אושרו בוועדת השרים: חוק למניעת מעצר מנהלי למתנחלים, המשך החלשת מערכת המשפט

אחרי שדחתה בשבועיים את הדיון, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) את הצעת החוק השנויה במחלוקת של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שתמנע בפועל מעצרים מנהליים של פעילי ימין בשטחים. יחד איתה אושרו 16 הצעות חוק, מתוך 40 שעלו לדיון. שלוש הצעות חוק נדחו. 

• נפל: שיפור שירותי בריאות בפריפריה. השבוע בוועדת השרים לחקיקה
• למרות אזהרת משרד המשפטים: הממשלה החליטה לקדם את הצעת חוק "סגירת האינטרנט"
• "סכנה להפללת יתר": תיקונים לחוק המאבק בטרור אושרו בוועדת החוקה

לפי ההצעה של רוטמן, תישלל היכולת של שר הביטחון להורות על מעצרים מנהליים נגד אזרחים ישראלים כשאלה מואשמים בביצוע מעשי טרור. מקרים כאלה יצריכו את שר הביטחון לבקש את אישור שר המשפטים וועדת חוקה, חוק ומשפט. כלומר בפועל לא ייתכן כנראה מעצר שכזה. באופן חריג פורסם כי השב"כ מתריע מפני קידום חקיקת החוק שהעברתו תהווה לטענתו פגיעה בביטחון המדינה. ההצעה אושרה.

הוועדה אישרה גם הצעת חוק נוספת של ח"כ רוטמן – הצעת חוק שלפיה מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים תתבצע במליאת הכנסת (ולא על ידי הוועדה לבחירת שופטים כפי שמתבצע היום). הצעת החוק ממשיכה את החלשת מערכת המשפט ופוגעת בהפרדת הרשויות, כך על פי חוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בין החוקים הנוספים שאושרו ניתן למצוא שישה חוקים שהוגשו על ידי ח"כים מהאופוזיציה. אך יותר מנדיבות של הקואליציה, ניתן לייחס זאת אולי לנושאים שבהם עוסקות ההצעות: תיעדוף מילואימניקים ומשפחותיהם, מאבק בטרור, העדפת לוחמי צה"ל, מאבק באפליית יוצאי אתיופיה, והצעת חוק אחת הדואגת לסמל המדינה – דגל ישראל. 

השרים מנסים לפצות על הצבעתם במליאה? 

אחרי אישור קידומו החפוז של חוק הפטור מגיוס החרדים השנוי במחלוקת במליאת הכנסת לפני כשבועיים, אושרו בוועדת השרים כמה חוקים שירחיבו את זכויות משרתי המילואים והלוחמים. השבוע זכו לתמיכת הוועדה עוד ארבעה חוקים כאלה. אחת מהן היא הצעת החוק לתיקון חוק זכויות הסטודנט, של ח"כ חנוך דב מילביצקי (ליכוד) לגבי הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים.

גם הצעת החוק של ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) לתיקון חוק הביטוח הלאומי בנושא זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים אושרה, וכך גם שתי הצעות חוק דומות של ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) וח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי) לגבי חוק זכויות הסטודנט והעדפה מתקנת ללוחמי צה"ל. הצעה דומה לשתיהן הוגשה לראשונה בכנסת שעברה על ידי שר החינוך יואב קיש. 

אין זו הפעם הראשונה שבה חברי אופוזיציה לוקחים חוק שהוגש בעבר על ידי חבר ממשלה. קיש יושב בימינו בוועדת השרים לחקיקה, מה שלרוב מבטיח למגישי החוק לפחות אצבע אחת בוועדה וסנגור להצעת החוק.

הוועדה תמכה גם בהצעת החוק של ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) – תיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה תגמולים ושיקום, בנושא איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה. 

חקוק בסלע

בשנת 1997 התראיין רה"מ בנימין נתניהו בתכנית של דן שילון, ששאל אותו כמה כהונות ראש ממשלה צריך לדעתו. "כמה זמן אתה רוצה? 4 שנים? 8 שנים? 12 שנה או עד סוף הדורות?", שאל שילון, ונתניהו השיב מיד בנחרצות: "יש לי תשובה חקוקה בסלע עבורך. אני הייתי אחד מאלה שיזמו ודחפו את החוק לבחירה ישירה, ביקשתי להכניס לשם סעיף ואמרתי שראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות".

אתמול, ועדת השרים בממשלת נתניהו השישית, אחרי 17 שנות כהונה של נתניהו, דחתה שוב את הצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי (עבודה) להגבלת כהונת ראשי ממשלה בישראל לשתי כהונות, כפי שהציע בעבר נתניהו עצמו. מיכאלי שבה ומעלה את הצעת החוק הזו החל משנת 2016. 

עוד שתי הצעות חוק נדחו על ידי ועדת השרים: אחת היא הצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), "חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות)". השנייה היא הצעת החוק של דוידסון להקמת רשות לאומית למאבק בסמים.

 הצעות חוק שזכו לתמיכת הוועדה:

הצעות החוק שנדחו: