ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

אדלסון, אריסון, עופר: כמעט חצי מתארי הכבוד באונ' רייכמן ניתנו לתורמים הגדולים

מבדיקת "שקוף" עולה שכ-40% ממקבלי תואר דוקטור לשם כבוד במוסד האקדמי הם גם מהתורמים הגדולים ביותר שלו • וגם: ריכוז חריג של בעלי השפעה ואינטרס בדירקטוריון האוניברסיטה • כל הנתונים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כמעט חצי ממקבלי תואר הכבוד - מהתורמים הגדולים (צילום מסך)

מדי שנה מחלקת אוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי הרצליה) תואר דוקטור לשם כבוד. בדברי ההסבר להענקת התואר מתמקדים לרוב בעשייה ובתרומה החברתית הענפה של מקבלי התואר, אך מסתמן שישנו פרט נוסף ומוצנע שמשפיע על קבלת התואר: תרומה כספית לאוניברסיטה. בדיקת "שקוף" מעלה שכ-40% ממקבלי התואר גם תרמו למוסד האקדמי כספים. בין התורמים שקיבלו את התואר הנחשק אפשר למצוא בעלים של חברות מזהמות וחברות שנקשרו לפרשות שוחד ושחיתות; אנשי עסקים שהעלימו מס במיליונים; בעלים של כלי תקשורת; ובעלי ההון החזקים במשק.

אוניברסיטת רייכמן היא אוניברסיטה פרטית שלא נתמכת על ידי המדינה, ומתוך כך חוק חופש המידע לא חל עליה. כשביקשנו את רשימת התרומות המלאה התחמקו שם באלגנטיות וטענו כי "שמות התורמים הגדולים שלנו מופיעים על גבי המבנים בקמפוס, מכוני המחקר, התוכניות האקדמיות השונות ופרסומי האוניברסיטה", וכי הם "מכבדים את פרטיותם של תורמינו".

בית הספר לתקשורת על שם סמי עופר באוניברסיטת רייכמן (צילום: מתוך ויקימדיה)

אכן כפי שטוענים ברייכמן ניתן למצוא את שמות התורמים על גבי המבנים ומכוני המחקר. כך לדוגמה תוכלו למצוא את בית הספר לקיימות מיסודן של כיל ובזן (של הטייקון עידן עופר); בית הספר הבינלאומי על שם רקנאטי; בית הספר לתקשורת על שם סמי עופר; בית הספר למנהל עסקים על שם אריסון; בית הספר לממשל על שם לאודר (בעלי ערוץ 10 לשעבר); בית הספר לפסיכולוגיה על שם ברוך איבצ'ר; וכמובן בית הספר ליזמות על שם ד"ר מירי ושלדון אדלסון.

הקריטריונים לקבלת אות כבוד: יזמות, ציונות – ותרומה לאוניברסיטה

מדובר ברשימה חלקית, אך היות שהאוניברסיטה מוגדרת כחברה לתועלת הציבור, ניתן להזמין את כל המסמכים שלה ממשרד המשפטים, כך שאין צורך בשיתוף הפעולה שלה כדי לחשוף את שמות התורמים. "שקוף" חושף את רשימת התורמים המלאה בין השנים 2019-2021. 

והנה הנתונים אודות אותות הכבוד שמעניק המוסד. לכאורה, הקריטריונים לקבלת אות כבוד הם "ציונות, יזמות, אחריות חברתית, פילנתרופיה והצלחה עסקית". אך כפי שהנתונים מראים ישנו קריטריון נוסף, אמנם לא הכרחי – אבל משפיע בפועל – תרומת כספים לאוניברסיטה.

גם היא הוכרה כעמיתת כבוד. שרי אריסון (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

מרים אדלסון, שמחזיקה בעיתון "ישראל היום", ובעלה שלדון אדלסון ז"ל הרוויח את הונו בתעשיית ההימורים, תרמה יותר מ-10 מיליון שקלים. היא הוכרה על ידי האוניברסיטה בתור עמיתת כבוד ב-2010, ושוב ב-2021 כשקיבלה תואר דוקטור לשם כבוד. 

מי עוד תרמו והוכרו כעמיתי כבוד? עידן עופר, הבעלים של כמה מהחברות המזהמות בארץ, תרם את בית הספר לקיימות וקרנות בשווי מיליוני שקלים; שרי אריסון, שחברת שיכון בינוי שבשליטתה נחשדה בפרשות שוחד ושחיתות באפריקה, תרמה עשרות מיליוני שקלים להקמת המעונות; ​המיליארדר מורי ארקין, איש העסקים שלמה אליהו, והמיליארדר מוריס קאהן – שנקשרו כולם להעלמות מיסים ותכנוני מס בשווי מיליונים; ועוד רבים. סך הכול קיבלה רייכמן בשלוש השנים שנבדקו תרומות בשווי של כמעט 300 מיליון שקלים (לא רק מקרב מקבלי האותות).

חשוב להדגיש שרוב מקבלי תארי הכבוד הם אנשים ישרים שתרמו רבות לחברה ולמדינה. אך כש-40% מהם נמנים גם על רשימת התורמים של האוניברסיטה, עולה החשש שתואר הכבוד הוא חלק מיחסי תן-קח שמנהלת האוניברסיטה עם בעלי הון. יחסים אלו מדגישים שוב את הסכנה ביצירת תלות בתרומות: כפי שחשף אור קשתי ב"הארץ", נשיא אוניברסיטת תל אביב חתם על מכתב תמיכה במיליארדר הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ' לבקשתו, כאשר נשמע בהקלטה מסביר כי לא יכול היה לסרב בשל תרומות העתק שאברמוביץ' מכניס למוסד.

הסכמות בין מסדרונות האקדמיה?

אלמנט נוסף שאפשר למצוא במוסד האקדמי הפרטי הוא ריכוז חריג של בעלי השפעה ואינטרס במשק הישראלי סביב שולחן אחד. בדיקת "שקוף" מעלה שבמשך עשור ישבו בדירקטוריון המוסד האקדמי בעלים של כלי תקשורת, בכירים בבנקים ובגופי הפנסיה, בעלי חברות מזהמות, ובעלי העסקים הבכירים במשק – אודי רקנאטי, רון לאודר, ויצחק שרם ששלטו בערוצים 10 ו-2; שרי אריסון, ליאורה עופר, וזלמן שובל שהחזיקו בבנק הפועלים, מזרחי, וירושלים (בהתאמה); עידן עופר וניר גלעד מהתאגיד המזהם כיל; ובעלי הון מיליארדים מובילים במשק כגון דנה עזריאלי ואיתן ורטהיים ועוד. זה מצב חריג ביחס לאוניברסיטאות אחרות בארץ, שם הדירקטוריונים לא רוויים באותו ריכוז של בעלי השפעה. 

רשימת השמות בדירקטוריון עשויה להצביע על כך שחדר הישיבות של האוניברסיטה הפך למשכנו הפיזי של ההון-שלטון-עיתון של ישראל, בין יתר אירועי היוקרה והסלונים בהם נרקמות על הדרך העסקאות בין בעלי האינטרסים.

הנה סיפור: סביב שנת 2011 חברת הספנות צים בבעלותו של הטייקון עידן עופר החלה בהליכים של הסדר החוב הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל – 1.5 מיליארד דולר, הסדר שנחתם לבסוף בשנת 2014. אחד הנפגעים מהסדר החוב הוא בנק הפועלים, בשליטת המיליארדרית שרי אריסון, שנתן אשראי לעופר בשווי עשרות מיליוני דולרים ללא ביטחונות, כלומר – נתן את הכסף של הציבור לעופר, בלי לוודא שיש לטייקון איך להחזיר אותו. שבע שנים לפני הסדר החוב אריסון ועופר מתמנים יחדיו לדירקטוריון הבינתחומי, שנים שבהן הבנק מעמיד אשראי לחברה הכושלת, עד להסדר החוב ב-2014.

מחברי הדירקטוריון של אוניברסיטת רייכמן, רון לאודר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

האם הם חתמו על האשראי בין מסדרונות רייכמן? אין לדעת. אך האוניברסיטה סיפקה קשר ישיר להידוק הקשר בין בעלי הבנק לטייקון הזקוק לתספורת.

מאוניברסיטת רייכמן נמסר בתגובה: "אוניברסיטת רייכמן היא מוסד אקדמי פרטי ללא מטרות רווח, שאינו מתוקצב כלל על ידי המדינה. רוב הכנסותיו הן משכר הלימוד, והיתר מתרומות.

"שמות התורמים הגדולים שלנו מופיעים על גבי המבנים בקמפוס, מכוני המחקר, התוכניות האקדמיות השונות ופרסומי האוניברסיטה. כנהוג באקדמיה בכל העולם, האוניברסיטה נוהגת לציין ולהוקיר את תורמיה הגדולים, כל אחד בהקשר לתרומתו הרלוונטית. אנו מכבדים את פרטיותם של תורמינו, כל זאת תוך דיווח בעניין התרומות כפי שאנו נדרשים על פי דין.

"אוניברסיטת רייכמן קמה תודות לאנשים שהאמינו בחזון והשקיעו מכספם, ועל כך נתונה להם תודתנו".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת דרור גורני

דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

3 תגובות

  1. 1) מה פשר הביטוי המופרך "אירועי יוקרה"? איזו "יוקרה" יש באירועים אשר עלותם מרקיעה שחקים? מתי הישראלים הנבערים יבינו ש"יוקרה" אינה "יוקר"?
    פרס נובל הוא יוקרתי. אירוע פלצני שעריכתו כרוכה בביזבוז סכומי עתק הוא בדיוק זה: אירוע פלצני-בזבזני.
    2) למרות השידרוג המופקר ל"אוניברסיטה", המכללה של מר רייכמן, נצר למשפחת הגרז'ניקים רייכמן, נותרה כפי שהייתה: מכללה סוג דל"ת המצטיינים בגביית שכר לימוד אסטרונומי מאידיוטים שמוכנים לשלם.

  2. זאת אוניברסיטה פרטית, שיחלקו תארי כבוד למי שבא להם. לא ברורה הכתבה הזאת. היא נוטפת משנאת עשירים (אני ממש לא עשיר בעצמי למען הסר ספק אבל עובד על זה קשה). חבל שהמשאבים המוגבלים שלכם מתבזבזים על כתבות כאלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,934 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.