בכירי כיל ניצחו: העליון קבע כי הם לא יישאו באחריות לאסון נחל אשלים

העליון הכריע: שמות הבכירים מתאגיד הענק ICL (לשעבר כיל) של עידן עופר, שהיו מעורבים לכאורה באסון נחל אשלים – אחד המפגעים הסביבתיים החמורים שאירעו בישראל – יושמטו מהסכם הפשרה. בזאת, בית המשפט נתן, למעשה, תוקף להסכם הפשרה, הכולל פיצוי של 100 מיליון שקל לשיקום האזור, ודחה את הערעור שהגישו לובי 99 וחבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל.

השופטים דפנה ברק-ארז, ח'אלד כבוב ועופר גרוסקופף הכריעו כי לא יתערבו בהסכם הפיצוי שנחתם. אך יחד עם זאת, השופטים ביקשו לציין כי ההחלטה אינה שוללת אפשרות שבעתיד יוטלו חיובים אישיים כלפי נושאי המשרות במישור האזרחי.

בין השמות שהוזכרו בבקשה לתביעה ייצוגית, ושהושמטו מהסכם הפשרה שנחתם: מי שהיה בזמן האסון ממלא מקום מנכ"ל כיל, אשר גרינבאום. בכתב הבקשה לתביעה הייצוגית מאוגוסט 2017 מוסבר כי גרינבאום כיהן כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים בישראל וכן היה חבר בוועד המנהל של החברה הישראלית לכימיה ויו"ר איגוד הכימיה. "תפקידיו של גרינבאום מעידים היטב על כך שהוא היה מודע הן למפגעים שנוצרו בשל פעילות החברה", נכתב.

יחד עם מ"מ מנכ"ל כיל, נכללו בכתב התביעה מי שהיה המשנה למנכ"ל כיל, אלי עמית, וחברי הדירקטוריון ברותם אמפרט, מפעלי ים המלח וחברות בנות אחרות של כיל – אברהם דויטשמן, יעקב אלטמן ויחזקאל ישראל. כולם יצאו בלא כלום במסגרת הסכם הפשרה.

גם המנהלים הבכירים האחראים לתשתיות המפעל, לבריכות האידוי ותפעול המתקנים – לא נתנו את הדין בהסכם זה: סמנכ"ל חומצות ואנרגיה, נדב טורנר; נשיא חטיבת מינרליים חיוניים, עופר ליפשיץ; סמנכ"ל בכיר לתפעול, גיל אליקים ומנהל יחידה עסקית בחברה, יעקב כחלון – ארבעתם זומנו לשימוע על ידי המשרד להגנת הסביבה ימים ספורים לאחר האסון.

חקירת האסון נמשכת (ונמשכת)

בפסק הדין שהוגש אתמול (שני) מתחו השופטים ביקורת מרומזת על החקירה ההולכת ומתארכת של אסון נחל אשלים. נכון למועד כתיבת שורות אלה, המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה עדיין לא השלימה את חקירת האסון, כבר כמעט שבע שנים.

בדוברות המשרד להגנת הסביבה מסבירים כי הם קרובים לסיומה והסיבות לעיכוב קשורות במורכבות החקירה. ברגע שתושלם, מסבירים שם, החומרים יעברו לפרקליטות שתחליט אם להגיש כתבי אישום. 

גם בפסק הדין נכתב כי המדינה מסרה הערכה בדבר סיום החקירות: "במהלך הדיון קיבלנו עדכון מבאת-כוח המדינה כי ההערכה להשלמתו של שלב החקירה בחודשים הקרובים".

אלא שחומרי החקירה היו יכולים לשמש את הצדדים במהלך הדיונים. "הסתמכות על קיומו של הערוץ הפלילי היא בעלת משמעות כאשר החקירה הפלילית מתנהלת באופן אפקטיבי ובקצב משביע רצון", כתבו השופטים בפסק הדין. "במקרה דנן, חרף חלוף הזמן מאז התרחש האסון – כשש וחצי שנים – טרם הושלמה החקירה". 

עוד ציינו השופטים כי משפט פלילי, תאגידי או אזרחי עשויים להיות מתאימים יותר להטלת אחריות אישית על בעלי התפקידים, וכי בהחלטתם אין כדי למנוע מהליכים משפטיים אחרים להתקיים.

"דחיית הערעור אינה שוללת את האפשרות שבמקרים מתאימים יוטלו אף חיובים אישיים כלפי נושאי משרה שהיו אחראים לאסונות סביבתיים גם במישור האזרחי. המשפט חל בסופו של דבר קודם ועבור בני אדם. מלכתחילה, אין ספק שאחריות אישית, היא משמעותית במישור של הכוונת התנהגויות, אף אם לא תתרום במידה ניכרת לפיצוי בפועל".

"גם פעילי הסביבה וגם המדינה חשבו שיש מקום להטיל אחריות אישית על נושאי משרה – לא רק במישור הפלילי אלא גם בייצוגי", אמרה עורכת הדין עינת סולניק, שייצגה את לובי 99 בערעור. לדבריה, הקצב האיטי של החקירה הפלילית, כמעט שבע שנים, הצדיק את המהלך. "היה נכון לחולל את ההרתעה הכל כך נדרשת במקרה הזה בהליך הייצוגי", אמרה עו"ד סולניק. "זו הדרך הכי יעילה: מעט מאוד יכול לקנות הרבה מאוד. קח מנושאי המשרה רק את הבונוסים שהוענקו להם בשנה האחרונה והחל משנה הבאה הם יהפכו לפעילי סביבה בעצמם".

הציבור – וחברות הביטוח – ישלמו

ביוני 2017 קרסה דופן בריכה במפעל כיל-רותם. כ-200 אלף קוב של תמיסה חומצית (כ-50 בריכות אולימפיות), זרמה במשך 48 שעות לאורך 20 קילומטר בנחל אשלים וסביבתו. הזיהום מחק חלק גדול מאוכלוסיית היעלים בשטח, וגרם לאחד מהאסונות הסביבתיים החמורים בישראל. 

"הנחל הוצף לכל אורכו בנוזלים חומציים", נכתב בהודעה לתקשורת של המשרד להגנת הסביבה בשבוע שעבר, "הנחשול שהציף את הנחל גרם לפגיעה אקולוגית קיצונית, להרג רב בחי ובצומח, פגע בזמינות המזון לבעלי-החיים לאורך הזמן ולפגיעה חמורה בתפקוד האקולוגי של הנחל".

קבוצת תושבים ניהלה מאבק נגד התאגיד על מנת שלא יחמוק משיקום הנזק הרב שגרם. ההליכים המשפטיים בהם פתחו, יחד עם רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, הסתיימו בדצמבר 2022 בפשרה: כיל תשלם קנס שיושקע בפיתוח ושיקום הסביבה. אך מי שקיבלו את ההחלטות בחברות בזמן אמת, חמקו מעונש אישי ובמסגרת הפשרה, נמחקו שמותיהם. על החלטה זו ביקשו לערער ארגון לובי 99 וחבר הכנסת לשעבר רוזנטל במרץ 2023. 

במסגרת הליך הגישור, כיל ומפעל רותם אמפרט ישלמו 100 מיליון שקל לפיצוי הציבור והקבוצות השונות ולמימון פעולות לשיקומו של הנחל. סכום זה אינו כולל גמול, שכר טרחה והוצאות. חלק מהסכום ישמש את רשות הטבע והגנים לפעולות שיקום שונות לשיקום הנחל וחלק אחר אחר יועבר לקרן לניהול וישמש למגוון מטרות סביבתיות, כמו ניטור ומחקר שיתמכו בפעולות השיקום של השמורה, דיגום של זיהום אוויר וריח באזור מפעלי מישור רותם ומפעלי ים המלח, תשלום למורי דרך המדריכים טיולים באזור ופרויקטים עבור תושבי האזור. 

לצד ההישג הגדול, בלובי 99 מציינים כי מדובר בכסף כיס עבור התאגיד של עידן עופר. לפ החישובים שערכו בלובי 99, על בסיס הדוחות הציבוריים של כיל בעשרים השנים האחרונות, הרווח התפעולי של מגזר הפוספטים בישראל הוא 2.27 מיליארד דולר בשנים 2003-2022, כאשר רוב כריית הפוספטים בשנים אלה נעשתה בישראל ומיעוטה בסין. 

"חברת הביטוח של כיל ממילא תממן מעל למחצית מהסכום, מה ששוחק את ההרתעה", אמרה עו"ד סולניק, שייצגה את לובי 99.  

לדבריה, "ההסדר, עם כל השמחה על כך שהפיצוי עובר למטרות ראויות, הוא על חשבון הציבור. במקרים כאלה על נושאי המשרה להוכיח שנקטו באמצעים סבירים כדי למנוע את הנזק, לכן סיכויי התביעה נגדם היו לא רעים בכלל ולשם הרתעה אפקטיבית היה בהחלט ראוי לא לוותר להם בזו הפעם. הם התעלמו מהדין עשרים שנה", אמרה. 

עוד הוסיפה, כי "בית המשפט העליון לא דן בהסדרה עתידית, כשידוע שהפרות הדין נמשכות, והחשש הוא מפני אסון חוזר". מנגד, השופטים טענו כי החובה למנוע אסון ברורה מאליו: "איננו סבורים שהסדר הפשרה היה חייב לציין את חובתן של רותם וכיל לנהוג במסגרת הדין בעתיד", כתבו בהחלטה. "החובה לעשות כן היא ברורה ומובנת מאליה, והסדר הפשרה אינו תחליף לה. תוקפו המחייב של הדין אינו נובע מהסכמתם של צדדים או אחרים לכפוף עצמם אליו".

תגובות

תגובת כיל: החברה הגיעה להסכמות עם כלל הגורמים באשר לפיצוי משמעותי בתום הליך גישור מקצועי המשקף אחריות סביבתית וציבורית מתבקשת. מיד עם קרות האירוע ב-2017, החברה פעלה באופן מהיר וללא תנאים לשיקומו המיידי של האזור עד לפתיחתו מחדש למטיילים, זאת תוך העמדת כל המשאבים הנדרשים לכך ובתיאום מלא עם כלל הרשויות והמשרדים הממשלתיים.