"יש יותר מדי בעלי אינטרסים שמעוניינים להשאיר את המצב כמות שהוא"

תושבי אשקלון והסביבה התעוררו הבוקר (23.3) להדי פיצוצים רמים מעל לראשם ושברי יירוט בקרבת העיר. ההסלמה במלחמה והניסיון האיראני לפגוע בתשתיות אנרגיה, שכמותן מרוכזות באזור התעשיה של העיר, הפכה את אשקלון למטרה מועדפת במתקפות הטילים.

ממרפסות השכונות שגובלות באזור התעשייה, אפשר לראות את מכלי אחסון הנפט של החברות הממשלתיות קצא"א ותש"א, תחנת הכוח הפרטית דוראד והתחנה הפחמית רוטנברג של חברת החשמל. קילומטר בלבד מפריד בין התושבים לאסון אפשרי, וכבר שנים שהם מתריעים על הסכנות הכרוכות בחיים לצד מטרות תעשייתיות, כאשר לרבים מהם אין כלל אמצעי מיגון מתאימים. 

ההיסטוריה לימדה אותם שיש סיבה לדאגה. במהלך מבצע "שומר חומות" פגעה באזור התעשייה רקטה שגרמה לשריפת ענק. התושבים התלוננו אז על קשיי נשימה, גירויים בגרון וצריבות בעיניים. הפגיעה במתחם בזן במלחמה הנוכחית עם איראן ובזו הקודמת ביוני 2025, הוכיחה גם היא שתרחיש אסוני הוא ריאלי מאוד.

"פגיעת הטיל בבתי הזיקוק בחיפה מוכיחה שמתקני אנרגיה אסטרטגיים נמצאים בסכנה מיידית, ומהווה נורת אזהרה בוהקת לגבי חוות המיכלים של קצא"א באשקלון ובאילת", מסביר אור משה מהחברה להגנת הטבע. ארגונו מוביל את מטה החירום "עוצרים את אסון הנפט", המאגד ארגוני סביבה ובריאות הציבור במאבק נגד כוונת חברת קצא"א להרחיב את כמויות שינוע הנפט במפרץ אילת.

"פגיעת טיל בליסטי בחוות המיכלים באשקלון עלולה להוביל לדליפת חומרים מסוכנים, מפגעי ריח קשים ופגיעה אנושה בבריאות אלפי תושבי האזור" הוא מוסיף, "במקום לצמצם סיכונים, קצא"א חותרת להרחיב את שינוע הנפט והאחסון בלב ריכוזי אוכלוסייה ובסמוך לנכסי טבע ותיירות. החברה להגנת הטבע פועלת נגד כוונות החברה להרחיב את פעילותה ותפעל לשמור על איכות החיים, האדם והטבע של תושבי הדרום כולו".

"אם נופל טיל, זו שריפה איומה"

חברת מועצת עיריית אשקלון, עו"ד אווה איבגי טוטאי, ששמה נזכר לאחרונה כמי שחשפה את החשד לשחיתות בלשכת ראש העירייה תומר גלאם, מספרת בשיחה עימה על מצוקת התושבים והקשיים איתם הם מתמודדים. 

"העיר אשקלון עברה מספיק", אומרת איבגי טוטאי. "בתחילת מלחמת חרבות ברזל היה ברור לכולם שזו העיר המטווחת ביותר, ואחרי האירועים הבוקר אנחנו חוששים אף יותר". לדבריה, באזור התעשייה הדרומי יש יותר מ-60 מכלי נפט, "ואם נופל טיל, זו שריפה איומה. בעבר קיבלתי נתונים שאם יתממש תרחיש כזה, נצטרך לפנות 25 אלף מתושבי אשקלון. לאן? איך? זה תסריט שאת לא רוצה לחשוב עליו".

המחסור במיגון ראוי בולט עוד יותר לנוכח הקרבה למתקני אנרגיה, במיוחד בשכונות הרכבת הסמוכות. מאחורי שורת הבתים הראשונה שפונה לאזור התעשייה מתנשאים בנייני רכבת ישנים, רובם ללא מרחב מוגן. "אני רואה את התמונות של הבתים בדימונה, הבניינים שהם לגמרי העתק-הדבק להרבה שכונות באשקלון, חלקן צמודות לאזור התעשייה".

ימים ספורים לפני שפרצה המלחמה ביקשה איבגי טוטאי לקדם את הנושא. "נוכח המתיחות הביטחונית והאפשרות להסלמה, ביקשתי לקיים דיון דחוף ומקצועי, בהתבסס על דו"חות רשמיים של מבקר המדינה ומבקר העירייה שמצביעים על כשלים חמורים בהיערכות העיר לשעת חירום ובהגנה על תושביה", כתבה לתושבים ברשת החברתית. כעת, התסכול רק גדל.

"רק חצי מהאוכלוסיה ממוגנת, ומדובר בדרך כלל בשכונות הוותיקות, אוכלוסיה של קשישים ומעוטי יכולת. אני רואה את התמונות מערד וחושבת עלינו. זה מתנקז לאותם המקומות כל הזמן, כאשר פה החשש עולה בשל הקרבה למכלים. אנחנו במלחמה שלוש שנים, שלוש שנים! לא הפקנו לקחים? שום דבר? אם בשנים האלה היינו ממגנים רק 20% מהאוכלוסיה, אבל כלום? אפס? זו הפקרות והזנחה וזה זועק לשמיים, והשכונות שנמצאות בסיכון הכי גבוה, לא ממוגנות. הסכנות לא נולדו אתמול, אפשר היה להיערך לזה בזמן".

"זה לא תרחיש דמיוני"

"המלחמה הזו עלולה להיות גזר דין מוות לכל כך הרבה אנשים פה", מוסיפה תושבת העיר אורה לוי, ממובילות המאבק לפינוי מיכלי הנפט."הרבה מהחברים שלי וגם אני חלינו בסרטן, הסכנה היא יומיומית, ועכשיו היא כפולה. אנחנו נלחמים שנים להפחתת השימוש בדלקים פוסילים, זה לא קורה, ובינתיים, מסכנים אותנו לשווא".

לדברי לוי, לא מדובר רק בסכנה האפשרית מעשרות מיכלי הנפט העצומים. "אלו מיכליות הנפט שעוגנות פה ופורקות משא, צינורות הולכה שמטפטפים או פגומים. בעבר כבר פגע באחד הבתים טיל שפספס את קצא"א ופגע ישירות בבית פרטי באשקלון. זה לא תרחיש דמיוני, רק פינוי של הנפט שסמוך לבתי התושבים יכול למנוע אסון".

"אני לא מאמינה שפינוי כזה יקרה", חותמת איבגי טוטאי, "יש יותר מדי בעלי אינטרסים שמעוניינים להשאיר את המצב כמות שהוא. ואם יעבירו, לאן יעבירו? זה יסכן כל שכונה. בינתיים, הפתרון הוא להמשיך ולהיאבק, להעלות מודעות ולא לוותר, באמצעות התושבים והאזרחים".