ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
דוד ביטן הוא לא איש של אנדרסטייטמנט. את העדות הארוכה שמסר במסגרת משפט השוחד שלו מלווה סאבטקסט שרק עיוור יחמיץ. בחודשיים האחרונים התייצב ביטן פעמיים בשבוע בבית המשפט המחוזי בלוד ומסר את גרסתו למסכת השחיתות המסועפת שבה הוא מואשם. בין השורות צץ דפוס חוזר. לעתים קרובות, כשביטן מתייחס לעד מדינה או לאחד משותפיו לפשע, הוא דואג להוסיף שיוך פוליטי: "הוא היה ליכודניק", "חבר מרכז", "פקדנו אותה למפלגה" וכן הלאה.
ח"כ ביטן נאבק על חייו הפוליטיים, ובדרך חושף את מה שמתחבא מתחת למכסה המנוע של המפלגה שהוא ממשיך לייצג בכנסת חרף כתב האישום החמור. אם לסמוך על התיאורים שלו, הליכודניקים של ראשל"צ והסביבה הם כנופיה של מאכערים שלמדו איך להתחבר לעטין המוניציפלי, ואחר כך לעטין הארצי, כדי להשיג הנחות וג'ובים, להלבין כספים בהיקפים נכבדים, לקצר הליכים, לאכול ולהאכיל שוחד. ביטן כמובן טוען שהכל כשר, ושזו דרכו של עולם.
ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, מואשם בעשרה סעיפים של שוחד, במרמה והפרת אמונים וברצף של עבירות כלכליות. בשבוע שעבר, מול אולם ריק מקהל ומעיתונאים, הסתיימה חקירתו הראשית.
ביומיים האחרונים של עדותו הוא התייחס לכמה מקרים שבהם לכאורה גייס בניגוד לחוק עשרות אלפי שקלים כחלק מהיערכותו לפריימריז בליכוד. חוץ מתרומות כשרות שהופקדו בחשבון המפוקח שביטן פתח לצורך מערכת הבחירות, החקירה העלתה שתורמים העבירו גם כסף לקופה הסודית שניהל עבורו ה"גזבר" שלו, מ' – איש ליכוד, מאכער, מלווה בריבית ובעל חנות רהיטים שהפך לעד המדינה המרכזי בתיק.
זאת הקופה שאליה לפי כתב האישום זרמו מאות אלפי שקלים מכיסם של יזמי נדל"ן שנעזרו בביטן כדי לפתוח דלתות ולהשיג הטבות. ביטן כבר אישר שהיתה קופה כזאת, אבל הכחיש שהכסף שנצבר בה ניתן כשוחד.
ביטן סיפר בעדותו על מפגש שהתקיים בפברואר 2017 שבו הודיע לפרלמנט החברים שלו שהוא מתכוון להתחיל לגייס כספים לפריימריז. הוא גיבש רשימה של תורמים אפשריים. אחד משותפי הסוד שלו היה חברו ה"גזבר". הבחירות הבאות אמנם נועדו להתקיים (ואכן התקיימו) רק כעבור שנתיים, אבל ביטן טען להגנתו שגם ח"כים אחרים בליכוד כבר החלו להתארגן.
לטענת ביטן, הוא פנה לתורמים הפוטנציאליים, אבל אף אחד מהם לא תרם. "זה תרומה, לא נעים לבלבל את המוח", הסביר. "אתה מבקש פעם אחת, מקסימום פעמיים, אם לא מסתדר – מאותו רגע אני לא מדבר על זה יותר".
אלא שלפי כתב האישום, כמה מהתורמים דווקא כן העבירו כסף – אבל לא דרך מנגנון התרומות השקוף, זה שנתון לפיקוח של מבקר המדינה, אלא ישירות לקופה הסודית שבה נשמרו כספי השוחד.
אחד מנותני הכסף היה פעיל פוליטי בשם צחי ג'דע, בעל נגרייה וחבר של ביטן שסייע לו בכמה קמפיינים פוליטיים. ביטן סיפר שג'דע השתתף במפגש בפברואר ואמר לו שיגייס עבורו שתיים-שלוש תרומות, מהכיס האישי שלו ומבכירים בחברת הבנייה הגדולה פרץ בוני הנגב.
בערך באותה תקופה ג'דע גם נזקק לסיוע מביטן: שותף שלו, מלונאי, ניסה לקדם פרויקט בנייה בנתניה. לפי כתב האישום, ביטן סידר למלונאי פגישה עם שר התיירות דאז, יריב לוין – ואחרי הפגישה המיזם התקדם. כעבור כמה חודשים התייצב ג'דע אצל ה"גזבר" של ביטן ומסר לו שני צ'קים בסכום כולל של 23,400 שקל. כתב האישום מייחס לשניהם עבירת שוחד.
בשבוע שעבר, באולם בלוד, ביטן הכחיש כל קשר. "לא דיברתי עם יריב לוין", הכריז. ביטן טען שלא היה ידוע לו דבר על הכסף, ושבכל מקרה לא מילא שום תפקיד בקביעת הפגישה עם השר לוין ולא השתתף בה.
לרוע מזלו, הפגישה עם לוין התקיימה בכנסת ותועדה. אישורי הכניסה של היזם, מאיר מנקוביצקי, נשאו את שמו של ביטן. ב"שקוף" אף נחשף בעבר שהפגישה נרשמה ביומנו של לוין כפגישה עם ביטן.
לביטן היה הסבר יצירתי בנוגע לטביעות האצבע הללו. לטענתו, לאחד העוזרים הפרלמנטריים שלו, עוז מלכה, היה קשר אישי עקיף עם המעורבים, והוא סייע להם באופן עצמאי. לטענת ביטן, העוזר גם היה זה שהשתמש במחשב הלשכתי כדי להפיק את אישורי הכניסה. ביטן טען שהוא עצמו טכנופוב ולא נוגע במחשבים, גם לא במחשבים שרשומים על שמו ונמצאים במשרדו. צחי ג'דע, שכאמור עומד לדין לצד ביטן, טרם העיד במשפט.
תורמת פוטנציאלית אחרת שהופיעה ברשימה של ח"כ ביטן היא ליהי קופרלי – מכרה ותיקה שלו, בת למשפחה ששולטת ברשת המרכולים חצי חינם, שאחראית לתחום הנדל"ן בקבוצת החברות המשפחתית. ביטן תיאר אותה כ"ליכודניקית" ולקח קרדיט אישי על צירופה למפלגה.
רשת חצי חינם מפעילה שלושה סניפים בראשון-לציון, ובשנים הרלבנטיות לפרשת השחיתות הסתייעה כמה פעמים בקשרים של ביטן כדי לקבל היתרים, לפתוח דלתות ולהסדיר בעיות תכנוניות מול העירייה. כתב האישום גורס שביטן קיבל בתמורה מרשת המרכולים שוחד בסך 40 אלף שקל, בארבעה תשלומים שסווגו באופן כוזב כרכישת שירותי פרסום מהעירייה.
על הנייר, הכסף הועבר למועדון הכדורגל העירוני, שנקלע לקשיים תזרימיים ופעל תחת חסותו של ביטן. לפי כתב האישום, ב-2014 ביקש ביטן מאחד מעובדי המועדון, כדורגלן עבר בשם בני שלום, להיפגש עם קופרלי ולאסוף ממנה את ארבעת הצ'קים. אלו הועברו לעמותה שניהלה את מועדון הכדורגל – ושלום קיבל תמורתם כסף מזומן ומסר אותו לביטן.
שלום, שאינו עומד לדין, העיד במשפט בשנה שעברה. הוא סיפר שביטן שלח אותו למשרדי חצי חינם כדי לאסוף מעטפה עם "תרומה", ושם פגש את קופרלי. "קיבלתי ממנה את המעטפה, והבאתי אותה לדוד", העיד. באופן רשמי הכסף אמנם נועד לרכישת פרסום, אבל לשלום נאמר שתכליתו האמיתית היתה כיסוי חובות העבר של מועדון הכדורגל – משימה מתמשכת של ביטן שסיבכה אותו בחובות, בין היתר לשוק האפור, אחרי שעירבב בין כסף ציבורי ופרטי.
לפי העדות של שלום, אחרי שהביא את המעטפה עם הצ'קים למשרדו של ביטן בעירייה, ביטן ביקש ממנו להעביר אותה למנהל עמותת הספורט. שלום ציית, ואחרי כמה ימים מנהל העמותה מסר לו מעטפה של מזומנים עבור ביטן. "את המעטפה נתתי לדוד, ודוד עשה מה שהוא מבין", העיד שלום.
גרסתו קיבלה אימות בעדותה של קופרלי, שכבר הורשעה במתן שוחד לביטן במסגרת עסקת טיעון. קופרלי אישרה שלא היתה שום עסקת פרסום, ושהכסף הוגדר מראש כ"תרומה". ח"כ ביטן, בעדותו, שלל כל קשר לעסקה הכוזבת. "אין לי שום קשר לצ'קים האלה, הכל בני שלום", טען.
האינטרסים של ביטן וחצי חינם הצטלבו שוב ב-2017, בדיוק כשנערך לפריימריז בליכוד. ביטן סיפר בעדותו שבוקר אחד קיבל טלפון מקופרלי, שביקשה להיפגש איתו לקפה. בפגישה סיפרה לו שבאחד מסניפי חצי חינם בעיר, ברחוב הכשרת היישוב, יש בעיות בלחץ המים, ושהסניף עלול לא לעמוד בדרישות שירותי הכבאות. ביטן אמר שינסה לסייע, ולפי כתב האישום קבע לה פגישה עם מנכ"לית "מניב", תאגיד המים העירוני.
כתב האישום גורס שבתמורה ביטן ביקש מקופרלי תרומה לפריימריז – אבל לא תרומה מסודרת ומפוקחת, אלא סכום שיועבר לקופה הסודית שלו ויולבן דרך חנות הרהיטים של מ', עד המדינה. מ' פנה אליה, הציג את עצמו כ"חבר של דוד", והם קבעו להיפגש למחרת בחנות. אלא שלבסוף קופרלי לא הגיעה, והכסף לא הועבר.
כשהעידה בבית המשפט, אחרי החתימה על עסקת הטיעון, אמרה קופרלי שהיה ברור לה שאין באמת דבר כזה "תרומה לחנות רהיטים". "עברתי פה דרך ולמדתי כמה דברים – מה זה מתן שוחד, וכמה תמימה וטיפשה הייתי", הוסיפה.
כתב האישום מייחס לביטן עבירה של בקשת שוחד. למרבה ההפתעה, כשהתבקש להתייחס למקרה בבית המשפט הוא הודה שאכן ביקש מקופרלי כסף מיד אחרי הפגישה שבה דנו בבעיית לחץ המים בסופרמרקט. "בדרך לאוטו, מה שנקרא, שאלתי אותה אם היא תהיה מוכנה לתרום לפריימריז – והיא אמרה לי 'כן'", גילה ביטן. "הסכום המקסימלי היה בסביבות 11 אלף, והיא אמרה: 'אני אתרום 10,000'".
שם נוסף שמופיע ברשימת התורמים הפוטנציאליים של ביטן הוא אלברט ביטון, איש עסקים מראשון-לציון, מכר של ביטן מבית הכנסת, שעומד גם הוא לדין. כתב האישום מתאר את ביטון כ"חבר ליכוד ובעל קשרי ידידות עם הנאשם ביטן". לאלברט ביטון היה אולם אירועים סמוך לקניון הזהב בעיר. אחרי שהעירייה דרשה ממנו לשלם חוב ארנונה של 526 אלף שקל, פנה לביטן לעזרה. סדרה של פעולות שביצע ביטן הצליחה לחתוך את החוב ב-54 אלף שקל.
החקירה הפלילית העלתה שבתמורה לסיוע הזה קיבל ביטן 10,000 שקל שהופקדו בקופה הסודית. "הנאשם ביטן פעל תוך שימוש בידע ובקשרים שצבר בתפקידיו העירוניים, וכן תוך ניצול מעמדו הציבורי, השפעתו ויכולת פעולתו הנובעים מהיותו חבר כנסת ויו"ר הקואליציה", גורס כתב האישום, שמייחס לביטן לקיחת שוחד והלבנת הון.
"זה נכון שביקשתי ממנו תרומה לפריימריז, אבל סמיכות הזמנים היא מקרית", התגונן ביטן בבית המשפט. "אלברט פנה אלי ואמר לי שבעירייה עושים לו עוול – שהוא רוצה לשלם, אבל מנפחים לו את הסכום. אמרתי 'בסדר, תן לי לבדוק את זה' – בדקתי, וראיתי שבאמת יש עם זה איזושהי בעיה".
כדי לפתור את הבעיה של חברו כינס ביטן פגישות עם בעלי תפקידים בכירים בעירייה, בהם עובדי אגף השומה, חבר המועצה מהליכוד יוסי חממי, שהלך לעולמו מאז, ומנהל אגף הגבייה שלומי קונסטנטין, שהיה חשוד בתיק אך לבסוף לא הועמד לדין. "הם לא התייחסו אלי לא כחבר כנסת ולא כיו"ר קואליציה, אלא כאדם שעבד 29 שנה בעירייה, כחבר מועצה, סגן ראש עיר – ישבתי איתם המון ישיבות", טען ביטן. "הם לא נפגשו איתי בגלל שהייתי חבר כנסת, אלא בגלל שזה אני".
לביטן גם היה גם טיעון עקרוני. "ההבנה שלי היתה ברורה – שאין שום בעיה לקבל תרומה בפריימריז וגם לטפל בפניית ציבור מאותו אדם שנתן תרומה, לפני ואחרי הפריימריז", אמר בבית המשפט. לדבריו, מדובר בתופעה תקינה ונפוצה בפוליטיקה המקומית, וכדי להמחיש זאת הוא מתכוון לזמן לעדות שני ח"כים שכיהנו בעבר כסגני ראש עירייה: אלי דלל (הליכוד) מנתניה ורון כץ (יש עתיד) מפתח-תקווה.
באופן מפתיע, ביטן אישר שאלברט ביטון נתן לו כסף. התירוץ: חתונת בתו של ביטן. חלק לא מבוטל מהכסף שנתנו האורחים לזוג הצעיר התגלגל לקופה הסודית שניהל עד המדינה. ביטן סיפר שביטון כלל לא הגיע לאירוע, ובכל זאת נתן לו צ'ק על סך 5,000 שקל. לטענת ביטן, הוא דחה את הצ'ק בטענה שהסכום גבוה מדי – אבל ביטון התעקש, ולא נותרה לו ברירה אלא לקבל את הכסף. הצ'ק הגיע לידי מ', שהשתמש בו לכיסוי חלק מהטיפ שניתן למלצרים בחתונה.
ביטן כנראה הרשה לעצמו לדבר בפתיחות על הצ'ק משום שהוא לא נכלל בכתב האישום. עו"ד גד זילברשלג, חבר בצוות הסנגורים של ביטן, הציג לו גם את התשלום שעליו הוא כן מואשם בשוחד: צילום של צ'ק על סך 10,000 שקל שרשם ביטון לפקודת חברה בבעלותו של מ', בצירוף חשבונית. "אני לא מכיר את הצ'ק הזה", התגונן ביטן, "נדמה לי שהפעם הראשונה שראיתי אותו היתה בחקירה".
אלברט ביטון, שמואשם במתן שוחד, יקבל הזדמנות להציג את גרסתו בהמשך המשפט. הנאשם דוד ביטן יחזור לבית המשפט לקראת סוף החודש, לתחילת חקירתו הנגדית. עד עכשיו מסר ביטן את גרסתו בהנחיית צוות הסנגורים הנרחב שגייס, שכולל שלושה משרדי עורכי דין שונים. בחקירה הנגדית יחקרו אותו התובעים מטעם המדינה, שינסו להפריך את הסבריו לגבי מנגנון השוחד.
לעיון בפרוטוקול יום העדות העשירי של דוד ביטן, 11.11.2025
לעיון בפרוטוקול יום העדות ה-11 של דוד ביטן, 13.11.2025
21212-08-21
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
