ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לפני שבוע נחשף ב"הארץ" כי שני יועצים בכירים של ראש הממשלה בנימין נתניהו – יונתן אוריך ושרוליק איינהורן, בנו קמפיין להלבנת שמה של קטאר בעולם, לקראת המונדיאל שנערך במדינה ב–2022. כעת, אותה קטאר, שגם העבירה בתיאום עם ישראל כסף לרצועת עזה, בהתאם למדיניות שיזם והוביל נתניהו, נמצאת במרכז הצעת חוק שעליה ידונו חברי הוועדה. בהצעה אף אחד לא דואג להלבין את שמה או את מזוודות הכסף שהועברו בסיועה, והיא הופכת באחת ל"זאב בעור של כבש".
מדובר בהצעת חוק המאבק במדינות תומכות טרור, של חברי הכנסת מהליכוד: משה סעדה ודן אילוז, מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית). ההצעה מבקשת להגדיר מהי מדינה תומכת טרור, ולהקים במטה לביטחון לאומי גוף שתפקידו יהיה להוביל את המאבק מול מדינות שיוגדרו כתומכות טרור. כמו כן לא יקוימו קשרי מסחר עם מדינות אלו והן לא יוכלו להיות מעורבות בפעילויות הנוגעות לישראל בהסדרים מדיניים, למשל תיווך בעסקת חטופים עם חמאס.
קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ
ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס ביום ראשון לדון בעתיד 20 הצעות חוק. בוועדה חברים 10 שרים, בראשם שר המשפטים יריב לוין (ליכוד), וחבריה עוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת, ולמעשה, קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם.
"מזה כעשרים שנה, קטאר מתנהגת כ'זאב בעור של כבש'", נכתב בדברי ההסבר להצעה המדוברת. "קטאר היא המשקיעה הגדולה ביותר בטרור בעולם, בטאליבן, בדעא"ש, בחמאס וחיזבאללה, באמצעות התמיכה הישירה שלהם בטרור בכסף ומשאבים, היקף הנפגעים מהטרור הוא חסר תקדים".
יוזמי ההצעה מתעלמים מכך שנתניהו הוא זה שאפשר את מימון חמאס ואת התחזקותו באמצעות העברת מזוודות הכסף במימון קטאר, ומציינים מנגד כי קטאר השקיעה כספים רבים במטרה לקדם את הג'יהאד העולמי, "וכל זאת במטרה להסיט את דעת הקהל האמריקאית והעולמית נגד ישראל ונגד יהודים". יתר על כן, בדברי ההסבר נכתב כי קטאר אחראית לאנטישמיות שהתגברה בשנה האחרונה בעולם: "ההתפרצויות האחרונות בעולם נגד מדינת ישראל ונגד יהודים היא תוצאה ישירה של תמיכות קטאר".
עוד ידונו חברי הוועדה בהצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), של ח"כ עמית הלוי (ליכוד) וח"כים נוספים. לפי ההצעה, מנכ"ל משרד החינוך יוכל לסרב לתת אישור להעסיק עובד חינוך שהתואר האקדמי שלו הוא ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. עובדים כאלו, המועסקים כיום במערכת החינוך וקיבלו את התואר או שסיימו את רוב לימודיהם טרם תחילת החוק, יוכלו להמשיך לעבוד במערכת החינוך, אך שר החינוך יהיה רשאי להתנות את אישור העסקתם בלימודי השלמה במוסדות חינוך בישראל.
יוזמי החוק רוצים למנוע כניסת "תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה שתכליתה שלילת קיומה של מדינת ישראל והסתה חמורה נגדה", אך במקביל, הם עלולים להפלות בין בוגרי תארים אקדמיים. מי שלומד במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית הם לא בהכרח כאלה שמסכימים עם תכנים מסוג זה. ייתכן שהבחירה ללמוד שם היא משום שתנאי הקבלה ללימודים קלים יותר, העלות זולה יותר והלמידה כנראה פשוטה יותר כיוון שהם לומדים בשפת אמם – ערבית.
הלוי, יחד עם ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), יזם חוק נוסף הקשור למשרד החינוך, שהגורמים המשפטיים טענו שיש בו "קשיים חוקתיים". מדובר בחוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור שעבר במליאה בתחילת החודש. לפי החוק, שר החינוך יכול להורות על שלילת תמיכה בתקציב של מוסד חינוך, אם הוכח כי במוסד "מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור".
הצעות נוספות שיעלו לשולחן ועדת השרים לחקיקה:
הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור של ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) – מציעה להסמיך את שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון, להטיל סנקציות כלפי מי שמועסק ע"י ארגון המעביר כספים בזיקה לטרור. סוכות כבר הציע בעבר הצעה דומה אך חזר בו. בין הסנקציות הנכללות בהצעה: איסור כניסה לישראל, איסור הענקת אישורים או היתרים תכנוניים או כלכליים כמו היתרי בנייה ופיתוח קרקעות, הקפאה או חילוט רכוש הנמצא בשטח ישראל ואיסור ביצוע עסקאות עם אזרחים ישראליים.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליכים משפטיים נגד ראש רשות), של ח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי). מדובר על הצעה שבגלגולה הקודם הונחה ע"י ראש סיעתו, ומי שמכהן כיום כשר החוץ, גדעון סער.
לפי ההצעה, פתיחת חקירת משטרה והגשת כתב אישום נגד ראשי רשויות יעשו באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. ההצעה באה לקבוע מנגנונים שיאפשרו את המשך תפקוד הרשויות המקומיות במקרה של ראש רשות הנמצא תחת חקירה או העמדה לדין, תוך שמירה על עקרונות ההליך ההוגן וזכויות הנאשם.
לכל ההצעות שיעלו לדיון בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון:
��סדר-יום-ועדת-השרים-לענייני-חקיקה-1.12.2024�ההצעה עוסקת בסוגיית השחיתות במערכת הציבורית, שחיתות שנראה שרק הולכת ומתרחבת. הצעת החוק באה להגן על ראשי הרשויות מפני התנכלויות או האשמות שווא, אך האם זה משרת את הציבור שאותו נבחר ציבור מייצג? לא בטוח. בשנים האחרונות נחשפו מקרים בהם ראשי ערים הורשעו במסגרת תפקידם, כמו ראש העיר רמת גן צבי בר, ראש העיר בת ים שלמה לחיאני, ראש העיר רמת השרון יצחק רוכברגר. מנגד, כמה מקרים של האשמות שווא קיימים שנדרשת הצעת החוק?
בנוסח ההצעה מוסבר כי "הצעת החוק אינה מבקשת להקל ראש בדרישה להגיע לחקר האמת או לאפשר לאנשים מקלט בחסות החוק, אלא להוסיף מסנן נוסף שימנע מצבים של התנכלות לראש רשות מקומית וגרימת נזק לרשות ולתושבים, בין אם מדובר בשלב החקירה הפלילית או בשלב הגשת כתב האישום".
חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.
בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק