקנתה וגם מובילי דעת קהל או גורמי ממשל בכירים לא הראו דוגמא אישית של שימוש באפליקציה ולא קראו לציבור להתקינה", הוסיפה. 

זאב אלקין, שר משאבי המים וההשכלה הגבוהה אמר במהלך הדיון כי: "מגן היא החלופה הנכונה שאינה פוגעת בפרטיות ומאפשרת איתור מגעים האיכותי ביותר, טוב בהרבה מזה של כלי השב"כ". הוא הדגיש כי "הזמן הטוב ביותר לקידום המגן יהיה כעת לקראת צעדים ליציאה מסגר מלא". אלקין הציע לשנות את הגדרות האפליקציה כך שניתן יהיה לשתף את המגעים עם החוקרים האפידימיולוגים באופן אוטומטי.

"מבנה האפליקציה מעודד את אמון הציבור ושינוי מבנה זה יוביל לקריסת האמון ולהסרה מאסיבית של משתמשים", אמרה לו קייזר. "נראה שכבר כעת אמון הציבור נמוך והאפקטיביות של האפליקציה אפסית", השיב אלקין. 

נציין שלפי המידע הקיים היום בעולם, השימוש בכלים טכנולוגים כדוגמת המגן 2 לא הוכח כיעיל. הכלי שכן הוכח כיעיל הוא דווקא חקירות אפידמיולוגיות אנושיות.

גם בנייר עמדה שהגישה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לממשלה ולוועדת החו"ב נכתב כי "על רקע נתוני התחלואה דהיום, ברי כי לא אמור להיות כל קושי מעשי לבצע חקירה אפידמיולוגית אנושית, בזמן אמת ובאותו היום, לכל מי שאובחן כחולה מאומת. לאור נתונים אלו, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי לצרכים אלו, אינה עומדת עוד". 

ברשות מציעים פתרון למקרים בעייתים: "ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל". 

אפילו מבקר המדינה לא יכול היה להתעלם מהמחדל

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה על איכוני השב"כ דיווח מבקר המדינה על מה שכולם כבר מכירים. הממשלה עצלנית ונסמכה על האיכונים באופן בלעדי. ההתנהלות הזו כבר גרמה לנזק רחב ולא מידתי לאוכלוסיה האזרחית. 

בדו״ח הפושר שלו התייחס אנגלמן למספר סוגיות:

• היחס בין מספר חולים שעלו במגעים שאותרו על ידי שב"כ לבין כלל המגעים שאותרו: "כ-3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים", נכתב בדו״ח המבקר. המשמעות: רבים נשלחו לבידוד ללא צורך.עוד נכתב בדו״ח כי התשאול האנושי יעיל יותר מכלי השב״כ הדיגיטלי: "בביקורת עלה כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של פעולות הסיוע של שב"כ". "על פי הדו״ח גם לאחר שיפור שנעשה בכלי, החקירות האפדימיולוגיות אפקטיביות כמעט פי שש מהאיכון של שב״כ. (נציין כי השב"כ לא מאכן קרובי משפחה שנמצאים באותו הבית, מה שיכול להסביר חלק מהפער. אך כפי שגם מציין מבקר המדינה – בהחלט לא את כולו).

• מיצוי יכולות שב"כ: הכלי אומנם הביא לאיתור של 30% מהחולים אך לקה בחסר מאחר ולא התקיימו חקירות אפידמיולוגיות משלימות. כלומר, אנשים קיבלו הודעה ונשכחו מה שלא אפשר סגירת מעגל החקירה. ראש השב"כ אף אמר למשרד מבקר המדינה כי "יש לחזק בצורה משמעותית את מכלול התחקורים האפידמיולוגיים המהווים גורם משלים לתוצאות איכוני שב"כ".
• בכמה מקרים השב״כ פגע בפרטיות של אזרחים: על פי דו״ח המבקר, "התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות".
• פגיעה בפעילות השב״כ כפועל יוצא מהסיוע למשרד הבריאות: על פי מבקר המדינה, כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן שב"כ למשרד הבריאות נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת. כמו כן פעולות הסיוע הובילו לחשיפה של יכולות השירות, באופן שעלול לפגוע בשירות בעתיד, עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו. 

הדמוקרטיה היחידה שבה עוקבים אחרי כל האזרחים

במהלך ביקור במפקדת "אלון" – מערך החקירות האדפימיולוגיות של צה״ל – בו השתתפו גם שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי אמר השבוע פרויקטור הקורונה רוני גמזו כי "הוקמו כאן המנוע, המערך והמכלול הטובים ביותר בעולם לקטיעת שרשראות הדבקה". 

כיום ברור כי חקירות אפדימיולוגיות אנושיות הוכיחו עצמן כיעילות ומדוייקות בהרבה מהכלים הדיגיטליים הקיימים. לממשלה לקח זמן רב מדי להקים מערך חקירות יעיל ומספק בגודלו. אבל עכשיו, כשיש לנו מערך מתפקד, ראוי לבחון שוב את השימוש באיכוני השב"כ. 

לוועדת החוץ והביטחון אסור להיכנע לגחמה המבקשת לבטל את מגבלת מאתיים המאומתים ביום על השימוש באיכוני שב"כ ואולי אפילו להעלות את הרף כדי לוודא שהממשלה תעשה שימוש בכלי הזה רק במקרים של התפרצות חמורה.