ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מדינת ישראל שילמה פיצויים לעובד בכיר במשרד התקשורת שהתלונן כי מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, התנכל לו עקב חשיפת שחיתות וקיצץ את סמכויותיו משום שחיבר חוות דעת מקצועית שפגעה באינטרסים המסחריים של קבוצת בזק.
האירועים קרו לכאורה כשפילבר כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת תחת בנימין נתניהו, שלקח לעצמו את תיק התקשורת לצד ראשות הממשלה. התקופה המדוברת היא זו שבה התחוללה פרשת "תיק 4000", שבמסגרתה העניק נתניהו הטבות רגולטוריות בשווי כמיליארד שקל לחברת בזק של משפחת אלוביץ', לפי כתב האישום שהוגש נגדם.
המתלונן, ד"ר אמיר אדלר, כיהן כמדען הראשי במשרד. לטענתו, שלמה פילבר רוקן את תפקידו מתוכן, שלל ממנו תקציבים וניסה לגרום לו להתפטר כחלק מהקשר הפלילי של פילבר עם בזק.
המתלונן, שכיהן כמדען הראשי במשרד התקשורת, טען כי שלמה פילבר שלל ממנו תקציבים וניסה לגרום לו להתפטר כחלק מהקשר הפלילי של פילבר עם בזק.
ד"ר אדלר מסר את גרסתו לנציב תלונות הציבור, שפועל תחת מבקר המדינה, ובהמשך תבע את פילבר ואת משרד התקשורת בבית הדין לעבודה. התביעה התנהלה במשך ארבע שנים בדלתיים סגורות. טענותיו מתפרסמות כאן לראשונה בזכות בקשה של "העין השביעית" ו"שקוף", שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד מן.
הטענות שהועלו במסגרת ההליך חושפות מסכת בלתי ידועה בפרשת "תיק 4000", שבה נתניהו עומד לדין באשמת לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. בעלי השליטה בקבוצת בזק לשעבר, שאול ואיריס אלוביץ', עומדים לדין באשמת מתן שוחד ועבירות נוספות. פילבר, שנחקר במשטרה כחשוד בפרשה, חתם על הסכם עד מדינה אך במהלך המשפט חזר בו מחלקים מרכזיים בעדותו. בהמשך הוחלט לבטל את הסכם עד המדינה שלו ולהעמידו לדין פלילי.
האופן שבו ניצל פילבר את מעמדו כמנכ"ל משרד התקשורת כדי לסייע לבזק ולפגוע באינטרס הציבורי הרחב הוא אחד מקווי העלילה המרכזיים בפרשת השחיתות. החקירה הפלילית חשפה שפילבר ייסד ערוץ קשר סודי עם בכירי בזק והדליף להם מסמכים פנימיים של משרד התקשורת – וכך סייע למאבק של בזק ברגולציה וברפורמות צרכניות. המגעים נשמרו בסוד, אך ההתגייסות של פילבר למען בזק היתה כה בוטה שהוא הסתכסך עם חלק ניכר מהדרג המקצועי.
לפי הגרסה של אדלר, ההירתמות של פילבר למען בזק גרמה לו גם לרוקן מתוכן את תפקיד המדען הראשי של משרד התקשורת: הוא קיצץ את סמכויותיו, מנע ממנו תקציבים ולבסוף הצליח לגרום לו להתפטר. לאחר מכן בוטל התקן, ולא מונה מדען ראשי חדש.
הטענות העובדתיות של אדלר לא זכו לבירור משפטי ממצה בתביעה שהגיש. פילבר ונציגי משרד התקשורת שללו את גרסתו, אך ההליך הסתיים בפשרה שבמסגרתה הובהר שהמדינה דוחה את טענותיו על התנכלות והתעמרות, ומפצה אותו לפנים משורת הדין. אדלר דרש 1.5 מיליון שקל, אך לבסוף נפסקו לטובתו פיצויים בסך 110 אלף שקל.
אדלר נכנס לתפקיד המדען הראשי של משרד התקשורת בינואר 2015, בתקופה שבה ראש הממשלה נתניהו כיהן כממלא מקום השר אחרי שהשר גלעד ארדן הוזז לתפקיד שר הפנים. הרקע המקצועי שלו כולל דוקטורט במדעי המחשב מהטכניון, שירות בצה"ל בתפקיד ראש מדור מחקר ופיתוח ביחידת המודיעין 8200, עבודה בחברות הייטק וייעוץ לגוגל ישראל.
הצוות המקצועי במשרד התקשורת היה ירושה מהשר ארדן, שהוביל מדיניות קשוחה כלפי בזק המונופוליסטית. אחת מתוכניות הדגל של ארדן ושל המנכ"ל שכיהן תחתיו, אבי ברגר, היתה "רפורמת השוק הסיטונאי". הרפורמה נועדה לאלץ את בזק לפתוח את תשתיות הטלפון והאינטרנט שלה לשימוש המתחרים, וכך לעודד תחרות ולהוזיל את השירות לצרכנים.
הרפורמה איימה לפגוע ברווחים עודפים בגובה עשרות מיליוני שקלים לפחות שגרפה בזק מדי שנה בשל היעדר תחרות. בני הזוג אלוביץ' ניסו לבטל את הרפורמה, או לפחות לרכך אותה – והסתייעו לשם כך בפילבר, איש הקשר המשותף שלהם ושל נתניהו במשרד התקשורת.
על פי כתב האישום שהוגש נגדם, האלוביצ'ים רתמו למען נתניהו את אתר החדשות שהחזיקו, "וואלה", כחלק מעסקת שוחד שבה נתניהו גמל להם באמצעות ניצול כוחו השלטוני לקידום האינטרסים הכלכליים שלהם.
הבחירות שהתקיימו במרץ 2015 הסתיימו בניצחון מובהק של הליכוד. נתניהו מונה מחדש לראש הממשלה ולקח לעצמו גם את תיק התקשורת – הפעם כמינוי קבוע. מיד עם כניסתו לתפקיד פיטר את המנכ"ל ברגר ומינה במקומו את פילבר, מנהל הקמפיין של הליכוד. פילבר, שהיה נטול רקע מקצועי בתחום, מיהר לסייע לבזק בשורה של נושאים שאחד מהם הוא רפורמת השוק הסיטונאי.
במקביל לתהליך ההשתלטות של נתניהו על משרד התקשורת ניהלה קבוצת בזק עתירה לבג"ץ שנועדה לבלום את הרפורמה. במאי 2015, שבועות אחדים לפני שהמינוי של פילבר נכנס לתוקף, הגיש המשרד לבג"ץ חוות דעת מקצועית שהובילה לפסק דין שבו נדחתה עמדת בזק. אדלר, שהיה חתום על חוות הדעת, טען שתוכנה סיכן את האינטרסים ה"אישיים פליליים" של פילבר. לצדו היו חתומים עליה המנכ"ל ברגר וסמנכ"ל ההנדסה חיים גרון, שנספה בתאונת טיס ב-2021.
לטענת המדען הראשי, הוא זכה לאמון רב ולשבחים על עבודתו, אלא שפילבר הוביל "שינוי פתאומי ובלתי מוסבר" משיקולים "זרים ופסולים" כחלק מנסיונותיו להיטיב עם בזק
לטענת אדלר, בחצי השנה שעבד עד אז במשרד התקשורת הוא זכה לאמון רב ולשבחים על עבודתו. מצב זה השתנה ביולי 2015, כמה שבועות אחרי מינוי פילבר למנכ"ל. לדבריו, פילבר הוביל "שינוי פתאומי ובלתי מוסבר" ביחס כלפיו: הדרה מפגישות עם גורמים מקצועיים מחוץ למשרד, ביטול סמכויות ומשימות שעליהן הופקד ושלילת משאבים שהועמדו לרשותו. לטענתו, פילבר עשה זאת משיקולים "זרים ופסולים" כחלק מנסיונותיו להיטיב עם בזק.
היחס של פילבר הוביל את אדלר להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור. במכתב התלונה, שנשלח בנובמבר 2015, הואשם פילבר ב"ביזוי מקצועי ואישי" ו"השפלה" תוך "פגיעה חמורה בכללי מינהל בסיסיים, בעקרונות חוקי היסוד ובוודאי תוך פגיעה חמורה בתפקוד משרד התקשורת ובציבור הרחב". פילבר דחה את ההאשמות, ומסר לנציב התלונות דאז, עו"ד הלל שמגר, שהוא שוקל לבטל לגמרי את תפקיד המדען הראשי במשרד.
לדברי אדלר, גם אחרי הגשת התלונה המשיך פילבר לחתור תחת עמדת הדרג המקצועי ולחפש פתרון שיאפשר למונופול של האלוביצ'ים לגבות תעריפים גבוהים – גם במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. הטענה הזאת נתמכת בחומרי החקירה שהולידו את כתב האישום במשפט המו"לים.
לדברי אדלר, גם אחרי הגשת התלונה המשיך פילבר לחתור תחת עמדת הדרג המקצועי ולחפש פתרון שיאפשר למונופול של האלוביצ'ים לגבות תעריפים גבוהים
בתביעה נטען שזה היה הרקע לישיבה מיוחדת שזימן פילבר בינואר 2016, ובה נדרשו אדלר והסמנכ"ל גרון להודיע האם הם "עדיין עומדים מאחורי חוות הדעת". אדלר השיב שלא שינה את דעתו – ופילבר, לטענתו, החריף את ההתנכלויות נגדו.
במאי 2016, כחצי שנה לפני פקיעת חוזהו, התפטר אדלר מתפקיד המדען הראשי. כפי שהצהיר פילבר, אכן לא מונה לו מחליף. עוד גורם מקצועי שאיים על האינטרסים של נתניהו, בזק ומשפחת אלוביץ' פינה את מקומו.
פילבר הציג גרסה הפוכה. בכתב הגנה שהגיש הוא ביקש לסלק את התביעה על הסף. פילבר טען שאדלר נכשל בתפקידו כמדען ראשי, ושהיחס שקיבל במשרד התקשורת היה "רגיל ותקין". לטענתו, כבר בנובמבר 2015 הפסיק אדלר למלא את חובותיו המקצועיות והתרכז בעיקר בתלונה שהגיש לנציב תלונות הציבור.
פילבר גם שלל את הטענה בנוגע להתנכלות עקב חוות הדעת שהזיקה לבזק, שאותה תיאר כ"מאמץ כלל משרדי" ולא כעבודה עצמאית של אדלר. לטענתו, הוא דווקא "סמך ידיו" על חוות הדעת, ואף חתם על תצהיר שמוכיח זאת. "היעלה על הדעת שמר פילבר יאמץ את חוות הדעת כחלק מעדותו בפני בג"ץ ובו בזמן 'יתנכל' לתובע בשל אותה חוות דעת בדיוק?", כתב עורך הדין שייצג אותו, יובל נחמני.
גם במשרד התקשורת דחו את הטענות על התנכלות. בכתב הגנה שהוגש באמצעות פרקליטות המדינה נטען שאדלר לא סיפק מידע שתומך בהגדרתו כחושף שחיתויות. במשרד גם הכחישו שחל קיצוץ בסמכויותיו, והצביעו על כך שהוא זה שבחר לעזוב את התפקיד. ובכל זאת, לבסוף הסכימה המדינה להתפשר.
התביעה של אדלר הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בפברואר 2019, באמצעות עורכי הדין יעקב בורובסקי ואיילת שושני-ג'ינו. אף שטענותיו נגד פילבר ומשרד התקשורת חורגות מהתחום הצר של דיני עבודה וכוללות גם קביעות לגבי שחיתות פלילית ופגיעה באינטרס הציבורי, בית הדין קיבל את בקשתו לנהל את ההליך בדלתיים סגורות. לטענת אדלר, ההסתרה היתה נחוצה לו כדי למנוע פגיעה בשמו הטוב.
הטיפול בתביעה התעכב כדי לא לשבש את ההליכים הפליליים ב"תיק 4000". באוגוסט 2023, אחרי שפילבר סיים להעיד במשפט המו"לים, הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה הסמיכו את בית הדין לקבוע את היקף הפיצויים. הרכב בראשות השופט עמי רוטמן אישר את הסכם הפשרה שגיבשו הצדדים, וקבע כאמור שסכום הפיצויים יעמוד על 110 אלף שקל. פילבר ואדלר לא נחקרו בפני בית הדין, והטענות העובדתיות שהועלו בתביעה לא הגיעו לכדי בירור.
שלשום (22.2), בעקבות בקשת "העין השביעית" ו"שקוף", התיר השופט לפרסם את פרטי ההליך.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
