שנים של זיהום: המשרד להגנת הסביבה מקל על המפעל בבעלות עידן עופר על חשבון תושבי הערבה

כשתושבי עין תמר שבערבה חוזרים הביתה הריאות שלהם מתכווצות לא פעם. הם נאלצים בדרך כלל לחלוף על פני אזור התעשייה מישור רותם, דרך שפעמים רבות מלווה בריחות קשים. "בשעות הלילה המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות עולה ריח כימי, רעיל וחריף כשחולפים במקום", סיפרה אורית ויין, תושבת המקום. "כמו ברפלקס מותנה, איך שאני מתקרבת לאזור, אני סוגרת מזגן ועוצרת את הנשימה, כדי לא להריח את החומרים החריפים". 

• קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

מישור רותם הוא אזור תעשייה גדול שחולש על פני 28 אלף דונמים ומכיל חלק מהתעשיות הגדולות בישראל, בהן קבוצת חיפה (לשעבר חיפה כימיקלים), תחנה הכוח או.פי.סי. ורותם אמפרט. האחרון הוא מפעל לכרייה וייצור דשנים בבעלות כיל (כיום נקראים ICL) של עידן עופר ואף נכלל בין 12 התעשיות המזהמות בארץ מתוך רשימה של כ-500 אתרים. 

למרות מפגעי הריח החריף והיומיומי, קשה להצביע על מקור אחד, אבל נתונים של המשרד להגנת הסביבה יכולים לשפוך אור על מקור אפשרי לצנחה הרעילה. לאחרונה במשרד להגנת הסביבה פרסמו שבשנת 2021 הם ערכו במקום דיגומי פתע. התוצאות הראו נוכחות משמעותית של מימן גופרי שבמשרד פספסו עד כה. מדובר בגז רעיל שאופייני בין היתר לשריפת פחם, תחנות כוח, בתי זיקוק ומתקנים לטיפול בבוצה. 

"רותם ICL כורה סלעי פוספט ומפיקה מהם דשנים מבוססי זרחן", הסביר פרופ' עדי וולפסון, פעיל סביבה ומומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "בסלע הפוספט יש גם לא מעט מינרלים אחרים, וביניהם גופרית וגופרת סידן, שמופרדים מהפוספט במהלך הטיפול בסלע ונמכרים כחומרי גלם לתעשיות שונות. חלק מהגופרית גם מופנה לייצור חומצה גופרתית, המשמשת בתהליך ההשבחה של הפוספט במפעל".

• איך זה שארגון סביבה משתמש באותו משרד יח"צ שמשרת את החברה המזהמת שהוא נאבק בה?
• משרד הכלכלה טוען שהלכו לו לאיבוד הנתונים – לעידן עופר זה בטח לא מפריע
• עובדי כי"ל סובלים יותר מסרטן? מסע קפקאי בעקבות הנתונים שהמדינה והתאגיד מסרבים לחשוף

ומה הנזק? משרד העבודה פרסם מדריך שסוקר את הסיכונים שבחשיפה למימן גופרי. לפי הסקירה , חשיפה לריכוזים נמוכים עלולה לגרום לכאבי ראש, לכאבי גרון וצריבות בעיניים, לסחרחורות ובחילה. חשיפה לריכוזים גבוהים, אפילו לטווח קצר, עלולה לגרום לנזק למערכת העצבים, קשיי נשימה, אובדן הכרה ואף למוות. 

אלא שבמשרד להגנת הסביבה במקום לטפל בתקלה, לפקח על התעשייה המזהמת ולהגביל את הפליטות במיוחד באזור תעשייה שבו עובדים רבים, החליטו להתמהה ולנהל את מסלול האכיפה על פני שנים. בינתיים, לא רק שמגמות המימן הגופרי לא השתנו ואף גדלו, אז בשנת 2023 המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן, המשיך את המגמה, תיעד חריגות משמעותיות ועדיין ללא מענה. במשרד מדווחים כי בשנה החולפת תועדו 28 חריגות מערך הסביבה היממתי ו-240 חריגות מערך הסביבה החצי שעתי. לפני נתוני דוח המפלס האחרון, רותם אמפרט לבדו אחראי על כ-80% מפליטות המימן הגופרי בישראל מבין 500 המפעלים שמחויבים לדווח על פליטות מזהמים שונות. 

ומתי במשרד מתכוונים לטפל במפגע? לא בקרוב. בינואר האחרון המפעל קיבל את היתר הפליטה החדש שלו. מדובר ברישיון להפעיל מתקנים מזהמים שמגביל את היקף הפליטות, מגדיר את האמצעים הטכנולוגים שבהם המפעל רשאי להשתמש ומפרט תנאים לפעילות המפעל. בין עשרות הסעיפים, במשרד להגנת הסביבה אפשרו לתעשייה של עידן עופר עוד חודשים ארוכים ואף שנים עד לטיפול במפגע. 

כך למשל, על אחד ממקורות הפליטה של מימן גופרי במפעל, המשרד אפשר לרותם אמפרט להתקין ולהפעיל מתקן לטיפול במימן הגופרי עד לחודש אוגוסט בשנת 2026. במקור פליטה אחר במפעל, המשרד להגנת הסביבה נתן ברוחב לב 18 חודשים. ובמקור נוסף של פליטת מימן גופרי – במשרד להגנת הסביבה איפשרו לרותם אמפרט שנה וחצי, אך זאת רק מרגע שהם יקבלו היתר בנייה, תהליך שלכשעצמו עשוי לקחת זמן רב. 

"באופן תמוה ומקומם, המשרד להגנת הסביבה מודיע לציבור באיחור של שלוש שנים על פליטות גבוהות של המזהם מימן גופרי, שהתגלו בדיגומי פתע במפעל רותם אמפרט במישור רותם וממשיכות מאז (כ-80% מסך הפליטות בישראל)", אמר וולפסון. "המשרד גם מדווח לראשונה באיחור של כשנה על חריגות רבות מערכי הסביבה הקבועים בחוק עבור מזהם זה, חריגות שהציבור לא יכל לעקוב ולפקח אחריהן כיוון שנתוני הניטור בתחנות הניטור במקום לא חשופים". 

עוד הוסיף כי "מקוממת לא פחות העובדה שלמרות כל אלו, המשרד מחפה על המפעל, שלדבריו 'לא היה מודע לפליטות בחלק ממתקניו', ומחכה שלוש שנים להציב בהיתר הפליטה החדש של המפעל דרישות מפורשות לצמצם את פליטות המימן הגופרי, תוך שהוא נותן למפעל עוד מספר שנים להיערך ולפעול. זוהי דוגמא קטנה שממחישה לכולנו כמה רב הנסתר על הנודע בנושא של פליטות מזהמים מהתעשייה בישראל".

תגובות

המשרד להגנת הסביבה:

"מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה ביחד עם היחידה הסביבתית ביצעו במתקני מפעל רותם אמפרט דיגומי פתע בהם התגלו פליטות של המזהם מימן גופרי. אין מדובר בתקלה אלא במזהם שנוצר כחלק מפעילות המפעל, והמפעל לא היה מודע לפליטתו בחלק ממתקניו. על כן, התייחסות למזהם זה נכנסה לדרישות היתר הפליטה של המפעל והמשרד להגנת הסביבה דרש ממנו לצמצם את פליטתו בשנים הקרובות עד לעמידה בערך הפליטה הקבוע בהיתר. לא ניתן לטפל במזהם באופן מיידי מאחר ונדרשים מתקני טיפול אשר לא ניתן להתקין מיד. בימים אלו המשרד בוחן את הנתונים הנוגעים לחריגות מערך הסביבה היממתי וערך הסביבה החצי שעתי של המימן גופרי, ושוקל את המשך צעדיו בהתאם לממצאים ולסמכויותיו המנהליות והפליליות. היתר הפליטה של רותם אמפרט חודש בינואר 2024, והוא מפורסם לציבור באתר המשרד להגנת הסביבה: https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/permit_emission?skip=0&name=%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%9D בהיתר מופיעים המועדים הקבועים, כמו גם  כ-60 דרישות סביבתיות כולל המועדים לביצוע".

רותם אמפרט: 

"בשנים האחרונות רותם הפחיתה את השפעתה הסביבתית ביותר מ-50%. הגידול במימן גופרי נובע אך ורק משינוי שיטת המדידה של רכיב זה, אשר מהווה אחוז קטן מסך הפליטות, ואינו מעיד על מגמת הירידה הנמשכת. על אף חוסר הוודאות באשר לעתיד המפעל, החברה השקיעה ומשקיעה מאות מיליוני שקלים בקידום למעלה מ-100 פרויקטים להם נדרשה במסגרת חוק אוויר נקי, בהם גם פרויקטים ייעודיים שיביאו להפחתת מימן גופרי".