היועמ"שית תכריע האם הממשלה מתגמלת את ערוץ 14 באופן בלתי חוקי

השימוש בתקציבי פרסום ממשלתיים כדי לתגמל את ערוץ 14 עלול להתברר כשוחד – כך נטען בפנייה שהוגשה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כחלק ממיצוי הליכים לפני עתירה לבג"ץ. הפונה, עורך הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר, מתבסס על חשיפה של "העין השביעית" ו"שקוף" שהצביעה על עלייה ניכרת בכמות זמן האוויר שרוכשת הממשלה מהערוץ הביביסטי. במכתבו דורש בן-מאיר מהיועמ"שית להבהיר לשרים שנאסר עליהם לחלק כספי ציבור על בסיס פוליטי.

הנתונים, שהתקבלו מחברת יפעת בקרת פרסום, מאפשרים להשוות בין רכש זמן האוויר בתקופת ממשלת נתניהו ובתקופת "ממשלת השינוי" של נפתלי בנט ויאיר לפיד. אחת התופעות שעולות מהם היא שהזינוק המובהק ביותר נמדד במשרדים שבראשם עומדים שרים מהליכוד, בהם משרד ראש הממשלה. אליו מצטרפים, בין היתר, משרד התחבורה בראשות מירי רגב, משרד הכלכלה בראשות ניר ברקת ומשרד החקלאות בראשות אבי דיכטר.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

הנתונים מעלים חשש ששרי הליכוד מנצלים תקציבים ציבוריים כדי לתגמל את ערוץ הבית שלהם, שמתמחה בקידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה באמצעות תעמולה, הסתה וחדשות כזב. תופעה דומה נרשמה בעבר גם בקרב פוליטיקאים וגופי תקשורת ממחנות אחרים: שרי יש עתיד וקבוצת "ידיעות אחרונות", נפתלי בנט והעיתונות הסרוגה, יעקב ליצמן והבטאון המפלגתי "המודיע", ומפלגת ישראל ביתנו ואתר הבית הבלתי רשמי שלה, "יזרוס".

כעת, לנוכח הנתונים החדשים לגבי הליכוד וערוץ 14, עו"ד בן-מאיר מבקש לשים קץ לתופעה. את הדרישה שלו הוא מפנה גם למוריה שלום, מנכ"לית לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), הגוף שבאמצעותו רוכשת הממשלה זמן אוויר. מכתבו נשלח בשבוע שעבר; לדבריו, אם לא יזכה למענה בתוך פרק זמן סביר בכוונתו לעתור לבג"ץ.

במכתב קושר עורך הדין בין היחס המיטיב לכאורה כלפי ערוץ 14 והנסיונות למנוע תקציבי פרסום מקבוצת "הארץ" בעקבות נאום שבו המו"ל, עמוס שוקן, כינה טרוריסטים פלסטינים "לוחמי חופש". לדבריו, על המשרדים נאסר להתחשב ברקע הפוליטי של גוף התקשורת בבואם להקצות או למנוע ממנו תקציבים.

"התקציב המוענק לכל משרד ממשלתי לשם עריכת פרסום ממשלתי, ועצם עריכת הפרסום הממשלתי, אינם 'רכוש פרטי' של שר כזה או אחר, אלא נכס של המדינה שהם בתפקידם נאמנים עליו עבור כלל אזרחי המדינה", כותב בן-מאיר.

"למותר לציין", הוא מוסיף, "כי עשיית שימוש בכוח המשרה של שר כדי לקדם פרסום המניב הכנסה לכלי תקשורת ש'תומך' בו וכדי למנוע פרסום הגורע הכנסה מכלי תקשורת ש'מתנגד' לו, מהווים שימוש אסור בנכס של המדינה למטרות קידום תעמולה פוליטית". לדבריו, הקביעה הזאת נתמכת גם בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר.

שימוש פוליטי בתקציבי פרסום כבר הוביל בעבר להרשעה בשוחד. עו"ד בן-מאיר מזכיר במכתבו את המסכת הפלילית שזכתה לכינוי "פרשת ישראל ביתנו". סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום הורשעה בין היתר בלקיחת שוחד מגופים שבמקום לשלם לה ישירות רכשו פרסומות באתר החדשות המנוח "יזרוס", ששירת את המפלגה. קירשנבאום גמלה להם בנתח מהכספים הקואליציוניים שעמדו לרשות המפלגה שלה ושל אביגדור ליברמן.

עו"ד בן-מאיר מציין שההרשעה בשוחד נותרה בעינה גם לאחר שקירשנבאום הגישה ערעור לבית המשפט העליון. "שימוש בתקציב ממשלתי גם כדי להשיג יתרון פוליטי עלול לעלות לפי פסיקת בית המשפט העליון לכדי שוחד", הוא כותב. "ואם אכן שרים מנתבים תקציבים לגופי תקשורת התומכים בהם, וזוכים עקב כך וממשיכים לזכות ב'סיקור חיובי', הרי שהדבר עלול לעלות לכדי עבירת שוחד".

ממשרד המשפטים ומערוץ 14 לא נמסרה תגובה לדברים.