הישג נוסף לשקיפות: אוניברסיטת בן גוריון חושפת את גובה התרומות שקיבלה

באוקטובר 2021 העלתה אוניברסיטת בן גוריון פוסט לפייסבוק שגרר אחריו תגובות זועמות של גולשים וסטודנטים. האוניברסיטה התגאתה בקבלת תרומות בשווי מאות אלפי דולרים מחברת כיל המזהמת, במסגרת שיתוף פעולה עם אוניברסיטה נוספת ממרוקו. באותו הזמן האוניברסיטה סירבה למסור ל"שקוף" את גובה התרומות המלא שהיא קיבלה מחברת הכימיקלים, ורק לאחר מאבק של שנתיים וחצי מסרה את המידע. החברה בבעלותו של עידן עופר מקפידה לפזר כספים ביד רחבה באזורים אותם היא מזהמת. ההתעקשות לחשוף את היקף הקשרים הכלכליים נועדה לברר אם חברת הכימיקלים מנסה להשפיע בדרך כזאת או אחרת על מוקדי הכוח באקדמיה לטובתה, כפי שעל פי החשד עשתה מול עיריות בדרום. 

כעת, לאחר שנה של מאבק, נרשם הישג נוסף במאבק לשקיפות בתרומות שמקבלות האוניברסיטאות – בן גוריון חשפה את היקף התרומות שקיבלה: 340 מיליון דולר על פני שבע שנים. כפי שפרסמנו בכתבה קודמת בנושא, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב קיבלו בתקופה זו כ-850 מיליון דולר ו-560 מיליון דולר, בהתאמה.

המקרה של כיל ובן גוריון הוא אחד מתוך מקרים רבים בהם נוצרים קשרי תרומות בין גופים מסחריים למוקדי ידע אקדמיים. אותן תרומות יכולות להועיל לקידום מחקר ואף לעזור במלגות למען סטודנטים מעוטי יכולת, אך עם זאת גם טומנת סכנה ליחסים של 'תן וקח'. כפי שחשף אור קשתי, המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ', שתרם עשרות מיליוני דולרים לאוניברסיטת תל אביב, ביקש לפרוע את הצ'ק על ידי כך שנשיא האוניברסיטה יחתום על מכתב תמיכה בו. נשיא האוניברסיטה צוטט אומר: "כאשר אדם תורם 50 מיליון דולר למוסד ומבקש ממך לחתום על מכתב — אני לא רואה בן אדם הגון שלא עושה את זה". 

מהסיבה הזאת "שקוף" ו"התנועה לחופש המידע" שלחו לפני כמעט שנה בקשת חופש מידע אל האוניברסיטאות הגדולות בארץ – חיפה, הטכניון, תל אביב, ירושלים, אריאל, בר אילן, ובן גוריון – בה התבקשו למסור את סכום התרומות שקיבלו בין השנים 2022-2015, זהות התורמים, ייעוד התרומה, ותאריך קבלתה. כמו כן התבקשו האוניברסיטאות למסור מידע זה באופן ספציפי עבור רשימת חברות מזהמות שציינו, שנקבעה בהתאם לדוחות המשרד להגנת הסביבה.

בניגוד לאוניברסיטה העברית, תל אביב, ובר אילן, שמסרו את המידע, אוניברסיטת בן גוריון הערימה קשיים, וכעת, לאחר מאבק של כמעט שנה, מסרה את הנתונים. האוניברסיטאות שממשיכות לסרב למסור את המידע הן אוניברסיטת חיפה, הטכניון, ואריאל.

בקובץ הנתונים שהעבירה האוניברסיטה ניתן לראות כי בין השנים 2015-2022 התקבלו תרומות בשווי של כ-340 מיליון דולר, כאשר כ-200 מיליון הוקצו לקטגוריה כללית, 85 מיליון הוקצו למבנים, 45 מיליון הוקצו למחקר, ו-13 מיליון למלגות. 

תקציבה של אוניברסיטת בן גוריון עמד בשנת 2021 על כ-1.7 מיליארד שקל, כך שהתרומות בשנה זו, כ-48 מיליון דולר, היוו כ-8% מתקציבה של האוניברסיטה. התרומות שקיבלה האוניברסיטה העברית בשנה זו היוו כ-16% מגובה תקציבה השנתי העומד על כ-2.5 מיליארד שקל, ואצל האוניברסיטת תל אביב, המחזיקה בתקציב של כ-2.5 מיליארד שקל, היוו התרומות כ-13% מתקציבה השנתי.

שתי תרומות גדולות במיוחד נרשמו בקובץ הנתונים שהעבירה אוניברסיטת בן גוריון, כשבשנת 2016 קיבלה 20 מיליון דולר פעמיים, באותו תאריך. ייעוד התרומות סווג כ-"RESTR.VARIOUS", כאשר לפי האוניבריסטה מדובר ב"מיועדות שונות – כל מה שלא באחת הקטגוריות האחרות". חמש התרומות הגדולות ביותר למחקר ניתנו מארצות הברית, כאשר הן נעות בטווח שבין 600 אלף למיליון דולר. התרומות מישראל באותה התקופה הסתמכו בכ-21.5 מיליון דולר, מהן 1.6 מיליון למחקר.

באשר לתרומות מחברות מזהמות, האוניברסיטה העבירה מידע זה ל"שקוף" ו"לתנועה לחופש המידע" במהלך הדיאלוג מולה, ולאחר מאבק של שנתיים וחצי, מאז נשלחה בקשת חופש המידע הראשונה בנושא זה. האוניברסיטה מסרה כי קיבלה תרומות אך ורק מהתאגיד המזהם כיל, באמצעות חברות הבת שלו – תרכובות ברום ומפעלי ים המלח. חברת תרכובות ברום תרמה מיליון שקל לצורך מלגות לסטודנטים, ו-740 אלף שקל לטובת מעורבות חברתית בנגב וסדנאות. מפעלי ים המלח תרמו לאוניברסיטה כ-140 אלף שקל לטובת תמיכה בפרויקט בפקולטה להנדסה – BGRacing Formula Team. האוניברסיטה לא פירטה באילו תאריכים קיבלה את תרומות אלו.

בהקשר זה נזכיר כי חברת דלק מימנה בשנים 2016-2015 מחקרים בשווי של כ-100,000 דולר באוניבסיטה העברית – שסירבה למסור מידע נוסף בנושא. ביקשנו לדעת את שם המחקרים שמומנו, תוכנם, ואת זהות החוקרים. באוניברסיטה מסרו ל"שקוף" כי מדובר במחקרים מתחום מדעי הטבע, מידע שכבר נמסר בתשובה המקורית לבקשת חופש המידע, וסרבו למסור מידע נוסף – "נסתפק בתשובה שנשלחה", נמסר מטעמם. בנוסף קיבלה האוניברסיטה בין 2015-2017 כ-30 אלף דולר מחברת כיל לטובת מלגות בחקלאות ומדעי הטבע.

למרות חשיפת מידע על תרומות, נזכיר כי כלל האוניבסיטאות סרבו לחשוף את זהות התורמים. הסתרת זהותם יכולה להיות מוצדקת – אם רשימת כל התורמים תהיה גלויה לכל האוניברסיטאות, עלול להיווצר מצב בו הן ״רודפות״ אחר תורמים שתרמו לאוניברסיטה אחת, במטרה לגרום להם לתרום גם למוסד שלהם. עם זאת, חשוב לציין שמדובר במוסדות ציבוריים המתוקצבים על ידי מדינת ישראל בכ-12.5 מיליארד שקל בשנה. כאשר אוניברסיטאות אלו מסרבות לחשוף כמה כסף הן קיבלו מתרומות – הציבור לא יכול לדעת את גובה ההכנסות הכולל של המוסד, ועד כמה התרומות מהוות נתח מרכזי ממנו עבור מחקר, מלגות, תשתיות, ועוד.