אושרו בטרומית: הצעות שיגבילו התמודדות בבחירות המקומיות של מי ש"פועלים נגד מדינת ישראל"

מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית שתי הצעות חוק שנועדו להגביל את ההשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות. ההצעות של חברי הכנסת חנוך מלביצקי (ליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו) מבקשות למנוע את התמודדותם של מי ש"פועלים נגד מדינת ישראל". הן יעברו לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות יעקב אשר (יהדות התורה). 

• ההצעה של כץ יכולה להפוך אותו ל"משיח הערבים"
• החוק שיקל על פסילת מועמדים לבחירות מתקדם
• הפאדיחה של ואטורי: גילה שהצעתו נגד טרוריסטים תפגע בבן גביר – והסיר אותה

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג-2022 של מלביצקי, שהונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם בדצמבר 22', מעוררת ביקורת בקרב ארגונים חברתיים הטוענים כי היא עלולה להביא לפגיעה בזכות להיבחר. לפי ההצעה, סעיף 7א' בחוק יסוד: הכנסת יחול גם על מועמד או רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. מדובר בסעיף המונע השתתפות בבחירות ממי ששולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסית לגזענות ותומך במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. 51 חברי כנסת תמכו בהצעה בהצבעה בקריאה הטרומית, אל מול 11 מתנגדים.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

הצעת חוק דומה לזו של מלביצקי היא הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), של חברי הכנסת מישראל ביתנו: עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. 36 חברי כנסת תמכו בהצעה בהצבעה הקריאה הטרומית, אל מול 10 מתנגדים. 

ההצעה עוסקת גם בחוק הרשויות המקומיות ובכך שאין בו התייחסות כמו בסעיף 7א' לחוק יסוד: הכנסת, לשאלה מתי מועמד או רשימה לא ישתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, במידה ופעלו נגד מדינת ישראל. ההצעה מבקשת לתקן את החוק, כך שכללים החלים על נבחרי ציבור בכנסת יחולו גם על נבחרים ברשויות המקומיות. בנוסף, מוצע להעניק לשר הפנים סמכות להדיח חבר מועצה שעובר על אותם תנאים שהיו מונעים ממנו להיבחר.

"פתח לשימוש פוליטי"

על פניו שתי ההצעות מנסות לגונן על הרשויות מפני מי שרוצה להזיק למדינה, אך עלולות לפגוע בזכות לבחור ולהיבחר – פגיעה שעלולה להוביל להדרה של קבוצות מסוימות ולהפחתת הגיוון בתפקידים ציבוריים. כמו כן, החוק עלול להיות מנוצל למטרות פוליטיות, להדרת מועמדים שאינם מתיישרים עם אידיאולוגיות של המפלגות השולטות ברשויות המקומיות או בכנסת וזה עלול לצמצם את מספר המועמדים הפוטנציאליים שיתמודדו בבחירות.

סעיף 7א' עומד גם במרכז הדיון סביב הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), של ח"כ אופיר כץ (ליכוד), שאושרה לפני חודש במליאת הכנסת בקריאה טרומית. הצעת חוק זו מעוררת גם היא חשש. לפי חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "התיקון יפגע פגיעה בלתי מוצדקת ובלתי מידתית בזכות לבחור ולהיבחר". עוד כתבו במכון כי "התיקון משתלב בתיקונים אחרים שמהותם החלשת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית, ושינוי כללי המשחק כך שיחזקו את הקואליציה הנוכחית ואת אחיזתה בשלטון".

ההצעה מרחיבה את האפשרות למנוע השתתפות של מועמדים ורשימות מועמדים בבחירות לכנסת. מטרתה, לפסול רשימות ערביות ובכך למנוע את כניסתן לכנסת וכן להחליש את כוחו של בית המשפט העליון בהליך הפסילה. כיום, לפי חוק-יסוד: הכנסת, אם החליטה ועדת הבחירות המרכזית שמועמד לכנסת מנוע מלהשתתף בבחירות, ההחלטה טעונה את אישורו של בית המשפט העליון.

ועדת הכנסת בראשותו של כץ היא המטפלת בהצעה. מאז שאושרה נערכו בה שני דיונים, כאשר בשבועיים הקרובים מתוכננים להיערך שני דיונים נוספים בנושא, מה שמעיד על רצונו של כץ לקדמה במהירות.

עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין, אומר בשיחה עם "שקוף" כי "ההצעות לאימוץ מנגנון ההדחה ברשויות המקומיות והרחבת העילות (לרבות שנמוך הרף הראייתי הנדרש) לפסילת מועמדים יוצרות פתח למשפט עמיתים בין נבחרי הציבור ושימוש בכלים אלה לצרכים פוליטיים". 

עו"ד חאיק מוסיף כי "בכל הצער, לא מן הנמנע שמאחורי ההצעות ניסיון לצמצום הייצוג של רשימות ומועמדים שאינם נמנים עם הזרם המרכזי של הציבוריות הישראלית. הצעות החוק עלולות לפגוע בחופש הביטוי ולהביא למצב מסוכן של אחדות דעות, חלף מגוון דעות וריבוי רעיונות. גם בכנסת וגם בשלטון המקומי, המבחן הראוי לאי-אישור מועמדים צריך להיות פסק דין מרשיע, ולא פרשנויות וגחמות פוליטיות".