ההצעה להרחבת חסינות הח"כים תקודם למרות התנגדות היועמ"שית: "עיר מקלט מפני חקירה"

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את קידום הצעת החוק להרחבת חסינות חברי הכנסת, וזאת חרף התנגדות חריפה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה. היועצת המשפטית לממשלה ביקרה את הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), וטענה כי היא הופכת את החסינות "דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות". לדברי היועמ"שית, "ההצעה יוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי". ההצעה צפויה לעלות השבוע לקריאה טרומית במליאה.

מדובר בהצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה–2024. ח"כ גוטליב, יוזמת ההצעה, כתבה בדברי ההסבר כי ההצעה הוגשה "לאור ריבוי תביעות המוגשות בימים אלה נגד חברי כנסת בניסיון להשתיקם, ולנוכח פסקי דין הדנים בשאלת החסינות ומבקשים לנגוס בעוצמתה ובחשיבותה".

לפי הצעת החוק, לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת ולא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד חבר כנסת, אלא אם כן אישרה זאת הכנסת. היא תוכל לעשות זאת ברוב של 90 מחבריה, ולאחר שקבעה כי המעשה שהוביל לחקירה או להגשת תביעה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת.

"הגשת תביעה או זימון לחקירה על אף החסינות היא ניסיון חרפתי להטיל אימה על חבר הכנסת ולהשתיקו, בניגוד גמור לעקרון החסינות המוחלטת הקנויה לחברי הכנסת בהוראות החוק", נכתב עוד בדברי ההסבר. 

"הניסיון לטעון כי אמירות ומעשים של חבר כנסת אינם חסינים באופן מוחלט אינו מתיישב עם הוראות החוק הברור מאליו. לבית המשפט אין כל כלי להתערב, להעריך או לקבוע את מסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת או מה נעשה למען מילוי התפקיד. אין זה מתפקידו של בית המשפט ואין בידיו הכלים להחליט מהו היקף תפקידיו של חבר הכנסת".

מנגד, טוענת היועמ"שית בהרה מיארה כי ההצעה תפגע באיזון שבין הרשויות ותחליש את מערכת אכיפת החוק. "הצעת החוק נותנת משקל יתר וכמעט מכריע לחופש הפעולה של חבר הכנסת, ומנגד היא דוחקת הצידה שיקולים כבדי המשקל של שוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק. הסטת האיזונים באופן כה מהותי, מעניקה לחברי הכנסת זכויות יתר משמעותיות ביותר בהליך פלילי או אזרחי המוגש נגדם, החותרות נגד התכליות שבבסיס מוסד החסינות". 

בין היתר, ציינה המשנה ליועמ"שית עו"ד אביטל סומפולינסקי החתומה על המכתב כי "גם בקביעת הרף הגבוה של קבלת החלטה פוזיטיבית של 90 חברי הכנסת לשם פתיחה בהליך פלילי או אזרחי, יש כדי להעניק דה-פקטו הגנה החורגת מתחולת החסינות המהותית , וכן להעלות חשש של עריצות בכנסת".

בימים אלו דן בית המשפט בתביעה שהגישה פעילת המחאה שקמה ברסלר נגד ח"כ גוטליב. התביעה בגין הוצאת לשון הרע הוגשה בעקבות סערת הפצת תיאוריות הקונספירציה הנוגעות לברסלר ובן זוגה. ח"כ גוטליב השיבה לבית המשפט כי היא מבקשת לסלק את התביעה בהתקיים לטענתה חסינות מהותית. "יש לשיטתה חסינות מהותית ועניינית", נכתב בשל היותה חברת כנסת, "מקום שבו ח"כ נתבעת על אמירות במסגרת ולמען מילוי תפקידה הרי ברור כי יש להידרש לסוגיה בטרם פתיחת ההליך על כל השלכותיו".

מה המצב כיום?

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, קובע כי לחבר הכנסת חסינות מהותית, הפוטרת אותו מאחריות פלילית או אזרחית בשל הבעת דעה או פעילות אחרת בעת מילוי תפקידו. החסינות פוטרת את הח"כים גם ממתן עדות, מחיפוש משטרתי, האזנת סתר ומעצר.

יחד עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת – במקרה כזה, חבר הכנסת יכול לפנות לוועדת הכנסת, שיכולה לאשר את חסינותו בהצבעה (שבה יש רוב לקואליציה), ואז הצעת הוועדה בדבר הסרת החסינות מועברת לאישור מליאת הכנסת. זה קרה, למשל, במקרה של חיים כץ, כשוועדת הכנסת החליטה להעניק לו חסינות וכך הוא חמק ממשפט.

מטרת חוק החסינות היא להגן על חברי הכנסת מפני הליכים משפטיים הקשורים לפעילותם הפרלמנטרית ולמנוע השפעה פוליטית על פעולתם. אולם יש מקרים בהם מתעוררת השאלה איפה עובר הגבול בין פעולה פרלמנטרית לבין עבירה על החוק, במיוחד כאשר מתקיימים חשדות להתנהלות פלילית.

הצעת חוק זו תוביל להחלשת מעמד מערכת המשפט, במקרה זה, מעמד היועץ המשפטי לממשלה, שגם ככה נמצא בשפל. כמו כן, הכנסת עלולה להפוך לגורם המעכב חקירות או הליכים משפטיים הקשורים בחברי הכנסת, דבר שיביא לפגיעה בעבודת המשטרה, ואולי יציב סימני שאלה בעתיד לפני חקירת חברי כנסת. פגיעה באמון הציבור במערכת הפוליטית גם היא חשובה, אך לא בטוח שמהווה הרתעה בחקיקה מסוג זה.