ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

במשרד ראש הממשלה הציגו דוח שמסייע לקצא"א: "עמדה חד צדדית ומוטה" 

דוח שנוי במחלוקת עומד במרכז בקשתו של מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי מהשרה להגנת הסביבה סילמן, לבחון את הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת. במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה טוענים כי הדוח נכתב באופן בלתי מאוזן לטובת חברת הנפט, תוך התעלמות מגורמי המקצוע: "מדובר בסיכון משמעותי ובלתי קביל לסביבה הימית"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי על רקע נמל קצא"א (צילום: יונתן זינדל ונועם פנטון, פלאש 90)

משרד ראש הממשלה בהובלת המנכ"ל יוסי שלי פנה לאחרונה לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן בבקשה לבחון מחדש את ההגבלה שהטיל המשרד על הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת. הפנייה של שלי לשרה סילמן הגיעה לאחר פרסום בשבוע שעבר של דוח בינמשרדי שבחן את העמדות השונות של משרדי הממשלה לגבי הגדלת יצוא ויבוא הנפט מנמל קצא"א שבאילת. אלא שבמשרד להגנת הסביבה טענו כי הדוח שהופץ לא משקף את עמדתו ולפיה יש למנוע הרחבת פעילות שינוע הנפט במפרץ אילת, בעקבות הנזק הרב שעשוי להיגרם למפרץ. לטענת המשרד להגנת הסביבה, הדוח הופץ מבלי שנעשו בו התיקונים וההבהרות הנדרשים, "כאשר הוא כולל עמדה חד צדדית ומוטה התומכת בהגדלת פעילות קצא"א באופן בלתי מאוזן".

במשרד להגנת הסביבה טענו כי הציגו בפני הצוות עמדה הנשענת על גורמי מקצוע ומדע שלפיה "יש למנוע את הרחבת פעילות שינוע הנפט במפרץ אילת בשל היותה סיכון משמעותי ובלתי קביל לסביבה הימית הרגישה ולשונית האלמוגים". מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט העביר למשרד ראש הממשלה הערות לטיוטת הדוח, אך לדבריו לא ניתן ביטוי בדוח שהופץ והן לא צורפו אליו. 

קראו כאן על החיסיון ארוך השנים של קצא"א

מנכ"ל משרד ראש הממשלה מנסה זה תקופה ארוכה לקדם מהלך שיאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה, שהוגבלה על ידי המשרד להגנת הסביבה בתקופת השרה תמר זנדברג לעד שני מיליון טון נפט בשנה, כדי לאפשר לה לממש את הסכם RED-MED עליו חתמה לפני כשלוש שנים במסגרת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות. על פי הערכות, מדובר לכל הפחות בעשרות מכליות נפט שיפקדו את נמלי אילת ואשקלון בשנה, כשלפי כשלוש מאות מדענים די באחוז בודד שישפך מתחולתן כדי לגרום לנזק חסר תקדים לאילת.

עוד בנושא:
הדלתות פתוחות לרווחה: מפת הקשרים של קצא"א עם בכירי הליכוד
אילת ואשקלון: "לא נאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה"
תחקיר: קצא"א מסתירה את מסלולי מכליות הנפט שלה ומונעת פיקוח ציבורי

שלי ביקש במכתבו לסילמן כי שר האוצר ושר האנרגיה יקימו צוות שיבחן את מדיניות המשרד להגנת הסביבה בעניין זה, בעקבות בקשת קצא"א להגדיל את היקף שינוע הנפט במפרץ אילת ובשל התנגדות גורמי המקצוע של המשרד לעמדה זו. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שלח מכתב לאמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רה"מ, שבו ציין כי המסקנות בטיוטת הדוח "מהוות התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה ויש בהן כדי לפגוע באופן ישיר ומכוון בסמכויות ובתפקידי המשרד".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

סמט ציין כי מהטיוטה שהועברה למשרד הושמטו עמדות ושיקולים משמעותיים, כמו עמדתם של המדענים והאקולוגים המומחים למפרץ אילת ולשונית האלמוגים, המזהירים מפני הידרדרות המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת. עוד צוין כי הושמטה עמדת משרד החוץ שציין במהלך הדיונים בנושא כי הגדלת השינוע של דלקים פוסיליים אינה עולה בקנה אחד עם המגמות בעולם והיא בניגוד לאמנת האקלים והסכם פריז, וכי עמדות הרשויות המקומיות והארגונים הסביבתיים גם הן נעדרו לחלוטין מסיכום הבחינה. 

אתמול (רביעי) נפגשו סילמן, מנכ"ל משרדה וגורמי המקצוע עם נציגים מארגוני הסביבה החברה להגנת הטבע, צלול ושומרי הבית; ראש עיריית אילת; נציגי רשות הטבע והגנים ונציגי איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, כדי לבחון את האפשרויות ודרכי הפעולה נוכח הבקשה. אנשי המשרד להגנת הסביבה אמרו בפגישה כי הם סבורים שבדוח קיימת סתירה כשמונח בו שהגדלת הפריקה בנמל קצא"א באילת נחוצה כדי לתת מענה לתרחיש מלחמתי, אך הוא לא מתחשב בסיכונים המוגברים שעלולים להיגרם דווקא בעת מלחמה. 

בפגישה עם השרה סילמן ומנכ"ל משרדה נכח גם יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", שהודה כי התאכזב מהדוח שפרסם משרד ראש הממשלה. "זו עבודה של חודשים בראשות משרד ראש הממשלה, שלכאורה רצה לתכלל את עמדות משרדי הממשלה, אבל בסופו של יום לא הכניס טיעונים חשובים שעלו במהלך הדיונים למסמך הסופי. תחת ידיו יצא מסמך שהוא מוטה ומטעה, אני מאוד מאוכזב. זה מרגיש כאילו קודם ירו ואחר כך סימנו את המטרה".

סקר סיכונים מטעם קצא"א

במשרד להגנת הסביבה טענו כי הדוח כלל לא לוקח בחשבון את העובדה כי אף שהנמל כשיר לפריקה, מכליות אינן מגיעות מזה חודשים בשל המצב הביטחוני. המלחמה הנוכחית בכלל והאירועים בים האדום בפרט מחדדים את הסכנה המוחשית והמשמעותית שבה מצוי מפרץ אילת. במשרד להגנת הסביבה מסרו כי "הדוח אינו משקף בחינה אמיתית של הצרכים למשק האנרגיה בישראל בשגרה ובחירום, אינו מתחשב באילוצים העובדתיים, ובמקום להתמודד עימם מניח ללא בסיס כי הגדלת הפעילות העסקית של קצא"א היא שתיתן להם מענה".

מכלית הנפט KITSOS בנמל קצא"א באילת

במשרד ראש הממשלה טענו כי המצב הביטחוני והרצון לשמור על עצמאות אנרגטית לישראל מחייב את הגדלת שינוע הנפט במפרץ. "הם אומרים שההסתברות של תרחיש הידרדרות המצב הביטחוני גדולה לאין שיעור מההסתברות לשפך נפט מסיבי, אבל זה לא מבוסס על נתונים בדוקים או על עבודה מקצועית", טוען ספיר. 

בדוח מטעם משרד ראש הממשלה הפנו גם לחוות דעת מטעם המל"ל שמבטיחה "תועלת מדינית ודאית", אם יוגבר שינוע הנפט במפרץ, אך גם כאן הקביעה זכתה לביקורת מצד המשרד להגנת הסביבה ופעילי הסביבה. "בכל פעם שרוצים לנרמל משהו או להכשיר משהו מגייסים את המל"ל", טען ספיר. על פי חוות הדעת של משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי שהוצגו, ההחלטה לאפשר ליישם את עסקת RED-MED תניב תועלת בעיקר מול איחוד האמירויות. "אלא שלמרות הטענה, משרד החוץ טוען שזה לא ישפיע על מערכת יחסים בין המדינות", טען ספיר.

בנוסף, סקר הסיכונים שהוכן על ידי קצא"א נדחה בעבר, לאחר בדיקה של גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שכן לא הוכן בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד. למרות זאת, במשרד להגנת הסביבה טענו כי הדוח שהפיץ משרד רה"מ מסתמך על אותו סקר, שנערך על ידי בעל העניין ולא אושר מקצועית. 

הדיון סביב הגדלת נפח הנפט שיעבור במפרץ אילת צריך לכלול גם את חוות דעתם של ראשי הרשויות המקומיות שעלולים להיפגע קשות מאסון סביבתי במפרץ. במשרד להגנת הסביבה, כמו גם בארגוני הסביבה טוענים כי הדוח שהופץ אינו יכול להוות בסיס לקבלת החלטות מושכלת ובוודאי שלא לשינוי של מדיניות המשרד, וכי יש לקיים דיון מאוזן, המגובה בידי גורמי מקצוע ומדענים בנושא.

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יאיר טאובר

Picture of יאיר טאובר
תל אביבי זה מכבר, אבא של עמליה נשוי לטל וירוק בנשמה. עבדתי במשך שנים במגוון תפקידים בתקשורת המיינסטרים (ידיעות אחרונות, וואלה), שם הכרתי לעומק את התקשורת הממוסדת, על מעלותיה ומגבלותיה. מאמין בכוח של עיתונות ביקורתית, הגונה וישרה להביא לשינוי ומכיר באחריות הגדולה שיש לנו כעיתונאים לכל מילה ומילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,889 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!