חשיפה: היקף הפרסום הממשלתי בערוץ 14 זינק אחרי חזרת נתניהו לשלטון

הניצחון של בנימין נתניהו בבחירות 2022 השתלם לערוץ 14. עם הקמתה, קואליציית נתניהו יצאה בשורה של מהלכי חקיקה למען ערוץ הטלוויזיה הביביסטי, שמתמחה בקידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה באמצעות תעמולה, הסתה וחדשות כזב. נתונים שנחשפים כאן לראשונה מעלים שלצד החקיקה המיטיבה, ששוויה עבור ערוץ 14 נאמד בעשרות מיליוני שקלים, אחרי שנתניהו חזר לשלטון חלה קפיצה חדה בהיקף הפרסום שרכשו מהערוץ משרדי ממשלה שבראשם עומדים שרים מהליכוד, בהם משרד ראש הממשלה.

במקביל נרשמה עלייה מובהקת גם בסך כל הפרסום שרכשה ממשלת נתניהו מערוץ 14 בהשוואה לקודמתה, "ממשלת השינוי" של נפתלי בנט ויאיר לפיד. הנתונים נאספו לבקשת "שקוף" ו"העין השביעית" על-ידי חברת יפעת בקרת פרסום, שמתמחה באיסוף וניתוח מידע סטטיסטי על קמפיינים טלוויזיוניים. הבדיקה הנוכחית מקיפה כ-30 גופים ממשלתיים שרכשו זמן אוויר בשידורי ערוץ 14 בשלוש השנים האחרונות (ללא פרסום בדיגיטל).

המגמה שעולה מנתוני יפעת נתמכת בנתונים שאסף במקביל גוף נוסף, מיזם אזרחי-אקטיביסטי של מומחי דיגיטל שפיתחו מערכת ניטור מדיה עצמאית.

סכומי הכסף שמזרימה ממשלת נתניהו לערוץ 14 טרם נחשפו. העלות בפועל של זמן האוויר נקבעת בהתאם לשעות שיבוץ התשדירים, נתוני הרייטינג המשתנים והתעריפים שנקבעו במשא-ומתן עם נציגי המדינה. לנוכח הזינוק שחל ברייטינג של הערוץ בשנתיים האחרונות והנסיונות של מנהליו להעלות את תעריפי הפרסום בו, סביר שחלה עלייה גם בסכומים ששולמו בפועל.

מדובר בכסף ציבורי שמחולק על-ידי משרדי הממשלה בהתאם למדיניות שאומצה בכל אחד מהם, לעתים קרובות תוך מעורבות אישית של השרים או המנהלים הבכירים. בעבר נחשפו מקרים של ניצול תקציבי פרסום ממשלתיים למימוש אינטרסים פוליטיים. משרדו של נתניהו ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) התעלמו מפנייה שבה הוצע להם להתייחס לאפשרות שזה גם ההסבר לעלייה בהיקף הפרסום בערוץ 14.

הזינוק בהיקף זמן האוויר שנרכש מערוץ 14 החל ביולי 2023, כחצי שנה אחרי מינויי השרים. לפי נתוני יפעת, בחודשים שעברו מאז נרשמה בקרב הגופים שנבדקו עלייה של כ-35% בזמן האוויר שנרכש בהשוואה ל-2022, אז כיהנה "ממשלת השינוי". ממשלת בנט-לפיד רכשה מהערוץ כ-109 דקות זמן אוויר בחודש ממוצע במרוצת 2022. הממוצע החודשי של ממשלת נתניהו מאז יולי 2023 עומד על כ-148 דקות.

הנתונים מאפשרים לנתח את רכש זמן האוויר בחלוקה למשרדים. מהניתוח עולה שהעליות הבולטות ביותר חלו במשרדים שבראשם עומדים שרים מהליכוד – ובהם, כאמור, משרד ראש הממשלה.

ב-2022, תחת ראשי הממשלה בנט ולפיד, זמן האוויר שרכש משרד ראש הממשלה מערוץ 14 נשק לאפס. אחרי שובו של נתניהו לשלטון המגמה התהפכה. באוקטובר 2023, אחרי הטבח, משרד ראש הממשלה החל לפרסם בערוץ 14 ללא הפסקה במשך שלושה חודשים. המשרד רכש זמן אוויר בהיקף כולל של כ-83 דקות, יותר ממה שרוב משרדי הממשלה האחרים רכשו לאורך כל 2023. הרכישה התחדשה באוקטובר 2024.

לא מדובר בתעמולה אישית בשירות נתניהו – כדי שתוכן כזה ישודר בערוץ 14 אין צורך לרכוש זמן אוויר – אלא בהחלטה להקצות לערוץ כספי קמפיינים של גופים הכפופים למשרד ראש הממשלה. מטה הטיפול במשפחות החטופים בראשות גל הירש, למשל, ומערך הסייבר הלאומי, שהריץ קמפיין בכיכובו של יניב ביטון נגד "מגפת השתפת", שנועד להיאבק בהפצת חדשות כזב.

זינוק דומה נרשם בעוד ארבעה משרדי ממשלה שבהם מכהנים כיום שרים מהליכוד: משרד התחבורה בראשות מירי רגב, משרד הכלכלה בראשות ניר ברקת, משרד החקלאות בראשות אבי דיכטר ומשרד הביטחון בראשות יואב גלנט. מבין כלל שרי הליכוד שמשרדיהם נבדקו, רק באחד נרשמה ירידה מובהקת בהיקף הפרסום – המשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן.

במשרד התחבורה בראשות השרה רגב נרשמה ב-2023 עלייה של כ-65% ברכישת זמן אוויר בערוץ 14 בהשוואה לשנה שלפני כן, שבה עמדה בראשו מרב מיכאלי ממפלגת העבודה. ב-2024 העלייה הקצינה: עד תחילת אוקטובר רכש משרדה של רגב 140 דקות פרסום – יותר מכל משרד ממשלתי אחר שנבדק. בהשוואה לשנה האחרונה של "ממשלת השינוי", מדובר בזינוק עצום של כ-480%.

זמן האוויר שרכשה השרה רגב שימש, בין היתר, לתשדירים שניסו לשכנע את הציבור שמשרדה מעניק "שירות מיטבי בשעת מלחמה" – מענה לביקורת החריפה שהוטחה בה על ההפעלה המוגבלת של מערך התחבורה הציבורית בסופי שבוע, חלק ממדיניות פרו-חרדית שפגעה ביכולת של חיילים להגיע לחזית ולצאת הביתה.

מירי רגב נמנית עם הפוליטיקאים שזוכים לקידום האינטנסיבי ביותר בערוץ 14. בחודש יוני, בעקבות תחקיר "המקור" שהוביל לחקירת משטרה, הוזמנה רגב לתוכנית הדגל "הפטריוטים" כדי להדוף את הטענות מול פאנל מראיינים מחניף. בערוץ נמנעו מלדווח בזמן אמת על ממצאי התחקיר, שהצביע על פוליטיזציה ממאירה במשרד התחבורה. במקום זה ריאיינו שם את מקורביה ותקפו את רביב דרוקר ו"המקור".

במקרה של משרד החקלאות ומשרד הכלכלה כלל לא ניתן לבטא את הזינוק באחוזים. ב-2022, היקף הפרסום של שני המשרדים הללו בערוץ 14 היה אפסי. אחרי הקמת ממשלת נתניהו, כל אחד מהם הספיק כבר להריץ שני גלים של קמפיינים בערוץ. משרד הכלכלה בראשות ברקת רכש כ-112 דקות פרסום בפרק זמן של פחות מארבעה חודשים. משרד החקלאות בראשות דיכטר רכש בפרק זמן דומה כ-105 דקות.

בכמה משרדים שנשלטים על-ידי הליכוד נרשם זינוק ברכישת זמן אוויר ב-2023, אך הוא נעצר ב-2024, מן הסתם על רקע התמשכות המלחמה: משרד האנרגיה בראשות אלי כהן, משרד המשפטים בראשות יריב לוין, משרד התרבות והספורט בראשות מיקי זוהר ומשרד התיירות בראשות חיים כץ. במשרד הביטחון חלה תופעה הפוכה: ב-2023 רכש המשרד מערוץ 14 זמן אוויר בהיקף דומה לזה שנרכש בתקופת "ממשלת השינוי", אך ב-2024 זינקה הרכישה בכ-320%.

אפקט דומה נרשם גם אצל משטרת ישראל, שעוברת תהליך פוליטיזציה מואץ תחת השר המופקד עליה, העבריין המורשע איתמר בן-גביר. ב-2022, תחת "ממשלת השינוי", וגם ב-2023 תחת בן-גביר, המשטרה רכשה מערוץ 14 זמן אוויר בהיקף אפסי. ב-2024, בבת אחת, הפכה המשטרה לאחד הרוכשים הבולטים מבין אלו שנבדקו, עם כ-123 דקות פרסום שנרכשו לאורך כחמישה חודשים.

התשדירים של משטרת ישראל ציירו תמונה מחמיאה של התפקוד המשטרתי ב-7 באוקטובר ובחודשי המלחמה שלאחר מכן, ובמקביל שימשו לגיוס כוח אדם. לפי השקופית ששובצה בסיומם, מדובר בקמפיין משותף של המשטרה ושל משרדו של בן-גביר.

מבין עשרה משרדי ממשלה שבהם נרשמה עלייה מובהקת ברכש זמן האוויר מערוץ 14 לאחר הקמת הממשלה, רק אחד לא שייך לליכוד: משרד העבודה בראשות השר יואב בן-צור מש"ס.

ערוץ 14 ובנימין נתניהו: יד רוחצת יד

העלייה בהיקף זמן האוויר שרוכשת הממשלה מערוץ 14 מצטרפת להטבות יקרות ערך שממטירים עליו נתניהו ונאמניו בשנים האחרונות. הבעלים המוצהר של ערוץ 14 הוא בעל ההון יצחק (ויאצסלב) מירילשוילי, ששולט גם בתחנה החרדית רדיו קול-חי ובאתר החדשות הימני "0404", וב-2025 צפוי להשיק ערוץ כלכלה טלוויזיוני. אביו, האוליגרך מיכאל מירילשוילי, נחשב למקורב של נתניהו – תואר שהוא מקפיד להכחיש.

המוסכמה בענף הטלוויזיה היא שהערוץ של יצחק מירילשוילי סופג הפסדים מאז הקמתו. נתניהו ושרי התקשורת שכיהנו תחתיו פועלים באופן עקבי כדי לשנות זאת ולשפר את מצבו הכלכלי של הערוץ על חשבון מתחריו. שר התקשורת הנוכחי, שלמה קרעי, מוביל בשנתיים האחרונות סדרה של "רפורמות" והליכי חקיקה שנועדו להפחית את הפיקוח הציבורי על ערוץ 14, למחול לו על חובות עבר ולפטור אותו ממחויבויות תוכן וניהול שחלות על הערוצים המתחרים. שווי ההטבות נאמד בעשרות מיליוני שקלים.

השר קרעי ממשיך מדיניות של שרי תקשורת קודמים מהליכוד, שבה נתניהו היה מעורב באופן אישי. החוקרים שהופקדו על תיקיו הפליליים של ראש הממשלה שמעו מעד המדינה ניר חפץ שנתניהו ניסה לסייע לערוץ של מירילשוילי (שנקרא אז ערוץ 20) להכשיר את שידורי החדשות שלו – שבאמצעותם מופצת התעמולה הביביסטית – ולהשתחרר מהחובה להתרכז בתכני מורשת, התכלית המקורית שלשמה הוקם.

"אני זוכר פגישה אחת בבלפור, של מומו (עד המדינה שלמה פילבר, המנכ"ל שעבד תחת נתניהו כשכיהן כשר התקשורת; א"ב), שלי ושל ביבי, שעסקה בצורך לתת רוח גבית לערוץ 20", אמר חפץ בחקירתו. "היתה פגישה שבה ישבנו בנימין נתניהו, מומו ואני בחדרו של נתניהו בבית ראש הממשלה, ובה בעצם מומו וביבי חילקו ביניהם גזרות – מי מסייע לערוץ 20 באיזה עניין".

הרשות השנייה בראשות המנכ"לית מישל קרמרמן, שתפקידה לפקח על הטלוויזיה המסחרית בארץ, אמנם מנהלת תביעה בניסיון לגבות מערוץ 14 חוב ישן בגובה 6.5 מיליון שקל – אך אנשיה נמנעים מהטלת סנקציות על הערוץ בגין הפרת כללי השידורים, מפרסום סמוי ועד הפצת חדשות כזב והסתה.

ההתבטאויות הקיצוניות, שנעשו מזוהות עם ערוץ 14, גרמו לגופים גדולים במשק להימנע מלרכוש בו חבילות פרסום. בענף הפרסום נימקו זאת ברצון להימנע מזיהוי של מותגים מסחריים עם התוכן הפוליטי הרעיל של הערוץ. מגישי ערוץ 14 טענו מנגד שמדובר בחרם פוליטי, ויצאו לקמפיינים תוקפניים שבהם קראו להחרים חברות שסירבו לפרסם בו, בהן שטראוס, בנק לאומי, תנובה וקוקה-קולה ישראל.

הרייטינג של ערוץ 14 עולה, ואיתו התעריפים

את הפרסום הממשלתי בגופי התקשורת מרכזת לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), גוף מקצועי שמאז 2020 פועל תחת משרד ראש הממשלה. בשנים האחרונות, עקב מעבר לירושלים והפעלת תוכנית פרישה מרצון, סובלת לפ"מ ממחסור חריף בכוח אדם. לפי דיווח שפורסם לאחרונה ב"דה-מרקר", כ-80% מהעובדים פרשו וכעשרה בלבד נותרו בתפקידם – מצב שמעורר חשש לפגיעה ביכולת לפקח על ניצול תקציבי הפרסום הממשלתיים, שמסתכמים במאות מיליוני שקלים בשנה.

אף שהאינטרס הציבורי הוא לחלק את התקציבים בין גופי התקשורת בדרך היעילה ביותר, כך שהקמפיינים יזכו לחשיפה מקסימלית בקרב קהלי היעד, לאורך השנים נחשפו גם מקרים של הקצאת תקציבים שניתן להסביר במניעים פוליטיים.

המקרים הללו אירעו גם בתקופות שבהן לפ"מ לא סבלה ממצוקת כוח אדם ולא היתה כפופה לנתניהו. כשנפתלי בנט מונה לשר חינוך ב-2015, למשל, חל זינוק בהיקף ההוצאה של משרד החינוך על פרסום בגופי תקשורת של המגזר הדתי-לאומי. שרים ממפלגת יש-עתיד של יאיר לפיד – שי פירון ויעקב פרי – רכשו סיקור במיליונים מקבוצת "ידיעות אחרונות" של נוני מוזס, מקורבו של לפיד. הקמפיינים של שרי יש-עתיד ב"ידיעות אחרונות" עוררו אי-נחת בלפ"מ, והתקשרות אחת בוטלה לאחר שפרטיה נחשפו בתקשורת.

הצד השני של המטבע הוא ניצול תקציבי הפרסום להענשת גופי תקשורת שמתאפיינים בקו מערכתי אופוזיציוני. בשנים האחרונות מנסים ארגונים ופוליטיקאים מהימין למנוע תקציבים ממשלתיים מקבוצת "הארץ" כעונש על האג'נדה השמאלית שלה. את הגלגול האחרון של הנסיונות הללו מוביל שר התקשורת קרעי, שנתלה הפעם בנאום שבו מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, כינה טרוריסטים פלסטינים "לוחמי חופש".

השימוש הבוטה ביותר בכספי פרסום ממשלתיים, שהתברר כבעל משמעויות פליליות, נחשף במסגרת חקירת "פרשת ישראל-ביתנו". החוקרים גילו שיועצים של שרים ממפלגתו של אביגדור ליברמן קיבלו שוחד בסך עשרות אלפי שקלים כדי להזרים תקציבי פרסום בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל לחברת פרסום מקבוצת אדלר-חומסקי.

במקרה אחר התברר שאחד השרים, סטס מיסז'ניקוב, נהג להקצות תקציבי פרסום לגופים שבהם היו לו אינטרסים אישיים. אחד הסמנכ"לים של מיסז'ניקוב, שחשד במניעיו, תיעד את העסקאות ואת הרקע להן בטבלה מסודרת.

הנתונים על הזינוק בהיקף הפרסום הממשלתי בערוץ 14 לא מצביעים על הנחיה מפורשת מצד שרי הליכוד, ואפשר למצוא להם הצדקה. בסוף 2022, אחרי הניצחון של נתניהו והליכוד בבחירות, חלה עלייה בנתוני הרייטינג של הערוץ. ב-2023, בחודשים הראשונים של מלחמת 7 באוקטובר, נרשמה עלייה נוספת. אף שלאחרונה נבלמה המגמה, כיום ערוץ 14 הוא מתחרה ישיר של ערוץ 12, גוף התקשורת המוביל במדינה.

העלייה ברייטינג קיבלה ביטוי בתעריפים. אחרי שנים שבהם גבה ערוץ 14 סכומים מגוחכים ממפרסמים, לאחרונה הקפיצו בערוץ את מחירי הפרסום בפריים-טיים לרמה שלפחות על הנייר אינה נבדלת באופן מהותי מרמת המחירים של ערוץ 12 וערוץ 13, בשקלול לפי נקודות רייטינג. הסכומים שנגבים בפועל מוגדרים סוד מסחרי, וכל הערוצים נוהגים להסתירם.

ממשרד ראש הממשלה ומלפ"מ לא נמסרה תגובה לדברים.