השרים אישרו את הפרטת התאגיד

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (24.11) את הצעת החוק הפרטית שהגישה ח"כ טלי גוטליב להפרטת תאגיד השידור. ההצעה קיבלה את תמיכת חברי הוועדה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, על אף התנגדות נחרצת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

הצעת החוק של ח"כ גוטליב נוסחה במקור על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, ומטרתה הפרטה וסגירה של תאגיד השידור הישראלי. שורת ארגונים הביעו בימים האחרונים התנגדות למהלך. היום הצטרף גם הייעוץ המשפטי לממשלה, שהגיש לשרים חוות דעת לפיה ההצעה כוללת פגמים מהותיים ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות המחייבות.

• קרעי דוחף להפרטת תאגיד השידור
• היועמ"שית תכריע האם הממשלה מתגמלת את ערוץ 14 באופן בלתי חוקי
• על הכוונת של הקואליציה: המשך הרפורמה המשפטית ובליץ חקיקה נגד טרור

"משמעותה המיידית של ההצעה היא ביטול מלא ומוחלט של השידור הציבורי בישראל ושינוי יסודי במפת התקשורת הישראלית", כתבו עורכי-הדין אביטל סומפולינסקי ומאיר לוין מהייעוץ המשפטי לחברי ועדת השרים.

"לא ניתן לקבל החלטה על מחיקה משדה התקשורת של במת ביטוי מרכזית בחופזה, בהצעת חוק פרטית, ללא תשתית מקצועית, ובניגוד לאופן שבו פעלה הממשלה בנושא בעבר. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית רבה, שעד כה נבחן במסגרת עבודת מטה ממשלתית שכללה את פעילותן של שורה של ועדות ציבוריות שמונו על ידי הממשלה לבחינת הנושא".

לדברי הייעוץ המשפטי לממשלה, "עולה חשש כבד, כי ביסוד ההצעה עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל תכנים המשודרים בו". לטענת היועמ"שית, המהלכים שמקדמת הממשלה בנושא התאגיד ייצרו "אפקט מצנן משמעותי וחמור", לא רק כלפי תאגיד השידור הישראלי אלא גם אל מול גופי התקשורת האחרים בישראל.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

בייעוץ המשפטי הזכירו לשרים כי תאגיד השידור הישראלי נולד מתוך צורך לתקן את הכשלים שגרמו לפוליטיזציה ברשות השידור. במוקד חוק התאגיד עמד הרצון להפריד בין מובילי התוכן שבו, עם דגש על המערכת העיתונאית, לבין הפוליטיקאים, וזאת בעקבות מסקנות משורה של ועדות ציבוריות שבחנו לעומק את הסוגיה.

כעת, אחרי שבע שנים בלבד מיום תחילת שידורי התאגיד, "מקודמת הצעת חוק פרטית, ללא עבודת מטה סדורה, כדוגמת הקמת ועדה ציבורית אשר תוכל לבחון את הסוגיה במנותק משיקולים פוליטיים, בהתאם לאופן שפעלה הממשלה בעבר", נכתב מטעם היועמ"שית. בהקשר זה מודגש כי "לא הונחה תשתית מקצועית ועובדתית של גורמי המקצוע המצביעה על כשלים בתפקודו של התאגיד (ודאי שלא במידה המצדיקה את סגירתו), תוך הצעה לבטלו כליל, ובכך לגדוע עשרות שנים של שידור ציבורי בישראל".

בהעדר תשתית מקצועית שמצביעה על שינוי הנסיבות מלפני עשור, אז קידמה הממשלה את הקמת התאגיד, ועל אף החשיבות הרבה שיש לקיומו של שידור ציבורי, כפי שכבר נפסק בבג"ץ, מגיע הניסיון לחסל את השידור הציבורי, מתריעה היועמ"שית.

"הבעייתיות הכרוכה בכך מקבלת משנה תוקף", נטען בחוות הדעת, "בכל הנוגע להפסקת שידורי החדשות והאקטואליה של התאגיד", וזאת משום ש"משדרי חדשות ואקטואליה הם בבסיס השיח הציבורי וזרימת המידע בחברה דמוקרטית וקשורים בטבורם לעצם קיומו של ההליך הדמוקרטי".

לפיכך, כותבים בייעוץ המשפטי לממשלה, "עולה חשש כבד כי יהיה בהצעת החוק כדי להביא לפגיעה משמעותית בחופש הביטוי והעיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי".

חוות הדעת מטעם היועמ"שית מכניסה את ההצעה הנוכחית להקשר של מסכת חקיקה שמקדמת ממשלת נתניהו השישית נגד התקשורת בישראל בכלל ותאגיד השידור הישראלי בפרט, ומסיימת באזהרה: "המסר העולה מן הדברים ברור וחמור – ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון עלולה להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם".