ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
דוד ביטן התיישב במקומו בסיומה של עוד הפסקה במשפט השוחד שלו. השופטת טרם שבה לאולם. התובעת, הפרקליטה שתפקידה להשיג הרשעה שתכניס את ביטן לכלא לפרק זמן ממושך, רכנה לעברו ומסרה לו עדכון חדשותי: בקואליציה עוד לא הושגו הסכמות לגבי תקציב המדינה. האווירה מבודחת, לא פורמלית. ביטן, שנאשם בעשרה סעיפים של שוחד ועדיין מכהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת מטעם הליכוד, נידב פיסה של פרשנות פוליטית: "אם מחר התקציב לא עובר, זה נגמר".
צוות התביעה התגודד מול הנאשם, והוא ניצל את אדי הדלק האחרונים של ההפסקה כדי להסביר מה האופציות שעומדות כעת בפני הממשלה, כיצד תגיב האופוזיציה ומה ההשלכות על מועד הבחירות. ביטן אמר שהוא משוכנע שהן לא יתקיימו במועדן המקורי, כלומר באוקטובר. הפרקליטים שאלו אותו למה הוא כה בטוח, והוא ענה: "בגלל 7 באוקטובר. שבנאדם יבוא להצביע וזה יהיה בזיכרון שלו?". הסנגור שלו, דרור מתתיהו, השלים אותו: "שום דבר שיזכיר את המציאוּת".
הסיטואציה המשוחררת הזאת עמדה בניגוד גמור למה שקרה באולם רק כמה דקות קודם לכן. צוות התביעה בדיוק סיים שלושה ימי חקירה מצטברים שבהם הונח ביטן על הגריל ונשאל שאלות קשות על חלקו באחת הפרשות המרכזיות בכתב האישום: קידום פרויקט בנייה של ענקית התשתיות דניה סיבוס במסגרת עסקה פלילית שהניבה לביטן ול"גזבר" שלו, עד המדינה מ', שוחד בסך של 336,300 שקל. במהלך המשפט התברר שחלק מהכסף הגיע מחברה בבעלות חלקית של ממשלת סין.
ביטן מכחיש הכל, ובתוקף. הוא אמנם הודה שהחזיק אצל חברו הקרוב מ' קופה סודית של מזומנים, ושהכסף של דניה סיבוס אכן נמסר לידי מ' – אבל לטענת ביטן, הוא לא ראה מזה שקל. נכון שהוא סייע ליזמים, ונכון שהיזמים שילמו מאות אלפים לאיש סודו – אבל הסיוע שלו היה זניח, לטענתו, וממילא נעשה מתוך מחשבה על האינטרס הציבורי. זה היה "פרויקט חשוב", טען ביטן כשנחקר על כך לראשונה בבית המשפט, והוא ייחס לקידומו "חשיבות עליונה".
בשלב זה ראוי להבהיר שלא מדובר בקומפלקס של דיור בר השגה, פארק תעשיות מוכוון הייטק, בית ספר או בית אבות. הפרויקט המדובר היה בסך הכל תחנת דלק שנועדה לקום במחלף עין הקורא שבפאתי ראשון-לציון, העיר שבה מילא ביטן שורה של תפקידים בכירים בעירייה – סגן ראש עיר, חבר ויו"ר ועדת התכנון והבנייה ומחזיק תיק ההנדסה.
השתדלנות סייעה לחתוך את היטל ההשבחה שהעירייה דרשה מהיזמים: במקום 4 מיליון שקל, סכום גבוה שהפך את הפרויקט לבלתי משתלם כלכלית – רק 880 אלף שקל. מי שגייס את ביטן למשימה היה מ', עד המדינה.
עו"ד עדי אפלבוים-גרוזמן, שחקרה את ביטן מטעם צוות התביעה, ביקשה מהנאשם להתייחס לעדות המפלילה של חברו לשעבר. "מ' העיד כאן שבאיזשהו שלב היתה שיחה ביניכם, על זה שצריך לבקש כסף בשביל העזרה לדניה סיבוס ונתיבי היובל (חברה בת שטיפלה בפרויקט; א"ב), שאתם חשבתם שמגיע לכם שכר כי עזרתם להם", ציינה הפרקליטה.
"שקר וכזב", השיב ביטן.
"אתה ידעת שהתוכנית הזאת שווה לנתיבי היובל הרבה כסף, נכון?".
"מה זאת אומרת 'אני ידעתי'?", תהה ביטן.
עו"ד אפלבוים-גרוזמן חזרה על השאלה, אבל הנאשם שוב התחמק: "כל תוכנית שווה כסף ליזם, את חושבת שאחרת הוא היה מגיש אותה?".
"אפשר פשוט לענות 'כן'", הציעה הפרקליטה.
"לא, אני לא אגיד 'כן'. אני טיפלתי במאות תוכניות, מאות בקשות של יזמים – וברור, הם לא עובדים בחינם, הם רוצים להרוויח כסף. כולם לא עשו את זה לשם שמיים. כולם צריכים להרוויח. אז מה את רוצה להגיד, ש'אני ידעתי'? אני משער, ברור לי למה".
עו"ד אפלבוים-גרוזמן החלה להזכיר לביטן שעם היזמים האלה, בניגוד לאחרים, הוא קיים פגישות אישיות בשתי מסעדות, דיקסי וסוהו, בתיווכו הנמרץ של מ'. ביטן מיהר לקטוע אותה: "יש עוד יזמים שנפגשו איתי, הרבה מאוד נפגשו איתי. אני הייתי ממונה על תיק ההנדסה, יו"ר הוועדה. הייתי חבר מועצה הרבה שנים. עם כל הכבוד, חלק גדול מפיתוח העיר זה אני. יחד עם ראש העיר, אבל זה אני קודם כל. זאת היתה העבודה שלי, על זה קיבלתי משכורת".
"אז התשובה היא 'כן'? ידעת שהתוכנית שווה להם הרבה כסף?", שבה והציעה הפרקליטה.
"אני עניתי", שב והתחמק ביטן. "אני לא מוכן שאתם תתמקדו בעניין הזה, אני מאוד מצטער – כל יזם רוצה להרוויח כסף, זה ברור לגמרי".
"אני שואלת על דניה, לא על 'כל יזם'", הסבירה הפרקליטה, אבל ביטן המשיך להתווכח – וסירב שוב ושוב לספק תשובה ישירה לשאלה. "תבחר אם אתה משיב או שומר על זכות השתיקה", אמרה לו לבסוף, ואז חזרה לסוגיית השוחד: "מ' סיפר פה שאחרי שהבנתם שאתם יכולים לבקש כסף על היוזמה הזאת, דיברתם ביניכם שמגיע לכם בסביבות 300 אלף שקל".
"זה לא נכון", השיב ביטן. "אולי ככה הוא הבין – אבל אני לא הייתי קשור לעניין הזה בכלל, הוא לא דיבר איתי על זה ולא שום דבר".
"הוא העיד פה שאתם סיכמתם שתתחלקו בכסף חצי-חצי", ציינה הפרקליטה.
"זה שקר", התגונן ביטן. "הוא גם אמר במקום אחר שהוא לא סיכם איתי על כלום. הוא העיד דבר והיפוכו".
עו"ד אפלבוים-גרוזמן ציינה שלשיטתה לא ייתכן ש-מ' לקח את כל הכסף לעצמו. לדבריה, לא היה לו ניסיון מקצועי רב בתחום, וגם לא קשרים מיוחדים בעירייה – מלבד הקשר שלו עם ביטן, האיש שסייע ליזמים בפועל. "שקר וכזב", הכחיש ביטן, וטען שעד המדינה המציא הכל.
הפרקליטה המשיכה הלאה ושאלה את ביטן האם הוא היה זה שהורה ל-מ' לפנות לרונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, ולבקש ממנו את התשלום. "אני אומרת לך שלא אתה הלכת אלא מ', כי לך אסור לקבל כסף", הטיחה בו.
"אני לא שלחתי את מ', בשום פנים ואופן", השיב ביטן. "ברור שאסור לי לקבל כסף, וברור שאני אף פעם לא מבקש כסף". האמירה הזאת לא מדויקת, ולמעשה שקרית: ביטן כבר הודה בדיונים הקודמים שדווקא כן ביקש כסף מאנשים שקיבלו ממנו סיוע בעניינים מוניציפליים. הוא כמובן לא הודה שמדובר בשוחד; לטענתו, מדובר בהלוואות ותרומות לפריימריז.
עו"ד אפלבוים-גרוזמן ציינה שלפי עדותו של מ', הוא עִדכן את ביטן אחרי שסגר את הסכום עם מנכ"ל דניה סיבוס. ביטן הכחיש גם את זה, וטען שאם היה יודע מכך היה מפסיק מיד לטפל בפרויקט.
"תראה", אמרה הפרקליטה, "בסופו של יום אין שאלה שדניה סיבוס העבירה ל-מ' 336 אלף שקל בקשר לתוכנית הזאת. ראינו את החשבוניות, המנכ"ל רונן גינזבורג העיד על זה כאן. בחשבוניות כתוב שהן עבור 'ייעוץ לבנייה', אבל מ' וגם גינזבורג העידו שבעצם זה לא היה 'ייעוץ לבנייה', אלא עבור סיוע בקידום תוכנית תחנת הדלק בעין הקורא. אתה טוען בעצם שלא ידעת על זה כלום".
"לא ידעתי על זה", אישר ביטן.
"מ' העיד פה שאתה ידעת בפועל שהכסף נכנס אליו, ונכנס להתחשבנות ביניכם", ציינה הפרקליטה.
"שקר", התעקש ביטן.
להתנצחות הזאת קדמו דיונים ארוכים ומפותלים שבהם ניסתה הפרקליטה להוכיח שביטן יצא מגדרו כדי לסייע לחברה ששילמה בנדיבות ל"גזבר" שלו. ביטן, כאמור, אישר שנפגש עם היזמים, המנכ"לים רונן גינזבורג (דניה סיבוס) ואייל לנגר (נתיבי היובל) בקיץ 2013, בתקופה שבה נזקקו לסיוע בקידום התוכנית מול העירייה. עו"ד אפלבוים-גרוזמן הזכירה לו שבחקירת המשטרה היתה לו גרסה אחרת.
בחדר החקירות טען ביטן בתוקף שהוא לא מכיר את גינזבורג ומעולם לא פגש אותו – ובטח שלא דן עמו על מיזם תחנת הדלק. "מה יש לי להיפגש בכלל עם גינזבורג על התחנת דלק הזאתי, תגידו לי אתם נורמליים? כל שקר שאומרים לכם אתם לוקחים אותו כנכון?", ציטטה הפרקליטה את ביטן מתוך החקירה. מבחינת התביעה, זוהי המחשה לכך שביטן ידע שמדובר בעסקה פלילית, ושעליו להרחיק את עצמו מהגורם ששילם את הכסף.
כיצד הוא מסביר זאת כעת, אחרי שכבר אישר בבית המשפט שאכן נפגש עם גינזבורג ודיבר איתו על מיזם תחנת הדלק? "לא זכרתי!", קרא ביטן. "ואני אומר שאין לזה שום משמעות אם הוא היה או לא היה בפגישה. לא היה לי שום עניין להסתיר משהו".
עו"ד אפלבוים-גרוזמן ציינה שגינזבורג הוא לא סתם יזם, אלא מנכ"ל של אחת מחברות הבנייה הגדולות בארץ, אדם "כריזמטי" ו"דומיננטי" שמותיר רושם עז. "כשנפגשים עם אדם כזה זוכרים אותו", אמרה. "אני אומרת לך שאני חושבת שאתה זכרת טוב מאוד שנפגשת את גינזבורג, ושאתה במכוון הסתרת את העניין הזה מהחוקרים ולא אמרת אמת כי רצית להרחיק את עצמך מגינזבורג. הסיכום הכספי היה איתו – ולכן אתה מסתיר את הדבר הזה".
"כל התזה שלך לא נכונה", התעקש ביטן. "לי לא היה שום סיכום כספי איתו אף פעם, ועובדה שגינזבורג ולנגר נשאלו בחקירה אם דיברו על כסף בפגישה הזאת, והתשובה שלהם היתה שבשום פנים ואופן. זו גם התשובה שלי. לבוא ולהגיד שהסתרתי את זה כי רציתי שלא יידעו שהיה קשר כספי איתו – עם כל הכבוד, זו תיאוריה לא נכונה. אני לא מתרשם מאף מנכ"ל, זה לא עושה לי שום דגדוג בשום מקום. מה, בגלל שהוא ג'ינג'י אני צריך להתרשם ממנו? לא הסתרתי, פשוט לא זכרתי. זה הכל".
אחת החולשות בגרסה של ביטן קשורה לחובת הנאמנות שלו כלפי העירייה ולתפקידו כנציג של תושבי ראשון-לציון. בעירייה, כאמור, דרשו מדניה סיבוס לשלם 4 מיליון שקל עבור הזכות להקים את התחנה. ניתן היה לצפות שביטן ירצה למקסם את התמורה שתקבל העירייה מהיזמים, כדי שניתן יהיה להשתמש במיליונים לטובת הציבור.
אלא שביטן כאמור צידד בקיצוץ חד של הסכום. כיצד הוא מסביר זאת? הטיעון שלו היה שבפועל, בדניה סיבוס אחזו בפסק דין תקדימי שעסק במקרה דומה וקבע שהיזמים לא יידרשו לשלם דבר למועצה המקומית – ולכן כדאי להתפשר על הסכום ולפחות לקבל משהו. בעירייה ניהלו משא ומתן ממושך עם דניה סיבוס וסירבו להתפשר, עד שביטן נכנס לתמונה.
בתשובה לשאלות שהציגה לו עו"ד אפלבוים-גרוזמן הודה ביטן שקיבל מדניה סיבוס את פסק הדין המדובר, שאמור היה לסייע בלחץ שהופעל על העירייה להתפשר. הוא הודה גם שפנה ליועץ המשפטי של העירייה, רועי בר, ואמר לו שהעירייה דורשת מהיזמים סכום בלתי סביר. ביטן גם אישר שתמך בהקמת התחנה אף שידע שמשרד התחבורה התריע שהמתווה המתוכנן שלה ייצור סכנה בטיחותית לתנועה בכביש.
מהנדס העיר דאז, אלי יהלום, העיד בבית המשפט שביטן פנה אליו ושאל אם ניתן לסייע למיזם של דניה סיבוס. המהנדס תיאר את הפנייה כ"לחץ", וטען שביטן והיועץ המשפטי רועי בר ביקשו לקדם את הפרויקט מהוועדה המקומית לוועדה המחוזית – שלב קריטי בדרך לאישור סופי. ביטן היתמם, ואמר שרק פנה אליו כדי לברר איך מתקדם המשא ומתן. "לא לחצתי ולא שום דבר", טען.
באמצע אוגוסט, שבועיים וחצי אחרי הפגישה במסעדת דיקסי, נפתרה המחלוקת על היטל ההשבחה. עד סוף החודש גם עברה התוכנית מהוועדה המקומית למחוזית. מ' העיד שבלי ביטן לא היה לזה סיכוי לקרות, וכך גם מנכ"ל נתיבי היובל אייל לנגר. "בזכות המעורבות שלו הגענו להסכם עם העירייה, והתוכנית הצליחה להתקדם", אמר לנגר על הפגישה שלו ושל גינזבורג עם ביטן במסעדה. "היה לנו חסם בעירייה, והדבר הזה נפתר".
ביטן הודה שהקידום היה מהיר, אבל התעקש שזה לא בזכותו. לטענתו, המשא ומתן בין היזמים לעירייה ממילא התנהל במקביל, ולא היה תקוע. אם כך, חקרה עו"ד אפלבוים-גרוזמן, מדוע החליט מנכ"ל דניה סיבוס לשלם למעלה מ-300 אלף שקל ל-מ', מקורבו של ביטן והאיש שטיפל לו בכספים?
ביטן השיב שהסכום נועד לממן את שירותיו של מ' כ"מקדם רישוי", ובשפה פחות נקייה – מאכער. "גינזבורג העיד שזה מקובל אצלם בחברה, וגם עדים אחרים. שהם לוקחים אנשים שמטפלים להם בהיתרים וכל מיני דברים כאלה, לא רק בראשון אלא גם בערים אחרות. זו שיטת עבודה – לוקחים מישהו שיעזור להם עם טפסים והיתרים, תב"עות והכל. כי זו חברה גדולה".
"אבל אתה אומר שלא עזרת להם", הקשתה עליו הפרקליטה. "אמרת שלא נתת להם שום דבר, ועדיין הם שילמו על זה 330 אלף שקל".
"הם שילמו ל-מ', ולא רק על העניין הזה", השיב ביטן. לפי הגרסה שלו, דניה סיבוס שילמה ל-מ' מראש עבור עבודה שאמורה היתה להתפרש על פני ארבע או חמש שנים. איך ייתכן שחברה גדולה ומסודרת, שנסחרת בבורסה, משלמת מראש על שירות שאמור להתפרש על פני חצי עשור? לביטן לא היתה תשובה ברורה. "זה שגינזבורג החליט לתת לו את הכסף מראש, זה דבר לא מקובל", הודה הנאשם. "הוא קיבל את הכסף מראש כי… אני לא יודע מה קרה בינו לבין גינזבורג".
למרות הסכום הנדיב ותנאי התשלום החריגים, תחנת הדלק מעולם לא קמה. אחרי שביטן נבחר לכנסת ב-2015 המיזם המשיך לנוע בצנרת המוניציפלית, ואפילו קיבל פה ושם דחיפה מחבר הכנסת הטרי – אבל לבסוף נפל בוועדה המחוזית. הפרויקט נגוז והשאיר מאחוריו חור קטן במאזן של דניה סיבוס, הר של ראיות ואישום בשוחד לפוליטיקאי המקומי שסיכן את החופש שלו בשביל דיל פלילי.
לעיון בפרוטוקול יום העדות ה-22 של דוד ביטן, 15.1.2026
לעיון בפרוטוקול יום העדות ה-23 של דוד ביטן, 20.1.2026
לעיון בפרוטוקול יום העדות ה-24 של דוד ביטן, 27.1.2026
לעיון בפרוטוקול יום העדות ה-25 של דוד ביטן, 29.1.2026
21212-08-21
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
פרקליטה תותחית!