ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

בעקבות הביקורת, אשת סביבה ביטלה הרצאה בחסות חברות הנפט

מכון הנפט, המאגד שורה של חברות מזהמות, הפיץ לציבור קורס תכנון סביבתי "בראייה מקיימת". בין המרצים: מנכ"לית החברה להגנת הטבע לשעבר איריס האן, שאף הקימה עמותה המתיימרת לתבוע חברות שהמכון מאגד. האן בחרה לבטל את השתתפותה לקראת הפרסום ב"שקוף". תגובתה: "אין סיבה להדיר קהל בשל זהות האכסניה"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מנכ"לית החברה להגנת הטבע לשעבר, איריס האן, הסכימה להרצאה בתשלום עבור מכון הנפט, כיום המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. האן, עורכת דין במקצועה, מרצה בטכניון, הקימה ולוקחת חלק פעיל בעמותת "firefly" שפועלת בדרכים משפטיות נגד התעשיות המזהמות. לאחר פניית "שקוף" ביטלה את הרצאתה והפרסום הממומן של המכון הוסר מהרשתות החברתיות.

מכון הנפט הוא גוף שקם בשנות השישים של המאה הקודמת כמעין גילדה מקצועית לתעשיות בתחום. הוא בין היתר משמש סוכן ידע ומחקר, נציגיו יושבים בוועדות הכנסת בדיונים מקצועיים ובפורומים בינלאומיים, והוא מפעיל קורסים שונים. במכון חברים בתי הזיקוק, תעשיות הדלק, חברת חשמל, חברות הכימיה הגדולות, יצרני אנרגיה וחשמל פרטיים. החברות במכון משלמות דמי חבר ובאתר המכון מתגאים שאותן החברות אף משמשות כלקוחות המכון בתחומים שונים. 

פרסום הקורס של מכון הנפט, כפי שהופץ ברשתות

טייקונים מזהמים ממרקים את תדמית מפעליהם על ידי השקעות יח"צניות כמו פקולטות על שמם, קורסים סביבתיים, שינוי שם המותג ושימוש מרובה בצבע הירוק

בחודש נובמבר המכון יפתח קורס בן חמישה מפגשים באופן המשווה לו עיסוק סביבתי, תחת השם "תכנון והקמת תשתיות אנרגיה ומים בראייה מקיימת". לפי הפרסומים באתר המכון הקורס יתקיים בבית הספר למדעי הנפט והאנרגיה של המכון עצמו ברמת אביב והוא מיועד לעובדים מהרשויות המקומיות, מתכננים, משרדי ממשלה, חברות אנרגיה ותשתית, אדריכלים, מהנדסים וסטודנטים. 

הקורס מבטיח את הבסיס לניהול פרויקטים מורכבים, הכרות עם החקיקה וכמובן צמצום השפעות סביבתיות ואקלימיות בעלות של 3,000 שקל, או בהנחה לחברים במכון. בקורס, שהפרסומים לו קודמו תחת תוכן ממומן, מרצים בכירים מתעשיות האנרגיה השונות, כמו גם משרד האנרגיה וחברת נגה לניהול מערכת החשמל, לצידם גם האן. 

מכון נפט ואנרגיה מזהמת המתהדר בקידום קיימות וסביבה, יכול להיכנס תחת ההגדרה "גרינווש", או בעברית התיירקקות. טייקונים מזהמים, כמו עידן עופר הבעלים של כיל או לן בלווטניק בעל מפעל "נשר", שצברו את רווחיהם כתוצאה מזיהום יתר ומאבק בכל דרישה לצמצמו, ממרקים את תדמיתם על ידי השקעות יח"צניות כמו פקולטה לקיימות על שמם, פרויקטים קהילתיים, כנסי סביבה, קורסים ומלגות. לעיתים אף באופן ישיר על ידי הפיכת הלוגו וצבעי המותג לירוקים ושינוי שם הגוף בו הם פועלים, כמו במקרה של מכון הנפט.

לפני כשנה האן הקימה יחד עם עו"ד אסף פינק ושותפים נוספים את עמותת firefly שמטרתה בין היתר, הגשת תביעות ייצוגיות בתחומי הסביבה ובריאות הציבור. במילים אחרות, יד אחת של האן מבקשת לתבוע את חברות הנפט והאנרגיה ובשניה היא הסכימה לקבל מהן כסף על הרצאה בקורס ומשמשת חותמת סביבתית למכון המאגד תחתיו חברות כמו בז"ן (בתי הזיקוק), שהפרו שוב ושוב את חוק אוויר נקי ומהווים יעד מרכזי למאבק תושבי חיפה הטוענים כי נפגעו בריאותית מהזיהום.

חומר דמוי קצף זורם לנחל הקישון מכיוון מפעלי בתי הזיקוק (צילום ארכיון: מערכת "שקוף")

בשיחה עימה האן אמרה שמדובר בהרצאה אחת ובשכר סמלי והופתעה שהפרסום של הקורס מופץ ברשתות. היא טענה כי "אינה עובדת המכון בשום צורה ואופן, ולא מחוייבת לו או לאג'נדה שלו בשום דרך". לשיטתה, מכון הנפט שחברות בו התעשיות המזהמות בישראל, מספק במה ראויה, ששונה בעיניה מאירוע גרינווש מובהק כמו "כנס סביבה 2050" המארח את צמרת התעשייה לצד הרגולטור המפקח וארגוני סביבה.

לתגובה המלאה של עו"ד איריס האן

"אני מאמינה שחשוב מאוד לנהל את השיח הסביבתי לא רק בתוך בתנועה הסביבתית, אלא גם ב'בתים' הפחות צפויים וקלים – כלומר בקרב קהלי יעד שהנושא הסביבתי אינו מובן בהם מאליו – זו דרך לאתגר חשיבה, להתווכח וליצור תובנות.

"לכן, נעניתי לפנייתה של דורית הוכנר, מארגנת הקורס, שאני מכירה שנים רבות מוועדות התכנון ומעריכה כדמות מקצועית גם כאשר דעותינו מנוגדות.  

"מדובר בהרצאה חד פעמית ודיון מקצועי על דילמות סביבתיות בתכנון תשתיות אנרגיה, הרצאה מקצועית בנושא חשוב מאין כמוהו, לקהל יעד רלוונטי שלחלקו זה יהיה גם פחות מובן מאליו – מה שאני רואה כחובה והזדמנות. 

העיסוק המרכזי שלי הוא הוראה אקדמית בעולם התכנון, חוות דעת בתחום התכנון הסביבתי ואקטיביזם סביבתי.  כשיש הזדמנויות להשפיע אני עושה זאת בחפץ לב. איני רואה סיבה להדיר קהל שבסופו של דבר חשוב שיכיר את האג'נדה, רק בשל זהות האכסניה בה אתן את ההרצאה. בדיוק כפי שאיני רואה בעיה להיות חלוקת דעות עם חלק מהאנשים שם, נהפוך הוא. 

"בימים אלה במיוחד חשוב לי לא למהר לפסול ולהדיר אלא לנסות לחבר ולהעשיר את השיח. אשמח לנצל את הניסיון שצברתי בקיום דיאלוגים מורכבים ובשינוי עמדות, כמו גם בעבודה משפטית היכן שצריך, כדי לחתור לתכנון סביבתי טוב יותר. אני מאמינה בשילוב בין הדברים כמשפיע ומחולל שינוי. למותר לציין כי איני עובדת המכון בשום צורה ואופן, ואיני מחוייבת לו או לאג'נדה שלו בשום דרך. 

"על אף שאיני רואה, כאמור, כל פסול (נהפוך הוא) במתן ההרצאה, לאחר מחשבה נוספת והתייעצות בתוך העמותה, החלטתי לבטל את ההרצאה בכדי למנוע לזות שפתיים".


לא ניתן היה להשיג את תגובת מכון הנפט.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

2 Responses

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,145 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק