ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

גוררים רגליים: במשרד התקשורת לא יאמצו נוהל לוביסטים בקרוב

במשרד בראשות שלמה קרעי השיבו לפניית "הצלחה" כי טרם גיבשו נוהל התנהלות מול שדלנים, לטענתם מפני שהנוהל שהציע המשנה ליועמ"ש אינו מתאים • עוד הוסיפו במשרד כי המלחמה משפיעה על סדרי העדיפויות ועל לוחות הזמנים לגיבוש הנוהל • והסיפור הצדי של תיק 4000 שממחיש את הסכנה בפעילות לובי ללא שקיפות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השר שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בכתב האישום מפרשת השחיתות המכונה "תיק 4000", ישנו סיפור צידי ששופך אור על הסכנה בפועלם של לוביסטים ללא שקיפות, סכנה שיכולה לעלות לציבור מיליוני שקלים. על פי האישום, לוביסטים מטעם קבוצת "בזק", ביניהם המנכ"לית סטלה הנדלר והלוביסט שמכנה עצמו "יועץ" אלי קמיר, קיבלו מסמכי מדיניות שהודלפו אליהם ממנכ"ל משרד התקשורת בזמנו, שלמה פילבר, והעוזרת שלו עדי קהאן.

לאחר מכן, כך מפורט בכתב האישום, השניים העבירו לפילבר ישירות הערות על מסמכי המדיניות המתגבשת, והנחיות כיצד עליו לנהוג בכל הקשור לאינטרסים הנוגעים לקבוצת "בזק" ולעסקים של המיליארדר שאול אלוביץ'. פילבר לכאורה אימץ את ההנחיות הללו מאחורי הגב של המחלקה המשפטית ושל המחלקה הכלכלית במשרד התקשורת. במילים אחרות: לכאורה בעלי האינטרס הכלכלי הכתיבו למנכ"ל איך לנסח את החוק, כך שיוכלו לשלשל מיליונים לכיסם. לולא החקירה שנפתחה בנושא – לא היינו יודעים על כך דבר.

מה קורה היום במשרד התקשורת? האם כתב האישום והאירועים החמורים המפורטים בו גרמו לשומרי הסף להתעורר? מעקב "שקוף" אחר נהלי השקיפות על עבודת הלוביסטים במשרדי הממשלה מראה כי בניגוד למשרדי ממשלה רבים אחרים שאימצו סטנדרט מחמיר יותר של שקיפות, במשרד התקשורת בראשות שלמה קרעי (ליכוד) גוררים רגליים. 

לוביסט בכנסת, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"בשלב זה טרם גובש נוהל עבודה בעניין עבודה מול שדלנים במשרד", נכתב בתגובת משרד התקשורת לפנייה של עורך הדין אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה", לכל משרדי הממשלה ממאי 2023. בתשובה מודגש כי המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון אמנם הציע לאסדר את הסוגיה, אך לא חייב את משרדי הממשלה לעשות כן.

"על פניו, נוסח הטיוטה, כפי שפורסם על ידי משרד המשפטים, אינו מתאים לאופי עבודת המשרד" כתב בתשובה עו"ד ואיל ג'יג'יני ממשרד התקשורת. "בשל זאת, נבחן הצורך בביצוע שינויים כך שהנוהל יתאים לפעילות המשרד ולאופיו הרגולטורי".

מנוסח התשובה לא ברור בדיוק אילו שינויים מתכוונים במשרד התקשורת לבצע בנוהל. במענה לפניית "שקוף" בעניין, אומרים במשרד כי "הנוהל המוצע, כפי שאנו מבינים אותו, הוא רחב מדי נוכח עבודתו הייחודית של משרד התקשורת. הנושא הובא בפני המנכ"לית הנכנסת שהורתה לקדם נוסח שיהיה רלוונטי ומתאים לעבודת המשרד בדחיפות הראויה".

עם זאת, התשובה אינה מהווה טריקת דלת סופית לאפשרות אימוץ נוהל שכזה. "הנושא מצוי בעת הזו בשלבי בחינה מול הגורמים הרלוונטיים במשרד ובהיוועצות עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים", נכתב. ואולם, מיד לאחר מכן מצוין בתגובה כי הדבר יעשה "בשים לב לסדרי העדיפויות במשרד ובין היתר, לאור קיומה של מלחמת 'חרבות ברזל'".

תירוצים 

פניית עמותת "הצלחה" למשרדי הממשלה באה לאחר שבאוקטובר 2022 שלח עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מסמך הכולל הסבר והצעה לאופן שבו עליהם לאמץ וליישם נוהל משרדי בנושא העבודה מול שדלנים ביחס לפעילות כלכלית. עד כה נוהל כזה קיים בתשעה משרדי ממשלה, ועוד רבים נמצאים בשלבים שונים של אימוצו. 

שנה וחצי עברה מאז נשלח מכתבו של לימון. כלומר שהמכתב נותר ללא מענה במשך זמן רב, עוד לפני פרוץ המלחמה שמשמשת כעת תירוץ לדחייה נוספת בקידום הנוהל. עוד ראוי לציון כי המלחמה לא היוותה עילה לדחיית העיסוק בנושא גם בקרב משרדים שהושפעו באופן נרחב על ידי המלחמה, כמו משרד הבינוי והשיכון ומשרד העלייה והקליטה. בין משרדי הממשלה שכבר פרסמו נהלים ניתן למצוא משרדים מרכזיים כגון משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

המשנה ליועמ"שית גיל לימון (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

נוסף על ההסבר הלא מוצלח למשיכת הזמן, טענת המשרד כי הנוהל שיצר עו"ד לימון אינו מותאם לצרכיו משוללת יסוד. הנוהל מתאים לפעילות משרד התקשורת, כמו גם לפעילות שאר משרדי הממשלה. בהקשר של התנהלות מול לוביסטים, אין כל מאפיין ייחודי בפעילות משרד התקשורת. 

נוסח תגובת משרד התקשורת מעיד על אפשרות שבמשרד לא מתכוונים לאמץ נוהל רציני שיכפיף את אנשי המקצוע לחובת התנהלות שקופה מול לוביסטים מסוגים שונים. 

מה עשו בכירי הוט ורשת במשרדי המנכ"ל?

ומה חשיבותה של שקיפות בקשר שבין משרדי הממשלה לבין שדלנים? ביומן חודש יולי 2023 של המנכ"ל בפועל במשרד התקשורת, מימון שמילה, שהעיד בעבר במשפטי תיק 4000, נמצאים מפגשים שהיו צריכים לכאורה להתקיים תחת כללים של נוהל לוביסטים, אם היה קיים אחד כזה. המפגשים הללו ממחישים את הצורך בנוהל. 

מפגש אחד התקיים ב-4.7.23 בין המנכ"ל לכפיר אלמאסי ומיכל פליישר מחברת הוט. פליישר היא סמנכ"לית רגולציה של החברה, כלומר הלוביסטית הביתית. מפגש נוסף כזה התקיים ב-20 ביולי 2023 עם מנכ"ל רשת, יורם אלטמן, וסמנכ"לית הרגולציה של רשת, דבורה קימחי. 

במידה שהיה קיים נוהל שדלנים הכולל בהגדרת השדלן גם שדלנים מסוגן של פליישר וקימחי, כפי שקיים במשרד הכלכלה ובמשרד התיירות, הרי שהייתה חלה חובת תיעוד של המפגש. התיעוד היה כולל פרמטרים הקבועים בנהלים מסוג זה בדרך כלל: רשימת משתתפים, מיקום, הנושאים שעלו לדיון, עיקרי עמדות הצדדים, והאם הובטח דבר מה לגורם עימו נפגשו.  

האם קיום נוהל עשוי היה למנוע את תיק 4000?

ההיסטוריה מוכיחה שגורמים המעוניינים לבצע מעשי שחיתות, ימצאו את הדרך לעקוף כל חוק, תקנה או נוהל שיפורסמו. פרשת תיק 4000 נוגעת בראש ובראשונה לקשר המושחת, לכאורה, בין הפוליטיקאי הבכיר במדינה, ראש הממשלה, לבעל הון המחזיק בכלי תקשורת. נוהל התנהלות מול שדלנים, כפי שהציע עו"ד לימון, אינו חל על הדרגים הפוליטיים, שעל מנת להכפיפם לשקיפות בנושא נדרשת חקיקת חוק בכנסת. 

אך אם היה קיים נוהל במשרד התקשורת בתקופת ההתרחשויות של תיק 4000, הוא עשוי היה לסמן טוב יותר את הגבול בין המותר לאסור בהתנהלות פילבר וקהאן, הדרגים המקצועיים במשרד. נוהל שהיה מגדיר את קמיר כשדלן-יועץ ואת הנדלר כשדלנית-ביתית (In house Lobbyist), היה מבהיר באופן נחרץ יותר, הן מבחינה משפטית והן לדרג המקצועי, מה מותר ומה אסור לבצע במסגרת יחסים בינם ובין השדלנים, ואת חובות התיעוד של מעשיהם. 

עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר בבית המשפט (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

בנוסף ניתן גם להכניס לנהלים סעיפים המגדירים את חובות השדלנים המעוניינים לפעול בתחומי המשרד הממשלתי, סעיף האוסר על מפגשים שאינם בתחום המשרד או על דיון בנושאי עבודה מול שדלנים באירועים חברתיים, סעיף הגורר סנקציות כלפי מפרי הנוהל, מסנקציה משמעתית כלפי עובדי המשרד, ועד סנקציות פליליות שקיימות במדינות שונות בעולם כלפי שדלנים, ועוד.   

הרקע לפרסום נהלים במשרדי הממשלה

באותו מסמך שבו המליץ לימון על הטמעת נהלי שדלנים במשרדי הממשלה הוא הסביר מדוע הם כה חשובים. "פעילות השדלנים עשויה לפגוע בשוויון: קיים חשש כי גורמים בעלי אמצעים לשכור לוביסטים ייהנו מייצוג-יתר של האינטרסים שלהם בפני הרשות המנהלית", כתב. "קיים חשש למסירת מידע לא מאוזן וייתכן שאף לא מדויק שעל בסיסו תתקבלנה החלטות מנהליות". אותן החלטות, לשיטתו, עשויות במקרים מסוימים להביא לפגיעה בטוהר המידות ובמנהל התקין. 

לימון הסביר ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כי פעילות השדלנים בכנסת מוסדרת בפרק י"ב לחוק הכנסת, אולם במשרדי הממשלה הסוגיה לא אוסדרה ונמצאת בשלבים שונים של ניסוח נהלים. על כן הוא שלח הצעה שמטרתה לייצר אחידות, ככל האפשר, בנוסח הנהלים השונים שיאומצו.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,880 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!