מאחורי הקלעים של המאבק על מינוי נציב שירות המדינה: "לוין מנסה להגיע להסכמות עם הייעוץ המשפטי"

מינוי נציב המדינה הבא נמצא במחלוקת זה תקופה, כשהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה הציעה לאחרונה נוהל לגבי דרכי מינויו באמצעות ועדת איתור, נוהל שעליו אין הסכמה בממשלה. בעוד המחלוקת טרם נפתרה, בשבוע שעבר הגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) הצעת חוק העוסקת בדיוק בנושא חם זה, אך כעת מתברר שלמרות המחלוקת, הצעתו של בוארון, על אף שהיא מאפשרת לראש הממשלה בנימין נתניהו לשלוט במינוי, לא תקודם בשלב זה.

הצעתו של בוארון ביקשה לעגן לראשונה באופן רשמי את ראש הממשלה כדמות המובילה את כל הליך המינוי: הוא זה שיציע את המועמדים וגם ימנה את הדמויות שירכיבו את ועדת הכשירות שתחליט האם המינוי ראוי. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם בשבוע שעבר, וכעת הוא חייב להמתין לפחות 45 ימים לאחר מועד זה, עד שיהיה אפשר להעלות את הצעת החוק להצבעה בדיון מוקדם. זאת אומרת, רק בסוף חודש אוגוסט, כאשר תקופת כהונת הנציב המכהן דניאל הרשקוביץ תסתיים באמצע חודש ספטמבר, ואז לא יוותר מספיק זמן כדי להחיל אותה בפועל, במידה והיא כלל תקודם.

"רוצים 'יסמנים'": המינוי לתפקיד החשוב ביותר בשירות הציבורי מוחזק בידי הדרג הפוליטי
מהפכת המשילות: כך פורק השירות הציבורי בישראל
בלוף המשילות: פירוק השירות הציבורי היה חלק מתוכנית גדולה יותר

על מה נסוב הוויכוח? לאחר בחירתו של הרשקוביץ לפני שש שנים, התקבלה החלטת ממשלה כי בעתיד ייקבע נוהל שיגובש ע"י היועמ"שית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועמ"ש לממשלה לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה. אך למרות אותה החלטה, מאז ועד היום לא גובש נוהל כזה. בהרב-מיארה המליצה בחודש שעבר להקים ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס ומנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו המליץ לבחור באופן ישיר את הנציב הבא.

לאור לוח הזמנים הצפוף, בוארון יכול לבקש פטור מחובת הנחה מוועדת הכנסת וכך לדבריו עשה – אך סורב. בשיחה עם "שקוף", מסביר בוארון כי ההצעה כרגע אינה מקודמת בגלל ששר המשפטים יריב לוין מעדיף קודם לנסות למצוא פתרון מוסכם יחד עם הייעוץ המשפטי לממשלה. "לוין במקרה הזה אומר שגם אם הוא מסכים איתי באופן עקרוני, במקרה הזה הוא חושב שצריך להגיע להסכמות עם הייעוץ המשפטי וזה אפשרי ולכן לא נתנו לי פטור מחובת הנחה", אמר. "כבר ביקשתי בתחילת השבוע והם מנסים להגיע להבנות. האמירה שלי – 'אם תגיעו להבנות  – יופי'. אם לא, יש פה חוק, גם אם נצטרך לעשות שינויים בקריאה שנייה ושלישית".

בוארון טוען כי למרות תזמון הנחת ההצעה – בזמן שיש מחלוקות עם הייעוץ המשפטי ובזמן שראש הממשלה מנסה למצוא פתרון אחר – היוזמה להגשה היא שלו בלבד. לדבריו, "זה לא חוק שתואם עם אף אחד ולא התבקשתי על ידי אף אחד להגיש אותו. זה חוק שאני חושב שנכון להגיש אותו".

מה כוללת ההצעה של ח"כ בוארון?

בדברי ההסבר של ההצעה נכתב כי "נציב שירות המדינה יתמנה לפי הצעת ראש הממשלה, לאחר שהתאמת המועמד לתפקיד תיבחן ותאושר על ידי ועדה לבדיקת כשירות. ראוי כי מי שיציע את המועמד לתפקיד הנציב יהיה ראש הממשלה, שכן מדובר בתפקיד הדורש כישורים מקצועיים וניהוליים שיאפשרו לו לפתח את ההון האנושי בתפקידים בשירות המדינה, ולצד זאת, יכולת לממש את החלטות מדיניות בעלות השפעה על יכולת הממשלה לממש את מדיניותה".

עוד נכתב כי מינוי יו"ר ועדת הכשירות ייעשה "ללא מעורבות של היועץ המשפטי לממשלה במינוי". זאת, בניגוד גמור לנוהל שהציעה בהרב מיארה, לאחר ששלחה מכתב ובו הזהירה מפני מצב שבו ראש הממשלה ימנה בעצמו את הנציב והציעה כאמור להקים ועדת איתור.

"אני חושב שבסופו של דבר נציב שירות המדינה צריך להיות בראש ובראשונה איש מקצוע מובהק, אם הוא לא יהיה איש מקצוע מובהק דפקנו את שירות המדינה", אומר בוארון. "כדי שהוא יהיה איש כזה הוא צריך להתמנות על ידי נציב שירות המדינה היוצא, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה שהם אמורים להיות אנשי מקצוע". עוד הוא אמר כי "המנכ"לים עצמם צריכים לעמוד בפרמטר מקצועי, אפילו שהם משרות אמון".

"מעל כל אלה נמצא אותו שופט בית משפט מחוזי ויש חזקה בדין עליו שהוא מתנהל בצורה עניינית, בצורה ללא מורא, ללא משוא פנים", מסכם בוארון. "ברגע שיש לך ועדה כזאת, אז כן יש לה אוריינטציה לראש הממשלה".