חשיפה: ממשלת נתניהו הקפיצה את התקציבים של ערוץ 14 ב-280%

ההוצאה הממשלתית על פרסום בערוץ 14 זינקה כמעט פי ארבעה אחרי הקמת ממשלת נתניהו השישית – כך עולה מנתונים רשמיים שנחשפים כאן לראשונה. העלייה יוצאת הדופן מתווספת להטבות בשווי עשרות מיליוני שקלים שהעניקה המדינה לערוץ הבית של ראש הממשלה באמצעות חקיקה. גורם המעורה בעסקאות הפרסום הממשלתיות העיד בשיחה עם "שקוף" כי שרים בממשלת נתניהו ביקשו במפורש להקצות תקציבים גדולים יותר לערוץ 14, וכי היו שרים שחזרו בהם מהבקשה אחרי שנדרשו להעלותה על הכתב.

הזינוק בא על חשבון המתחרים: על פי הנתונים, היקף הפרסום הממשלתי בערוץ 12 של חברת קשת ובערוץ 13 של חברת רשת נחתך בעשרות אחוזים. ירידה חלה גם בתקציבים שהופנו לתאגיד השידור הציבורי.

• היועמ"שית תכריע האם הממשלה מתגמלת את ערוץ 14 באופן בלתי חוקי
• חשיפה: היקף הפרסום הממשלתי בערוץ 14 זינק אחרי חזרת נתניהו לשלטון
• המדריך לאזרח: איך לצרוך חדשות בביקורתיות בעידן בן גביר?

ערוץ 14, שהוקם ב-2014 כ"ערוץ מורשת" ששידר באפיק 20, זוכה מאז שנותיו הראשונות ליחס מיוחד מבנימין נתניהו. ראש הממשלה חילץ את הערוץ מסנקציות שהוטלו עליו בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הרישיון, ואף שינה את החוק כדי לפטור אותו מרוב החובות הרגולטוריים שחלים על מתחריו. בשלב מסוים גם הועבר הפיקוח על הערוץ לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, רגולטור חלש שנשלט בידי הדרג הפוליטי. בזכות נתניהו גם הורשה ערוץ 14 לזנוח את שידורי הדת ולהתמקד בשידורי "חדשות", שבחסותם מפיץ הערוץ תעמולה, הסתה וחדשות כזב בשירות האינטרסים האישיים של ראש הממשלה.

המידע החדש חושף חוליה נוספת בשרשרת ההטבות הממשלתיות. ב-2023, מיד אחרי הקמת הממשלה הנוכחית, חלה עלייה של 182% בהוצאה של משרדי ממשלה על פרסום בערוץ 14 ביחס ל-2022, בתקופת "ממשלת השינוי" בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. ב-2024 המגמה הקצינה: הסכום שהוציאו משרדי הממשלה על פרסום בערוץ עלה ב-280% ביחס ל-2022.

הנתונים התקבלו מלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) במענה לבקשת חופש מידע של "שקוף" ועמותת "הצלחה". המגמה שעולה מהם נחשפה לראשונה על ידי "שקוף" ו"העין השביעית" לפני כחודשיים על בסיס נתוני זמן אוויר שנמסרו מחברת יפעת בקרת פרסום. הנתונים החדשים, שמשקפים תשלומים שבוצעו בפועל, ממחישים שהעלייה בהוצאה הממשלתית על פרסום בערוץ 14 גבוהה בהרבה ממה שהסתמן עד כה.

ב-2022, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, משרדי הממשלה הוציאו כ-1.1 מיליון שקל על פרסום בערוץ. ב-2023, השנה הראשונה של ממשלת נתניהו השישית, זינק הסכום ל-3.1 מיליון שקל. בהנחה שקצב רכישת הפרסום נמשך בהתאם לאותה מגמה, ב-2024 יסתכם התקציב ב-4.2 מיליון שקל לפחות. מלבד הסכומים הללו קיבל ערוץ 14 תקציבי פרסום גם מרשויות ציבוריות שאינן נשלטות בידי גורמים פוליטיים.

הנתונים מצביעים גם על ירידה תלולה בתקציבים שהפנתה הממשלה למתחרים הישירים של ערוץ 14 – ערוץ 12 וערוץ 13 – שסומנו על ידי נתניהו וחסידיו כאויבי המדינה. מהנתונים עולה שהירידה החלה מיד עם הקמת הממשלה הנוכחית.

השנה צפוי ערוץ 14 לעקוף לראשונה את ערוץ 13 בהכנסה ממקורות ממשלתיים

בשנים 2020–2021, שנתיים שלאורך רובן ראש הממשלה היה נתניהו, הממשלה הוציאה כ-35 מיליון שקל בשנה על פרסום בערוץ 12 ובאתר mako, שתי הפלטפורמות המרכזיות של חברת קשת. ב-2022, בתקופת "ממשלת השינוי", משרדי הממשלה רכשו מקשת פרסום בהיקף של 31 מיליון שקל. ב-2023, השנה הראשונה לכהונת ממשלת נתניהו הנוכחית, צנח הסכום ל-20.4 מיליון שקל, המשקף ירידה של כ-34%. הירידה הקצינה ב-2024: בשנה זו נחתך הסכום ב-48% בהשוואה ל-2022, והוא צפוי להסתכם בכ-16 מיליון שקל.

במקרה של חברת רשת, מפעילת ערוץ 13, הירידה חדה בהרבה. ב-2022 הזרימה "ממשלת השינוי" לרשת תקציבים בסך כולל של 22 מיליון שקל, סכום דומה לזה ששולם לה בשנתיים שלפני כן. ב-2023, ממשלת נתניהו החדשה חתכה את הסכום בחדות ב-53%, והוא עמד על 8.3 מיליון שקל. גם כאן המגמה החריפה ב-2024: ההכנסות בשנה זו נחתכו ב-72% ביחס ל-2022, והן צפויות להסתכם בכ-5 מיליון שקל בלבד.

בהנחה שהמגמה תימשך, השנה צפוי ערוץ 14 לעקוף לראשונה את ערוץ 13 בהכנסה ממקורות ממשלתיים – וזאת אף שערוץ 14 מפסיק את שידוריו מדי יום שישי אחר הצהריים ומחדש אותם רק למחרת לפנות ערב, ולכן מציע למכירה פחות זמן אוויר מהערוצים המתחרים.

מנתוני לפ"מ עולה כי בשנתיים האחרונות חלה ירידה ניכרת גם בתקציבי הפרסום שהופנו לתאגיד השידור הציבורי. בשנת 2022, "ממשלת השינוי" הקצתה לתאגיד כ-15 מיליון שקל, סכום שחלק הארי שלו הופנה לתשדירי רדיו. ב-2023, לאחר הקמת ממשלת נתניהו, צנח הסכום לכ-9.5 מיליון שקל בלבד. נתוני 2024 מצביעים על ירידה נוספת, לרמה של כ-7.5 מיליון שקל.

השינויים בחלוקת התקציבים לא חופפים את השינויים בשיעורי הרייטינג של שלושת הערוצים המסחריים. לפי ניתוח שפורסם לאחרונה ב"וואלה", בשנה החולפת הרייטינג הממוצע של ערוץ 14 בשעות הפריים טיים טיפס מ-4.8% ל-6% – עלייה של כ-25%. העלייה בהיקף הפרסום הממשלתי גבוהה יותר, ועומדת על כ-35%.

פער גדול עוד יותר ניתן למצוא בנתונים של שני הערוצים המתחרים. לפי הנתונים שפורסמו ב"וואלה", ב-2024 שיעורי הצפייה בפריים טיים של ערוץ 12 דווקא עלו במעט, מ-15.1% ל-15.3% – ובכל זאת, היקף הפרסום הממשלתי בערוץ צנח בכ-23%. בערוץ 13 הרייטינג בשעות הפריים טיים אמנם ירד מ-7.1% ל-6.8%, אך התקציבים הממשלתיים שהופנו לו קוצצו באותה שנה בכ-40%.

השרים מעורבים בחלוקת התקציבים

משרדי הממשלה לא מנהלים קמפיינים פרסומיים בעצמם. הם מסתייעים במתווך, לפ"מ, גוף שמורכב מאנשי מקצוע בתחום הפרסום. לפ"מ פועלת מאז 2020 תחת משרד ראש הממשלה, ובשנים האחרונות סובלת ממחסור חריף בכוח אדם עקב העברת המשרדים לירושלים והפעלת תוכנית פרישה מרצון.

"קורה לא פעם ששרים מבקשים לשנות את הפרישה, והיו בשנים האחרונות גם שרים שביקשו להכניס לקמפיין את ערוץ 14, או לתת לו נתח יותר גבוה מהתקציב. בשביל מקרים כאלה אימצו נוהל שנועד להעביר את האחריות מלפ"מ למשרד שמריץ את הקמפיין: המשרד מתבקש להעביר את הבקשה בכתב. היו שרים שהדרישה למַסמך את ההצעה גרמה להם לקחת צעד אחורה ולוותר"

ב"דה-מרקר" דווח בשנה שעברה כי כ-80% מהעובדים פרשו וכעשרה בלבד נותרו בתפקידם. מצב זה מעורר חשש לפגיעה ביכולת של לפ"מ לפקח על אופן ניצול התקציבים, שמסתכמים במאות מיליוני שקלים בשנה מכספי משלמי המסים.

הפרסומאים של לפ"מ אמורים לבנות קמפיינים לפי פרמטרים של עלות-תועלת: איך להגיע לאוכלוסיית היעד ולהטמיע אצלה את המסר במינימום כסף. כשמשרד ממשלתי יוזם קמפיין, בלפ"מ מציגים לשר ואנשיו תוכנית פרישת מדיה – הצעה שמפרטת באילו פלטפורמות יעלה מסע הפרסום, ואיזה נתח מהתקציב מומלץ להשקיע בכל אחת מהן. המקור התקציבי של כל קמפיין מגיע מהגוף הממשלתי שעומד מאחוריו, עובדה שמעניקה לשרים את המילה האחרונה בנוגע לחלוקת הכסף.

"קורה לא פעם ששרים מבקשים לשנות את הפרישה, והיו בשנים האחרונות גם שרים שביקשו להכניס לקמפיין את ערוץ 14, או לתת לו נתח יותר גבוה מהתקציב", מגלה גורם בלפ"מ בשיחה עם "שקוף". "בשביל מקרים כאלה אימצו נוהל שנועד להעביר את האחריות מלפ"מ למשרד שמריץ את הקמפיין: המשרד מתבקש להעביר את הבקשה בכתב. היו שרים שהדרישה למַסמך את ההצעה גרמה להם לקחת צעד אחורה ולוותר".

נתוני חברת יפעת שפורסמו בשנה שעברה הצביעו על עלייה גבוהה במיוחד ברכישת זמן אוויר בערוץ 14 מצד משרדי ממשלה שנשלטים על ידי שרים של הליכוד, מפלגתו של נתניהו. נתוני לפ"מ מעניקים לקביעה הזאת משנה תוקף. בעשרה משרדי ממשלה של הליכוד שרכשו מערוץ 14 פרסום בהיקף משמעותי נמדדה ב-2023 עלייה של כ-324% ביחס לשנה שלפני כן. ב-2024 העלייה הקצינה והסתכמה ב-430%.

המשרדים שנכללו בבדיקה זו הם משרד ראש הממשלה בראשות נתניהו, משרד המשפטים בראשות יריב לוין, משרד התחבורה בראשות מירי רגב, משרד החינוך בראשות יואב קיש, משרד הכלכלה בראשות ניר ברקת, משרד התיירות בראשות חיים כץ, משרד החקלאות בראשות אבי דיכטר, משרד התרבות והספורט בראשות מיקי זוהר, משרד האנרגיה בתקופה שבה עמד בראשו ישראל כץ, ומשרד הביטחון, שבמשך כל התקופה שנבדקה פעל תחת השר לשעבר יואב גלנט.

משרד ראש הממשלה מדורג במקום השני ברשימת כלל המשרדים שפִרסמו בערוץ 14 בשנת 2023, עם הוצאה כוללת של 535 אלף שקל. המשרד רכש פרסום בערוץ גם ב-2024, אך העלויות לא מופיעות בנתונים שנמסרו מלפ"מ משום שהקמפיין החל לקראת סוף השנה.

לפי טענות קרובי משפחה, בעל הבית האמיתי בערוץ 14 הוא אביו של הבעלים הרשמי, האוליגרך מיכאל מירילשוילי, ששמו נקשר לעסקים עם ממשל פוטין ברוסיה

על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כבר מונחת דרישה לחקור את מדיניות התקצוב הממשלתי של ערוץ 14. מגיש הפנייה, עורך הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר, ציין כי "עשיית שימוש בכוח המשרה של שר כדי לקדם פרסום המניב הכנסה לכלי תקשורת ש'תומך' בו היא שימוש אסור בנכס של המדינה למטרות קידום תעמולה פוליטית". לטענתו, התופעה עלולה לעלות לכדי עבירת שוחד.

בעלי הערוץ ספגו את ההפסדים

בעל השליטה המוצהר בערוץ 14 הוא בעל ההון יצחק מירילשוילי, ששולט גם בתחנה החרדית רדיו קול-חי, בערוץ כלכלה טלוויזיוני שהושק לאחרונה ובאתר החדשות הימני "0404". קרובי משפחתו טוענים במסגרת סכסוך משפטי שבעל הבית האמיתי בערוץ הוא אביו, האוליגרך מיכאל מירילשוילי, ששמו נקשר לעסקים עם ממשל פוטין ברוסיה. מירילשוילי האב מכחיש בעקביות את הטענות הללו. "הם רמאים, והם משקרים", אמר לאחרונה על קרוביו בשיחה עם "שקוף".

עד לפני שנים אחדות, גם בתקופת ממשלות נתניהו, הפרסום הממשלתי בערוץ 14 הסתכם בסכומים זניחים. המצב הזה נבע משילוב בין תעריפי פרסום נמוכים שגבה הערוץ, שיעורי צפייה נמוכים והסירוב של הנהלת הערוץ ליטול חלק במערך מדידת הרייטינג המקצועי של ועדת המדרוג, שבה חברים שאר הערוצים. 

בזמן שבערוצים הוותיקים גבו עשרות אלפי שקלים על שיבוץ של פרסומת בפריים-טיים, בערוץ 14 גבו לעתים פחות מ-2,000 שקל. בשעות השפל, שידור של פרסומת קצרה יכול היה לעלות לא יותר מכמה עשרות שקלים. מדובר בסכומים אפסיים שאינם מספיקים כדי לכסות את עלויות התפעול של הערוץ, שלפי הערכות בענף התקשורת פעל במשך רוב שנות קיומו במודל הפסדי (התוצאות הכספיות של ערוץ 14 לא מתפרסמות בפומבי, וכך גם אלו של יתר הערוצים).

בשנים 2020–2021, שבכל אחת מהן רכשה הממשלה מקשת ורשת זמן אוויר בעשרות מיליוני שקלים, בערוץ 14 קיבלו כרבע מיליון שקל בלבד בשנה. באמצע 2021, מיד אחרי הקמת "ממשלת השינוי", התלוננו בערוץ 14 שהממשלה החדשה מסרבת לרכוש בו פרסום. בלפ"מ הסבירו שזו תוצאה ישירה של מדיניות הפרסום שאימץ הערוץ. "הם העלו מחירים בצורה דרמטית מבלי שיש להם שום נתון שיודע להגיד לנו איזה רייטינג יש ומי צופה בהם", הסבירה מנהלת המדיה של לפ"מ דאז, טליה לוינס, בדיון שהתקיים בכנסת בתחילת 2022.

בפברואר 2022, תחת ממשלת השינוי, גופי ממשל חזרו לרכוש פרסום בערוץ 14. בחודש נובמבר באותה שנה, בתקופת מערכת הבחירות ומיד אחרי חזרת ערוץ 14 למערך מדידת הרייטינג, נמדדה עלייה ניכרת בשיעורי הצפייה בערוץ. במקביל להתחזקות זו, בערוץ המשיכו בנסיונות להעלות תעריפים.

בעבר, הקמפיינים של שרי יש עתיד ב"ידיעות אחרונות" עוררו אי נחת בלפ"מ, והתקשרות אחת בוטלה לאחר שפרטיה נחשפו בתקשורת

הסכום שהזרימו לו משרדי הממשלה באותה שנה, כ-1.1 מיליון שקל, אמנם גבוה פי ארבעה ביחס לשנתיים הקודמות, אך עדיין נחשב בלתי משמעותי במושגים של ענף הטלוויזיה. משרדי "ממשלת השינוי" לא העבירו לו תקציבים גדולים, וכמחצית מהכסף הגיעה מגופים א-פוליטיים דוגמת רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי.

הזינוק הגיע כאמור ב-2023, עם הקמת ממשלת נתניהו השישית. חלק ממנו ניתן לתלות בהצלחה היחסית של הערוץ בשנתיים שחלפו מאז, שבהן הרייטינג המשיך לעלות, ועמו תעריפי הפרסום. ואולם, נתוני לפ"מ מחזקים את האפשרות שלזינוק יש גם הסבר פוליטי. בגלל העלייה העודפת בתקציבים שהפנו לערוץ משרדי ממשלה של הליכוד – וגם משום שהרייטינג של ערוץ 14 אמנם עלה, אבל לא בשיעור הקיצוני שבו עלו הכנסותיו מפרסום ממשלתי.

הקופה הקטנה של השרים

שימוש פוליטי בתקציבי פרסום ממשלתיים אינו תופעה חדשה. גם בעבר, לפני הקמת הממשלה הנוכחית, שרים ועסקנים מצאו דרכים לחלק תקציבי פרסום באופן שהעלה חשש לשימוש פוליטי בכספי ציבור. כשנפתלי בנט מונה לשר חינוך ב-2015 חל זינוק בהיקף ההוצאה של משרד החינוך על פרסום בגופי תקשורת של המגזר הדתי-לאומי.

עוד קודם לכן, שרים ממפלגת יש-עתיד של יאיר לפיד – שי פירון ויעקב פרי – רכשו סיקור במיליונים מקבוצת "ידיעות אחרונות" של נוני מוזס, מקורבו של לפיד. הקמפיינים של שרי יש עתיד ב"ידיעות אחרונות" עוררו אי נחת בלפ"מ, והתקשרות אחת בוטלה לאחר שפרטיה נחשפו בתקשורת.

המקרים הבוטים ביותר נחשפו במסגרת חקירת "פרשת ישראל ביתנו". החקירה הפלילית העלתה שאחד משרי המפלגה, סטס מיסז'ניקוב, נהג להקצות תקציבי פרסום לגופים שבהם היו לו אינטרסים אישיים. אחד הסמנכ"לים של מיסז'ניקוב, שחשד במניעיו, תיעד את העסקאות ואת הרקע להן בטבלה מסודרת. אפיק חקירה אחר חשף שיועצים של שרים במפלגה קיבלו שוחד בסך עשרות אלפי שקלים כדי להזרים תקציבים בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל לחברת פרסום מקבוצת אדלר-חומסקי.

במקרה של ממשלת נתניהו השישית, להקצאה ההולכת וגוברת של תקציבים לערוץ 14 מצטרף ניסיון למנוע תקציבים מגופי תקשורת שנתפסים כעוינים – למשל תאגיד השידור הציבורי וקבוצת "הארץ", שעומדת במרכז קמפיין שנועד לשלול ממנה כל סוג של כסף ציבורי, מתקציבי פרסום ועד חסויות ודמי מינוי. כמו במקרה של ערוץ 14, השינויים בהקצאת תקציבי הפרסום מגיעים בצד נסיונות חקיקה שתכליתם עיצוב מחדש של מפת התקשורת בהתאם לאינטרסים של השלטון.

בניתוח הנתונים סייע פעיל חופש המידע גיא זומר. כל הנתונים בכתבה כוללים מע"מ, ואינם כוללים עמלות שגופי הממשל משלמים ללפ"מ עבור כל קמפיין. הנתונים השנתיים של 2024 מבוססים על הערכה שנגזרת מההוצאה הממוצעת בשמונת החודשים הראשונים של השנה. בנתונים המלאים ניתן לעיין כאן