ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בלב מנגנון השוחד שמיוחס לדוד ביטן עומדת קופה סודית של מזומנים שאותה ניהל עבורו חבר קרוב בשם מ', עד המדינה המרכזי בתיק. לפי כתב האישום שהוגש נגד חבר הכנסת מהליכוד, אל הקופה הזאת זרמו מאות אלפי שקלים שקיבל בתמורה לניצול תפקידיו וקשריו בעיריית ראשון-לציון ובכנסת לשם קידום מיזמי נדל"ן.
ביטן מואשם בעשרה סעיפי שוחד, במרמה והפרת אמונים וברצף ארוך של עבירות מס והלבנת הון. הוא מכחיש הכל. אבל בשבוע שעבר אישר בבית המשפט שאכן החזיק קופה סודית, ושמי שניהל אותה עבורו היה עד המדינה.
המשפט של ביטן מתנהל בבית המשפט המחוזי בלוד מול קהל של קרוב לעשרים איש – כולם עורכי דין או נאשמים. הציבור הרחב לא בא, העיתונאים שהגיעו בהמוניהם לפתיחת עדותו נעלמו מזמן. ביטן יושב מתחת למיזוג המקפיא בחולצה מכופתרת קצרה ומדקלם בפירוט מיקרוסקופי את הגרסה שלו לגבי מארג העסקאות. הוא מגיע עד רמת סוג המטבע, מיקום סניף הצ'יינג' שבו הוחלף הכסף או נפרעה המחאה כלשהי, ושם החבר/שליח שהתנדב לעשות זאת למענו כדי שלא יבזבז זמן יקר.
מבחינת ביטן, הגרסה שלו הרמטית: כן, עד המדינה טיפל לו בכסף. כן, הוא נשמר בחדר האחורי של חנות הרהיטים של עד המדינה. וכן, עד המדינה מדי פעם השתמש בכסף כדי לכסות חובות של משפחת ביטן ולשלם לאנשי מקצוע שהעניקו להם שירותים.
אבל לא, טוען ביטן – אלו לא כספי שוחד, והם לא הגיעו מהגורמים שלפי כתב האישום שיחדו אותו. אז מאיפה הכסף? לטענתו, מדובר במזומנים שהוציא מכספומטים והפקיד אצל עד המדינה, הלוואות שהקפיד להחזיר עד השקל או הדולר האחרון, חסכונות של אחיו המנוח ומתנות נדיבות שהביאו אורחי חתונת בתו.
דבר אחד ביטן לא אמר, וצוות ההגנה שלו כמובן לא שאל: אם כל הממון הזה הגיע ממקורות לגיטימיים, שלא מחייבים הסתרה, למה בעצם להפקיד אותו בקופה סודית, בידיים של מאכער שמתחזק קשרים עם העולם התחתון ומתנהג כאילו יש לו חזקה כלשהי על השלל?
איתרע מזלו של ביטן ולחוקרים היתה ראיית זהב. הר של זהב. במהלך החקירה הם שתלו מצלמה נסתרת ב"חדר העסקאות" של עד המדינה מ', חבר מרכז הליכוד ששימש כגזבר של ביטן ונטל חלק בעסקאות השוחד (שמו המלא אסור בפרסום). בתיעוד הממושך, שחלקו נחשף בתוכנית "המקור", רואים ושומעים את שניהם מתחשבנים על כסף, ומדברים גם על מקורותיו.
ביטן נאלץ להודות שלא כל הכסף הוא שלו מהבית. לטענתו, הגזבר נתן לו הלוואות. "הוא היה אדם שמלווה בריבית, לא ריבית גבוהה, והיו באים אליו אנשים ומלווים ממנו", העיד בשבוע שעבר באולמה של השופטת דנה מרשק-מרום. "זה היה אחד העסקים שלו, לא העיסוק העיקרי. והיו פעמיים-שלוש שהוא נתן לי הלוואה של אלף-אלפיים שקל, והחזרתי לו אחרי יומיים-שלושה. מעבר לזה לא קיבלתי ממנו הלוואות".
אז למה עד המדינה טוען שמדובר בשוחד? כמו במקרה אחר שעליו ביטן עומד לדין, שבו לקח כסף כדי להפעיל קשרים בעיריית תל-אביב, גם כאן ההסבר שלו הוא שהאיש משקר כדי למלט את עצמו מאימת הדין. "יש גבול, הוא היה מוכן להגיד הכל בבית המשפט כדי לצאת מהבעיה שלו – והבעיה שלו חמורה, רק שיש עליה חיסיון ואני לא יכול להזכיר אותה. אני לא רוצה להזכיר אותה, כי אסור לי", טען ביטן.
"מ' העיד פה שהוא הביא לך כמה פעמים כספים לפני נסיעות לחו"ל", ציין עו"ד עומר אבירם, חבר צוות ההגנה של ביטן, שחקר אותו בשני ימי הדיונים שהתקיימו בשבוע שעבר.
ביטן אישר, וסיפק עוד הסבר: "היו פעמיים בלבד שלקחתי ממנו – פעם אחת דולרים ופעם אחת לירות שטרלינג. לפני נסיעה לארצות-הברית לקחתי ממנו 1,500 דולר, שהוחזרו לא הרבה אחרי שחזרתי, אבל זה כסף שלי שהיה אצלו למשמרת.
"פעם אחרת, באוקטובר 2017, נסעתי עם אשתי ללונדון והוא אמר לי שיש לו שטרות ישנים של לירות שטרלינג. הוא הציע שאני אשתמש בהם, או שאנסה להחליף אותם בלונדון כי הוא לא ידע אם הם טובים. בסופו של דבר אי אפשר היה להשתמש בהם, אז החלפתי אותם בבנק. כשחזרתי לארץ החזרתי לו את היתרה בשקלים".
עד המדינה מ' טען שביטן נזקק לשירותיו כדי לכסות חובות עתק שצבר, בין היתר למלווים מהשוק האפור. ביטן טען להגנתו שכאשר הכיר את מ', ב-2013, הוא כבר סיים לכסות את חובותיו כמעט לחלוטין. הגרסה שלו היא שאחיו שלמה, שהיה רואה חשבון מצליח, כיסה את שארית החוב, שהסתכמה ב-2.5 מיליון שקל. זאת גרסה מאוד נוחה: אחיו של ביטן הלך לעולמו ממחלה קשה ב-2021, חודשים אחדים לאחר הגשת כתב האישום, ואינו יכול להעיד.
ביטן השתמש בטיעון האח כדי להצדיק העברות כספים חשודות שביצע בשנים שבהן עוסק כתב האישום. למשל, העברה של 175 אלף שקל במזומן מהקופה הסודית לסוחר מבני-ברק בשם שמעון מוגרבי, בסדרה של מסירות פיזיות שעד המדינה ביצע בהוראתו. ביטן אישר שנתן את ההוראה, אבל טען שהכסף כלל לא היה שלו – אלא של אחיו המת.
ההסבר של ביטן היה כמעט מפותל מכדי לעקוב אחריו. הוא סיפר שלאחיו היה חבר ילדות בשם שמעון שאחרי הצבא נסע לאמריקה והשתקע בניו-ג'רזי. בשלב מסוים העביר החבר 400 אלף שקל לשלמה ביטן לצורכי השקעה. ההשקעה נכשלה, וב-2017 החבר מניו-ג'רזי ביקש את הכסף בחזרה. האח של ביטן אמר שהוא יכול להחזיר את הכסף, אבל רק בתשלומים.
זה הרגע שבו הסיפור החל להסתבך. "השמעון הזה כמובן אמר לאחי שיש לו שכן באמריקה, חבר טוב, שעוזר לו עם תרופות", העיד ביטן. "ולשכן הזה יש אח, והוא גר בבני-ברק". ביטן לא זכר את שמו, ואחרי ריענון אישר שזהו אדם אחר בשם שמעון – הסוחר מוגרבי שהוזכר לעיל. הוחלט שבמקום להחזיר את הכסף לחבר האמריקאי, הכסף יועבר בתשלומים למוגרבי מבני-ברק.
"בפעם הראשונה נסעתי עם מ' למוגרבי בבני-ברק, הכרתי אותו, דיברתי איתו, שאלתי אותו אם מקובל עליו לקבל את הכסף הזה כהחזר להלוואה של אחי, והוא אמר 'כן'", העיד ביטן. "לאחר מכן אני הייתי כל הזמן בכנסת, ואחי לא יכול היה ללכת. מ' היה השליח".
לטענת ביטן, בתור התחלה אחיו משך 100 אלף שקל במזומן מהבנק. הוא לא הסביר מדוע הכסף הזה נמסר לסוחר מבני-ברק במזומן, ומדוע היה צורך בשירותי הבלדרות של עד המדינה. את שארית הכסף גייס דוד ביטן באמצעות הלוואות. הוא לקח 60 אלף שקל מאלי נחום, מהנדס שעבד עם עיריית ראשון-לציון. נחום הוא אחד הנאשמים בתיק, והכסף הזה מוגדר בכתב האישום כשוחד שהוא נתן לביטן בתמורה לקידום עניינים בעירייה – אבל ביטן טוען שמדובר בהלוואה.
לפי הגרסה של ביטן, כדי לכסות את הלוואת 60 אלף השקלים הוא נטל הלוואה אחרת בגובה 25 אלף דולר מיוסי חממי, חבר מועצת עיריית ראשון-לציון ויו"ר סניף הליכוד בעיר, שנחקר כחשוד בפרשה. חממי הלך לעולמו השנה, אחרי שהספיק להעיד במשפט ולספר שקיבל את הכסף ממקור מפוקפק ושבאף צ'יינג' לא הסכימו להחליף את השטרות משום שהם היו ישנים ואף נחשדו כמזויפים.
אבל ביטן כן הצליח להמיר את הדולרים המפוקפקים. לדבריו, הוא השתמש בכסף כדי להחזיר למהנדס את ההלוואה שמתוארת בכתב האישום כשוחד. היתרה נשמרה אצל עד המדינה, ולאחר התחשבנות הועברה לסוחר מבני-ברק. ביטן ציין שהחוב לחממי הוחזר רק לאחר פתיחת החקירה, באישור הפרקליטות. גם במקרה הזה לא מצא לנכון להסביר מדוע בעצם היה צריך להעביר את הכסף דרך הקופה הסודית, אצל איש שלטענתו לא נתן לו שקל.
ח"כ ביטן נעזר בעד המדינה מ' גם כדי לטפל בהוצאות החתונה של בתו, שהתקיימה באוגוסט 2017 באולמי לגו בראשון-לציון ותוארה בזמן אמת בעיתונות כ"שוחד חתונה" – כותרת שלדבריו העליבה עמוקות את המשפחה. ביטן הודה ש-מ' נתן 4,000 שקל לצלם שנשכר לצורך האירוע, שילם 7,500 שקל כטיפ למלצרים ו-6,000 שקל לזמר שהוזמן לאירוע "שבע ברכות". ההסבר של ביטן: מ' שמר עבורו על נתח גדול מהכסף שקיבלו בני הזוג הצעירים במתנה מהאורחים.
הנאשם סיפר שבגלל האורחים רמי הדרג שהוזמנו לחתונה, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, השב"כ הציב דרישות יוצאות דופן בנוגע לאבטחה. לדברי ביטן, עד המדינה טיפל גם בזה – ובסוף גם העביר את התשלום העיקרי לבעלי האולם, בסך למעלה מ-200 אלף שקל. ביטן טען שגם במקרה הזה נלקח הסכום מתוך המתנות הכספיות שהביאו האורחים. "כל המישמש שהוא עושה, שהוא כביכול שילם בשבילי, לא היה ולא נברא. שקר וכזב", סיכם.
מדוע ביטן לא שילם בעצמו? הטיעון שלו הוא שבדיוק באותו יום הזמינו אותו להתראיין בערוץ 12. הוא לא הסביר, והסנגורים כמובן לא שאלו, מדוע שארית הכסף מהחתונה – הרווחים – נותרה אצל הגזבר האישי שלו, ולא נמסרה לבתו ובעלה הטרי.
ביטן מעיד ברהיטות וברוגע כמי שבטוח שהאמת בצד שלו. העדויות וחומר הראיות מספרים סיפור אחר. חוץ מהצילומים ב"חדר העסקאות", עד המדינה גם תיעד את ההתחשבנויות עם ביטן בפתקים. לפי העדות שלו, אחרי כל התחשבנות נהג להשמיד את הפתק הישן ולרשום את המאזן בפתק חדש. מ' טען שביטן ביקש במפורש שלא יופיעו על הפתקים המילים "דוד" או "ביטן". הקוד שנבחר כדי לא לעורר חשד הוא שמו הפרטי של הבן של עד המדינה.
ביטן מכחיש הכל. "אין דבר כזה 'שיטת פתקים', זו טענה לא נכונה", העיד בבית המשפט. "כשהיו מדברים עם מ' הוא אהב לרשום – ובסוף השיחה היה קורע. מדובר בטיוטות". הסבר דומה מסר ביטן לגבי קטעי הקלטות שבהן הוא ו-מ' מדברים על סכומים, למשל בנוגע לכסף שיועבר לסוחר מבני-ברק. ביטן טען להגנתו שהם לא מדברים על כסף אמיתי שעבר מיד ליד, אלא על מקורות שמהם יוכלו לגייס את הסכום. "אין משמעות לכל המספרים שזורקים, זאת פשוט תוכנית רעיונית".
כמו בשאר ההזדמנויות שהיו לו, גם במקרה הזה ביטן לא מצא לנכון להסביר מדוע נזקק לקופה הסודית ולשירותי התיווך של מ'. התובעת בתיק, עו"ד אתי בן-דור מפרקליטות המדינה, הציגה את השאלה הזאת ל-מ' באולם לפני שנתיים. "אלה כספים שהוא לא יכול היה לקבל אותם, כי זה אסור", השיב בפשטות. "בגלל זה זה נעשה דרכי – אני הייתי הקופה שמקבלת ומשלמת".
בינתיים, בתום שבעה ימי עדות, נדמה שלדוד ביטן אין תשובה טובה.
21212-08-21
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
