19:19

עובדי כי"ל סובלים יותר מסרטן? מסע קפקאי בעקבות הנתונים שהמדינה והתאגיד מסרבים לחשוף

תחקיר "שקוף" מתאר כיצד גופי המדינה שאמורים להגן על האינטרס הציבורי ובריאות העובדים, מגנים בפועל דווקא על האינטרס של חברת הכימיקלים שמסרבת לחשוף נתונים • האבסורד שנחשף מהממצאים: למשרד הבריאות או לכל גורם מדינתי אחר אין כיום דרך לדעת האם יש תחלואה עודפת במקום עבודה ספציפי, וייתכן שגם היום ישנו מקום שמסכן עובדים, אך אף אחד לא יודע על כך
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
חברת הכימיקלים מסרבת לחשוף נתונים (צילום: אילוסטרציה)

"תמיד הייתה הרגשה שיש משהו לא בסדר במה שקורה שם. מספיק להריח אותם כשהם מגיעים הביתה. אתה מבין שזה ריח לא טבעי. אבל אתה ילד, אתה לא מתייחס לזה. אחרי שאבא שלי חלה, כשהגענו בהתחלה לבית חולים לבדיקות הראשונות, אז הבנו כמה אנשים נוספים יש. פתאום אתה מכיר עוד ועוד ועוד חבר'ה מהמפעלים שחלו גם". 

הקול של זיו (שם בדוי) רועד. גם עשור לאחר פטירת אביו קשה לו לדבר על מה שקרה, והוא לוקח נשימה ארוכה לפני שהוא ממשיך לספר על אביו שעבד במפעלי רותם אמפרט במשך כ-40 שנים: "היה לו סרטן דם. לוקמיה. ממש לפני גיל פנסיה. זה מה שקורה לרבים מהם. ואז מתחיל ליפול לך האסימון".

הסיפור של כי"ל ותחלואה עודפת בסרטן בקרב עובדיה החל כבר לפני שנים. חברת רותם אמפרט, שכאמור נמצאת בבעלות ענקית הכימיקלים, עוסקת כבר יותר מ-60 שנים בכריית פוספטים והפקת דשנים מהם לשימושים חקלאיים, ומוכרת את התוצרים למדינות העולם. אך לצד התועלות הרבות שהפוספטים מספקים, יש להם גם צד אפל – בתהליך הכרייה והעיבוד של הפוספט נפלטים חומרים מסרטנים, שעלולים לסכן את בריאות העובדים שמתעסקים בהם. שורה של מחקרים שבוצעו על מפעל פוספטים בפלורידה מצביעים על עלייה של עשרות עד מאות אחוזים (ביחס לשאר האוכלוסייה) בתחלואת עובדי תעשיית הפוספט בסרטן הדם, הריאות, ומחלות נשימה, בדגש על לוקמיה, בדיוק כפי שקרה לאביו של זיו.

מפעל של כי"ל בים המלח (צילום: אלעד איבס, גרינפיס ישראל)

ומה קורה אצל עובדי תעשיית הפוספט בישראל? בכי"ל טוענים שוב ושוב כי בבדיקות שביצעו אין עדות לתחלואה עודפת בקרב העובדים, אך החברה לא מפרסמת את מסמכי הבדיקות לציבור, או לכל הפחות לגופים שאמורים לפקח על כך. משרדי הכלכלה והבריאות טוענים כי מעולם לא נחשפו לכלל הנתונים שבידי כי"ל. אך לא בטוח שניתן לסמוך על הבדיקות של כי"ל ולהאמין לה שאין עדות לתחלואה עודפת. לידי "שקוף" הגיעו שתי בדיקות של החברה, ובהן ניתן לראות כי הן לא עומדות בשום אמת מידה של מחקר אפידמיולוגי (חקר מחלות באוכלוסייה), כפי שאומרים באיגוד רופאי בריאות הציבור, והן רצופות בהטיות סטטיסטיות שמשרתות את עמדתה של כי"ל – שכאמור גורסת שאין תחלואה עודפת. כי"ל נעזרת לא רק בסטטיסטיקה, אלא גם בבכירי משרד הכלכלה והביטוח הלאומי שדאגו להתיישר לפי עמדתה של ענקית הכימיקלים.

שני גופי הממשלה הללו העבירו את "שקוף" תלאות בחודשים האחרונים וסירבו להיעתר לבקשות חופש מידע שהגשנו בנושא, שעשויות לחשוף את שיעור התחלואה האמיתי בקרב העובדים. בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, שביצעה בדיקה מרושלת בעבר בנושא, טוענים כעת שהם לא מוצאים את הנתונים של אותה בדיקה; בביטוח הלאומי מפנים לסעיפים שלא קיימים בחוק, וטוענים שהוא זה שלא מאפשר להם למסור את המידע לאור ההתנגדות של כי"ל. האחרונה, כאמור טוענת שאין תחלואה עודפת, אך בכל זאת מתנגדת להעברת כל מידע אפשרי בנושא.

אך המקרה של כי"ל הוא רק דוגמה אחת לבעיה רחבה יותר – בגלל תסבוכת ביורוקרטית, למשרד הבריאות אין כיום דרך לדעת האם יש תחלואה עודפת כתוצאה מעבודה מסוימת במפעל או אתר מסוכן, וייתכן שגם היום ישנו מקום שמקצר את חיי העובדים, אך אף אחד לא יודע, וגם לא ידע על כך, כל עוד שיטת הבדיקה וניתוח הנתונים לא תשתנה. 

בדיקה לא רצינית

אחרי שאביו של זיו נפטר, הוא מספר, "אחד מהחברים שלו מהמפעל לקח את זה מאוד קשה. מאוד אהבו אותו שם. הוא אמר לי שגם אשתו חולה, גם היא עבדה שם. שאלתי אותו אם הוא מכיר עוד מקרים, והתחלנו לעבוד על רשימה". אחרי חודשי עבודה בודדים על הרשימה, היו להם בידיים שמות של 25 עובדים שמתו, באזור גיל 60: "ממש כמו אבא שלי".

אבל לא רק זיו וחברו של אביו חששו. לדברי גורם רפואי מתוך רותם אמפרט שעבד בחברה עשרות שנים ומעורה היטב בפרטים, גם בכי"ל עצמה בדקו את הנושא. "ב-2007 ביצעו סקרים רפואיים שבדקו את עובדי החברה", הוא מספר. "המשיכו לבצע אותם בכל ארבע שנים". לדבריו, אין בסקרים אלו עדות לתחלואה עודפת בקרב עובדי החברה. אך באותה נשימה הוא מציין את הבעייתיות של סקרים אלו ומדגיש: "זה לא מדעי". 

כי"ל מסתירה נתונים? בעל השליטה עידן עופר (צילום: משה שי, פלאש 90)

למה הוא מתכוון בכך? לדבריו, הסקרים שכי"ל ביצעה לא עומדים בשום אמת מידה של מחקר מדעי אפידמיולוגי. מסמכי הבדיקות שהגיעו לידי "שקוף" מראים כיצד הבדיקה של כי"ל רצופה בהטיות סטטיסטיות שקולעות לאינטרס של החברה. כפי שאומר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, המסמך של כי"ל "טועה ומטעה. השיטות האפידמיולוגיות שגויות, לא נותחו נתוני התחלואה הרלוונטיים ואין כלל השוואה לאוכלוסיית עובדים, שלרוב בריאה יותר ("אפקט העובד הבריא")".

עוד מוסיף פרופ' לוין כי "בדיקה אמיתית של תחלואת עובדי רותם-אמפרט מחייבת איסוף נתונים מתאימים ומלאים ושימוש בשיטות אפידמיולוגיות מתאימות על ידי מומחים בלתי תלויים באפידמיולוגיה/בריאות הציבור, ופרסום התוצאות באופן שקוף המאפשר בקרת עמיתים והציבור. ברור כי במקרה זה לא בוצעה בדיקה שכזאת".

מחקרים מהעולם קובעים - עלייה של עשרות עד מאות אחוזים בתחלואה בסרטן בקרב עובדי תעשיית הפוספט

סקירת הספרות המדעית בנושא הסכנות שאליהן חשופים עובדי תעשיית הפוספט בעולם תומכת בחשש של זיו ושל עובדים רבים נוספים ממפעלי רותם אמפרט שחלו בסרטן. מבין שורה של מחקרים המזהירים מפני חשיפה של תושבים ועובדי התעשייה לחומרים מסרטנים, בולטת מסקנתו של מחקר מ-2016 שפורסם בכתב העת AMERICAN JOURNAL OF INDUSTRIAL MEDICINE. המחקר בדק כ-3,200 עובדים בתעשיית הפוספט שבפלורידה שעבדו במפעל בין השנים 1951-1977 (אותם שנים בהן עבדו גם עובדי רותם אמפרט), ומצא עלייה של 17% בכל סוגי הסרטנים; כ-30% בסרטן הריאות; 82% בסרטן הדם (לוקמיה); 65% במחלות נשימתיות; ואף עלייה של יותר מ-100% במחלות נפש בקרב העובדים (ביחס לאוכלוסיית פלורידה). מדובר בהערכה סופית, כשהטווח האפשרי לעלייה הגיע אף ליותר מ-173% במקרה של סרטן הדם – כלומר כמעט פי שלוש מהנורמה שציפו. בהקשר זה חשוב לציין שריכוז החומרים הרעילים והמסרטנים שיש בסלע הפוספט שבפלורידה נמוכים ביחס לריכוזם בסלע הפוספט שנמצא בערד – אותו עובדי רותם אמפרט מעבדים (טבלה בעמוד 3 במחקר נוסף בנושא).

כי"ל: העברנו את כל הנתונים. משרדי הממשלה: מעולם לא דווחו לנו

אם, כפי שטוענים בכי"ל, אכן אין אינדיקציה לתחלואה עודפת בקרב עובדי החברה, מדוע היא לא חושפת את הבדיקות שלה בנושא? שם אומרים כי "החברה מתנהלת בשקיפות מול הגורמים הרלוונטיים ומשרדי הממשלה קיבלו את כל הממצאים שבידיה ורשאים כמובן לדרוש כל מידע נוסף". אך משרדי הכלכלה והבריאות דווקא אומרים: לא קיבלנו ולא דווחו לנו נתונים מצדה של כי"ל.

איך ייתכן שכי"ל טוענת שהעבירה את הנתונים, אך משרדי הממשלה מכחישים? בשנת 2016 התבקש משרד הכלכלה לבצע בדיקה בנושא תחלואה עודפת של עובדי רותם אמפרט בסרטן, על רקע הדיונים בכנסת בנושא "שדה בריר". כי"ל תכננה ועודנה מתכננת להקים באזור זה מכרה פוספטים שיניב לה על פי הערכות מיליארדים, אך על פי הערכות משרד הבריאות "יניב" לתושבים הסמוכים תחלואה עודפת בסרטן ובמחלות נשימה. לאור חשש זה התבקש משרד הכלכלה על ידי שר הבריאות דאז יעקב ליצמן לבדוק האם ישנה תחלואה עודפת בסרטן בקרב עובדי מפעל הפוספטים, שעובדים עם חומרים אלו באופן תדיר (בדיקה שכזו נמצאת בסמכות זרוע העבודה של משרד הכלכלה, ולא בסמכותו של משרד הבריאות). מתוך הבדיקה קיווה ליצמן שיהיה ניתן להבין האם נשקפת סכנה לתושבי ערד הסמוכים, אף שכפי שהדגישו באיגוד רופאי בריאות הציבור – מבחינה אפידמיולוגית לא ניתן להסיק מסקנה מהסוג הזה מבדיקה שכזו.

נציג כי"ל טוען בוועדה שאין תחלואה עודפת. צפו

אף שמדובר במחקרים מורכבים ביותר, שלושה חודשים בלבד הספיקו למשרד הכלכלה לביצוע הבדיקה. מנכ"ל המשרד בזמנו, עמית לנג, הכריז בגאון כי "לא נמצאה כל אינדיקציה לעודף תחלואה תעסוקתית הכוללת את מחלות מערכת הנשימה ומחלות הסרטן התעסוקתיות במפעלי החברה". בכי"ל מיהרו להציף את "קביעתו" של משרד הכלכלה וחזרו על המסר בכל הזדמנות בתקשורת: "אין תחלואה עודפת בקרב עובדי רותם. כך קבע גם הרופא התעסוקתי במשרד הכלכלה, שהוא הסמכות הרלוונטית בממשלת ישראל, שבידיו מצוי מידע שלם וכולל על עובדי רותם ועובדים במקומות עבודה אחרים". אפילו נציגי משרד הכלכלה חזרו אחר המסר ותפסו את הצד של ענקית הכימיקלים בדיוני הכנסת: "ביררנו עם הרופא התעסוקתי במשרד הכלכלה, שהוא הרגולטור. אין שום דיווחים על תחלואה נוספת בכריית פוספטים. לא רואים גם סיבה לתחלואה נוספת עקב הרכב החומרים", אמר דורון אברהמי, אז מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה, והיום מנהל מינהל חירום במשרד.

אך בירור קצר בנוגע לבדיקה של משרד הכלכלה מגלה שקביעתו של המנכ"ל לנג שלפיה "אין אינדיקציה לתחלואה עודפת" היא פרשנות מרחיבה של הבדיקה, בלשון המעטה. במכתבה של המדענית הראשית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה שנשלח בזמנו ללנג, היא מציינת בבירור כי הבדיקה שהיא ביצעה הסתמכה אך ורק על דיווחים חלקיים שהיא קיבלה "מהמרפאות התעסוקתיות השונות, ובנוסף על מידע העולה אגב פעילות פיקוח שוטפת, תלונות עובדים ותביעות שונות המובאות לידיעתנו". מדוע לא התבססה על נתונים שנמצאים בידי כי"ל? "אין בידינו סמכות לקבלת נתוני תחלואה בקרב עובדים באופן כללי", כתבה המדענית.

במשרד הכלכלה אף הדגישו בתגובתם לכתבה זו ש"מיותר לציין כי אין ביכולתנו לנתח נתונים שלא דווחו למינהל". כלומר בשורה התחתונה ובניגוד מוחלט לדבריה של כי"ל – משרד הכלכלה מעולם לא קיבל מחברת כי"ל את הנתונים המלאים אודות תחלואת עובדיה בסרטן.

מחלת הסרטן לא מופיעה ברישום

מדוע במשרד הכלכלה לא יכולים לדרוש מכי"ל את נתוני תחלואת עובדיה בסרטן? את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא ב"פקודת תאונות ומחלות משלח-יד". פקודה זו מקנה לזרוע העבודה של משרד הכלכלה את הסמכויות לדרוש נתונים מחברה, אם עובדיה חולים במחלה של "משלח-יד", כלומר כתוצאה מעבודתם.

הכריז מיד ש"אין תחלואה עודפת". לנג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

והנה המלכוד: כפי שציינה הרופאה הראשית של משרד הכלכלה, מחלת הסרטן לא הוגדרה בפקודה כאחת ממחלות "משלח-יד". המשמעות היא שלמשרד הכלכלה אין סמכות לדרוש מכי"ל נתונים אודות מחלה זו. ולא רק סמכויות חסר, גם נתונים: במשרד הכלכלה לא יודעים היכן נמצאים היום הנתונים של בדיקה זו. בקשת חופש מידע שנשלחה על ידנו למשרד בבקשה לקבל את הנתונים שעליהם הסתמכה הרופאה הראשית נענו רק לאחר שלושה חודשים בתשובה הבאה: "לצערנו, לא הצלחנו לאתר את הנתונים" (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

באיגוד רופאי בריאות הציבור הדגישו כי טענת הרופאה הראשית של משרד הכלכלה שלפיה אין תחלואה עודפת "היא טענה מופרכת ונטולת אחיזה במציאות או ביסוס מדעי כלשהו. לא צורפה שום השוואה המאפשרת בחינה של טענה זאת ולא נבדקו כלל תחלואות רלוונטיות ותחלואת סרטנים ספציפיים".

צפו בתחקיר המשותף ל"שקוף" וכאן 11 על התרומות של כי"ל בדרום

אם כך, מדוע לנג לא טרח לציין במכתבו לשר ליצמן את מגבלותיה החמורות של "הבדיקה" שביצע משרדו, והכריז כי לא נמצאה אינדיקציה לתחלואה עודפת? בהקשר זה ראוי להזכיר שלנג, כיום מנכ"ל מקורות, תמך על פי פרסומים בכי"ל לאורך השנים, ואף דבק בעמדה שתחסוך לענקית הכימיקלים (שמכניסה 17 מיליארד שקלים בשנה) תשלום מיסים בשווי של לא פחות מ-300 מיליון שקלים. כמו כן, נציגה של כי"ל בדיונים על התחלואה העודפת, רני לובנשטיין, כיהן עם עמית לנג בדירקטוריון חברת נמל אשדוד בשנת 2004. לנג אישר ל"שקוף" שאכן כיהן בשנים אלו כדירקטור מטעם אגף תקציבים של האוצר בחברת נמל אשדוד. בנוסף, במשרד הכלכלה תמכו לכל אורך השנים באינטרס של כי"ל לכריית פוספטים בשדה בריר.

קפקא צוחק בקבר

לאור העובדה שבמשרד הכלכלה לא יודעים למצוא את הנתונים שהם בעצמם אספו, וכאמור אין להם גם את הסמכות לדרוש נתונים מכי"ל, הפנו אותנו אל משרד הבריאות בתקווה ששם ימצאו אותם, שכן כל חולה במדינת ישראל מדווח ל"רשם הסרטן" שנמצא תחת משרד הבריאות.

אך הישועה לא הגיעה גם ממשרד הבריאות. אף שבמשרד שיתפו פעולה עם שאלותינו וניסו לעזור, הסבירו לנו גם כי "אין במסגרת הדיווח לרשם הסרטן שדה הקשור למשלח יד או מקום עבודה, ולכן אי אפשר לבודד מרישומים אלה חולים המשתייכים למקום עבודה או למשלח יד מסוימים". כלומר – המשרד לא יכול לדעת כמה חולי סרטן עבדו בכי"ל. במשרד הדגישו כי בדומה למשרד הכלכלה, גם להם אין את הסמכות לדרוש נתונים מכי"ל.

זו ההזדמנות להדגיש שגם כאן הטענות של נציגי כי"ל בדיונים בכנסת היו מטעות בלשון המעטה. נציגיה של חברת הכימיקלים – אורי יסעור ורני לובנשטיין – טענו במספר דיונים בנושא כי ניתן למצוא את כלל הנתונים אצל "רשם הסרטן" של משרד הבריאות. 

"עוד לא הספקנו בכלל לדווח שאבא שלי חולה במחלה ממארת, תוך שנייה היה אצלנו בבית סוכן הביטוח של כי"ל עם צ'ק של 200 אלף שקלים"

חשוב להבין שמעבר למקרה הנקודתי של כי"ל מדובר בכשל רוחבי וחמור. המשמעות של הדברים של משרד הבריאות היא שאין כיום למשרד אף דרך לדעת האם יש תחלואה עודפת במקום עבודה ספציפי, וייתכן שגם היום ישנו מקום שמסכן עובדים, אך אף אחד לא יודע על כך. גם אם יש מקום עבודה שבו ישנה כמות חריגה של חולי סרטן, הדבר לא יירשם באף מערכת, כפי שתואר, ולא יהיה ניתן להבחין בסכנה זו.

האם הבעיה תיפתר על ידי חובת דיווח ל"רשם הסרטן" אודות מקום עבודתו של כל עובד מספר שנים אחורה? במשרד הבריאות הבהירו שהדבר דורש שינוי בחוק, אך מעלים את החשש שמא פתרון זה יהיה לא ישים נוכח ריבוי המקורות המדווחים, וכי ניסיונות דומים בעבר לא צלחו מסיבה זו. אם כן, מסתמן כי הפתרון היחיד לבעיה הקפקאית שנוצרה – יהיה להגדיר את מחלת הסרטן בתור מחלת משלח-יד. במקרה זה הוראות וסמכויות "פקודת תאונות ומחלות משלח-יד" יאפשרו למשרד הכלכלה לדרוש מכי"ל כמעט כל נתון שיבחרו, ואולי כך לחשוף את היקף התחלואה האמיתי בחברה.

הביטוח הלאומי דואג לכי"ל

כשאין לאף משרד את הסמכות לדרוש את הנתונים, והמערכות הביורוקרטיות לא מאפשרות להפיק אותם – נוצר מצב בו אין אף דרך קונבנציונלית להשיג את נתוני התחלואה בסרטן של עובדי רותם אמפרט. בניסיון נוסף ועקיף להשגת הנתונים הגשנו בקשת חופש מידע לביטוח הלאומי בבקשה לקבל את כל המקרים בהם עובדי כי"ל הוכרו כנפגעי עבודה בעקבות תחלואה בסרטן, בתקווה שדרך נתונים אלו נוכל להבין, לפחות באופן חלקי, את היקף התופעה.

כיוון שמדובר במידע שנוגע לכי"ל, חוק חופש המידע מחייב את הביטוח הלאומי לפנות לכי"ל ולהודיע לה על כך ולאפשר לה להתנגד. כי"ל התנגדה למסירת המידע, אף שהיא טוענת שאין כל תחלואה. במקום להגן על זכויותיהם של העובדים, החליט הביטוח הלאומי להגן דווקא על זכויותיה של ענקית הכימיקלים – וסירב למסור לנו את המידע.

כמה חולים יותר בסרטן? איש לא יודע. מפעלי ים המלח (צילום: אלעד איבס, גרינפיס ישראל)

בתשובת הביטוח הלאומי טענו שהם מסרבים למסירת המידע מתוך חשש שהדבר יפגע "במיצוי זכויות ופניות של מבוטחים למוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת תביעה" – תשובה תמוהה נוכח העובדה שאם יתגלה שאכן עובדי כי"ל סובלים מתחלואה עודפת, דווקא אז ייתכן שיותר עובדים שחלו ירגישו בנוח לדרוש פיצויים. כמו כן טענו שם כי המידע שביקשנו בבקשת חופש המידע – כאמור מידע סטטיסטי ולא אישי – הוא לא פחות מ"סוד מסחרי" של כי"ל, ולכן "בשל חשש מפגיעה בצד ג' (כי"ל, ד.ג), אנו דוחים את מסירת המידע". 

בשיחות עם הביטוח הלאומי הם טענו כי החוק הוא זה שלא מאפשר להם לשלוח את המידע, ואין להם שיקול דעת בנושא. ביקשנו שיפנו אותנו לסעיף בחוק שטוען זאת. בביטוח הלאומי הפנו לסעיף 13. בדיקת "שקוף" מעלה שאין בסעיף 13 לחוק חופש המידע תת סעיף הקובע שאם צד ג' מתנגד (במקרה זה – כי"ל) להעברת המידע, אזי הביטוח הלאומי מחוייב שלא להעביר אותו. להפך – סעיף 13(ב) אף כותב בבירור שיש לה את האפשרות לדחות את ההתנגדות של צד ג'.

מי יילחם עבור אלו שאין להם קול?

נחזור לזיו ולאביו. "עוד לא הספקנו בכלל לדווח שאבא שלי חולה במחלה ממארת, תוך שנייה היה אצלנו בבית סוכן הביטוח של כי"ל עם צ'ק של 200 אלף שקלים", מספר זיו על הרגעים הראשונים לאחר ההודעה הקשה שנחתה עליהם. "אתה במצב נפשי קשה, עולמך חרב עליך, פתאום מישהו מביא לך מתנה 200 אלף שקלים. הם מבוטחים. איזה עוד מקום מבטח ביטוחים כאלו? יש להם סעיפים של מחלות ממאירות (בביטוח, ד.ג)". 

הטיפול והדאגה של כי"ל לעובדיה, לדבריו, עשוי לעיתים לגרום להם שלא לתבוע את האמת ממקום העבודה שלהם: "זו מלכודת דבש מטורפת. תנאים כאלו לאנשים, מקבלים משכורות של 5 ספרות, 20-30 אלף שקלים, עם הטבות לימודים לילדים, כך שנורא קשה להם כשמגיעים לנקודה הזאת (מחלת הסרטן, ד.ג) להאשים את העבודה".

עוד הוא מספר: "אני מכיר עובד לשעבר של רותם אמפרט, כימאי. מתמודד עם סרטן כמחלה כרונית, יצא כבר לפנסיה. אתה מדבר איתו והוא אומר 'מה פתאום, זה לא קשור למפעל'. הרבה מאוד מהם בהכחשה מוחלטת". בכי"ל סירבו להגיב לשאלתנו אם הם מבטחים את עובדיהם בביטוח מחלות ממאירות.

אם כך, חלק מהעובדים שחלו נמנעים מלתבוע את כי"ל, הביטוח הלאומי ומשרד הכלכלה מתגלים כמגני ענקית הכימיקלים, ומערכות הביורוקרטיה כובלות את ידי משרד הבריאות. האם ועד העובדים של כי"ל יילחם עבור העובדים שחלו? התגובה של כי"ל לא השאירה מקום לאופטימיות: "החברה מקפידה על פרטיות נתוני עובדיה, בתאום עם ועדי העובדים". ואכן כפי שציינה כי"ל, ועד העובדים מתואם עם עמדתה של החברה. בדומה לנציגי משרד הכלכלה חוזרים גם הם בדיונים בנושא על "קביעתו" של משרד הכלכלה הגורסת שאין תחלואה עודפת. הוועד אף שלח לשרה להגנת הסביבה מכתב בנושא, תוך ציון הדאגה לפרנסתם של העובדים בשל חשש לסגירת המפעל בעקבות ההשלכות הבריאותיות של כריית פוספטים. וכך, נראה שגם ועד העובדים של החברה לא שואף שהאמת תצא לאור. נראה שלא נשאר מי שיילחם עבור אותם עובדים שחלו.

כיצד קורה שמשרד ממשלתי מבצע בדיקות חובבניות שמשחקות לידיים של תאגיד הכימיקלים, שבתורו חוזר עליהן כאילו היו אמת מוחלטת? כיצד קורה שהמוסד שאמור לדאוג לחלשים בחברה – מוצא עצמו מגן על החזקים והדורסניים ביותר? כיצד קורה שמערכות החוק שלנו שאמורות להגן על האזרח הקטן או העובד בקצה – בסוף מגנות דווקא על התאגיד העוצמתי? 

לנבחרי הציבור שלנו יש אפשרות לשנות את זה. הם יכולים להגדיר את מחלת הסרטן בתור מחלת משלח-יד ב"פקודת תאונות ומחלות משלח-יד", כך שלמשרד הכלכלה תהיה הסמכות לדרוש כל נתון שיבחר מענקית הכימיקלים. אולי כך סוף סוף יהיה אפשר להבין האם הטענות של כי"ל נכונות, ולעשות צדק עם מי שחיים באי ודאות בצל המחלה הקשה.

**

תגובות:

כי"ל:

"החברה מתנהלת בשקיפות מול הגורמים הרלוונטיים ומשרדי הממשלה קיבלו ממנה את כל הממצאים שבידיה ורשאים כמובן לדרוש כל מידע נוסף. החברה מקפידה על פרטיות נתוני עובדיה, בתאום עם ועדי העובדים, ואינה מנהלת את יחסי העבודה עם עובדיה בעיתונות."

זרוע העבודה של משרד הכלכלה:

"לצערנו, לא הצלחנו לאתר את הנתונים עליהם הסתמכה ד"ר פושנוי בעת גיבוש חוות דעתה – ונבקש להדגיש כי מדובר בחוות דעת, ולא במחקר סדור, וכי מגבלות הנתונים עליהם הסתמכה ד"ר פושנוי צוינו במפורש כבר בחוות הדעת המקורית.

"בחוות הדעת, המצ"ב, הובהר כי לפי הנתונים שהיו מצויים בידי מינהל הבטיחות בזמנו, לא נמצאה אינדיקציה לעודף תחלואה תעסוקתית כוללת או מחלות מערכת הנשימה ומחלות סרטן תעסוקתיות במפעלים המופיעים בחוות הדעת. עוד הודגשו בחוות הדעת מגבלות הנתונים – קרי, הסתמכות חוות הדעת על דיווחי המרפאות התעסוקתיות ומידע העולה מתוך פעילות פיקוח שוטפת, תלונות ותביעות המובאות לידיעת המינהל, ולא על נתוני תחלואה בקרב עובדים באופן כללי, שכן אין בידי המינהל סמכות לקבל נתונים אלו.

"נדגיש כי בהתאם לנתונים שנמצאו בזמנו בידי המינהל אכן לא עלתה אינדיקציה לתחלואה עודפת – אך מיותר לציין כי אין ביכולתנו לנתח נתונים שלא דווחו למינהל". 

משרד הבריאות:

"על פי חוק, חובת הדיווח בפקודת תאונות ומחלות משלוח היד 1945 היא למפקח עבודה ראשי, לא למשרד הבריאות. מכאן גם נגזר כל הפיקוח של משרד הכלכלה/העבודה (מנהל הבטיחות יושב תחת משרדים שונים לאורך השנים) על המפעלים והדרישה למידע. באשר לחובת הדיווח על פי חוק על תחלואה בסרטן לרישום הלאומי לסרטן מוטלת על הרופאים המטפלים, אבל אין במסגרת הדיווח שדה הקשור למשלח יד/מקום עבודה ולכן אי אפשר לבודד מרישומים אלה חולים המשתייכים למקום עבודה או למשלח יד מסוימים. 

"לאור זאת, להבנתי אין למשרד הבריאות סמכות לדרוש מכי"ל (מעסיק) דיווח על תחלואה נשימתית או תחלואה בסרטן בקרב העובדים. במידה ומדובר בשירות רפואי מוסמך בתוך כי"ל, יש למנהל הבטיחות את היכולת לדרוש משירות זה דיווח על התחלואה האמורה. בנוסף, על אותו גורם רפואי מוסמך לדאוג לדיווח התחלואה לרישום הלאומי לסרטן.

"רישום הסרטן בישראל הוא רישום סביל, כלומר, רישום התלוי במקורות המדווחים. המקורות המדווחים לרישום על פי חוק הם רבים ומגוונים: מכוני פתולוגיה, מכוני אונקולוגיה והמטולוגיה, בתי חולים, קופות חולים. לרוב הדיווח הוא סיכום (של הניתוח / של האשפוז / של הבדיקה הפתולוגית וכן הלאה) ואם לא מתועד בו משלח ידו של החולה, לא תהיה אפשרות לתעד זאת ברישום. 

"היו ניסיונות בעבר להוסיף שדות דיווח (כמו עישון, השמנה, משלח יד) שלא צלחו, בעיקר משום שלא מולאו על ידי המקורות המדווחים. השינוי המבוקש מצריך שינוי בחוק.

"בקשה לשינוי תקנה לרוב מועברת לכנסת על ידי הלשכה המשפטית של משרד הבריאות והתהליך מלווה על ידה. עם זאת, הטלת חובת דיווח לגבי משלוח יד על המקורות המדווחים לא בהכרח תפתור את הסוגיה שעלתה בפנייתך. לא לכל המקורות המדווחים גישה למידע כזה (למשל, מכונים פתולוגיים, שהם המקור המשמעותי ביותר לדיווח לרישום הסרטן, לרוב כלל לא רואים את החולים) ולכן למרות החיוב בחוק, לא בטוח שניתן יהיה למלא את הדרישה. מעבר לכך, גם אם תחול חובה כזאת, השדה לרוב ישקף את התעסוקה העכשווית של החולה ורק על פי דיווח עצמי, ולא את ההיסטוריה התעסוקתית המתועדת שלו, שכנראה יותר רלוונטית למחלה כרונית עם זמן התפתחות ממושך. 

"יתרה מכך, את המידע לגבי תחלואה תעסוקתית ניתן להפיק באמצעים אחרים, למשל הצלבה בין רשימות עובדים בתעשיות מסוימות לבין מסד נתוני הרישום הלאומי לסרטן. משום כך הדרך של הטלת חובה בחוק לדיווח על משלוח יד לא יעילה וקרוב לוודאי גם לא תספק את המידע המבוקש. עוד נזכיר שניסיונות במדינות אחרות לשלב מידע כזה במסגרת הדיווח לרישום הסרטן לא צלחו מסיבות דומות".

הביטוח הלאומי מסר בשיחה עם "שקוף":

"לאור התנגדות צד ג', חוק חופש המידע מונע מאיתנו למסור את המידע שביקשתם. לביטוח הלאומי אין שיקול דעת בנושא". (כפי שנכתב בכתבה, אין סעיף שכזה בחוק חופש המידע, וכשביקשנו מהביטוח הלאומי להפנות אליו, לא קיבלנו תשובה).

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת דרור גורני

דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

9 תגובות

  1. משפחת עופר מה ציפיתם חלאות אדם תאבי בצע שלא נגמר. מעלימי מס במקלטי מס בכול העולם !!!

  2. כתבה מצוינת!
    תבדקו גם למה עובדי אדמה, לשעבר מכתשים, לרוב לא מגיעים לגיל פנסיה.

  3. מתוך סעיף 9(ב)6 (סעיף 13 מפנה לסעיף 9; סעיף 9(ב) הוא רשימה של סיבות שבגינן הרשות *לא חייבת* למסור מידע), „מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי”. כלומר, לשון החוק מתירה במפורש לביטוח הלאומי להענות להתנגדות של כיל. אני לא עורך דין, ויש כל מיני מקומות בחוק שבהם יש פסיקה מסוג „רשאי משמע חייב” (המפורסם בהם, הלכת דרעי־פנחסי). כך שתשובת הביטוח הלאומי, על פני הדברים, דורשת עיון.

    אבל חוץ מזה, כל העסק מעורר חלחלה.

  4. כתבה חשובה, עצובה ומאוד מכעיסה.
    מן הראוי שמשרד הבריאות ידרוש את השינויים החוקתיים כך שיוכל לבדוק תחלואה עודפת בכלל החברות במשק ובכל המחלות השונות. חשבתי שזה אמור להיות בעל חשיבות עליונה למשרד הכלכלה אבל נראה שהם ב"ניגוד אינטרסים" (או פיצול אישיות) ומעדיפים להגן על המעסיקים מאשר העובדים במשק. מהמשרד להגנת הסביבה חסר השיניים והכח, אין כלל מה לצפות לצערי, אף שזה אמור להיות בראש מעייניו (אבל אם לא אוכפים חריגות בזיהום הסביבתי של אותן חברות, באמת אין מה לצפות).

  5. לא הבנתי….
    אין לך בעצם שום נתונים אז החלטת שאנשים שם חולים יותר מבשאר האוכלוסיה, כתוצאה מעבודתם?
    אה, זה בגלל שהם מסרבים למסור לך מידע?….ממתי חברות מסחריות אחרות מנדבות לך מידע מרצונן החופשי?..
    לי נראה שאתה פשוט נופל אליהם כי זה קל ונוח, וברווווור שכולם יגידו וואו, איזה רשעים הטייקונים האלו

    1. רואים שקראת את כל הכתבה לעומק.

      נראה לך הגיוני שמשרדי ממשלה מסתירים ככה מידע? רואים בכתבה בבירור שכי"ל משקרים בלי להתבייש, והמחקרים מהעולם מראים שיש מקום לחשד.

    1. קוראים לזה לקיחת סיכונים.
      עובדים ועובדות נדרשים לבחור בין עבודה מסוכנת שיש בה תגמול מיידי גבוה, לבין עבודות אחרות (באיזור הנגב) שככל הנראה המשכורות בהן נמוכות בהרבה, והם עושים (ועושות) את הבחירה שלהם לקבל את התנאים הטובים ולהסתכן בריאותית. מעידה על כך העובדה שאין התפטרות המונית של עובדים מהמפעל המסוכן הזה גם אחרי שנחשפו הסכנות הבריאותיות לעובדים ולעובדות.

      חבל שאנשי ונשות "שקוף" לא מסוגלים ומסוגלות לקבל בחירה של אנשים ונשים לאופי העבודה שלהם, ומתעקשים להחליט בשבילם ובשבילן מה טוב עבורם ועבורן.
      אם עד עכשיו חשבתי שלאנשי ונשות "שקוף" מפריעים מפעלים מזהמים שנמצאים בקרבת אזורי מגורים, מגיע המקרה הזה ומוכיח שגם מפעל שנמצא רחוק מאזורי התיישבות, שאליו באים לעבוד אנשים ונשים מרצונם החופשי ומקבלים תגמולים הולמים, לא מספק את הרצון של החבורה ששמה לה למטרה להחריב את התעשייה הכבדה בארץ, בשם האג'נדה הרדיקלית שלהם ושלהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,458 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.