"הדרום צריך שיקום": ראשי רשויות דורשים מנתניהו לא להגדיל את שינוע הנפט לקצא"א

הממשלה צפויה להצביע היום (שני) על ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" שנועדה להגביל את כמות הנפט שתעבור בצינור קצא"א במפרץ אילת. השרים יצביעו על הגדלת כמות הנפט שתעביר קצא"א אל מפרץ אילת וממנו, כחלק מרצון החברה הממשלתית להגדיל את כמות הנפט מעבר לשני מיליון טון בשנה – בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה.

• הירשמו לגחלילית: כל תחקירי הסביבה במייל שבועי

כחלק מהמאבק בהחלטה, הבוקר פנו שבעה ראשי רשויות מהדרום לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה להפסיק את הדיונים על הגדלת שינוע הנפט. "אנו קוראים לך בעת הזו, עת חירום לאומית, להפסיק את הדיונים בנושא הגדלת השינוע", כתבו לראש הממשלה, ראשי הרשויות של דימונה, אילת, אשקלון, רמת נגב, ערבה תיכונה, מצפה רמון וחבל אילות. "אנו קוראים לך להגן על עתיד אילת, אשקלון ועתיד הדרום ולא לתת יד להגדלת שינוע הנפט. מנע אפשרות נוספת של אסון נפט בעיצומה של המלחמה". הם הוסיפו כי "הדרום זקוק עכשיו לשיקום ולא לאיומים נוספים".

• קצא"א מאיימת על עיתונאי: "אחראי לכל התקפת כטב"ם עתידית"
• תחקיר: מפת הקשרים של קצא"א עם בכירי הליכוד
• ברקע המחטף: דליפת נפט חדשה סמוך למכתש רמון

בחודש אוגוסט האחרון נדחתה הצעה דומה בעקבות לחץ ארגוני סביבה והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, אך כעת ההצעה חזרה לסדר היום. ההצבעה צפויה להתקיים נוכח התנגדותם של גורמי מקצוע, מדענים ומדעניות, שבעה ראשי רשויות באזורים שבהם עובר צינור הנפט, וכן המשרד להגנת הסביבה שמזהירים מפני מפני אסון נפט שעלול לשתק את מפרץ אילת עד כדי סיכון ביטחוני, ומתוך רצון להגן על נכסי הטבע ועל בריאות תושבי יישובי הנגב הסמוכים לקו הצינור ותושבי אשקלון מפני זיהום אוויר ואסון דליפה.

לאחר ההחלטה הקודמת, נדרשה חברת קצא"א להגיש סקר סיכונים חדש להיתר הרעלים, כפי שסוכם בפגישה שנערכה עם ראש הממשלה. אלא שלאחר שהמשרד להגנת הסביבה הגיש לקצא"א את המסגרת של סקר הסיכונים שאותו החברה נדרשה להציג, בחרו בקצא"א "לדלג" מעל המשוכה ופנו שוב למשרד ראש הממשלה בבקשה לקדם את ביטול המדיניות. יש לציין ששני סקרי הסיכונים הקודמים נדחו על ידי המשרד להגנת הסביבה בטענה שהם אינם מהימנים.

מנצלים את המלחמה

הנימוקים שהציגו בקצא"א לאורך הדרך הגיעו בדרך כלל מעולמות החוץ והביטחון. לדברי החברה, הגדלת המכסה דרושה כדי לדאוג למאגרי האנרגיה בחירום של ישראל. אך בפועל, מטרתה של קצא"א היא מסחרית – הצינור משמש מדינות וחברות בינלאומיות מאירופה ואסיה, שקיצור הדרך בין נמל אשקלון לאילת יעיל וחסכוני עבורן.

לגבי משרד הביטחון, מצוין בהצעה כי שר הביטחון ישראל כ"ץ תומך בהגדלת שינוע הנפט. בהצעה מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, נכתב כי ההצעה מובאת "לאור התועלות הצפויות לישראל" מהמהלך, אך אין פירוט לאותה התועלת. ההצעה מאמצת למעשה את המלצות הדו"ח הבינמשרדי בנושא שהופץ בחודש מאי השנה, אותו כינו במשרד להגנת הסביבה "מגמתי ומטעה".

במשרד ראש הממשלה הציגו דוח שמסייע לקצא"א: "עמדה חד צדדית ומוטה" 

אתמול קיימה השרה סילמן מפגש עם ראשי רשויות מהשלטון המקומי והאיזורי וארגוני סביבה באשר לרצון להעלות הצעת מחליטים בנוגע לביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה לשמירה על מפרץ אילת. בהודעה מטעם המשרד נכתב כי מאז פרוץ המלחמה הוא "מנהל את המדיניות לגבי מפרץ אילת באופן מאוזן". עם פרוץ המלחמה המשרד נתן אישור פרטני להגדלת כמויות הנפט הגולמי מעבר לכמות המותרת בהיתר, ולפריקה זמנית של מכליות תזקיקים, לצורכי המשק בישראל בעת מצב החירום.

עם פרוץ המלחמה בחודש אוקטובר 2023, קיבלה קצא"א אישור מיוחד להגדיל את נפח הנפט שעובר במפרץ אילת לצורכי ישראל בלבד. ההחלטה התקבלה כחלק מהיערכות לפגיעה ביכולת לקלוט נפט מנמלי הים התיכון. אלא שבפועל, מאז נובמבר 2023 לא נכנסו כלל מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת בעקבות הפעילות העוינת של החות'ים בתימן. מהמשרד הוסיפו כי "הצעת המחליטים מתייחסת לאישור שניתן בעת מלחמה ודורשת מהמשרד להגנת הסביבה לאפשר פעילות מוגברת לטובת הגדלת פעילות עסקית שאין לה קשר לצרכי האנרגיה של המשק במדינת ישראל בנוגע לאספקת נפט כפי שצויין על ידי גורמי המקצוע".

ח"כ יוראי להב הרצנו תקף את ההחלטה וכתב כי ההצעה "דורסת לחלוטין את השרה להגנת הסביבה". לדבריו, "בחסות המלחמה, הם מבטלים את התנאי שמדבר על שימוש בדלקים לצורך משק האנרגיה בישראל. כלומר: מעתה, יוכלו להעביר כמה שהם רוצים ולמי שהם רוצים. בלי רמזים, בלי בין השורות – שחור על גבי לבן. סכנה פסיכית לכלכלה, לבריאות הציבור, לערים שלמות בישראל – בעבור בצע כסף. מעשה של טירוף. אם זה עובר – מה הטעם בהמשך כהונתה של שרה להגנת הסביבה?".

ברקע הדברים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, והשגריר הנכנס לאיחוד האמירויות יוסי שלי מנסה זה תקופה ארוכה לקדם מהלך שיאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה, כדי לאפשר לה לממש את הסכם RED-MED עליו חתמה ישראל לפני כשלוש שנים במסגרת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות. על פי הערכות, מדובר לכל הפחות בעשרות מכליות נפט שיפקדו את נמלי אילת ואשקלון בשנה, כשלפי כשלוש מאות מדענים די באחוז בודד שישפך מתחולתן כדי לגרום לנזק חסר תקדים לאילת.

מהחברה להגנת הטבע נמסר: "המחדל – כבר כאן. ממשלת ישראל, מתעקשת לקדם מהלך מסוכן, שעתיד לפגוע בחייהם, בביטחונם ובבריאותם, של תושבי אילת, הערבה, הנגב, אשקלון ואשדוד, כמו גם בטבע, בסביבה ובכלכלה. לצערנו, כל האזהרות וההתרעות, של טובי המומחים, לא מועילות מול ממשלה, שכתם שחור מנפט, מתנוסס מעליה, וכל זאת, לטובת אינטרסים עלומים, של חברת קצא"א, שידועה בזיהומיה הקשים ובנזקים החמורים שהיא כבר גרמה בעבר, לטבע ולסביבה".