ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

שנים של זיהום: המשרד להגנת הסביבה מקל על המפעל בבעלות עידן עופר על חשבון תושבי הערבה

לפי דוח חדש, ב-2021 נמצאו ריכוזים גבוהים של מימן גופרי שמקורם במפעל רותם אמפרט שבמישור רותם. למרות הימצאות הגז הרעיל ותלונות התושבים, במשרד להגנת הסביבה אפשרו למפעל עוד חודשים ארוכים ואף שנים עד לטיפול במפגע שהתגלה במקרה, ואף חיפו עליו בטענה ש"לא היה מודע לפליטות בחלק ממתקניו". במפעל טוענים: "הגידול במזהם נובע משינוי שיטת המדידה"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אזור התעשייה רותם (צילום יוני שטרן, "מדבר קיימא")

כשתושבי עין תמר שבערבה חוזרים הביתה הריאות שלהם מתכווצות לא פעם. הם נאלצים בדרך כלל לחלוף על פני אזור התעשייה מישור רותם, דרך שפעמים רבות מלווה בריחות קשים. "בשעות הלילה המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות עולה ריח כימי, רעיל וחריף כשחולפים במקום", סיפרה אורית ויין, תושבת המקום. "כמו ברפלקס מותנה, איך שאני מתקרבת לאזור, אני סוגרת מזגן ועוצרת את הנשימה, כדי לא להריח את החומרים החריפים". 

מישור רותם הוא אזור תעשייה גדול שחולש על פני 28 אלף דונמים ומכיל חלק מהתעשיות הגדולות בישראל, בהן קבוצת חיפה (לשעבר חיפה כימיקלים), תחנה הכוח או.פי.סי. ורותם אמפרט. האחרון הוא מפעל לכרייה וייצור דשנים בבעלות כיל (כיום נקראים ICL) של עידן עופר ואף נכלל בין 12 התעשיות המזהמות בארץ מתוך רשימה של כ-500 אתרים. 

למרות מפגעי הריח החריף והיומיומי, קשה להצביע על מקור אחד, אבל נתונים של המשרד להגנת הסביבה יכולים לשפוך אור על מקור אפשרי לצנחה הרעילה. לאחרונה במשרד להגנת הסביבה פרסמו שבשנת 2021 הם ערכו במקום דיגומי פתע. התוצאות הראו נוכחות משמעותית של מימן גופרי שבמשרד פספסו עד כה. מדובר בגז רעיל שאופייני בין היתר לשריפת פחם, תחנות כוח, בתי זיקוק ומתקנים לטיפול בבוצה. 

"רותם ICL כורה סלעי פוספט ומפיקה מהם דשנים מבוססי זרחן", הסביר פרופ' עדי וולפסון, פעיל סביבה ומומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "בסלע הפוספט יש גם לא מעט מינרלים אחרים, וביניהם גופרית וגופרת סידן, שמופרדים מהפוספט במהלך הטיפול בסלע ונמכרים כחומרי גלם לתעשיות שונות. חלק מהגופרית גם מופנה לייצור חומצה גופרתית, המשמשת בתהליך ההשבחה של הפוספט במפעל".

ומה הנזק? משרד העבודה פרסם מדריך שסוקר את הסיכונים שבחשיפה למימן גופרי. לפי הסקירה , חשיפה לריכוזים נמוכים עלולה לגרום לכאבי ראש, לכאבי גרון וצריבות בעיניים, לסחרחורות ובחילה. חשיפה לריכוזים גבוהים, אפילו לטווח קצר, עלולה לגרום לנזק למערכת העצבים, קשיי נשימה, אובדן הכרה ואף למוות. 

אלא שבמשרד להגנת הסביבה במקום לטפל בתקלה, לפקח על התעשייה המזהמת ולהגביל את הפליטות במיוחד באזור תעשייה שבו עובדים רבים, החליטו להתמהה ולנהל את מסלול האכיפה על פני שנים. בינתיים, לא רק שמגמות המימן הגופרי לא השתנו ואף גדלו, אז בשנת 2023 המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן, המשיך את המגמה, תיעד חריגות משמעותיות ועדיין ללא מענה. במשרד מדווחים כי בשנה החולפת תועדו 28 חריגות מערך הסביבה היממתי ו-240 חריגות מערך הסביבה החצי שעתי. לפני נתוני דוח המפלס האחרון, רותם אמפרט לבדו אחראי על כ-80% מפליטות המימן הגופרי בישראל מבין 500 המפעלים שמחויבים לדווח על פליטות מזהמים שונות. 

ומתי במשרד מתכוונים לטפל במפגע? לא בקרוב. בינואר האחרון המפעל קיבל את היתר הפליטה החדש שלו. מדובר ברישיון להפעיל מתקנים מזהמים שמגביל את היקף הפליטות, מגדיר את האמצעים הטכנולוגים שבהם המפעל רשאי להשתמש ומפרט תנאים לפעילות המפעל. בין עשרות הסעיפים, במשרד להגנת הסביבה אפשרו לתעשייה של עידן עופר עוד חודשים ארוכים ואף שנים עד לטיפול במפגע. 

כך למשל, על אחד ממקורות הפליטה של מימן גופרי במפעל, המשרד אפשר לרותם אמפרט להתקין ולהפעיל מתקן לטיפול במימן הגופרי עד לחודש אוגוסט בשנת 2026. במקור פליטה אחר במפעל, המשרד להגנת הסביבה נתן ברוחב לב 18 חודשים. ובמקור נוסף של פליטת מימן גופרי – במשרד להגנת הסביבה איפשרו לרותם אמפרט שנה וחצי, אך זאת רק מרגע שהם יקבלו היתר בנייה, תהליך שלכשעצמו עשוי לקחת זמן רב. 

"באופן תמוה ומקומם, המשרד להגנת הסביבה מודיע לציבור באיחור של שלוש שנים על פליטות גבוהות של המזהם מימן גופרי, שהתגלו בדיגומי פתע במפעל רותם אמפרט במישור רותם וממשיכות מאז (כ-80% מסך הפליטות בישראל)", אמר וולפסון. "המשרד גם מדווח לראשונה באיחור של כשנה על חריגות רבות מערכי הסביבה הקבועים בחוק עבור מזהם זה, חריגות שהציבור לא יכל לעקוב ולפקח אחריהן כיוון שנתוני הניטור בתחנות הניטור במקום לא חשופים". 

עוד הוסיף כי "מקוממת לא פחות העובדה שלמרות כל אלו, המשרד מחפה על המפעל, שלדבריו 'לא היה מודע לפליטות בחלק ממתקניו', ומחכה שלוש שנים להציב בהיתר הפליטה החדש של המפעל דרישות מפורשות לצמצם את פליטות המימן הגופרי, תוך שהוא נותן למפעל עוד מספר שנים להיערך ולפעול. זוהי דוגמא קטנה שממחישה לכולנו כמה רב הנסתר על הנודע בנושא של פליטות מזהמים מהתעשייה בישראל".

תגובות

המשרד להגנת הסביבה:

"מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה ביחד עם היחידה הסביבתית ביצעו במתקני מפעל רותם אמפרט דיגומי פתע בהם התגלו פליטות של המזהם מימן גופרי. אין מדובר בתקלה אלא במזהם שנוצר כחלק מפעילות המפעל, והמפעל לא היה מודע לפליטתו בחלק ממתקניו. על כן, התייחסות למזהם זה נכנסה לדרישות היתר הפליטה של המפעל והמשרד להגנת הסביבה דרש ממנו לצמצם את פליטתו בשנים הקרובות עד לעמידה בערך הפליטה הקבוע בהיתר. לא ניתן לטפל במזהם באופן מיידי מאחר ונדרשים מתקני טיפול אשר לא ניתן להתקין מיד. בימים אלו המשרד בוחן את הנתונים הנוגעים לחריגות מערך הסביבה היממתי וערך הסביבה החצי שעתי של המימן גופרי, ושוקל את המשך צעדיו בהתאם לממצאים ולסמכויותיו המנהליות והפליליות. היתר הפליטה של רותם אמפרט חודש בינואר 2024, והוא מפורסם לציבור באתר המשרד להגנת הסביבה: https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/permit_emission?skip=0&name=%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%9D בהיתר מופיעים המועדים הקבועים, כמו גם  כ-60 דרישות סביבתיות כולל המועדים לביצוע".

רותם אמפרט: 

"בשנים האחרונות רותם הפחיתה את השפעתה הסביבתית ביותר מ-50%. הגידול במימן גופרי נובע אך ורק משינוי שיטת המדידה של רכיב זה, אשר מהווה אחוז קטן מסך הפליטות, ואינו מעיד על מגמת הירידה הנמשכת. על אף חוסר הוודאות באשר לעתיד המפעל, החברה השקיעה ומשקיעה מאות מיליוני שקלים בקידום למעלה מ-100 פרויקטים להם נדרשה במסגרת חוק אוויר נקי, בהם גם פרויקטים ייעודיים שיביאו להפחתת מימן גופרי".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. אתם לא אמינים בעליל. דרישת השקיפות נדרשת רק מצד פוליטי מסויים מאוד. איפה השקיפות שלכם בנוגע לניכוס טבע, שטחים תיירותיים, חופים, נחלים ומקורות מים – לקיבוצים?? "אההה.. לא זה לא.. ששש
    אנחנו פריבילגים"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,848 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!