ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
חברת דלק, הנשלטת על ידי טייקון הגז יצחק תשובה, תרמה לאוניברסיטה העברית בין השנים 2015-2016 כ-360 אלף שקל למימון מחקרים בפקולטה למתימטיקה ומדעי הטבע. בשנים אלה ותחת הנשיא מנחם בן-ששון, האוניברסיטה העברית היא היחידה שקיבלה תרומות מחברת "דלק" או כל חברה מזהמת אחרת למימון מחקרים באופן ישיר. התרומות עברו אליה באמצעות "קרן דלק", הזרוע הביצועית של החברה לתרומות. המידע התקבל מהאוניברסיטאות בתשובה לבקשת חופש מידע של "שקוף" ו"התנועה לחופש המידע".
לחברת דלק (כיום ניו-מד אנרג'י) יש אינטרס ברור בהשפעה על מחקרים אקדמיים במדעי הטבע. החברה מרוויחה מיליארדים מקידוחי גז בים, שחלקם בהאצת משבר האקלים נחקר כעת ביתר שאת בפקולטות ברחבי העולם. דוח מדעני האו"ם קבע כי תעשיות הנפט והגז אחראיות לרבע מפליטות המתאן הגלובליות. מדובר בגז חממה אגרסיבי האחראי לכשליש מההתחממות הגלובלית. באו"ם אף הזהירו כי יש לנקוט ב"צעדים דחופים" כדי להפחית את הפליטות שלו.
על מנת להיטיב להבין את מעורבותה של דלק במחקרים אקדמיים, ביקשנו מהאוניברסיטה העברית לחשוף את שמות המחקרים שמומנו, תוכנם וזהות החוקרים. אך האוניברסיטה סירבה לחשוף את המידע. "נסתפק בתשובה שנשלחה", נמסר מטעמם. פרט לכך, האוניברסיטה וחברת דלק לא מסרו תגובה עד מועד פרסום הכתבה.
הקשרים של האוניברסיטאות עם חברת דלק אינם מסתכמים בגובה התרומות. בתחקיר "שקוף" גילינו כי חברת דלק שכרה את שירותיהם של לא פחות מ-16 פרופסורים ודוקטורים, וחמישה דיקנים מאוניברסיטאות בארץ לטובת חוות דעת, בעיקר סביב אישור מתווה הגז. רבים מאותם אנשי אקדמיה מגיעים מהאוניברסיטה העברית.
הנה כמה דוגמאות: פרופ' גבריאלה שלו – לשעבר פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית – כיהנה כדירקטורית בטבע ובקבוצת דלק; פרופ' אשר בלס – מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב – העניק שירותי ייעוץ לקבוצת דלק; פרופ' יואב דותן ופרופ' דוד גליקסברג הגישו חוות דעת מטעם דלק לועדת שישינסקי, בעניין התמלוגים שמגיעים למדינה (ולציבור) מרווחי הגז.
בהקשר זה אמר בעבר פרופ' סנדי קדר, פרופסור בחוג למשפטים באוניברסיטת חיפה, כי "אם חברות הגז שוכרות את שירותיהם של כל האנשים שיש להם ידע בתחום, מי נשאר כדי לייעץ הפוך?"
האם למימון מחקרים יכולה להיות השפעה ממשית על המוסד ומחקריו? לא מדובר בהשערה קלושה: דוגמה מהעולם להשפעה של תלות כזו ניתן למצוא במחקרה של חוקרת התזונה פרופ' מריון נסטלה מאוניברסיטת ניו-יורק. בשנת 2015 בדקה פרופ' מריון את תוצאות המחקרים שמומנו על ידי חברות המזון והשתייה הקלה. היא מצאה שבאותה שנה בלבד, 156 מתוך 168 – כלומר 92% מהמחקרים – הראו תוצאות שהתאימו לאינטרס של החברות שמימנו את המחקרים.
לכן בשנתיים האחרונות הוצאנו לפועל סדרת כתבות ב"שקוף" הבוחנות את עומק התלות של מוסדות אקדמיים בגופים עסקיים בכלל, ובחברות מזהמות בפרט. חלק מהאוניברסיטאות סירבו לחשוף מידע, בניגוד לחוק. לכן ביוני האחרון הגשנו יחד עם "התנועה לחופש המידע" בקשת חופש מידע נוספת לכל האוניברסיטאות הפועלות בארץ – חיפה, הטכניון, תל-אביב, ירושלים, אריאל, בר אילן, ובן גוריון – בה הן התבקשו למסור מידע מפורט על אודות התרומות שקיבלו מאז 2015. נזכיר כי חוק חופש המידע חל רק שבע שנים אחורה.
בנוסף, דרשנו לקבל מידע על תרומות מרשימת חברות המזהמות שהרכבנו בהתאם לדוחות המשרד להגנת הסביבה. הרשימה כוללת בין היתר את תאגיד כיל (ICL) ומפעליו, דלק, חברת החשמל, טבע, פז, ועוד.
הנתונים מצביעים על כך שדלק תרמה גם לאוניברסיטאות נוספות – אך לא למימון מחקרים ובסכומים פחותים בהרבה. אוניברסיטת תל אביב קיבלה מחברת דלק 70,000 שקל, חיפה כ-20,000 שקל, בר אילן כ-15,000 ואריאל 10,000 – כולם לטובת מלגות לסטודנטים.
האוניברסיטה העברית מסרה כי פרט למימון המחקרים של דלק, היא קיבלה בין 2015-2017 כ-30 אלף דולר מהתאגיד המזהם כיל לטובת מלגות בחקלאות ומדעי הטבע.
אוני' בן גוריון מסרה (לאחר מאבק של שנתיים וחצי) כי היא קיבלה תרומות מהתאגיד המזהם כיל באמצעות חברות הבת שלו – תרכובות ברום ומפעלי ים המלח. חברת תרכובות ברום תרמה מיליון שקל לצורך מלגות לסטודנטים ו-740 אלף שקל לטובת מעורבות חברתית בנגב וסדנאות. מפעלי ים המלח תרמו לאוני' כ-140 אלף שקל לטובת תמיכה בפרויקט בפקולטה להנדסה – "BGRacing Formula Team".
הטכניון קיבל 84,000 שקל מחיפה כימיקלים, 90,000 שקלים מחברת טבע (בין 2015-2017), ו-180,000 שקלים מחברת בז״ן, לטובת מלגות ואירועים שונים.
אוניברסיטת חיפה קיבלה כ-30,000 דולר מחברת חיפה כימיקלים לטובת מלגות, וכן סכום זהה בין 2019-2021 מחברת בז״ן לטובת מלגות שהועברו למחלקת משאבי טבע וסביבה. חברת פז העבירה כ-3,000 דולר לטובת אירועים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
7 תגובות
אתה פשוט לא מבין איך החיים עובדים, ומתוך הבורות שלך אתה מכפיש שיטה שלמה וחבל. לך תלמד קצת את הנושא ואז תחזור לכתוב לנו. תתבגר. אתה יודע כמה קשה למצוא מימון למחקרים וסטודנטים בימנו? צריך להכיר תודה על כל מימון שנכנס למחקר. אצלך זה נשמע כמו פשע שנעשה בדלתיים סגורות. מה יש לך?
במקום לכתוב 'חברה מזהמת' תכתוב 'התעשייה'. התעשייה והאקדמיה עובדות ביחד משחר האקדמיה – הכסף לרוב מגיע מהתעשייה (אוניברסיטה אינה גוף כל כך רווחי, לרוב) ואילו האקדמיה מספקת מחקרים שמקדמים את התעשיה. אין בזה פסול. הזוי לדרוש אחרת. כולנו חיים ביחד בעולם הזה, עובדים ביחד, מתקדמים ביחד. אם המחקרים, שלא ציינת מה הם, נועדו לאפשר הפקת גז נקייה ויעילה יותר, אז זה בסדר? או גם זה פסול אצלך?
ועוד לא התחלתי לדבר על כך שלא דלק היא המזהמת – זאת חברה שמספקת משאב שבלעדיו לא היית יכול להקליד את הכתבה המיותרת הזאת. הציבור מזהם, הרגולטור אשם שעדיין שורפים הידרוקרבונים. התעשייה? מה יש לך נגדם? הזוי.
תשמע,
הסכומים האלו ממש נמוכים למחקרים במדעי הטבע.
ועוד כתבת שמימנו מספר מחקרים, אז גם אם נאמר 2 מחקרים- זה גרושים.
לא יודעת אם משתלם לחוקר לפגוע ביוקרה האקדמית שלו בשביל שקל תשעים…
לגבי החוקרים שיושבים בדירקטוריונים של בחברות האלו- אתה צודק לגמרי. בכלל, אין משמעות לתואר כלשהו בדירקטוריונים, זו סתם חבורה של רודפי בצע
מאז 2015 אין עוד אוני שממומנות מחברות מזהמות?? הלו, מה עם ביהס לשינוי אקלים בבן גוריון שממומן מכיל? והבינתחומי..?
דרור, מה בנוגע לאוניברסיטת רייכמן?
לא חשבת לבדוק איך עובדת המערכת של מימון המחקרים באוניברסיטה בפרט ובעולם המחקר בכלל? כל גוף אוניברסיטאי שמכבד את עצמו יפריד באופן מוחלט בין המחקר הממומן לבין התורם המממן. זה לא שחברות הדלק יכולות להחליט איזה מחקר לממן ואיזה לא.
בנוסף, מספיק להעיף מבט במחקר שנעשה בפקולטה לטבע ולראות שאין איזו הטיה לטובת חברות הדלק. זה היה לוקח שנייה וחצי לבדוק, אבל במקום בחרת לכתוב כתבה פופוליסטית.
יש בעייתיות ביחס בין האוניברסיטה לחברות מזהמות, אבל זה לא מה שמתואר בכתבה.
כמה תמים אפשר להיות?
האם באמת נראה לך שהאקדמיה עצמאית? האם גוף מסחרי שתורם לגוף אקדמאי ימשיך לדעתך לתרום לגוף אקדמאי שמוציא מחקרים הפוגעים באותו התורם? את/ה באמת חושב/ת שגופים מסחריים תורמים מסיבות של טוב לב ואחריות חברתית? אם טוב או אחריות חברתית הם שמניעים את הגופים האלה, מדוע מראש הם בוחרים לזהם?
מאז 2020 אני הולך ומשתכנע שכמה שאנשים מבלים יותר זמן באקדמיה, ככה זו מוחקת להם את ההיגיון הבריא יותר ויותר. עושה רושם שהתכלית הראשית של האקדמיה היא לנתק אנשים מהשכל שלהם, ולשתול במקומו צייתנות וטיפשות.
יתכן שאת/ה מהנדס/ת מעולה או אולי איש/אשת מחקר מבריק/ה, אבל אם אין לך את היכולת להבחין במניפולציות כל כך שקופות מצד גופים מסחריים, אז עושה רושם שהשימוש אותו את/ה עושה בשכל אינו מכוון לכוון הנכון.
צר לי אם דבריי בוטים, עייפתי מאקדמאים טיפשים. עד ל2020 עוד היה לי שמץ של אמון באקדמיה. מאז תרמית הקורונה בה נפלו האקדמאים כמו זבובים, האמון הזה נשטף לביוב.
אני משער שאלוהים חנן אותך בהרבה מאד תאים אפורים, הגיע הזמן להשתמש בהם בצורה נרחבת, ולא רק לנתיב הצר אותו האקדמיה ניתבה אותך.
תטרח להבין איך מחקרים מקבלים מימון ואז תנסה שוב