קרן מנדל ניסתה לצנזר פעילת סביבה בשל אזכור של משפחת עופר

קרן המחזיקה במילארדים חוששת מכוחו של טייקון? ל"שקוף" נודע כי קרן מנדל הסירה פרק מערוץ פודקאסט שבניהולה, בשל אזכור של עידן עופר ומשפחתו, שמחזיקים בתאגיד כיל (ICL). הפרק, שהקליטה אחת ממשתתפות תכנית המנהיגות של מנדל בדרום ופעילת הסביבה מערד, סיון כהן אביטן, סוקר את מדיניות הפוספטים בישראל ומתאר את המאבק נגד הקמת מכרה חדש בשדה בריר. מטבע הדברים, בשיחה צויין כי תאגיד כיל הינו בבעלות עופר.

• קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ
• הצטרפו לגחלילית – הניוזלטר הירוק של שקוף

גורם שמצוי בפרטים אמר ל"שקוף" כי הקרן דרשה מכהן אביטן להסיר את שמם של משפחת עופר מהפרק. מדובר בתכנית שהוקלטה ופורסמה בהפקת הקרן במסגרת ערוץ "קולות מהנגב" באוגוסט האחרון, בו לקחו חלק עמיתי תכנית מנדל למנהיגות אזורית בנגב המזרחי, ערד ודימונה. לאחר שכהן אביטן סירבה להסיר את השם, נאמר לה שכל פרקי הערוץ שהקליטו עמיתיה, עלולים להיות בסכנת מחיקה.

לבסוף, הקרן התפשרה עימה שהפרק יעלה בערוץ הפרטי שלה ללא איזכור הקרן, במימון מכיסה שיכול להגיע למאות שקלים בשנה. כך, לאחר שהפרק היה באוויר למשך שבועות ספורים בלבד, הקרן הסירה אותו וכעת הקישור המקורי מוביל להודעה "משהו השתבש". 

גורמים במנדל העריכו כי הרקע לצנזורה שהפעילה הנהלת הקרן, נובע מחשש מתביעה או הסתבכות עם משפחת עופר. זאת, על אף העובדה שבסיום כל פרק הקרן מציינת כי אין לה אחריות לתוכן. "התוכן מייצג את עמדתו האישית של יוצר ההסכת בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדתה או דעתה של קרן מנדל-ישראל", נאמר.

• לאחר פרסום "שקוף": נציג כיל לא ישתתף בפאנל אקלים של המכון לדמוקרטיה

בפרק התראיין פרופסור עדי וולפסון, פעיל סביבה ומומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. וולפסון, שפועל בהתנדבות ושיתף פעולה בעבר גם עם הסניף הדרומי של הקרן, סיפר כי השתיקו והדירו אותו מהמהלך: "במשך שנים אני פועל ללא לאות כאזרח מחויב ואחראי, בין היתר גם בתקשורת, ואף פעם לא ביטלו או פסלו את דבריי, ובטח ובטח אף פעם לא מחקו את שמי", אמר בכעס בשיחה עם "שקוף".

"התפלאתי ואפילו כאבתי, שדווקא קרן חשובה כמו מנדל החליטה לעשות צעד אלים ודרקוני שכזה ולנסות להשתיק את הדברים בתירוצים שונים"

פרופ' עדי וולפסון

"לכן התפלאתי מאוד ואפילו כאבתי, שדווקא קרן חשובה ומובילה כמו קרן מנדל, שיעודה הוא: 'לתרום לחיזוקן של חברות צודקות, סובלניות, מיטיבות ודמוקרטיות בארצות הברית ובישראל, ולשפר את איכות חייהם של כל האזרחים בשתי המדינות', החליטה לעשות צעד אלים ודרקוני שכזה ולנסות ולהשתיק את הדברים ואת הפעילות של סיון ושלי, בתירוצים מתירוצים שונים". 

"צעד בלתי מנהיגותי בעליל"

ברקע הדברים, בשנים האחרונות תאגיד כיל מקיים מפעל מקביל לתעשיית הפוספטים: מפעל תרומות נדיב שחולש על כל אזור הנגב, ומזרים מיליונים רבים לעיריות, לאוניברסיטאות ולעמותות חברתיות. בתחקיר "סוחרי השתיקה" שפרסם דרור גורני ב"שקוף", טענו גורמים באזור כי צינור הכספים יוצר בפועל תלות שמרתיעה את הגורמים מהבעת ביקורת או מאבק בתאגיד. "המסר של כיל לעיריות בדרום הוא 'עדיף לכן להיות בצד שלנו'", אמר אז ראש עיריית ערד, עו"ד ניסן בן-חמו, שהתחלף מאז. 

• תחקיר סוחרי השתיקה: "כי"ל נותנת פירורים – ומקבלת חיילים"
• לאחר מאבק "שקוף" אוניברסיטת בן גוריון חושפת את התרומות מכיל

"הם אף פעם לא יגידו את זה בצורה מפורשת, זה תמיד ברמיזות, בשמות קוד", הוסיפה ראש עיריית ערד לשעבר, טלי פלוסקוב. "אני הייתי מאוד זהירה איתם בקבלת תרומות. מן הסתם אתה מבין שיש משהו שעומד מאחורי זה. זה לא בחינם". במקרים רבים, כך תואר בתחקיר, כיל או משפחת עופר אף אינם צריכים לאיים – הפחד מפניהם מופנם בקרב הגורמים המכירים את הפעילות בנגב ואת עוצמתו של הטייקון וסוללת עורכי דינו. במנדל הבהירו שאין להם קשר "לארגונים המדוברים". 

צפו בתחקיר המשותף של "שקוף" עם כאן 11:

לשיטתו של וולפסון, הדברים שאמר בפודקאסט לא היוו בסיס להליכים משפטיים בשום צורה. "לא זאת בלבד שלא נאמר בפודקאסט שהקלטנו דבר וחצי דבר שהוא בחזקת לשון הרע או שקר, הרי שהצעד של הקרן, שמבקשת לגדל את מנהיגי העתיד הוא צעד בלתי מנהיגותי בעליל", הבהיר. "צר לי מאוד שכך הם פני הדברים, ואני יכול להבטיח לכל מי שבחש בקדרה הזו ובעיקר לציבור התושבים המודאג בנגב ובישראל שלא אשקוט ולא אשתוק בדרך להוביל לחברה טובה וצודקת יותר במדינה".

הפרק סקר את מדיניות הפוספטים של ישראל, והציג הן את ההשפעות הסביבתיות והן את ההיבטים הכלכליים והאסטרטגיים של כריית הפוספטים. "כשהייתי ילדה, המילה פוספטים הייתה שם קוד לרווחה כלכלית ולשגשוג", סיפרה כהן אביטן. היא אף שיתפה בפרק כי אביה המנוח עבד במפעל הפוספטים בגלגולו הקודם. "לאחר עשרות שנים שהמדינה החזיקה בידיה את תעשיית הפוספט, כמו גם את תעשיית האשלג ומפעלי ים המלח, הופרטו החברות ונמכרו לידיים פרטיות. תחילה למשפחת אייזנברג, ולאחר מכן למשפחת עופר, המוכרת מאוד אזורים בארץ", הסבירה. 

"ההשפעות הסביבתיות של כריית פוספטים הן חמורות", טענה סיוון במהלך השיחה בפרק. "תהליכי הכרייה, העיבוד והייצור גורמים לזיהומי אוויר, קרקע ומים. הכרייה משאירה אחריה אזורים שלמים פגועים, כמו בריכות חומצה מסוכנת. ודאי שמעתם על אסון נחל אשלים". מדובר באירוע שהתרחש בשנת 2017, אז קרסה דופן בריכה במפעל רותם אמפרט של כיל שבבעלות עופר. כ-200 אלף קוב של תמיסה חומצית (כ-50 בריכות אולימפיות), זרמו במשך 48 שעות לאורך 20 קילומטר בנחל אשלים וסביבתו. הזיהום מחק חלק גדול מאוכלוסיית היעלים בשטח, וגרם לאחד מהאסונות הסביבתיים החמורים בישראל, לחקירת משטרה שעדיין נמשכת ולמאבק משפטי מתוקשר. 

בהמשך הפרק, כהן אביטן סקרה את המאבק הציבורי נגד הכרייה בשדה בריר, בו היא פעילה זמן רב ועל בסיסו נכנסה לתוכנית מנדל. מדובר בשטח שליד העיר ערד ועליו שוכן הכפר הבדואי אל-פורעה. בשטח נמצאים מרבצי פוספט שיכולים לשמש עתודות לתעשיית הדשנים בישראל. אלא שכרייה רחבה מחייבת פינוי אוכלוסיה עצום, בסדר גודל של יותר מ-12,000 תושבים. 

• בכירי כיל ניצחו: העליון קבע כי הם לא יישאו באחריות לאסון נחל אשלים
• המשרד להגנת הסביבה מקל על המפעל בבעלות עידן עופר על חשבון תושבי הערבה
• מיליארדים על השולחן: 10 דברים שכדאי לדעת על עתיד ים המלח

דוחות משרד הבריאות מהשנים האחרונות מצביעים כי הכרייה עלולה לסכן את תושבי הסביבה ולגרום לתחלואה עודפת. "מעבר להשלכות המקומיות, המדיניות הנוכחית לא לוקחת בחשבון גם את ההשפעות הרחבות על כלל תושבי ישראל", אמרה כהן אביטן בפרק ופירטה: "ביטחון תזונתי לדורות הבאים, שמירה על שטחים פתוחים, גביית תמלוגים גבוהה יותר בעבור המשאב הציבורי ששייך גם לתושבי תל אביב וחיפה כמו שהוא שייך למשפחת עופר". וולפסון הוסיף: "אם בעתיד נצטרך להסתמך על מקורות אחרים, יהיה לנו יותר קשה, גם יעלה לנו יותר, אז מדינת ישראל צריכה להכין מתוכנית אסטרטגית, אם היא חפצת חיים".

לא הכחישו

מנכ"ל הקרן משה ויגדור הכיר את הסיפור, אך שהה בעת הכנת הכתבה בארה"ב וביקש להפנות את הבקשת התגובה למרכז מנדל בנגב. מנהלת המרכז בנגב, ד"ר עדי ניר-שגיא, סירבה להתראיין וביקשה לפנות למשרדו של איש יחסי הציבור רני רהב לתגובה. 

במשרדו של רהב סירבו להתייחס לשאלות הרבות באופן ישיר, אולם לא הכחישו את הסרת הפרק. בתגובה ניסו להאדיר את תרומתה הסביבתית של הקרן ולגמד את הפודקאסט כ"תרגול פנימי", על אף שבתיאור הערוץ, שמהווה ערוץ ציבורי, נכתב שהוא "פודקאסט המהדהד את העשייה המנהיגותית" כלפי חוץ.

כהן אביטן סירבה להתייחס לפרטי הסיפור ומסרה כי "מרכז מנדל נגב היווה עבורי בית בשנתיים האחרונות, הסגל והעמיתים היו למשפחה, וכולי תקווה שימשיך להוות מקום מרכזי בחיי. מטרת פרויקט הפודקאסטים הייתה להנגיש לציבור הרחב בישראל 'קולות מהנגב' במגוון נושאים ומפיהם של עמיתים, בוגרים וסגל – תושבי הנגב. בעניין הפרק הספציפי שלי, בנושא מדיניות הפוספטים של ישראל, טרם מוצה הדיאלוג עם הנהלת המרכז ועל כן אבקש שלא להגיב בנושא".

התגובה המלאה של קרן מנדל: "קרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל-ישראל, אשר מקיימת תוכניות לפיתוח מנהיגות חינוכית וחברתית במוסדותיה שלה ובאוניברסיטאות ובארגונים נבחרים, מחויבת גם להגנת הסביבה. יעידו על כך הגג החי הגדול ביותר בארץ בבניין של קרן מנדל בירושלים, הפודקאסטים בנושאים חינוכיים וחברתיים בתוכניות הרבות שלנו למנהיגות ובימים אלה תרומתנו לשימורו והרחבתו של פארק הצבאים בירושלים, הפארק הטבעי העירוני הגדול ביותר בארץ. בנוגע למקרה המתואר, קרן מנדל תומכת בעשייה ובחופש הביטוי של עמיתיה ובוגריה, אשר מביעים דעתם חדשות לבקרים מעל לכל במה אפשרית. הפודקאסט המדובר מהווה חלק מתרגול פנימי של הקרן, בערוץ של הקרן, וכל ההתנהלות לגביו שלובה בערכים לאורם הקרן פועלת ובהתאם לשיקול דעתה הפנימי ובשילוב שיקולים פדגוגים בדבר התוצרים והפצתם. אין לקרן שום קשר לארגונים המדוברים וכל שיקוליה הינם מקצועיים וחינוכיים גרידא".