ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בכתב האישום מפרשת השחיתות המכונה "תיק 4000", ישנו סיפור צידי ששופך אור על הסכנה בפועלם של לוביסטים ללא שקיפות, סכנה שיכולה לעלות לציבור מיליוני שקלים. על פי האישום, לוביסטים מטעם קבוצת "בזק", ביניהם המנכ"לית סטלה הנדלר והלוביסט שמכנה עצמו "יועץ" אלי קמיר, קיבלו מסמכי מדיניות שהודלפו אליהם ממנכ"ל משרד התקשורת בזמנו, שלמה פילבר, והעוזרת שלו עדי קהאן.
לאחר מכן, כך מפורט בכתב האישום, השניים העבירו לפילבר ישירות הערות על מסמכי המדיניות המתגבשת, והנחיות כיצד עליו לנהוג בכל הקשור לאינטרסים הנוגעים לקבוצת "בזק" ולעסקים של המיליארדר שאול אלוביץ'. פילבר לכאורה אימץ את ההנחיות הללו מאחורי הגב של המחלקה המשפטית ושל המחלקה הכלכלית במשרד התקשורת. במילים אחרות: לכאורה בעלי האינטרס הכלכלי הכתיבו למנכ"ל איך לנסח את החוק, כך שיוכלו לשלשל מיליונים לכיסם. לולא החקירה שנפתחה בנושא – לא היינו יודעים על כך דבר.
מה קורה היום במשרד התקשורת? האם כתב האישום והאירועים החמורים המפורטים בו גרמו לשומרי הסף להתעורר? מעקב "שקוף" אחר נהלי השקיפות על עבודת הלוביסטים במשרדי הממשלה מראה כי בניגוד למשרדי ממשלה רבים אחרים שאימצו סטנדרט מחמיר יותר של שקיפות, במשרד התקשורת בראשות שלמה קרעי (ליכוד) גוררים רגליים.
"בשלב זה טרם גובש נוהל עבודה בעניין עבודה מול שדלנים במשרד", נכתב בתגובת משרד התקשורת לפנייה של עורך הדין אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה", לכל משרדי הממשלה ממאי 2023. בתשובה מודגש כי המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון אמנם הציע לאסדר את הסוגיה, אך לא חייב את משרדי הממשלה לעשות כן.
"על פניו, נוסח הטיוטה, כפי שפורסם על ידי משרד המשפטים, אינו מתאים לאופי עבודת המשרד" כתב בתשובה עו"ד ואיל ג'יג'יני ממשרד התקשורת. "בשל זאת, נבחן הצורך בביצוע שינויים כך שהנוהל יתאים לפעילות המשרד ולאופיו הרגולטורי".
מנוסח התשובה לא ברור בדיוק אילו שינויים מתכוונים במשרד התקשורת לבצע בנוהל. במענה לפניית "שקוף" בעניין, אומרים במשרד כי "הנוהל המוצע, כפי שאנו מבינים אותו, הוא רחב מדי נוכח עבודתו הייחודית של משרד התקשורת. הנושא הובא בפני המנכ"לית הנכנסת שהורתה לקדם נוסח שיהיה רלוונטי ומתאים לעבודת המשרד בדחיפות הראויה".
עם זאת, התשובה אינה מהווה טריקת דלת סופית לאפשרות אימוץ נוהל שכזה. "הנושא מצוי בעת הזו בשלבי בחינה מול הגורמים הרלוונטיים במשרד ובהיוועצות עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים", נכתב. ואולם, מיד לאחר מכן מצוין בתגובה כי הדבר יעשה "בשים לב לסדרי העדיפויות במשרד ובין היתר, לאור קיומה של מלחמת 'חרבות ברזל'".
פניית עמותת "הצלחה" למשרדי הממשלה באה לאחר שבאוקטובר 2022 שלח עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מסמך הכולל הסבר והצעה לאופן שבו עליהם לאמץ וליישם נוהל משרדי בנושא העבודה מול שדלנים ביחס לפעילות כלכלית. עד כה נוהל כזה קיים בתשעה משרדי ממשלה, ועוד רבים נמצאים בשלבים שונים של אימוצו.
שנה וחצי עברה מאז נשלח מכתבו של לימון. כלומר שהמכתב נותר ללא מענה במשך זמן רב, עוד לפני פרוץ המלחמה שמשמשת כעת תירוץ לדחייה נוספת בקידום הנוהל. עוד ראוי לציון כי המלחמה לא היוותה עילה לדחיית העיסוק בנושא גם בקרב משרדים שהושפעו באופן נרחב על ידי המלחמה, כמו משרד הבינוי והשיכון ומשרד העלייה והקליטה. בין משרדי הממשלה שכבר פרסמו נהלים ניתן למצוא משרדים מרכזיים כגון משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד התיירות.
נוסף על ההסבר הלא מוצלח למשיכת הזמן, טענת המשרד כי הנוהל שיצר עו"ד לימון אינו מותאם לצרכיו משוללת יסוד. הנוהל מתאים לפעילות משרד התקשורת, כמו גם לפעילות שאר משרדי הממשלה. בהקשר של התנהלות מול לוביסטים, אין כל מאפיין ייחודי בפעילות משרד התקשורת.
נוסח תגובת משרד התקשורת מעיד על אפשרות שבמשרד לא מתכוונים לאמץ נוהל רציני שיכפיף את אנשי המקצוע לחובת התנהלות שקופה מול לוביסטים מסוגים שונים.
ומה חשיבותה של שקיפות בקשר שבין משרדי הממשלה לבין שדלנים? ביומן חודש יולי 2023 של המנכ"ל בפועל במשרד התקשורת, מימון שמילה, שהעיד בעבר במשפטי תיק 4000, נמצאים מפגשים שהיו צריכים לכאורה להתקיים תחת כללים של נוהל לוביסטים, אם היה קיים אחד כזה. המפגשים הללו ממחישים את הצורך בנוהל.
מפגש אחד התקיים ב-4.7.23 בין המנכ"ל לכפיר אלמאסי ומיכל פליישר מחברת הוט. פליישר היא סמנכ"לית רגולציה של החברה, כלומר הלוביסטית הביתית. מפגש נוסף כזה התקיים ב-20 ביולי 2023 עם מנכ"ל רשת, יורם אלטמן, וסמנכ"לית הרגולציה של רשת, דבורה קימחי.
במידה שהיה קיים נוהל שדלנים הכולל בהגדרת השדלן גם שדלנים מסוגן של פליישר וקימחי, כפי שקיים במשרד הכלכלה ובמשרד התיירות, הרי שהייתה חלה חובת תיעוד של המפגש. התיעוד היה כולל פרמטרים הקבועים בנהלים מסוג זה בדרך כלל: רשימת משתתפים, מיקום, הנושאים שעלו לדיון, עיקרי עמדות הצדדים, והאם הובטח דבר מה לגורם עימו נפגשו.
ההיסטוריה מוכיחה שגורמים המעוניינים לבצע מעשי שחיתות, ימצאו את הדרך לעקוף כל חוק, תקנה או נוהל שיפורסמו. פרשת תיק 4000 נוגעת בראש ובראשונה לקשר המושחת, לכאורה, בין הפוליטיקאי הבכיר במדינה, ראש הממשלה, לבעל הון המחזיק בכלי תקשורת. נוהל התנהלות מול שדלנים, כפי שהציע עו"ד לימון, אינו חל על הדרגים הפוליטיים, שעל מנת להכפיפם לשקיפות בנושא נדרשת חקיקת חוק בכנסת.
אך אם היה קיים נוהל במשרד התקשורת בתקופת ההתרחשויות של תיק 4000, הוא עשוי היה לסמן טוב יותר את הגבול בין המותר לאסור בהתנהלות פילבר וקהאן, הדרגים המקצועיים במשרד. נוהל שהיה מגדיר את קמיר כשדלן-יועץ ואת הנדלר כשדלנית-ביתית (In house Lobbyist), היה מבהיר באופן נחרץ יותר, הן מבחינה משפטית והן לדרג המקצועי, מה מותר ומה אסור לבצע במסגרת יחסים בינם ובין השדלנים, ואת חובות התיעוד של מעשיהם.
בנוסף ניתן גם להכניס לנהלים סעיפים המגדירים את חובות השדלנים המעוניינים לפעול בתחומי המשרד הממשלתי, סעיף האוסר על מפגשים שאינם בתחום המשרד או על דיון בנושאי עבודה מול שדלנים באירועים חברתיים, סעיף הגורר סנקציות כלפי מפרי הנוהל, מסנקציה משמעתית כלפי עובדי המשרד, ועד סנקציות פליליות שקיימות במדינות שונות בעולם כלפי שדלנים, ועוד.
הרקע לפרסום נהלים במשרדי הממשלה
באותו מסמך שבו המליץ לימון על הטמעת נהלי שדלנים במשרדי הממשלה הוא הסביר מדוע הם כה חשובים. "פעילות השדלנים עשויה לפגוע בשוויון: קיים חשש כי גורמים בעלי אמצעים לשכור לוביסטים ייהנו מייצוג-יתר של האינטרסים שלהם בפני הרשות המנהלית", כתב. "קיים חשש למסירת מידע לא מאוזן וייתכן שאף לא מדויק שעל בסיסו תתקבלנה החלטות מנהליות". אותן החלטות, לשיטתו, עשויות במקרים מסוימים להביא לפגיעה בטוהר המידות ובמנהל התקין.
לימון הסביר ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כי פעילות השדלנים בכנסת מוסדרת בפרק י"ב לחוק הכנסת, אולם במשרדי הממשלה הסוגיה לא אוסדרה ונמצאת בשלבים שונים של ניסוח נהלים. על כן הוא שלח הצעה שמטרתה לייצר אחידות, ככל האפשר, בנוסח הנהלים השונים שיאומצו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
