חרף מאמצי האופוזיציה: ההצעה נגד עובדי הוראה תומכי טרור מתקדמת

ועדת הכנסת החליטה היום (חמישי) להחזיר את הצעת החוק הנפיצה נגד עובדי הוראה שיביעו הזדהות עם מעשה טרור לשולחנה של ועדת החינוך, לאישור לקריאה שנייה ושלישית. זאת לאחר שטענתו של ח"כ גלעד קריב (עבודה) ל"נושא חדש" לא התקבלה. ועדת הכנסת בראשות אופיר כץ (ליכוד) הפילה את הטענה של קריב ברוב של שמונה ח"כים מול חמישה. 

אחד מיוזמי הצעת החוק, חבר הכנסת עמית הלוי (ליכוד), הוסיף בשבוע שעבר הסתייגות לנוסח החוק, הנוגעת לשירות הביטחון הכללי. לפי התוספת, משרד החינוך יעביר את כל מספרי תעודות הזהות של כל מורה בישראל וגורם מוסמך בשב"כ יבחן האם יש חיווי המצביע על חשד לתמיכה או אהדה לטרור ויבצע בדיקה לגבי אלו שנמצאו בעלי חיווי כזה. כמו כן, גורם מוסמך בשב"כ יעביר פעם בשנה דוח סיכום הבדיקות למנכ"ל משרד החינוך ולוועדת החינוך.

קריב מיד טען שמדובר ב"נושא חדש" המצריך דיון בוועדת הכנסת וביקש לקבל הערכה תקציבית לעלות הבדיקה ממשרד האוצר וממרכז המחקר והמידע של הכנסת. זאת, על אף שהלוי אמר שמדובר בעלות זניחה ונציג משרד האוצר שלומי רוט אמר גם הוא כי "במידה והבדיקה היא לא על כל המורים בכל שנה אלא רק על כמה עשרות בודדים – אין עלות תקציבית". 

קריב התייחס לדחיית הטענה בוועדת הכנסת ואמר כי הלוי "פועל במכוון בניגוד לעמדת השב"כ. אין לי ספק שבדיון הנוסף שיתקיים בוועדת החינוך כתוצאה מהדרישה שהצגתי יתברר מעל כל ספק שהשב"כ מתנגד להחזרתו לפיקוח על רבע מיליון מורים בישראל". בדיון הבא בוועדת החינוך צפויים להגיע שוב נציגי שב"כ כדי לטעון נגד הצעתו של הלוי. 

"עלול לפגוע בחופש הביטוי"

לפי הצעת החוק, שר החינוך יוכל להורות על שלילת תמיכה בתקציב של מוסד חינוך, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים או מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור והנהלת המוסד החינוכי ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם של מעשים אלה. בנוסף, ההצעה מרחיבה את סמכויות מנכ"ל משרד החינוך והוא יוכל לפטר עובד הוראה שביצע מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי.

מדובר בהצעה שהגורמים המשפטיים העלו קשיים חוקתיים לגביה. לאורך הדיונים עליה הם העלו בעיות שונות. כך למשל, עו"ד עידית ריס, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמרה באחד הדיונים כי "הטלת סנקציה כל כך משמעותית בגלל מעשה של הזדהות או ביטוי, היא לא פשוטה מבחינה חוקתית".

לירון בנית ששון ממשרד המשפטים אמרה כי נוסח ההצעה "לא עומד באמות מידה חוקתיות". "בהצעת החוק ישנם הסדרים שיוצרים מנגנון שעלול לפגוע בחופש הביטוי ובחופש העיסוק", היא אמרה. "ההצעות שלנו לאיזון נשמעו בדיונים אך לא התקבלו. הנוסח שעל השולחן לא עומד באמות מידה חוקתיות, כי נעדרים ממנו אותם רכיבים מאזנים".

כמו כן, עמדת השב"כ היא שאין צורך בבדיקה הזו. נציגת משרד ראש הממשלה התייחסה בדיון בשבוע שעבר לכך שלאורך הדיונים שהתקיימו בשנה האחרונה הבהיר משרד רה"מ כי "שב"כ לא רואה באוכלוסיית עובדי ההוראה איום ולכן לא מבצעים מולם אבחון גורף".

עוד נטען במהלך הדיונים ע"י נציגי משרד החינוך והשב"כ כי כבר קיים קשר הדוק בין שני הגורמים. ליאור טוביה, מנהל אגף ביטחון במשרד החינוך אמר כי "היום הממשק עם שירות הביטחון הכללי הוא ממשק מצוין". הוא הדגיש כי "במידה ועולה חומר מודיעיני והם מחברים אותו לשם של המורה, הם יודעים ליצור איתי קשר", והוסיף כי "כל הזמן המידע הזה עובר. דרך אגב, גם הפוך. אני מעביר להם מידע שאני מקבל מבתי הספר".

נציג השב"כ התייחס לדברי טוביה והבהיר כי העברת המידע היא לא חד כיוונית. "לא רק משרד החינוך פונה לקבלת הרחבות על מידע שנמצא ברשותנו", הוא אמר. "גם מידע שמתקבל בשירות לגבי מורים או מועמדים להוראה, והוא נמצא כרלוונטי להעברה למשרד החינוך, מועבר והשירות רואה בזה העברת מידע לצרכיו… הדברים האלה נעשים בשוטף". הוא הוסיף כי עד 2009 נערכו בדיקות המועמדים להוראה עד ש"הגורמים המקצועיים בשירות פנו להנהלת השירות ואמרו, הבדיקה הזאת מיותרת".

הבדיקות אליהן התייחס נציג השירות בוצעו כחלק מתהליך אבחוני גורף שנעשה למועמדים לתפקידי הוראה במערכת החינוך הערבית עד 2009, במסגרתו ביצע השירות בדיקות רקע אודות המועמדים. נציגי השירות חזרו ואמרו בדיונים כי הושקעו משאבים רבים בתהליך והתועלת מנגד הייתה כמעט אפסית, תוך שהייתה ביקורת ציבורית משפטית על הליך זה. משנת 2009 שונה התהליך בין שב"כ לבין משרד החינוך ולא נעשה הליך אבחוני גורף משום שעמדת שב"כ היא שהוא לא רואה באוכלוסיית המורים כאוכלוסיית איום. משנת 2022, בעקבות פגישות בין נציגי השירות ומשרד החינוך, סוכם על מיסוד תהליכי עבודה ביניהם, שמטרתם להבטיח שמידע שמצוי בידי השירות אודות סיכון ביטחוני שנוגע להעסקתו של אדם כמורה יועבר למשרד החינוך.

ההצעה תחזור להצבעה בוועדת החינוך ובמידה והיא תאושר, היא תעבור לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לפני שתובא להצבעה הסופית במליאת הכנסת.