מתעלמים מהסכנה: הממשלה תצביע על הגדלת הזרמת הנפט במפרץ אילת

הממשלה צפויה להצביע בישיבתה שתתקיים בשבוע הבא על ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" שנועדה להגביל את כמות הנפט שתעבור בצינור קצא"א במפרץ אילת. השרים יצביעו על הגדלת כמות הנפט שתעביר קצא"א אל מפרץ אילת וממנו, כחלק מרצון החברה הממשלתית להגדיל את כמות הנפט מעבר לשני מיליון טון בשנה. בחודש אוגוסט האחרון נדחתה הצעה דומה בעקבות לחץ ארגוני סביבה והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, אך כעת ההצעה חזרה לסדר היום.

ההצבעה צפויה להתקיים נוכח התנגדותם של גורמי מקצוע, מדענים ומדעניות, שבעה ראשי רשויות באזורים שבהם עובר צינור הנפט, וכן המשרד להגנת הסביבה שמזהירים מפני מפני אסון נפט שעלול לשתק את מפרץ אילת עד כדי סיכון ביטחוני, ומתוך רצון להגן על נכסי הטבע ועל בריאות תושבי יישובי הנגב הסמוכים לקו הצינור ותושבי אשקלון מפני זיהום אוויר ואסון דליפה.

עוד בנושא:

• סילמן הצליחה לפוצץ את הספין של קצא"א – אבל זו רק ההתחלה
• קצא"א מאיימת על עיתונאי: "רואים בך אחראי לכל התקפת כטב"ם עתידית עלינו"
• ראשי רשויות בדרום לגלנט: דורשים שתתנגד להגדלת שינוע הנפט של קצא"א

הנימוקים שהציגו בקצא"א לאורך הדרך הגיעו בדרך כלל מעולמות החוץ והביטחון. לדברי החברה, הגדלת המכסה דרושה כדי לדאוג למאגרי האנרגיה בחירום של ישראל. אך מטרתה של קצא"א היא מסחרית – הצינור משמש מדינות וחברות בינלאומיות מאירופה ואסיה, שקיצור הדרך בין נמל אשקלון לאילת יעיל וחסכוני עבורן. נושא מאגרי הביטחון בחירום של ישראל נמצא באחריות משרד האנרגיה, שמטעמו לא נמסרה עמדה ביחס להצעת ההחלטה. לגבי משרד הביטחון מצוין בהצעה כי שר הביטחון ישראל כץ "אינו מתנגד להצעה".

בהצעה מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, נכתב כי ההצעה מובאת "לאור התועלות הצפויות לישראל" מהמהלך, אך אין פירוט לאותה התועלת. ההצעה מאמצת למעשה את המלצות הדו"ח הבינמשרדי בנושא שהופץ בחודש מאי השנה.

הדוח הבינמשרדי בחן את העמדות השונות של משרדי הממשלה לגבי הגדלת יצוא ויבוא הנפט מנמל קצא"א שבאילת. אלא שבמשרד להגנת הסביבה טענו כי הדוח שהופץ לא משקף את עמדתו ולפיה יש למנוע הרחבת פעילות שינוע הנפט במפרץ אילת, בעקבות הנזק הרב שעשוי להיגרם למפרץ. לטענת המשרד להגנת הסביבה, הדוח הופץ מבלי שנעשו בו התיקונים וההבהרות הנדרשים, "כאשר הוא כולל עמדה חד צדדית ומוטה התומכת בהגדלת פעילות קצא"א באופן בלתי מאוזן".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, והשגריר הנכנס לאיחוד האמירויות יוסי שלי מנסה זה תקופה ארוכה לקדם מהלך שיאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה, כדי לאפשר לה לממש את הסכם RED-MED עליו חתמה ישראל לפני כשלוש שנים במסגרת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות. על פי הערכות, מדובר לכל הפחות בעשרות מכליות נפט שיפקדו את נמלי אילת ואשקלון בשנה, כשלפי כשלוש מאות מדענים די באחוז בודד שישפך מתחולתן כדי לגרום לנזק חסר תקדים לאילת.

בישיבת הממשלה לפני כחצי שנה טען אמסלם, כי עמדת המשרד להגנת הסביבה פוגעת ביחסים עם איחוד האמירויות. לפי עמדת משרד ראש הממשלה, פרט לרווחי החברה הממשלתית קצא"א, שעד כה בשל החיסיון המוטל עליה אין שקיפות בנוגע לסכומי העתק ולמשכורות הבכירים בה, מדובר בעסקה בעלת השלכות על יחסיה הבינלאומיים של ישראל. 

אלא שכלל לא בטוח שההחלטה על הגבלת כמות הנפט שתעבור במפרץ אילת תשפיע לרעה בהקשר היחסים הבינלאומיים של ישראל. שגריר איחוד האמירויות בישראל, מוחמד אל-חאג'ה אמר כבר בשנת 2021 כי "הסכם הובלת הנפט עם קצא"א הוא הסכם בין חברות מסחריות פרטיות ואין לו כל קשר ליחסים המדיניים בין ישראל לאיחוד האמירויות".

מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו הרב, ממשלת ישראל, מתעקשת לפעול להרס שונית האלמוגים במפרץ אילת, שהיא אחד מאתרי הטבע החשובים בישראל ובעולם והבסיס לפעילות הכלכלית – תיירותית של העיר. על ידי כך, הממשלה תפגע באופן ממשי, בתושבי העיר אילת, בתושבי הערבה ובתושבי הנגב, הגרים באזורים שבהם עובר צינור הנפט, וכל זאת – עבור בצע כסף, של חברת קצא"א, חברה עבריינית, שכבר יותר מפעם אחת, פגעה בטבע, בסביבה ובבריאות הציבור. החברה להגנת הטבע, קוראת לשרי הממשלה, שלא לאשר את הצעת ההחלטה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "החלטת הממשלה שתקבע מחדש את מדיניות ניהול הסיכון במפרץ אילת תעשה באופן בטוח ואחראי, ותאזן בין צרכי המשק הלאומי לבין שמירה על הסביבה; זאת על מנת לוודא גם את השמירה על שונית האלמוגים וגם על האינטרסים החיוניים של ישראל בתחום הביטחון האנרגטי ואספקת הדלקים בחירום ובשגרה".