נציג של עידן עופר יתארח בכנס אקדמי לאנרגיות מתחדשות

המכללה האקדמית סמי שמעון תארח בסוף החודש כנס שנתי שעוסק באנרגיות מתחדשות, בהשתתפות נציג התאגיד המזהם כיל שבבעלות כעידן עופר, שהוזמן להציג פרויקט שנוי במחלוקת. מדובר בפרויקט באזור ים המלח, אליו מתנגדים גורמי המקצוע המשרד להגנת הסביבה. משבצת נוספת בכנס האקדמי מוקדשת להרצאה של פרופ' יונתן דובי, המקדם תפיסות השוללות את קיומו של משבר האקלים. בכנס מרצה אישה אחת בלבד, מבין כל 30 המשתתפים.

את הכנס מפיקה התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל, והוא יתקיים בשלוחה הדרומית של המכללה, בבאר שבע. "זוהי הזדמנות בלתי רגילה לסטודנטים", כתבו באתר המכללה, כדי למשוך את תלמידי המקצועות הטכנולוגיים השונים להאזין לשורה של מרצים מחזית התעשייה האנרגטית בישראל. 

תחת הכותרת "פרויקטים בתחום חשמל ואנרגיה בנגב", תשתתף חברה בעלת היסטוריה עבריינית סביתית וחקירת משטרה פתוחה בתחום הסביבה: כיל, הנקראת כיום קבוצת ICL. נמרוד לוי, מנהל פיתוח עסקי באנרגיה בחברה ידבר מול הסטודנטים על פרויקט שהתאגיד מקדם במפעלי ים המלח, "סדום הירוקה", או בשמו האמיתי: מיזם תחנת כוח לייצור אנרגיה סולארית במיצרי לינץ'. 

בעבר ניסתה כיל לקדם את הפרויקט בכנסי סביבה, כשאחד מבכיריה הוזמן על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה לדבר כ"יזם אקלים". לאחר חשיפת "שקוף" השתתפותו בוטלה. 

מדובר בתכנון להקמת שדה של פאנלים סולארים, שיוצב על סוללות מלח בשטח פתוח. על פניו, זוהי הזדמנות של החברה המזהמת, שפגיעותיה בטבע וכישלונות השיקום שלה דונו שוב ושוב בבית המשפט, להציג עשייה סביבתית חיובית. זאת, באופן ההולם את התופעה המוכרת בשם "גרינווש" (או בעברית: התיירקקות), במסגרתה חברות ותאגידים מזהמים תורמים לקידום פרויקטים סביבתיים, שתועלתם נמוכה לאין שיעור מנזקי הזיהום, כשעשייה זו מסייעת למיתוג ויחסי הציבור של התאגיד כ"ירוק".

התרגיל של כיל

אלא שבמקרה זה, לא רק שהמכללה, הפועלת כגף חינוכי במימון ציבורי, מסייעת למבצע הגרינווש של כיל – אלא שמדובר בפרויקט שנוי במחלוקת ואף מזיק סביבתית. תחקיר "שקוף" העלה בעבר כי גורמי המקצוע מתנגדים לו, וכי מדובר בתרגיל שיסייע לתאגיד לחמוק מתשלום של מיליארדים לביצוע הטמנת פסולת באזור ים המלח. 

כיל התחייבה לפני שנים לחפור מאות מיליוני טונות של מלח מקרקעית בריכות האידוי – בעלות 7.5 מיליארד שקלים – כדי למנוע הצפה של המלונות הסמוכים. אך במקום לפזר את המלח בים הצפוני כפי שהתחייבה, היא מעוניינת לערום את טונות המלח ולהקים מעל הר הפסולת שדה סולארי עצום שעלול לפגוע בסביבה. לפי גורמי המקצוע, בנייה של סוללות מלח לא רק שתגרום לפגיעה נופית, ותשמש לדחות את הטמנת המלח כפי שהחברה התחייבה, אלא שמדובר באשפה לכל דבר שכדי לפנות אותה ביום מהימים יהיה צורך בהשקעה משמעותית.

"סדום הירוקה זו שערוריה. התוכנית הזו צריכה להיגנז ולא להופיע בכנסים מול סטודנטים"

נרי אראלי, תושב עין גדי, חבר ב"מדבר קיימא"

במשרד להגנת הסביבה הבהירו בתגובה ל"שקוף" במסגרת התחקיר כי הם מתנגדים לפרויקט: "מניפולציה נוספת על הטבע לפי המוצע בפרויקט, היא בעלת סיכונים שאין לנו שום יכולת לשער כעת את הסתברותם ותוצאתם. המשרד סבור כי במרחב רגיש זה יש להקטין ככל הניתן את ההתערבות של האדם, בוודאי במרחב של מפעלי הים המלח – שם שונה הטבע לבלי היכר", אמרו בשעתו ל"שקוף". עוד הוסיפו כי "לעמדת המשרד, יש להימנע ממתן מענה לבעיה סביבתית אחת על ידי יצירת בעיה סביבתית אחרת". באחרונה הבהיר המשרד ל"שקוף" כי לא חל כל שינוי בעמדת המשרד בנושא. 

נרי אראלי, פעיל סביבה בארגון מדבר קיימא וחבר קיבוץ עין גדי, הביע תרעומת על השתתפות כיל בכנס ואמר בשיחה עימו כי "סדום הירוקה זו שערוריה – במקום לבצע את מה שהתקבל בהחלטת ממשלה, על פיה כיל צריכים להטמין את המלח הקצור באגן הצפוני – הם לא מפסיקים להמציא תרגילים והתחמקויות בגלל שזה עולה להם כסף". עוד הוסיף כי הקמת הפרויקט הוא "בבחינת העדפת הכסף ועידן עופר על פני איכות הסביבה ותושבי האזור". לשיטתו, "התוכנית הזו צריכה להיגנז ולא להופיע בכנסים מול סטודנטים".

משבר האקלים כמיתוס

בחירה נוספת של מארגני הכנס, אותו מוביל היו"ר ד"ר דמיטרי ביימל, ראש המחלה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בשלוחה הדרומית של המכללה, היא הקדשת משבצת יחיד לפרופ' יונתן דובי, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון. דובי, שאינו עוסק במחקר אקדמי של אנרגיות מתחדשות או במדע האקלים, טוען בשנים האחרונות כי שינויי האקלים אינן תוצאה של פעילות אנושית, מכאן שלתעשיות הנפט והדלקים הפוסיליים אין השפעה על ההתחממות הגלובלית על ידי פליטת גזי חממה. דובי אף כתב את ההקדמה לספר "אפוקליפסה אף פעם – כיצד בהלת האקלים פוגעת בחברה" מאת מייקל שלנברגר, שתורגם לעברית.

ההרצאה שלו, כך לפי התוכניה, תעסוק ב"משבר האקלים והשפעתו על תחום האנרגיה – בחינת המיתוסים מחדש". לצידו של דובי, נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא ישתתף אף אקדמאי או חוקר אקלים, שיציג את התפיסה הרווחת במדע מול הסטודנטים, יענה לשאלות מדעיות וימסגר את תפיסותיו של דובי בהקשרים פוליטיים ואקטואליים. דובי יציג את משנתו בהנחיית מהנדס מומחה, רפי אהרוני.

"חבל שתחום של התכחשות לגורם האנושי כמרכיב בשינוי האקלים, שמצוי במיעוט, מקבל במה מרכזית להרצאה ואינו חלק מדיון שיכול להציג טענות בעד ונגד"

דורית בנט, יועצת לאנרגיה מקיימת

בניית הכנס מגלמת גם פערים מגדריים משמעותיים. בתוכניה המקורית של האירוע משתתפים כ-30 מרצים, אולם אף לא אישה אחת. גרסה מעודכנת ומפורטת של התוכניה, שהופצה ברשתות החברתיות לאחרונה, הציגה תיקון קל, ושילבה בשולחן עגול את דורית בנט, מייסדת אילת אילות אנרגיה מתחדשת ויועצת לאנרגיה מקיימת. "חבל שבכנס אנרגיה שמובילה אקדמיה, לא נעשה מאמץ לייצר שוויון או שוויון חלקי בין המרצים למרצות", אמרה בשיחה עם שקוף. "המוסד האקדמי רוצה לחנך לשוויוניות מגדרית עד כמה שניתן ולעודד נשים לקחת חלק בשוק האנרגיה העתידי". עוד הוסיפה באשר להשתתפותו של פרופ' דובי כי "חבל שתחום של התכחשות לגורם האנושי כמרכיב בשינוי האקלים, שמצוי במיעוט, מקבל במה מרכזית להרצאה ואינו חלק מדיון שיכול להציג טענות בעד ונגד".

במכללה עצמה קורסים שונים שעוסקים בקיימות ואף תואר שני להנדסה ירוקה, אותו מנהלת פרופ' אריאלה בורג, שנכון למועד כתיבת שורות אלה, לא משתתפת בכנס. "לפני שאני עונה לך ומביעה את דעתי, אני אשמח לחשוב על הסוגיה", אמרה בשיחה עם "שקוף". "זה לא כנס שאני מובילה, אשמח לבדוק מה שאת אומרת", אמרה. בפנייה נוספת, בורג ביקשה לפנות ליחסי הציבור של המכללה וסירבה להתראיין. פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות, מרצה במכללה וחבר סגל, שאף מפרסם מעת לעת טורים באתר זה, השיב כי אינו מכיר את הכנס ומוטב לפנות למארגניו לתגובה. 

מערך יחסי הציבור של המכללה לא שלחו תגובה, וטען כי המכללה לא הפיקה את הכנס, אלא התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל. ביחסי הציבור של הכנס אף סירבו להשיב אם קיבלו כסף מהמשתתפים. 

מתאגיד כיל לא נמסרה תגובה.