דיווח: כטב"ם שיורט ליד אשקלון כוון לפגוע במתקן קצא"א בעיר

בצל התגברות השיגורים מתימן, כטב"ם שייורט אתמול (רביעי) יועד לפגוע במתקן קצא"א באשקלון – כך דווח ניר דבורי בחדשות 12. מערך ההגנה האווירית יירט את הכטב"ם לפני שפגע במתקן הנפט, לאחר שבמערכת הביטחון סברו כי לשם כיוונו החות'ים את כלי הטיס. מטעם קצא"א נמסר כי "לא פגע כטב"ם בקצא"א או בסביבתה".

החשש מאירוע ביטחוני שיגרום לאסון נפט בקנה מידה גדול, נמצא במרכז האזהרות של מומחים וארגוני סביבה מהגדלת פעילותה של קצא"א. מדובר בהכפלה של כמויות הנפט שעוברות דרך צינור אשקלון-אילת שמפעילה החברה לאורך כל הנגב, לקיצור נתיב משלוחי הנפט בין אירופה לאסיה.

מעקב "שקוף" אחר סכנת הנפט מקצא"א
מתעלמים מהסכנה: הממשלה תצביע על הגדלת הזרמת הנפט במפרץ אילת
"הדרום צריך שיקום": ראשי רשויות דורשים מנתניהו לא להגדיל את שינוע הנפט
קצא"א מאיימת על עיתונאי: "רואים בך אחראי לכל התקפת כטב"ם עתידית עלינו"
"החלטה מסוכנת ורעה": הממשלה מתכננת לסכן את אילת ואשקלון
במשרד ראש הממשלה הציגו דוח שמסייע לקצא"א: "עמדה חד צדדית ומוטה" 

אין זו הפעם הראשונה שמתקן קצא"א באשקלון משמש יעד לתקיפה. במהלך מבצע "שומר חומות" ב-2021 פגעה רקטה במכל נפט של החברה, ובמקום פרצה שריפה. פגיעת הרקטה במכלי קצא"א לא דווחה לציבור, ונחשפה במפגש תושבים עם המנכ"ל היוצא איציק לוי, כחלק מפעילות קשרי קהילה שהיא מנהלת. במהלך המפגש, העיתונאי רותם נועם שאל את לוי על הסכנה שבפגיעת רקטה או כטב"ם במתקני הנפט של החברה, והמנכ"ל בתשובתו חשף את האירוע המדאיג, שמהווה בעיניו דווקא עדות לכך שפגיעות כאלה מטופלות היטב ולכן אינן סיבה לדאגה. "זה קרה באשקלון ושום דבר לא קרה", תועד לוי אומר בסרטון שפורסם באתר "יום יום". "פרצה שריפה, כיבינו אותה שבע וחצי דקות ויש לי סרט להראות לך. השריפה נגמרה והלכנו הביתה".

הירשמו לגחלילית: כל תחקירי הסביבה במייל שבועי

לדברי לוי, "לאור הניסיון הזה אני אמנם לא יכול להבטיח שבעתיד לא ייפגעו מכלים של החברה, אבל אני יכול להבטיח במאת האחוזים כי יש ביכולתנו לטפל בהצלחה מלאה בכל שריפה שתיגרם כתוצאה מפגיעה כזו. הוכחנו שאנחנו יכולים לטפל בשריפה כזו בתוך שבע וחצי דקות".

בתחילת החודש הממשלה אישרה את ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" שנועדה להגביל את כמות הנפט שתעבור בצינור קצא"א במפרץ אילת. השרים הצביעו על הגדלת כמות הנפט שתעביר קצא"א אל מפרץ אילת וממנו, כחלק מרצון החברה הממשלתית להגדיל את כמות הנפט מעבר לשני מיליון טון בשנה.

הנימוקים שהציגו בקצא"א לאורך הדרך הגיעו בדרך כלל מעולמות החוץ והביטחון. לדברי החברה, הגדלת המכסה דרושה כדי לדאוג למאגרי האנרגיה בחירום של ישראל. אך מטרתה של קצא"א היא מסחרית – הצינור משמש מדינות וחברות בינלאומיות מאירופה ואסיה, שקיצור הדרך בין נמל אשקלון לאילת יעיל וחסכוני עבורן. נושא מאגרי הביטחון בחירום של ישראל נמצא באחריות משרד האנרגיה, שמטעמו לא נמסרה עמדה ביחס להצעת ההחלטה. לגבי משרד הביטחון מצוין בהצעה כי שר הביטחון ישראל כץ "אינו מתנגד להצעה".

עם פרוץ המלחמה בחודש אוקטובר 2023, קיבלה קצא"א אישור מיוחד להגדיל את נפח הנפט שעובר במפרץ אילת לצורכי ישראל בלבד. ההחלטה התקבלה כחלק מהיערכות לפגיעה ביכולת לקלוט נפט מנמלי הים התיכון. אלא שבפועל, מאז נובמבר 2023 לא נכנסו כלל מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת בעקבות הפעילות העוינת של החות'ים בתימן.

מארגון מגמה ירוקה נמסר: "מאות אלפי ישראלים היו כפסע מאסון בסדר גודל היסטורי. החלטת רה"מ להגדיל את שינוע הנפט לישראל בזמן מלחמה ובניגוד לעמדת המומחים והדרג המקצועי היא הפקרות ביטחונית וסביבתית שעלולה להסתיים בקורבנות בנפש".