"החלטה מסוכנת ורעה": הממשלה מתכננת לסכן את אילת ואשקלון בעסקת נפט

בחסות המלחמה ובהיעדר קשב ציבורי, ממשלת ישראל מתכננת להגדיל את מכסת הנפט המותרת לשינוע בצינור אשקלון-אילת של החברה הממשלתית קצא"א. הנושא עשוי לעלות לישיבת הממשלה ביום ראשון, משרד רה"מ סירב לאשר ל"שקוף" את מועד קבלת ההחלטה. אם תתקבל ההצעה, מדובר בביטול בפועל של מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה, שמגביל את כמות הנפט במטרה להגן מפני אסון נפט שעלול לשתק את מפרץ אילת עד כדי סיכון ביטחוני, כמו גם להגן על נכסי הטבע ועל בריאות תושבי יישובי הנגב הסמוכים לקו הצינור מפני זיהום אוויר ואסון דליפה.

• "מצ'פרים את מי שמסכן אותנו": ברקע המחטף להגדלת מכסת הנפט של קצא"א – דליפה חדשה סמוך למכתש רמון
• במשרד ראש הממשלה הציגו דוח שמסייע לקצא"א: "עמדה חד צדדית ומוטה" 
• צעד משמעותי במאבק לשקיפות: צו החיסיון על קצא"א צומצם לראשונה

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (ליכוד) הביעה את התנגדותה והתנגדות צוות משרדה בנאום שנשאה אתמול (ד') בכנס "סביבה ופיננסים". בין היתר הדגישה כי המהלך לא קשור כלל למאגרי האנרגיה של ישראל, אלא שעומדים מאחוריו אינטרסים אחרים. "לא מדובר בצורך של דלקים למשק הישראלי – בנושא הזה נתנו הרחבה לתקופת המלחמה. אבל כאן מדובר בפעילות עסקית מסחרית של החברה", הדגישה סילמן. 

עוד אמרה כי "אנחנו חושבים שלא צריך לעשות את זה בחסות תקופת החירום הזו, כשכרגע למפרץ אילת לא נכנסת אף אניה בגלל המציאות הלא פשוטה שם. אנחנו רואים בזה סיכון סביבתי ובריאותי שיש בצדו תג מחיר".

במקביל, השדולה הסביבתית בכנסת קיימה כנס חירום אתמול, במהלכו חברי כנסת וראשי רשויות התבטאו נגד המהלך והודיעו כי יילחמו בו. ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, שלח ביום שלישי מכתב חריף למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, נגד העלאת הנושא לדיון, במסגרתו מתח ביקורת על התנהלות הממשלה. "מדובר בחוסר אחריות משווע", כתב, "איננו יכולים אלא להביע זעזוע מנכונות של גורמי ממשלה לסכן כך את מפרץ אילת ואת העיר".

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, אמר בכנס כי "אשקלון לא תהיה החצר האחורית של מדינת ישראל. הסיכונים הסביבתיים והביטחוניים בהימצאות של קצא"א בעיר ידועים היטב לכולם לפני השבעה באוקטובר והם קיבלו משנה תוקף אחרי השבעה באוקטובר, נוכח העובדה שאשקלון מצויה בטווח ירי הרקטות מרצועת עזה".

צינור נפט לשימוש פוטין

מדיניות "אפס תוספת סיכון" התקבלה בימי השרה להגנת הסביבה לשעבר תמר זנדברג, במטרה לבלום את הסכנות הנשקפות לתושבי אזור הדרום מהחלטת ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, להפוך את ישראל לצינור תובלת נפט בשימוש מדינות האזור.

פרט לרווחי החברה הממשלתית קצא"א, שעד כה בשל החיסיון המוטל עליה אין שקיפות בנוגע לסכומי העתק ולמשכורות הבכירים בה, מדובר בעסקה בעלת השלכות על יחסיה הבינלאומיים של ישראל. בסדרת תחקירים ב"שקוף", חשפנו בעבר כי משדרי מיכליות הנפט, המאפשרים מעקב אחרי מסלולן, כובו באופן מכוון, כאשר חלק מהאניות עשו את דרכן מרוסיה למדינות אסיה. כל זאת, כאשר ארה"ב וחלק ממדינות אירופה מחרימות את הנפט הרוסי ככחלק מסנקציות שהטילו לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה בהנהגת ולדימיר פוטין.

בישראל, מי שמוביל את קידום את המהלך מקרב הממשלה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. שלי מקדיש זמן רב לנושא: בדיקת "שקוף" ביומנו העלתה תשע פגישות רבות משתתפים עם בכירי קצא"א. לפני כחודשיים הוא פרסם דוח המבטל את הסיכונים הסביבתיים וחותר לביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון". הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה יצאו חזיתית באופן חריג נגד הדוח, בטענה כי מוצגת בו "עמדה חד צדדית ומוטה". עוד טענו, כי מנכ"ל המשרד דאז גיא סמט העביר למשרד ראש הממשלה הערות לטיוטת הדוח, אך הן לא צורפו אליו. 

בצד האינטרס הכלכלי והיחסים הבינלאומיים, מאחורי העסקה נפרשת גם רשת קשרים הדוקה בין הנהלת קצא"א לבין צמרת הליכוד. תחקיר "שקוף" של דרור גורני פירט את מפת הקשרים, במרכזה עומדים ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר ישראל כ"ץ, השר צחי הנגבי והמנכ"ל יוסי שלי.

"אינטרסים עלומים ואלימים"

בכנס החירום של השדולה הסביבתית, טענו חברי הכנסת כי השרה להגנת הסביבה אינה משתמשת בסמכויותיה כדי למנוע את המהלך. "אני אומר מפה לעידית סילמן – אם הממשלה מפקיעה את סמכויות המשרד להגנת הסביבה, מה את עושה שם? בשביל מה את שרה? על איזו סביבה את מגנה ואיך?", אמר יו"ר השדולה, ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד). "הפעם, במיוחד הפעם, מכתבים לא יעזרו. האחריות היא עלייך. אם לא תצליחי למנוע את ההחלטה הזו – נכשלת, שימי את המפתחות ותתפטרי".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) אמרה כי "החלטת ראש הממשלה, שהתקבלה בניגוד לעמדת כל גורמי המקצוע, היא פשע עבור העיר אילת ועבור הדורות הבאים באופן כללי. מדובר בהחלטה מסוכנת, שהתקבלה בחוסר סמכות תוך עקיפת גורמי המקצוע ונועדה אך ורק לשרת צרכים כלכליים מושחתים תוך פגיעה חמורה בסביבה".

חה"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) הוסיפה כי מדובר ב"החלטה מסוכנת נוספת של הממשלה הפועלת נגד טובת הציבור, הופכת את הערים ליעד ביטחוני אסטרטגי, מגדילה את זיהום האוויר, ובמקרה של דליפה תגרום לפגיעה חמורה ובלתי הפיכה בסביבה בכלל ומפרץ אילת בפרט. אנחנו הציבור חייבים להתנגד ואסור שתגיע לכדי יישום".

גלית כהן, חוקרת בכירה ב-INSS ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה בעבר הוסיפה: "נראה שהתנאים והתועלות למשק הישראלי שהיו מוכרים בעת קבלת ההחלטה של מדיניות אפס תוספת סיכון לא השתנו כלל והדבר היחיד שהשתנה הוא הסיכון הביטחוני שהוחמר בשל הנסיונות לפגיעה על ידי השלוחים של איראן באזור, ולכן אין מקום לשינוי המדיניות ולהובלת ישראל לחשיפה לסיכונים גבוהים שהתועלת מהם קטנה מהנזק הרב שיכול להיגרם למפרץ אילת".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור הדגיש את הסכנות הבריאותיות נוכח זיהום האוויר. "זוהי הפקרת בריאות הציבור והחיים עצמם", אמר בכנסת. "אנחנו לא יודעים לאמוד במדויק כי לא בוצע תסקיר השפעה על הבריאות. אנחנו כן יודעים שיש כאן סיכונים חמורים לבריאות הציבור, ראו מכתב המומחים. במבט יותר רחב זוהי איוולת אסטרטגית בעידן שינוי האקלים, שתגדיל פערי בריאות בפריפריה, בתהליך שמחסל את המקצוענות ומשתיק את הקול המקצועי תוך סילוף האמת ומשרת אינטרסים עלומים ואלימים".

מקצא"א נמסר בתגובה: "קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת.

"החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים וכן את גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, בהם משרד הביטחון, האוצר, האנרגיה, המל"ל, החוץ, רשות החברות ועוד שתמכו בעמדת החברה. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור האיומים על פתיחתה של חזית צפונית על מדינת ישראל.

"מיד בפתיחת המלחמה, פנו משרדי האנרגיה והביטחון להנהלת קצא"א לפתוח באופן מיידי את נמל אילת, שהיה סגור בשל מגבלות המשרד להגנ"ס ועקב מתקפת הטילים על נמל קצא"א באשקלון. זאת מתוך ההבנה שמדינת ישראל חייבת שני נמלי נפט ותזקיקים מתפקדים גם באילת וגם בים התיכון.

"בזכות קצא"א ועובדיה המסורים שפעלו בפתיחת המלחמה ובמהלכה תחת אש, נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, משבר שקצא"א הזהירה מפניו במשך זמן רב בפני כל הגורמים הרלוונטיים. לולא הטלתן של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה.

"קצא"א תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה לטובת תושבי ישראל".